הושע-פרק-14

ביאורים

• תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה, מרדה בֵּאלֹהֶיהָ. בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ, ילדיהם הרכים ייגזרו, וְהָרִיּוֹתָיו, נשו תיו ההרות יְבֻקָּעוּ. לאחר דברי התוכחה והפורענות הקש ים שצפה הושע, הוא חותם את ספרו בקריאה לעמו לשוב אל אלוקיו, שכן בו ימצא מרפא לפגעיו, וממנו תצמח ישועתו. כמו בחלקו האחרון של העניין הקודם, אף כאן משתמש הנביא בדימויים מעולם הטבע.

• שׁוּבָה יִשְְְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְְְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ. כיוון שחטאיך הובילו אותך למבוי סתום, פתוחה בפניך רק דרך התשובה אל ה'.

• קְְחוּ עִמָּכֶם דְְּבָרִים. דברו איש אל רעהו, התייעצו ודונו כיצד לעשות זאת, וְְשׁוּבוּ אֶל־ה'. אִמְְְרוּ אֵלָיו: הרי אתה כָָּל־תִּשָּׂא עָוֹן, תסלח לכל חטא, וְְקַח, תזכור את ה טוֹב שיש בנו. וּנְְְשַׁלְְּמָה במקום זבחי פָרִים בדיבור שְְׂפָתֵינוּ. במקום להקריב קרבנות יקרים וגדולים ניתן לך את מלות הווידוי שלנו, שכן חשובה עצם הפנייה אליך. והשלכותיה הפוליטיות של מסקנה זו:

• אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ, ולכן לא מהם נבקש עזרה. עַל־סוּס לֹא נִרְְְכָּב למלחמה. נפסיק את מאמצינו הצבאיים. וְְלֹא־נֹאמַר עוֹד: אֱלֹהֵינוּ לְְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. לא נתייחס לפסלים כאילו הם אלוהינו, אֲשֶׁר, כי בְְּךָ יְְרֻחַם יָתוֹם, ומלבדך אין מי שיעזרו לנו בחולשתנו.

• אֶרְְְפָּא לחוליים ולפגעים שבאו בעקבות מְְשׁוּבָתָם, שובבותם. אֹהֲבֵם נְְדָבָה, בחסד וברחמים, כִּי שָׁב אַפִּי, כעסי מִמֶּנּוּ, ואמחל לעוונותיהם.

• אֶהְְְיֶה כַטַּל לְְיִשְְְׂרָאֵל, ואז הוא יִפְְְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְְיַךְְְ, יעמיק את שָׁרָשָׁיו כּשורשי עצי לְְּבָנוֹן העמוקים והמסועפים.

• יֵלְְְכוּ, יתפשטו למרחוק יוֹנְְְקוֹתָיו, ענפיו הרכים. וִיהִי כַזַּיִת, שהוא עץ ירוק – עד וענפיו מלאים תמיד, הוֹדוֹ, נופו, וְְרֵיחַ יהיה לוֹ עשיר ומגוון כַּלְְּבָנוֹן.

• יָשֻׁבוּ יֹשְְׁבֵי בְְצִלּוֹ, החוסים תחת מלכות ישראל, יְְחַיּוּ, יְגדלו דָגָן וְְיִפְְְרְְחוּ, יצמחו וישגשגו כַגָּפֶן, המתפשטת ומצמיחה ענפים רבים במהירות. זִכְְְרוֹ של ישראל כְְּיֵין לְְבָנוֹן, שטעמו מיוחד והוא נשמר בפה גם לאחר תום שתייתו.

• אֶפְְְרַיִם אֱמוֹר, או יאמר : מַה־לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים, לפסלים ?! וכתגובה לכך – אֲנִי עָנִיתִי לכם בעת צרה וַאֲשׁוּרֶנּוּ, אני הוא זה המסתכל ומשגיח עליכם. לחלופין: אפרים, אינני מתעסק בפסילים , מה לי ולהם, אני הוא העונה לכם ומביט בצורכיכם. אֲנִי כִּבְְְרוֹשׁ שהוא תמיד רַעֲנָן, ועליו אינם יבשים, אך יתרון לי על פני הברוש – שהוא עץ סרק, ואילו מִמֶּנִּי פֶּרְְְיְְךָ נִמְְְצָא.

• מִי חָכָם וְְיָבֵן את הצרות, המפלות, הניצחונות וההפסדים ה אֵלֶּה ואת פשרם?! מי נָבוֹן וְְיֵדָעֵם?! אין מי שיבין, אבל למרות שאין לרדת לחקרם ולמשמעותם של מהלכי המציאות יש להאמין כִּי־יְְשָׁרִים דַּרְְְכֵי ה', וְְצַדִּקִים יֵלְְְכוּ בָם ויגיעו למקום טוב, וּפשְְְׁעִים יִכָּשְְְׁלוּ בָם ויסתבכו אפילו בדרכים הישרות.