דברי הימים א-פרק-17

ביאורים

• וַיְְְהִי כַּאֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִיד בְְּבֵיתוֹ, וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל־נָתָן הַנָּבִיא: הִנֵּה אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְְּבֵית הָאֲרָזִים המפואר שבנה לי חורם מלך צור, ואילו אֲרוֹן בְְּרִית־ה' מונח באוהל תַּחַת יְְרִיעוֹת. אין זה נאה. רצוני להתחיל לבנות מקדש לה'.

• וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִיד: כֹּל אֲשֶׁר בִּלְְְבָבְְךָ עֲשֵׂה, כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְְְ. קום וממש את הרעיון הגדול שעלה בלבך.

• וַיְְְהִי בַּלַּיְְְלָה הַהוּא, וַיְְְהִי דְְּבַר־אֱלֹהִים אֶל־נָתָן לֵאמֹר׃

• לֵךְְְ וְְאָמַרְְְתָּ אֶל־דָּוִיד עַבְְְדִּי: כֹּה אָמַר ה': לֹא אַתָּה תִּבְְְנֶה־לִּי את הַבַּיִת לָשָׁבֶת.

• כִּי לֹא יָשַׁבְְְתִּי בְְּבַיִת, במקדש של קבע מִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי אֶת־יִשְְְׂרָאֵל ממצרים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וָאֶהְְְיֶה שוכן מֵאֹהֶל אֶל־אֹהֶל וּמִמִּשְְְׁכָּן למשכן. בשִׁלֹה היה עדיין אוהל, שכן רק חלקו התחתון של המבנה היה בנוי מאבנים, ואילו גגו היה מכוסה ביריעות של המשכן המקורי. לאחר שחרב משכן שִׁלֹה, לא היה בניין קבע לארון או מקדש.

• בְְּכֹל הזמנים אֲשֶׁר־הִתְְְהַלַּכְְְתִּי בְְּכָָל־יִשְְְׂרָאֵל, האם דָבָר דִּבַּרְְְתִּי אֶת־אַחַד שֹׁפְְטֵי יִשְְְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְְְעוֹת, להנהיג אֶת־עַמִּי לֵאמֹר: לָמָּה לֹא־בְְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים? במשך מאות שנים איש מן השופטים, שאחדים מהם היו מנהיגים גדולים וחשובים, לא הצטווה לבנות מקדש.

• וְְעַתָּה כֹּה־תֹאמַר לְְעַבְְְדִּי לְְדָוִיד: כֹּה אָמַר ה' צְְבָאוֹת: היית רועה צאן כפרי צעיר, ו אֲנִי לְְקַחְְְתִּיךָ מִן־הַנָּוֶה, מקום מרעה , מִן־אַחֲרֵי הַצֹּאן, לִהְְְיוֹת נָגִיד, מלך עַל עַמִּי יִשְְְׂרָאֵל.

• וָאֶהְְְיֶה עִמְְּךָ בְְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְְְתָּ, וָאַכְְְרִית, השמדתי אֶת־כָָּל־אוֹיְְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ, וְְעָשִׂיתִי לְְךָ שֵׁם כְְּשֵׁם הַגְְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, בהיותך המנהיג הראשון מאז יהושע ששמך נודע גם מחוץ לארצך.

• וְְשַׂמְְְתִּי מָקוֹם לְְעַמִּי יִשְְְׂרָאֵל, וּנְְְטַעְְְתִּיהוּ, קבעתי אותו, וְְשָׁכַן תַּחְְְתָּיו, במקומו, וְְלֹא יִרְְְגַּז, יפחד עוֹד, בתקופת שלטונך הגיע עם ישראל למנוחה יחסית, וְְלֹא־יוֹסִיפוּ בְְנֵי־עַוְְְלָה לְְבַלֹּתוֹ, לכלות בו כַּאֲשֶׁר, כמו בָּרִאשׁוֹנָה.

• וּלְְְמִיָּמִים, ומאז הימים אֲשֶׁר צִוִּיתִי, מיניתי בהם שֹׁפְְטִים עַל־עַמִּי יִשְְְׂרָאֵל, כאשר היה העם נתון להשתלטותם של אויבים שונים, ורוב מלחמותיו נועדו להגנה מפני פולשים ומתנכלים, השתנה המצב – וְְהִכְְְנַעְְְתִּי אֶת־כָָּל־אוֹיְְבֶיךָ, וָאַגִּד לָךְְְ, הראיתי אותך לכול. לחלופין: אגיד לך דבר נוסף – וּבַיִת, בית מלוכה, שושלת מלכים יִבְְְנֶה־לְְּךָ ה', והיא תימשך אחריך –

• וְְהָיָה כִּי־מָלְְאוּ יָמֶיךָ לָלֶכֶת עִם־אֲבֹתֶיךָ, כשיגיע זמנך להיפטר מן העולם, וַהֲקִימוֹתִי אֶת־זַרְְְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יִהְְְיֶה, מי שעתיד להיות מִבָּנֶיךָ. ייוולד לך בן שימשיך אותך, וַהֲכִינוֹתִי, אבסס אֶת־מַלְְְכוּתוֹ. לשופטים לא היו בנים יורשים, מלבד אבימלך, שתפס את ההנהגה בזרוע; לשאול אמנם היה בן שהמשיך את מלכותו, אבל באופן רופף ולזמן קצר מאוד; ואילו לך בנך יירש את כסאך, ומלכותו תתבסס.

• הוּא – הבן הממשיך אותך יִבְְְנֶה־לִּי בָּיִת, וְְכֹנַנְְְתִּי אֶת־כִּסְְְאוֹ עַד־עוֹלָם.

• אֲנִי אֶהְְְיֶה־לּוֹ לְְאָב, וְְהוּא יִהְְְיֶה־לִּי לְְבֵן, וְְחַסְְְדִּי לֹא־אָסִיר מֵעִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹתִי מֵהמלך אֲשֶׁר הָיָה לְְפָנֶיךָ, ומלוכתו נקטעה. המלכות שתעמוד ממך תהיה נצחית.

• וְְהַעֲמַדְְְתִּיהוּ בְְּבֵיתִי וּבְְְמַלְְְכוּתִי עַד־הָעוֹלָם, וְְכִסְְְאוֹ יִהְְְיֶה נָכוֹן, מבוסס עַד־עוֹלָם.

• כְְּכֹל הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְְְכֹל הֶחָזוֹן, מראה הנבואה הלילי הַזֶּה, כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל־דָּוִיד. בצד הבשורה השלילית שהשמיע נתן באוזני דויד, שהוא לא יבנה את בית המקדש, הוא בישר לו גם שמלכותו תימשך, ושבנו שימלוך תחתיו יבנה את בית ה'.

• וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְְְ דָּוִיד, וַיֵּשֶׁב לִפְְְנֵי ה'. בבית ה' אין מקומות ישיבה. נראה שאסור לשבת לפני ה'. חכמים דנו בשאלה הזו מבחינה הלכתית, והיו שהסיקו מכאן היתר מיוחד למלכי בית דויד. לפי דעה אחרת פורשה הישיבה כשהייה. וַיֹּאמֶר בתגובה לנבואה : מִי־אֲנִי, ה' אֱלֹהִים, וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד־הֲלֹם והמלכת אותי על ישראל?!

• וַתִּקְְְטַן זֹאת בְְּעֵינֶיךָ, אֱלֹהִים, לא הסתפקת בזאת, וַתְְּדַבֵּר אף עַל כינון בֵּית־עַבְְְדְְּךָ לְְמֵרָחוֹק, לעתיד הרחוק, וּרְְְאִיתַנִי כְְּתוֹר, כתואר הָאָדָם הַמַּעֲלָה, כאדם שמעלתו גבוהה, המתחיל שושלת מלוכה, ה' אֱלֹהִים.

• מַה־יּוֹסִיף עוֹד דָּוִיד לדבר אֵלֶיךָ לְְכָבוֹד אֶת־עַבְְְדֶּךָ?! איזה עוד כבוד יכול אני לבקש מידך, והרי אַתָּה אֶת־עַבְְְדְְּךָ, אותי יָדָעְְְתָּ. אתה מכיר את חטאי, פגמי וטעויותי, ובכל זאת בחרת בי שכן אתה יודע שכוונותי היו למענך.

• ה', בַּעֲבוּר עַבְְְדְְּךָ וּכְְְלִבְְּךָ, כפי רצונך עָשִׂיתָ אֵת כָָּל־הַגְְּדוּלָּה הַזֹּאת, לְְהֹדִיעַ אֶת־כָָּל־הַגְְּדֻלּוֹת.

• ה', אֵין כָּמוֹךָ, אתה הוא מלך העולם, וְְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ. בְְּכֹל, ככל אֲשֶׁר־שָׁמַעְְְנוּ בְְּאָָזְְְנֵינוּ.

• וּמִי כְְּעַמְְּךָ יִשְְְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד, מיוחד בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר הָלַךְְְ הָאֱלֹהִים לִפְְְדּוֹת, להושיע לוֹ עָם, לָשׂוּם, לשים, לעשות לְְךָ שֵׁם באמצעות גְְּדֻלּוֹת וְְנוֹרָאוֹת, מעשים גדולים ומיָראים, לְְגָרֵשׁ מִפְְּנֵי עַמְְּךָ אֲשֶׁר־פָּדִיתָ מִמִּצְְְרַיִם גּוֹיִם. אנחנו העם הנבחר הראשון והיחידי, שלא רק פדית משעבודו אלא גירשת מפניו גויים אחרים.

• וַתִּתֵּן אֶת־עַמְְּךָ יִשְְְׂרָאֵל לְְךָ לְְעָם עַד־עוֹלָם, וְְאַתָּה ה' הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים.

• וְְעַתָּה, ה', כל מה שאני יכול לבקש הוא ש הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְְְתָּ עַל־עַבְְְדְְּךָ וְְעַל־בֵּיתוֹ יֵאָמֵן, יתקיים עַד־עוֹלָם, וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְְְתָּ.

• וְְיֵאָמֵן וְְיִגְְְדַּל שִׁמְְְךָ עַד־עוֹלָם, לֵאמֹר: ה' צְְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל הוא אֱלֹהִים לְְיִשְְְׂרָאֵל, וּבֵית־דָּוִיד עַבְְְדְְּךָ יהיה נָכוֹן, יציב ומחוזק לְְפָנֶיךָ. הלוא אתה הבטחת את המשך בחירתנו המיוחדת, וגם את הבחירה הפרטית בבית דויד.

• כִּי אַתָּה, אֱלֹהַי, גָּלִיתָ, גילית אֶת־אֹזֶן עַבְְְדְְּךָ שברצונך לִבְְְנוֹת לוֹ בָּיִת, מלכות, עַל־כֵּן מָצָא עַבְְְדְְּךָ טעם לְְהִתְְְפַּלֵּל לְְפָנֶיךָ את התפילה הזאת, להודות על מה שנתת לי ולבקש על מה שהובטח לי לעתיד.

• וְְעַתָּה, ה', אַתָּה־הוּא הָאֱלֹהִים, השולט בכול ושבידו לקיים, וַתְְּדַבֵּר עַל־עַבְְְדְְּךָ את הַטּוֹבָה הַזֹּאת,

• וְְעַתָּה הוֹאַלְְְתָּ, רצית לְְבָרֵךְְְ אֶת־בֵּית עַבְְְדְְּךָ לִהְְְיוֹת לְְעוֹלָם לְְפָנֶיךָ, כִּי־אַתָּה ה' בֵּרַכְְְתָּ, וּמברכתך יהיה מְְְבֹרָךְְְ לְְעוֹלָם.