דברי הימים א-פרק-18

ביאורים

  • וַיְְְהִי אַחֲרֵי־כֵן, וַיַּךְְְ, הכה דָּוִיד אֶת־פְְּלִשְְְׁתִּים וַיַּכְְְנִיעֵם. בפעמים הקודמות פלשו הפלשתים ליהודה כדי לתפוס את דויד או להצר צעדיו, וכעת הוא שיוזם מלחמה, מנצח ואף כובש – וַיִּקַּח אֶת־גַּת, עיר פלשתית חשובה, וּבְְְנֹתֶיהָ, הכפרים הנלווים לה מִיַּד פְְּלִשְְְׁתִּים. מעתה לא יהוו הפלשתים מטרד או איום כבד על ישראל.

  • וַיַּךְְְ אֶת־מוֹאָב, וַיִּהְְְיוּ מוֹאָב עֲבָדִים לְְדָוִיד, נֹשְְׂאֵי מִנְְְחָה, משלמי מס, כביטוי לכפיפות ולשעבוד תחת שלטונו של דויד.

  • וַיַּךְְְ דָּוִיד אֶת־הֲדַדְְְעֶזֶר מֶלֶךְְְ־צוֹבָה חֲמָתָה, בחמת שבחלקה הצפוני – מערבי של סוריה של היום, בְְּלֶכְְְתּוֹ – כשהדדעזר הלך לְְהַצִּיב יָדוֹ, כוחו, גבולו בִּנְְְהַר פְְּרָת. הדדעזר, שהיה מלך של מדינה ארמית גדולה, ניסה להתפשט לכיוון מזרח סוריה ולהגיע עד נהר פרת, אך דויד עצר אותו. שכן דויד לא רצה שיהיה כוח פוליטי גדול בסביבתו, והוא פעל בשדה הקרב כדי למנוע זאת. ואכן כשדויד סיים את פעולותיו המלחמתיות, היו כל הארצות מן הפרת עד נהר מצרים כפופות לשלטון העליון של מלך ישראל, גם אם לא היו תחת שלטונו הישיר.

  • וַיִּלְְְכֹּד דָּוִיד מִמֶּנּוּ, לקח בשבי אֶלֶף רֶכֶב וְְשִׁבְְְעַת אֲלָפִים פָּרָשִׁים וְְעֶשְְְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְְְלִי, וַיְְְעַקֵּר, השחית, נטרל דָּוִיד אֶת־כָָּל־הָרֶכֶב, אם על ידי כריתת גידי רגליהם של הסוסים כדי שלא יוכלו לרוץ מהר, או על ידי השמדת הרכב עצמו – שהיה עשוי מעץ קשה או אף מברזל. וַיּוֹתֵר, השאיר מִמֶּנּוּ – מתוך מאות רבות של רכבים מֵאָה רָכֶב. דויד לא כבש את ארצו של הדדעזר, אבל הוא רצה למשול בה, ולשם כך הוא דיכא את כוחה ההתקפי – רכבי המלחמה.

  • וַיָּבֹא צבא אֲרַם דַּרְְְמֶשֶׂק, דמשק לַעֲזוֹר לַהֲדַדְְְעֶזֶר מֶלֶךְְְ צוֹבָה, כי שתי הממלכות הארמיות האלה היו קשורות זו עם זו. וַיַּךְְְ דָּוִיד בַּאֲרָם דמשק עֶשְְְׂרִים־וּשְְְׁנַיִם אֶלֶף אִישׁ.

  • וַיָּשֶׂם דָּוִיד נציג מטעמו, מעין נציב עליון, בַּאֲרַם דַּרְְְמֶשֶׂק. לחלופין, הוא שינה את כוחות השוק וקבע לו זכויות מסחר מיוחדות, כמו שעשו שליטים רבים במשך הדורות. וַיְְְהִי אֲרָם לְְדָוִיד עֲבָדִים נֹשְְׂאֵי מִנְְְחָה. ובאופן כללי – וַיּוֹשַׁע ה' לְְדָוִיד בְְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְְְ, הן במלחמותיו עם הפלשתים במערב, הן במערכות שניהל מול מלכי ארם בצפון הרחוק.

  • וַיִּקַּח דָּוִיד כשלל אֵת שִׁלְְְטֵי, מגיני הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ עַל עַבְְְדֵי הֲדַדְְְעָזֶר, שכן מלכם היה מלך גדול ובעל אמצעים, וַיְְְבִיאֵם אל יְְרוּשָׁלִָם.

  • וּמִטִּבְְְחַת וּמִכּוּן עָרֵי הֲדַדְְְעֶזֶר, ערים עשירות שהתקיימה בהן פעילות מסחרית ענפה, לָקַח דָּוִיד נְְחֹשֶׁת רַבָּה מְְאֹד. בָּהּ עָשָׂה שְְׁלֹמֹה לאחר זמן אֶת־יָם הַנְְּחֹשֶׁת, מכל מים ענק וְְאֶת שני הָעַמּוּדִים העצומים, למעלה מעשרה מטרים גובהו של כל אחד מהם, וְְאֵת כְְּלֵי הַנְְּחֹשֶׁת לבית המקדש. יציקות כה גדולות הזקיקו כמות עצומה של נחושת, וחומר הגלם הדרוש הגיע בין השאר מהשלל שהביא דויד מארם.

  • וַיִּשְְְׁמַע תֹּעוּ מֶלֶךְְְ חֲמָת כִּי הִכָּה דָּוִיד אֶת־כָָּל־חֵיל הֲדַדְְְעֶזֶר מֶלֶךְְְ־צוֹבָה, שהיה שכנו ממזרח

  • וַיִּשְְְׁלַח אֶת־הֲדוֹרָם־בְְּנוֹ אֶל־הַמֶּלֶךְְְ דָּוִיד, כנציג דיפלומטי, לִשְְְׁאָָל־לוֹ לְְשָׁלוֹם וּלְְְבָרְְכוֹ עַל אֲשֶׁר נִלְְְחַם בַּהֲדַדְְְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ, כִּי־אִישׁ מִלְְְחֲמוֹת תֹּעוּ הָיָה הֲדַדְְְעָזֶר. מלך צובה ומלך חמת הסמוך לו היו מסוכסכים כל השנים, ולכן כאשר הדדעזר הובס במלחמה, אולי כאשר עלה להילחם על חמת, היה תֹּעו מרוצה מאוד ואף הודה לדויד שלא תקף אותו. הוא לא הסתפק באיחולי הברכה באמצעות בנו, אלא שלח גם מתנות יקרות ערך – וְְכֹל כְְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּנְְְחֹשֶׁת. נראה שדויד לא ביקש לכבוש את כל אזור סוריה, ולכן לא נלחם עם מלך חמת. הוא השיג שליטה מסוימת בממלכת ארם, אבל לא כבש אותה ממש.

  • גַּם־אֹתָם הִקְְְדִּישׁ הַמֶּלֶךְְְ דָּוִיד לַה' עִם־הַכֶּסֶף וְְהַזָּהָב אֲשֶׁר נָשָׂא מִכָָּל־הַגּוֹיִם, מֵאֱדוֹם וּמִמּוֹאָב וּמִבְְּנֵי עַמּוֹן וּמִפְְּלִשְְְׁתִּים וּמֵעֲמָלֵק. את המתנות הללו דויד לא הכניס לאוצרו הפרטי אלא שמרן לאוצר המקדש שבו אגר כמויות גדולות של חומרי גלם יקרים שיזדקקו להם בהקמת המקדש.

  • וְְאַבְְְשַׁי, אבישי בֶּן־צְְרוּיָה הִכָּה אֶת־אֱדוֹם בְְּגֵיא הַמֶּלַח שְְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף באותה עת שבה התנהלה המערכה עם ארם. אבישי נשלח לאדום, שנחשבה לאיום קטן יותר, בשעה שלמלחמה הקשה יותר, מול הארמים, הלך דויד עם שר הצבא. גם אבישי נחל ניצחון והכה את האדומים מכה רבה.

  • וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְְצִיבִים מטעם ישראל, וַיִּהְְְיוּ כָָל־אֱדוֹם עֲבָדִים לְְדָוִיד. באדום היה לדויד שלטון הדוק יותר מאשר בארצות האחרות. ייתכן שלא השאיר את מלכם על כיסאו. לאדום הייתה השפעה כלכלית משמעותית הן בגלל מכרות הנחושת שלה הן בגלל דרכי המסחר לכיוון ים סוף. וַיּוֹשַׁע ה' אֶת־דָּוִיד בְְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְְְ. אכן, מפעם לפעם שימש דויד כמפקד הצבא, באופן רשמי לפחות, ושלח אנשים למלחמה, אבל דויד מילא גם את תפקידו היומיומי של המלך – שלא התממש אצל כל המלכים:

  • וַיִּמְְְלֹךְְְ דָּוִיד עַל־כָָּל־יִשְְְׂרָאֵל, וַיְְְהִי עֹשֶׂה מִשְְְׁפָּט וּצְְְדָקָה לְְכָָל־עַמּוֹ. דויד שמר את מערכת המשפט בממלכתו וטיפל בצורכי כל הציבור ובתקנתם.

  • וְְיוֹאָב בֶּן־צְְרוּיָה היה המפקד העליון עַל־הַצָּבָא. מסתבר שכאשר היו יוצאים לעתים תכופות למלחמה היה זה התפקיד הקרוב ביותר למלך. וִיהוֹשָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד היה מַזְְְכִּיר, האיש הכפוף ישירות למלך וממונה על הממשלה.

  • וְְצָדוֹק בֶּן־אֲחִיטוּב שמצאצאי פינחס בן אלעזר הכהן וַאֲבִימֶלֶךְְְ בֶּן־אֶבְְְיָתָר שמבית עלי, מצאצאי איתמר, היו כֹּהֲנִים. באותו זמן דויד עדיין לא הכריע ביניהם, ושניהם שימשו ככהנים. וְְשַׁוְְְשָׁא היה סוֹפֵר המלך. שוושא, שאיננו שם ישראלי, היה כנראה גר. מוצאו הזר מתאים לתפקידו כסופר, מעין שר החוץ של המדינה העוסק בקשרים דיפלומטיים.

  • וּבְְְנָיָהוּ בֶּן־יְְהוֹיָדָע ממונה עַל־הַכְְּרֵתִי וְְהַפְְּלֵתִי, מעין גדודי שכירים זרים. וּבְְְנֵי־דָּוִיד היו הָרִאשֹׁנִים, נושאי משרות רמות לְְיַד הַמֶּלֶךְְְ. דויד נתן גם לבניו תפקידים בשלטון, אף שאת התפקידים החשובים ביותר מילאו אחרים, שהיו כנראה מוצלחים יותר.

פסוקים

  1. ויהי אחרי־כן ויך דויד את־פלשתים ויכניעם ויקח את־גת ובנתיה מיד פלשתים
  2. ויך את־מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה
  3. ויך דויד את־הדדעזר מלך־צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר־פרת
  4. וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את־כל־הרכב ויותר ממנו מאה רכב
  5. ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים־ושנים אלף איש
  6. וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך
  7. ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם
  8. ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את־ים הנחשת ואת־העמודים ואת כלי הנחשת
  9. וישמע תעו מלך חמת כי הכה דויד את־כל־חיל הדדעזר מלך־צובה
  10. וישלח את־הדורם־בנו אל־המלך־דויד לשאול־[לשאל־] לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי־איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף ונחשת
  11. גם־אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם־הכסף והזהב אשר נשא מכל־הגוים מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק
  12. ואבשי בן־צרויה הכה את־אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף
  13. וישם באדום נציבים ויהיו כל־אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את־דויד בכל אשר הלך
  14. וימלך דויד על־כל־ישראל ויהי עשה משפט וצדקה לכל־עמו
  15. ויואב בן־צרויה על־הצבא ויהושפט בן־אחילוד מזכיר
  16. וצדוק בן־אחיטוב ואבימלך בן־אביתר כהנים ושושא סופר
  17. ובניהו בן־יהוידע על־הכרתי והפלתי ובני־דויד הראשנים ליד המלך

פסוקים מנוקד

  1. וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיַּךְ דָּוִיד אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח אֶת־גַּת וּבְנֹתֶיהָ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׃
  2. וַיַּךְ אֶת־מוֹאָב וַיִּהְיוּ מוֹאָב עֲבָדִים לְדָוִיד נֹשְׂאֵי מִנְחָה׃
  3. וַיַּךְ דָּוִיד אֶת־הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ־צוֹבָה חֲמָתָה בְּלֶכְתּוֹ לְהַצִּיב יָדוֹ בִּנְהַר־פְּרָת׃
  4. וַיִּלְכֹּד דָּוִיד מִמֶּנּוּ אֶלֶף רֶכֶב וְשִׁבְעַת אֲלָפִים פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִיד אֶת־כָּל־הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב׃
  5. וַיָּבֹא אֲרַם דַּרְמֶשֶׂק לַעְזוֹר לַהֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה וַיַּךְ דָּוִיד בַּאֲרָם עֶשְׂרִים־וּשְׁנַיִם אֶלֶף אִישׁ׃
  6. וַיָּשֶׂם דָּוִיד בַּאֲרַם דַּרְמֶשֶׂק וַיְהִי אֲרָם לְדָוִיד עֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה וַיּוֹשַׁע יְהוָה לְדָוִיד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ׃
  7. וַיִּקַּח דָּוִיד אֵת שִׁלְטֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ עַל עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלִָם׃
  8. וּמִטִּבְחַת וּמִכּוּן עָרֵי הֲדַדְעֶזֶר לָקַח דָּוִיד נְחֹשֶׁת רַבָּה מְאֹד בָּהּ עָשָׂה שְׁלֹמֹה אֶת־יָם הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת־הָעַמּוּדִים וְאֵת כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת׃
  9. וַיִּשְׁמַע תֹּעוּ מֶלֶךְ חֲמָת כִּי הִכָּה דָוִיד אֶת־כָּל־חֵיל הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ־צוֹבָה׃
  10. וַיִּשְׁלַח אֶת־הֲדוֹרָם־בְּנוֹ אֶל־הַמֶּלֶךְ־דָּוִיד לשאול־[לִשְׁאָל־] לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרֲכוֹ עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ כִּי־אִישׁ מִלְחֲמוֹת תֹּעוּ הָיָה הֲדַדְעָזֶר וְכֹל כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת׃
  11. גַּם־אֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לַיהוָה עִם־הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר נָשָׂא מִכָּל־הַגּוֹיִם מֵאֱדוֹם וּמִמּוֹאָב וּמִבְּנֵי עַמּוֹן וּמִפְּלִשְׁתִּים וּמֵעֲמָלֵק׃
  12. וְאַבְשַׁי בֶּן־צְרוּיָה הִכָּה אֶת־אֱדוֹם בְּגֵיא הַמֶּלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף׃
  13. וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִיבִים וַיִּהְיוּ כָל־אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִיד וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת־דָּוִיד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ׃
  14. וַיִּמְלֹךְ דָּוִיד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיְהִי עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל־עַמּוֹ׃
  15. וְיוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה עַל־הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד מַזְכִּיר׃
  16. וְצָדוֹק בֶּן־אֲחִיטוּב וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן־אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וְשַׁוְשָׁא סוֹפֵר׃
  17. וּבְנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע עַל־הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי־דָוִיד הָרִאשֹׁנִים לְיַד הַמֶּלֶךְ׃

מקומות

  • גת (פלשתים)

    אחת מחמש הערים הראשיות בארץ פלשתים, בגבול עם יהודה.
    מזוהה כיום עם תל צפית. (ג"ל פורטר)

  • דמשק
  • חמת (סוריה)
  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.

  • ארם צובא

    ממלכה בסוריה הדרומית, מכונה גם צובה.
    מזוהה בין העיר חמה של היום לבין דמשק (זיהוי מסופק)

  • נהר פרת
  • ארם

    ארם הוא אזור נרחב מצפון מזרח לארץ ישראל המזוהה היום עם סוריה. במרחב זה היו כמה ממלכות של שבטים ארמיים, החזקה והידועה ביותר הייתה ארם דמשק.