דברי הימים א-פרק-2

ביאורים

• אֵלֶּה בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל, הוא יעקב : רְְאוּבֵן, שִׁמְְְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה, יִשָּׂשכָר וּזְְְבֻלוּן. אלה בני לאה לפי סדר הולדתם.

• דָּן, יוֹסֵף וּבִנְְְיָמִן, נַפְְְתָּלִי, גָּד וְְאָשֵׁר, אף על פי שנפתלי, גד ואשר נולדו לפני שנולדו יוסף ובנימין, הם נזכרו אחריהם משום שיוסף ובנימין היו בני רחל, האשה האהובה. בני יהודה עד משפחת דויד פרק ב פס' ג – יז

• בְְּנֵי יְְהוּדָה: עֵר וְְאוֹנָן וְְשֵׁלָה. שְְׁלוֹשָׁה אלה נוֹלַד לוֹ מִבַּת־שׁוּעַ הַכְְּנַעֲנִית. וַיְְְהִי עֵר בְְּכוֹר יְְהוּדָה רַע בְְּעֵינֵי ה', וַיְְְמִיתֵהוּ. וכך אירע גם לאונן בנו השני.

• וְְתָמָר כַּלָּתוֹ של יהודה יָלְְדָה לּוֹ אֶת־פֶּרֶץ וְְאֶת־זָרַח, והסיפור מסופר בפירוט בספר בראשית. כָָּל־בְְּנֵי יְְהוּדָה חֲמִשָּׁה. חמשת הבנים האלה לא חיו יחד, ובלשון חכמים: לא היו בעולם אחד. שני הראשונים שמתו כנראה לא השאירו אחריהם תולדות, ואף על פי כן שמותיהם ועובדת מותם חוזרים ומופיעים ברשימות היחס של יהודה.

• בְְּנֵי פֶרֶץ: חֶצְְְרוֹן וְְחָמוּל.

• וּבְְְנֵי זֶרַח: זִמְְְרִי וְְאֵיתָן וְְהֵימָן וְְכַלְְְכֹּל וָדָרַע, כֻּלָּם חֲמִשָּׁה. איתן והימן הם שמות משוררים הנזכרים בספרנו ובספר תהלים, ואף שאין ודאות שמדובר באותם אנשים, בהחלט ייתכן שאיתן האזרחי והימן האזרחי שמופיעים בתהלים הם מבני זרח. שניהם בצד עם כלכֹּל ודרע, שנקרא גם דרדע, נזכרים כאנשים שהיו מפורסמים בחכמתם.

• וּבְְְנֵי כַּרְְְמִי, שלא נזכר כאן מיהו, אבל שמו ידוע מספר יהושע כאחד מבני זרח, בנו היה עָכָר. בספר יהושע הוא נקרא עכן, וכנראה כונה בשם זה מפני שהיה עוֹכֵר, מזהם יִשְְְׂרָאֵל, על אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם שעשו על יריחו, ובגלל חטאו נגרמה מפלה לישראל.

• וּבְְְנֵי, בנו או אחד מבניו של אֵיתָן שמבני זרח היה עֲזַרְְְיָה. לאחר שהוזכרו כמה מצאצאיו של זרח, שמבחינת החשיבות ההיסטורית הגדולה לא היו החלק הדומיננטי של שבט יהודה, חוזרת הרשימה לעסוק בבני פרץ.

• וּבְְְנֵי חֶצְְְרוֹן אֲשֶׁר נוֹלַד, נולדו לוֹ אֶת־יְְרַחְְְמְְאֵל וְְאֶת־רָם וְְאֶת־כְְּלוּבָי.

• וְְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב, וְְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְְְשׁוֹן, שהיה נְְשִׂיא בְְּנֵי יְְהוּדָה הידוע בזמן יציאת מצרים.

• וְְנַחְְְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְְְמָא, וְְשַׂלְְְמָא הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז, שהיה כבר מבאי הארץ ומיושביה.

• וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד, כמסופר במגילת רות, וְְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי.

• וְְאִישַׁי, הוא כתיב אחר לישי, הוֹלִיד אֶת־בְְּכֹרוֹ – אֶת־אֱלִיאָב, וַאֲבִינָדָב היה בנו הַשֵּׁנִי, וְְשִׁמְְְעָא – הַשְְּׁלִשִׁי. בניו של שמעא נזכרים בכמה מקומות בספר שמואל.

• נְְתַנְְְאֵל – הָרְְבִיעִי, רַדַּי – הַחֲמִישִׁי,

• אֹצֶם – הַשִּׁשִּׁי, דָּוִיד היה הבן הַשְְּׁבִעִי, גם אם לא האחרון.

• וְְאַחְְְיֹתֵיהֶם של בני ישי היו צְְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל, וּבְְְנֵי צְְרוּיָה, שנקראו על שם אמם משום כבודו של דויד, היו אַבְְְשַׁי, או אבישי וְְיוֹאָב וַעֲשָׂה־אֵל – שְְׁלֹשָׁה. בני צרויה היו בין גיבוריו של ספר שמואל, והם נספחו לדויד בהיותם בני אחותו.

• וַאֲבִיגַיִל יָלְְדָה אֶת־עֲמָשָׂא, וַאֲבִי עֲמָשָׂא היה איש שנקרא יֶתֶר הַיִּשְְְׁמְְעֵאלִי.

• וְְכָלֵב בֶּן־חֶצְְְרוֹן בן פרץ בן יהודה הוֹלִיד אֶת־עֲזוּבָה אִשָּׁה. מהתואר אִשָּׁה, וגם מהאמור בפסוק הבא, משתמע שעזובה הייתה אשתו של כלב, ונראה שאין הכוונה שהוא הוליד אותה אלא שהוליד ממנה. וְְכן הוליד ילדים אֶת, מאשתו השנייה, יְְרִיעוֹת. וְְאֵלֶּה בָנֶיהָ: יֵשֶׁר וְְשׁוֹבָב וְְאַרְְְדּוֹן.

• וַתָּמָָת עֲזוּבָה, וַיִּקַּח־לוֹ כָלֵב אשה אחרת, אֶת־אֶפְְְרָת. גם עליה לא ידוע דבר, ומסורת חכמים זיהתה אותה עם מרים אחותו של משה. וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־חוּר. חור הופיע בתורה כאיש מסתורי שהיה קרוב מאוד למשה רבנו וליווה אותו עד מעמד הר סיני. משה סמך עליו באופן מלא והעניק לו סמכות, אולי מכיוון שהיה בן אחותו.

• וְְחוּר הוֹלִיד אֶת־אוּרִי, וְְאוּרִי הוֹלִיד אֶת־בְְּצַלְְְאֵל, שהיה האדריכל הראשי של המשכן, ולכן יש מקום להזכירו גם במקום שאחרים אינם נזכרים.

• וְְאַחַר שכבר היו לו כמה בנים בָּא חֶצְְְרוֹן אביו של כלב אֶל־בַּת־מָכִיר בן מנשה, שהיה אֲבִי גִלְְְעָד. גלעד היה בנו של מכיר ומשפחתו כה חשובה ומיוחדת, שחבל ארץ שלם נקרא על שמה. מכיר אפוא היה הראש והאדון של ארץ גלעד, וְְהוּא לְְקָחָהּ. חצרון נשא אותה בהיותו אלמן, או שהייתה אשה נוספת על נשותיו הראשונות, וְְהוּא אז בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־שְְְׂגוּב.

• וּשְְְׂגוּב הוֹלִיד אֶת־יָאִיר, וַיְְְהִי־לוֹ עֶשְְְׂרִים וְְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְְּאֶרֶץ הַגִּלְְְעָד. בספר במדבר נזכר שיאיר כבש חלק מהגלעד, אך לא ברור מהיכן בא. מהרשימה המופיעה כאן מתברר שמבחינת ייחוסו הרשמי לבית אבותיו בא משבט יהודה, אבל מצד אמו הוא מבני מכיר. כאשר מכיר לקח את הגלעד, נלווה אליו יאיר וגם הוא כבש שטח מסוים בגלעד. על כן נקרא המקום על שמו 'חוות יאיר', אבל מסתבר שהאזור שכן על גבול ממלכה זרה –

• וַיִּקַּח גְְּשׁוּר־וַאֲרָם, הממלכות שבצפון – מזרח ארץ ישראל, אֶת־חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם. חוות יאיר לא נשארו זמן רב בתחום שלטונם של ישראל, ונכבשו על ידי העמים מסביב, שלקחו גם אֶת־קְְנָת וְְאֶת־בְְּנוֹתֶיהָ, הערים הסמוכות לה, שהיו שִׁשִּׁים עִיר. כָָּל־אֵלֶּה בְְּנֵי מָכִיר אֲבִי־גִלְְְעָד. אין זו רשימת יוחסין שלמה של בני מכיר אלא פרטים מקוטעים המובאים כאן רק מפני שמכיר היה חותנו של חצרון.

• וְְאַחַר מוֹת־חֶצְְְרוֹן בְְּכָלֵב, בא כלב אֶפְְְרָתָה, אל אפרת, אשתו. לחלופין יתפרש הפסוק: חצרון מת ביישוב אפרתה הסמוך לבית – לחם, שהיה שייך לכלב. ואולי כלב הוא שקרא למקום על שם אשתו אפרת. וְְאֵשֶׁת חֶצְְְרוֹן אֲבִיָּה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַשְְְׁחוּר אֲבִי תְְקוֹעַ. רשימות היוחסין הבאות נלוות לרשימה הקודמת:

• וַיִּהְְְיוּ בְְנֵי־יְְרַחְְְמְְאֵל שהיה בְְּכוֹר חֶצְְְרוֹן: הַבְְּכוֹר נקרא רָם, כפי שנקרא גם בנו של חצרון. כמו כמה שמות, גם שם זה חוזר ומופיע באותה משפחה. וּבוּנָה וָאֹרֶן וָאֹצֶם, אֲחִיָּה. כל אלה בניו של ירחמאל, מאשה אחת מן הסתם.

• וַתְְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְְְמְְאֵל וּשְְְׁמָהּ עֲטָרָה, הִיא אֵם אוֹנָם.

• וַיִּהְְְיוּ בְְנֵי־רָם בְְּכוֹר יְְרַחְְְמְְאֵל: מַעַץ וְְיָמִין וָעֵקֶר.

• וַיִּהְְְיוּ בְְנֵי־אוֹנָם, בנו האחר של ירחמאל: שַׁמַּי וְְיָדָע. וּבְְְנֵי שַׁמַּי: נָדָב וַאֲבִישׁוּר.

• וְְשֵׁם אֵשֶׁת אֲבִישׁוּר אֲבִיהָיִל, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַחְְְבָּן וְְאֶת־מוֹלִיד.

• וּבְְְנֵי נָדָב בן שמַי היו סֶלֶד וְְאַפָּיִם, וַיָּמָָת סֶלֶד ב לֹא בָנִים. לא ידוע אם היו לו צאצאים כלשהם, ועל כל פנים לא היו בנים שישאירו רשימת יוחסין על שמו.

• וּבְְְנֵי אַפַּיִם, בנו האחר של נדב : יִשְְְׁעִי. וּבְְְנֵי יִשְְְׁעִי: שֵׁשָׁן. וּבְְְנֵי שֵׁשָׁן: אַחְְְלָי.

• וּבְְְנֵי יָדָע אֲחִי שַׁמַּי שנזכר קודם : יֶתֶר וְְיוֹנָתָן. וַיָּמָָת יֶתֶר ב לֹא בָנִים.

• וּבְְְנֵי יוֹנָתָן: פֶּלֶת וְְזָזָא. כל אֵלֶּה הָיוּ בְְּנֵי יְְרַחְְְמְְאֵל.

• וְְלֹא־הָיָה לְְשֵׁשָׁן בָּנִים כִּי אִם־בָּנוֹת. אחלי, שהוזכר קודם, מת בעודו צעיר בחיי אביו, או שנולד מאוחר יותר. וּלְְְשֵׁשָׁן עֶבֶד מִצְְְרִי וּשְְְׁמוֹ יַרְְְחָע.

• וַיִּתֵּן שֵׁשָׁן אֶת־בִּתּוֹ לְְיַרְְְחָע עַבְְְדּוֹ לְְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־עַתָּי. אין לדעת כיצד התרחש מעשה חריג זה. אולי ירחע השתלב יפה בבית אדוניו ומצא חן בעיניו, ואז התגייר ומעבידו השיא לו את בתו.

• וְְעַתַּי הוֹלִיד אֶת־נָתָן, וְְנָתָן הוֹלִיד אֶת־זָבָד,

• וְְזָבָד הוֹלִיד אֶת־אֶפְְְלָל, וְְאֶפְְְלָל הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד,

• וְְעוֹבֵד הֹלִיד אֶת־יֵהוּא, וְְיֵהוּא הֹלִיד אֶת־עֲזַרְְְיָה,

• וַעֲזַרְְְיָה הֹלִיד אֶת־חָלֶץ, וְְחֶלֶץ הֹלִיד אֶת־אֶלְְְעָשָׂה,

• וְְאֶלְְְעָשָׂה הֹלִיד אֶת־סִסְְְמָי, וְְסִסְְְמַי הֹלִיד אֶת־שַׁלּוּם,

• וְְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת־יְְקַמְְְיָה, וִיקַמְְְיָה הֹלִיד אֶת־אֱלִישָׁמָע. לא ברור מדוע נזכרת הרשימה הזו, ולא ידוע גם מי היה אלישמע, שהוא האחרון בשושלת ואולי גולת הכותרת שלה. היו שזיהו אותו עם סבו של ישמעאל בן נתניה שהרג את גדליה בן אחיקם, אם כי מגוף הכתובים אין לדעת אם מדובר באותו אדם.

• וּבְְְנֵי כָלֵב אֲחִי יְְרַחְְְמְְאֵל בכור חצרון : מֵישָׁע בְְּכֹרוֹ, הוּא אֲבִי זִיף, שהיה גם שם מקום בארץ יהודה. ייתכן שהמקום נתיישב על ידי זיף או מישע. וּבְְְנֵי זיף מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְְְרוֹן.

• וּבְְְנֵי חֶבְְְרוֹן: קֹרַח וְְתַפֻּחַ וְְרֶקֶם וָשָׁמַע.

• וְְשֶׁמַע הוֹלִיד אֶת־רַחַם אֲבִי יָָרְְְקְְעָם, וְְרֶקֶם הוֹלִיד אֶת־שַׁמָּי.

• וּבֶן־שַׁמַּי נקרא מָעוֹן, וּמָעוֹן היה אֲבִי היישוב בֵית־צוּר.

• וְְעֵיפָה פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב יָלְְדָה אֶת־חָרָן וְְאֶת־מוֹצָא וְְאֶת־גָּזֵז, וְְחָרָן הֹלִיד אֶת גָּזֵז, שהוא בן נוסף במשפחה באותו שם.

• וּבְְְנֵי יָָהְְְדָּי, שלא הוזכר קודם אבל בוודאי שייך לרשימה : רֶגֶם וְְיוֹתָם וְְגֵישָׁן וָפֶלֶט וְְעֵיפָה וָשָׁעַף.

• פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב נקראה מַעֲכָה, וממנה הוא יָלַד את שֶׁבֶר וְְאֶת־תִּרְְְחֲנָה.

• וַתֵּלֶד את שַׁעַף אֲבִי מַדְְְמַנָּה ו אֶת־שְְׁוָא אֲבִי מַכְְְבֵּנָה וַאֲבִי גִבְְְעָא. וּבַת־כָּלֵב נקראה עַכְְְסָה.

• אֵלֶּה הָיוּ בְְּנֵי כָלֵב בֶּן־חוּר, שהיה כאמור בנו של כלב בן חצרון, והיה בְְּכוֹר לאמו אֶפְְְרָתָה: שׁוֹבָל אֲבִי, מושל, או: מייסד קִרְְְיַת יְְעָרִים.

• שַׂלְְְמָא, שאולי הוא אביו של בֹּעז, שהוזכר לעיל, שהיה אֲבִי בֵית־לָחֶם ו חָרֵף אֲבִי בֵית־גָּדֵר.

• וַיִּהְְְיוּ בָנִים לְְשׁוֹבָל אֲבִי קִרְְְיַת יְְעָרִים, ושמותיהם: הָרֹאֶה ו חֲצִי הַמְְּנֻחוֹת. חלק מהשמות שקראו לאנשים היו בעלי משמעות מובנת וחלקם נבעו ממעשים, מזיכרונות ואפילו מדברי חלומות, כך שקשה לשער את משמעותם. לחלופין: מבני שובל היה המושל על חצי המקום שנקרא מנוחות.

• וּמִשְְְׁפְְּחוֹת קִרְְְיַת יְְעָרִים היו הַיִּתְְְרִי וְְהַפּוּתִי וְְהַשֻּׁמָתִי וְְהַמִּשְְְׁרָעִי. ממשפחות אֵלֶּה יָצְְאוּ הַצָּרְְעָתִי וְְהָאֶשְְְׁתָּאֻלִי, יושבי צרעה ואשתאול. שתי ערים אלה מופיעות בנחלת שבט דן, אבל מכיוון שהשבטים היו קרובים זה לזה וגם התערבו זה בזה, אפשר שהאנשים התייחסו דווקא לשבט יהודה.

• בְְּנֵי שַׂלְְְמָא היו יושבי בֵּית לֶחֶם וּנְְְטוֹפָתִי, יושבי נטופה, וכן ישבו ב עַטְְְרוֹת בֵּית יוֹאָב. וַחֲצִי השני של הַמָּנַחְְְתִּי היו הַצָָּרְְְעִי, קשורים לצרעה. בצד רשימת משפחות יהודה ויישוביהם, מצוינות משפחות נוספות ששכנו באותו חבל ארץ.

• וּמִשְְְׁפְְּחוֹת של סוֹפְְְרִים, מעתיקי ספרי תורה, או גם חכמים ובקיאים יֹשְְׁבֵי המקום שנקרא יַעְְְבֵּץ. ייתכן שהמקום נוסד על ידי אדם ששמו יעבץ, שייחוסו אינו ברור, ושמא נקרא על שמו. אותן משפחות נקראו תִּרְְְעָתִים, שִׁמְְְעָתִים, שׂוּכָתִים, הֵמָּה הַקִּינִים, אולי מבני הקיני, ממשפחות יתרו חותן משה, הַבָּאִים מֵחַמַּת – שֵׁם אדם שהיה אֲבִי בֵית־רֵכָב. בני רכב היו שבט שחי לעצמו וניהל אורח חיים לא רגיל.