דברי הימים א-פרק-6

ביאורים

• בְְּנֵי לֵוִי: גֵּרְְשֹׁם, קְְהָת וּמְְְרָרִי.

• וְְאֵלֶּה שְְׁמוֹת בְְּנֵי־גֵרְְשׁוֹם: לִבְְְנִי וְְשִׁמְְְעִי.

• וּבְְְנֵי קְְהָת: עַמְְְרָם וְְיִצְְְהָר וְְחֶבְְְרוֹן וְְעֻזִּיאֵל.

• בְְּנֵי מְְרָרִי: מַחְְְלִי וּמֻשִׁי. וְְאֵלֶּה מִשְְְׁפְְּחוֹת הַלֵּוִי לַאֲבֹתֵיהֶם. כך גם מיוחסת משפחת לוי בתורה.

• לְְגֵרְְשׁוֹם: לִבְְְנִי היה בְְנוֹ כאמור, יַחַת בְְּנוֹ של לבני, וכן שושלת הדורות הלאה – זִמָּה בְְנוֹ,

• יוֹאָח בְְּנוֹ, עִדּוֹ בְְנוֹ, זֶרַח בְְּנוֹ, יְְאָתְְרַי בְְּנוֹ. אלה צאצאי גרשום.

• בְְּנֵי, צאצאי קְְהָת: עַמִּינָדָב, שכנראה הוא יצהר האמור לעיל, הוא בְְּנוֹ של קהת, ו קֹרַח בְְּנוֹ של עמינדב, אַסִּיר בְְּנוֹ,

• אֶלְְְקָנָה בְְנוֹ וְְאֶבְְְיָסָף בְְּנוֹ וְְאַסִּיר בְְּנוֹ,

• תַּחַת היה בְְּנוֹ של אסיר, אוּרִיאֵל בְְּנוֹ, עֻזִּיָּה בְְנוֹ וְְשָׁאוּל בְְּנוֹ.

• וּבְְְנֵי אֶלְְְקָנָה, הבנים הנוספים של אלקנה שהוזכר. ויש מפרשים שבנו של שאול נקרא אלקנה, והכתוב קיצר, ובניו היו עֲמָשַׂי וַאֲחִימוֹת.

• אֶלְְְקָנָה. בְְּנֵי, צאצאי אֶלְְְקָנָה: צוֹפַי בְְּנוֹ וְְנַחַת בְְּנוֹ,

• אֱלִיאָב בְְּנוֹ, יְְרֹחָם בְְּנוֹ, אֶלְְְקָנָה בְְנוֹ. אלקנה זה הוא אביו של שמואל. שמואל עצמו איננו מוזכר משום מה, אבל רשימת היוחסין נמשכת:

• וּבְְְנֵי שְְׁמוּאֵל הַבְְּכֹר וַשְְְׁנִי וַאֲבִיָּה. היו שפירשו: והשני אביה, אבל נראה ששמו היה וַשני, וכמו חלק גדול מן השמות האחרים, אין משמעותו ברורה. אלה היו צאצאי קהת.

• בְְּנֵי מְְרָרִי, בנו השלישי של לוי: הבכור היה מַחְְְלִי, לִבְְְנִי בְְנוֹ, שִׁמְְְעִי בְְנוֹ, עֻזָּה בְְנוֹ,

• שִׁמְְְעָא בְְנוֹ, חַגִּיָּה בְְנוֹ, עֲשָׂיָה בְְנוֹ.

• וְְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל־יְְדֵי, על, לשם שִׁיר בֵּית ה', בידיהם הוא הפקיד את השירה בבית ה' מִמְְּנוֹחַ, משעה שנח הָאָרוֹן, שאז כבר לא היה צורך בעבודת הלויים הקבועה לשאת את ארון הברית ולטפל בהולכת שאר כלי המשכן.

• וַיִּהְְְיוּ מְְשָׁרְְתִים לִפְְְנֵי מִשְְְׁכַּן אֹהֶל־מוֹעֵד בַּשִּׁיר. חלק מעבודתם הייתה השירה במשכן, עַד־בְְּנוֹת, שבָּנה שְְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִָם, ואז – וַיַּעַמְְְדוּ כְְמִשְְְׁפָּטָם, כמנהגם עַל־עֲבוֹדָתָם. הם המשיכו להיות משוררים במקדש.

• וְְאֵלֶּה הָעֹמְְדִים על השירה וּבְְְנֵיהֶם. המשוררים לא היו בני משפחה מסוימת אחת של לויים, אלא הגיעו מכל ענפי השבט. מִבְְּנֵי הַקְְּהָתִי: הֵימָן הַמְְשׁוֹרֵר בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־שְְׁמוּאֵל, שהוא כנראה שמואל הנביא. לפי זה הימן היה נכדו של שמואל.

• בֶּן־אֶלְְְקָנָה בֶּן־יְְרֹחָם בֶּן־אֱלִיאֵל בֶּן־תּוֹחַ

• בֶּן־צוּף בֶּן־אֶלְְְקָנָה בֶּן־מַחַת בֶּן־עֲמָשָׂי

• בֶּן־אֶלְְְקָנָה בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־עֲזַרְְְיָה בֶּן־צְְפַנְְְיָה

• בֶּן־תַּחַת בֶּן־אַסִּיר בֶּן־אֶבְְְיָסָף בֶּן־קֹרַח

• בֶּן־יִצְְְהָר בֶּן־קְְהָת בֶּן־לֵוִי בֶּן־יִשְְְׂרָאֵל. זו הייתה רשימת היוחסין של הימן.

• וְְאָחִיו לשבט, אך לא מענף קהת, היה אָסָף, שמו נזכר בכמה מזמורים בספר תהלים, הָעֹמֵד עַל־יְְמִינוֹ. הימן היה כנראה המשורר הראשי, ואסף שימש משורר משנה. אָסָף בֶּן־בֶּרֶכְְְיָהוּ בֶּן־שִׁמְְְעָא

• בֶּן־מִיכָאֵל בֶּן־בַּעֲשֵׂיָה בֶּן־מַלְְְכִּיָּה

• בֶּן־אֶתְְְנִי בֶן־זֶרַח בֶּן־עֲדָיָה

• בֶּן־אֵיתָן בֶּן־זִמָּה בֶּן־שִׁמְְְעִי

• בֶּן־יַחַת בֶּן־גֵּרְְשֹׁם בֶּן־לֵוִי.

• וּבְְְנֵי מְְרָרִי אֲחֵיהֶם עַל־הַשְְּׂמֹאול. אם אסף עמד על ימינו של הימן, מבני מררי עמדו על שמאלו : אֵיתָן בֶּן־קִישִׁי בֶּן־עַבְְְדִּי בֶּן־מַלּוּךְְְ

• בֶּן־חֲשַׁבְְְיָה בֶן־אֲמַצְְְיָה בֶּן־חִלְְְקִיָּה

• בֶּן־אַמְְְצִי בֶן־בָּנִי בֶּן־שָׁמֶר

• בֶּן־מַחְְְלִי בֶּן־מוּשִׁי בֶּן־מְְרָרִי בֶּן־לֵוִי. בתהלים אכן מופיע גם משורר בשם איתן, אך הוא מכונה איתן האזרחי וייתכן שאין זה אותו אדם.

• וַאֲחֵיהֶם הַלְְוִיִּם שאינם משוררים נְְתוּנִים לְְכָָל־עֲבוֹדַת מִשְְְׁכַּן בֵּית הָאֱלֹהִים.

• וְְאַהֲרֹן וּבָנָיו נושאים בתפקיד מיוחד, כי הם מַקְְְטִירִים עַל־מִזְְְבַּח הָעוֹלָה וְְעַל־מִזְְְבַּח הַקְְּטֹרֶת לְְכֹל מְְלֶאכֶת קֹדֶשׁ הַקֳֳּדָשִׁים, הקודשים הנשרפים על המזבח שקדושתם חמורה, וּלְְְכַפֵּר עַל־יִשְְְׂרָאֵל, כְְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים. חלק מן הלויים היו משוררים, ומקצתם מוזכרים כאן בצד ייחוסם; שאר הלויים שימשו בעבודות עזר שונות במקדש, ואילו עבודת הקודש עצמה הייתה שמורה לכהנים בלבד. ושוב רשימת הכהנים עד לדורו של שלמה, זהה לזו שהובאה לעיל:

• וְְאֵלֶּה בְְּנֵי אַהֲרֹן: אֶלְְְעָזָר בְְּנוֹ של אהרן, פִּינְְחָס בְְּנוֹ, אֲבִישׁוּעַ בְְּנוֹ,

• בֻּקִּי בְְנוֹ, עֻזִּי בְְנוֹ, זְְרַחְְְיָה בְְנוֹ,

• מְְרָיוֹת בְְּנוֹ, אֲמַרְְְיָה בְְנוֹ, אֲחִיטוּב בְְּנוֹ,

• צָדוֹק בְְּנוֹ, אֲחִימַעַץ בְְּנוֹ. וכעת באה רשימת הערים שניתנו לכהנים וללויים מנחלות השבטים השונים, כפי המפורט ברשימה דומה בספר יהושע:

• וְְאֵלֶּה מוֹשְְׁבוֹתָם, מקומות היישוב של הכהנים והלויים לְְטִירוֹתָם, מגוריהם, או: מאהליהם המוקפים בגדר בִּגְְְבוּלָם: ותחילה – לִבְְְנֵי אַהֲרֹן ש לְְמִשְְְׁפַּחַת הַקְְּהָתִי, כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל ראשונה. הם זכו ראשונים בגורל שקבע את מקומותיהם.

• וַיִּתְְּנוּ לָהֶם אֶת־חֶבְְְרוֹן בְְּאֶרֶץ יְְהוּדָה וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ, השטחים הפנויים שמ סְְבִיבֹתֶיהָ.

• וְְאילו אֶת־שְְׂדֵה הָעִיר וְְאֶת־חֲצֵרֶיהָ, היישובים הקטנים שסביבה נָתְְנוּ לְְכָלֵב בֶּן־יְְפֻנֶּה. במקומות אחרים כתוב שחברון הייתה של כלב. לכן מוסבר כאן שהעיר עצמה והמגרשים ניתנו לכהנים בני קהת, ואילו השדות והחצרים ניתנו לכלב.

• וְְלִבְְְנֵי אַהֲרֹן נָתְְנוּ אֶת־עָרֵי הַמִּקְְְלָט הבאות : אֶת־חֶבְְְרוֹן, שהיא עיר מקלט ראשית, וְְאֶת־לִבְְְנָה וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־יַתִּר וְְאֶת־אֶשְְְׁתְְּמֹעַ וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ. רק העיר ומגרשיה שייכים להם, אבל לא החצרים והשדות, כי אין ללויים ולכהנים נחלה של ממש בארץ אלא רק מגורים ומקום לצורכי מחיה בסיסיים.

• וְְאֶת־חִילֵן וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ אֶת־דְְּבִיר וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ

• וְְאֶת־עָשָׁן וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־בֵּית שֶׁמֶשׁ וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ.

• וּמִמַּטֵּה בִנְְְיָמִן נתנו אֶת־גֶּבַע וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־עָלֶמֶת וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־עֲנָתוֹת וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ. כָָּל־עָרֵיהֶם של הכהנים מנחלת בנימין היו שְְׁלֹשׁ־עֶשְְְׂרֵה עִיר בְְּמִשְְְׁפְְּחוֹתֵיהֶם. הם ישבו בערים לפי המשפחות.

• וְְלִבְְְנֵי קְְהָת הַנּוֹתָרִים מִמִּשְְְׁפַּחַת הַמַּטֶּה, לכל אלו שאינם כהנים נתנו מִמַּחֲצִית, מחלק מַטֵּה חֲצִי מְְנַשֶּׁה, מהחצי היושב בעבר הירדן המערבי, בּאמצעות ה גּוֹרָל עָרִים עָשֶׂר. וכן ניתנו להם מנחלות אפרים ודן, כמפורט להלן ובספר יהושע, וכאן המקרא קיצר.

• וְְלִבְְְנֵי גֵרְְשׁוֹם לְְמִשְְְׁפְְּחוֹתָם נתנו ערים מִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר וּמִמַּטֵּה נַפְְְתָּלִי וּמִמַּטֵּה מְְנַשֶּׁה, החלק האחר ממנשה שישב בַּבָּשָׁן עָרִים שְְׁלֹשׁ עֶשְְְׂרֵה.

• לִבְְְנֵי מְְרָרִי לְְמִשְְְׁפְְּחוֹתָם נתנו מִמַּטֵּה רְְאוּבֵן וּמִמַּטֵּה־גָד וּמִמַּטֵּה זְְבֻלוּן בַּגּוֹרָל עָרִים שְְׁתֵּים עֶשְְְׂרֵה.

• וַיִּתְְּנוּ בְְנֵי־יִשְְְׂרָאֵל לַלְְוִיִּם אֶת־הֶעָרִים וְְאֶת־מִגְְְרְְשֵׁיהֶם.

• וַיִּתְְּנוּ בַגּוֹרָל מִמַּטֵּה בְְנֵי־יְְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְְנֵי־שִׁמְְְעוֹן וּמִמַּטֵּה בְְּנֵי בִנְְְיָמִן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה שהוזכרו, אֲשֶׁר־יִקְְְרְְאוּ, קראו אֶתְְְהֶם בְְּשֵׁמוֹת. לא פורשו כאן אילו מהערים הללו ניתנו מבני שמעון, שנחלתם נכללת ביהודה.

• וּמִשאר מִּשְְְׁפְְּחוֹת בְְּנֵי קְְהָת, וַיְְְהִי עָרֵי גְְבוּלָם מִמַּטֵּה אֶפְְְרָיִם.

• וַיִּתְְּנוּ לָהֶם אֶת־עָרֵי הַמִּקְְְלָט: אֶת־שְְׁכֶם, שהייתה עיר מקלט ראשית, וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ בְְּהַר אֶפְְְרָיִם וְְאֶת־גֶּזֶר וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ

• וְְאֶת־יָָקְְְמְְעָם וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־בֵּית חוֹרוֹן וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ

• וְְאֶת־אַיָּלוֹן וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־גַּת־רִמּוֹן וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ.

• וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְְנַשֶּׁה נתנו אֶת־עָנֵר וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־בִּלְְְעָם וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ לְְמִשְְְׁפַּחַת, לפי משפחות, לִבְְְנֵי קְְהָת הַנּוֹתָרִים.

• לִבְְְנֵי גֵּרְְשׁוֹם נתנו מִמִּשְְְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְְנַשֶּׁה אֶת־גּוֹלָן בַּבָּשָׁן, שאף היא בין ערי המקלט הראשיות, ונמנית בין הערים שהקדיש משה רבנו, וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־עַשְְְׁתָּרוֹת וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ.

• וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר נתנו אֶת־קֶדֶשׁ, שנקראת בספר יהושע קשיון, להבדיל מקדש – נפתלי, עיר המקלט הראשית שתימנה להלן, וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ אֶת־דָּבְְרַת וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ

• וְְאֶת־רָאמוֹת וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־עָנֵם וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ.

• וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר – אֶת־מָשָׁל וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־עַבְְְדּוֹן וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ

• וְְאֶת־חוּקֹק וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־רְְחֹב וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ.

• וּמִמַּטֵּה נַפְְְתָּלִי – אֶת־קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל, אחת משלוש ערי מקלט הראשיות שבעבר הירדן המערבי, וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־חַמּוֹן וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־קִרְְְיָתַיִם וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ.

• לִבְְְנֵי מְְרָרִי, הלויים הַנּוֹתָרִים, נתנו מִמַּטֵּה זְְבֻלוּן אֶת־רִמּוֹנוֹ וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ אֶת־תָּבוֹר וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ.

• וּמֵעֵבֶר לְְיַרְְְדֵּן יְְרֵחוֹ לְְמִזְְְרַח הַיַּרְְְדֵּן, קיבלו הלויים מִמַּטֵּה רְְאוּבֵן אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְְְבָּר, שגם היא עיר מקלט ראשית שהוקדשה על ידי משה, ואת מגרשיהָ וְְאֶת־יַהְְְצָה וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ

• וְְאֶת־קְְדֵמוֹת ואת מגרשיהָ ואת מיפעת ואת מגרשיהָ.

• וּמִמַּטֵּה־גָד – אֶת־רָאמוֹת בַּגִּלְְְעָד, העיר השלישית שנבחרה מעבר לירדן, וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־מַחֲנַיִם וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ

• וְְאֶת־חֶשְְְׁבּוֹן וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ וְְאֶת־יַעְְְזֵיר וְְאֶת־מִגְְְרָשֶׁיהָ. רשימת הערים הזו איננה שלמה. בספר יהושע מופיע פירוט מסודר יותר של האופן שבו התחלקו בני לוי למשפחותיהם לפי הערים שקיבלו מכל שבט משבטי ישראל.