דברי הימים א-פרק-9

ביאורים

• וְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל הִתְְְיַחְְְשׂוּ. באופן כללי היו בעם רשימות מסודרות ומוסמכות של ייחוס. וְְהִנָּם, הנה הם – אותם כתבי ייחוס משפחות, שלא עסקו באירועים ההיסטוריים של האומה ומלכיה – כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל, כנספחים לספר זה. ושמא זה היה גם מקורו של ספר דברי הימים. וִיהוּדָה ובני היישובים שסביבה הָָגְְְלוּ לְְבָבֶל בְְּמַעֲלָם, בגלל חטאיהם.

• וְְהַיּוֹשְְׁבִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שבו מהגולה ונתיישבו בַּאֲחֻזָּתָם, בנחלתם ש בְְּעָרֵיהֶם, היו מ יִשְְְׂרָאֵל, מ הַכֹּהֲנִים, הַלְְוִיִּם וְְהַנְְּתִינִים, שהיו בני הגבעונים שחיו עם ישראל כמשרתים לצורכי המקדש, וחזרו גם הם מבבל.

• וּבִירוּשָׁלִַם יָשְְׁבוּ מִן־בְְּנֵי יְְהוּדָה וּמִן־בְְּנֵי בִנְְְיָמִן, כי העיר שכנה בגבול בין שני שבטים אלה, וּמִן־בְְּנֵי אֶפְְְרַיִם וּמְְְנַשֶּׁה.

• עוּתַי בֶּן־עַמִּיהוּד בֶּן־עָָמְְְרִי בֶּן־אִמְְְרִי בֶן־בָּנִי היו מִן־בְְּנֵי פֶרֶץ בֶּן־יְְהוּדָה.

• וּמִן־הַשִּׁילוֹנִי, מבני שלה בן יהודה – עֲשָׂיָה הַבְְּכוֹר וּבָנָיו.

• וּמִן־בְְּנֵי זֶרַח בן יהודה – יְְעוּאֵל, וַאֲחֵיהֶם, שאר בני שבט יהודה מנו שֵׁשׁ־מֵאוֹת וְְתִשְְְׁעִים.

• וּמִן־בְְּנֵי בִּנְְְיָמִן שעלו והגיעו לירושלים בתחילת ימי הבית השני : סַלּוּא בֶּן־מְְשֻׁלָּם בֶּן־הוֹדַוְְְיָה בֶּן־הַסְְּנֻאָה

• וְְיִבְְְנְְיָה בֶּן־יְְרֹחָם וְְאֵלָה בֶן־עֻזִּי בֶּן־מִכְְְרִי וּמְְְשֻׁלָּם בֶּן־שְְׁפַטְְְיָה בֶּן־רְְעוּאֵל בֶּן־יִבְְְנִיָּה.

• וַאֲחֵיהֶם לְְתוֹלְְדֹתָם, להסתעפויותיהם – תְְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְְשִׁשָּׁה. כָָּל־אֵלֶּה המנויים היו אֲנָשִׁים חשובים, רָאשֵׁי אָבוֹת לְְבֵית אֲבֹתֵיהֶם.

• וּמִן־הַכֹּהֲנִים עלו רק חלק מהמשפחות : יְְדַעְְְיָה וִיהוֹיָרִיב וְְיָכִין

• וַעֲזַרְְְיָה בֶן־חִלְְְקִיָּה בֶּן־מְְשֻׁלָּם בֶּן־צָדוֹק בֶּן־מְְרָיוֹת בֶּן־אֲחִיטוּב שהיה בזמנו נְְגִיד, ממונה על בֵּית הָאֱלֹהִים.

• וַעֲדָיָה בֶּן־יְְרֹחָם בֶּן־פַּשְְְׁחוּר בֶּן־מַלְְְכִּיָּה וּמַעְְְשַׂי בֶּן־עֲדִיאֵל בֶּן־יַחְְְזֵרָה בֶּן־מְְשֻׁלָּם בֶּן־מְְשִׁלֵּמִית בֶּן־אִמֵּר.

• וַאֲחֵיהֶם, רָאשִׁים לְְבֵית אֲבוֹתָם – אֶלֶף וּשְְְׁבַע מֵאוֹת וְְשִׁשִּׁים גִּבּוֹרֵי חֵיל העוסקים ב מְְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית־הָאֱלֹהִים.

• וּמִן־הַלְְוִיִּם: שְְׁמַעְְְיָה בֶן־חַשּׁוּב בֶּן־עַזְְְרִיקָם בֶּן־חֲשַׁבְְְיָה מִן־בְְּנֵי מְְרָרִי,

• וּבַקְְְבַּקַּר, חֶרֶשׁ וְְגָלָל וּמַתַּנְְְיָה בֶּן־מִיכָא בֶּן־זִכְְְרִי בֶּן־אָסָף,

• וְְעֹבַדְְְיָה בֶּן־שְְׁמַעְְיָה בֶּן־גָּלָל בֶּן־יְְדוּתוּן, וּבֶרֶכְְְיָה בֶן־אָסָא בֶּן־אֶלְְְקָנָה, הַיּוֹשֵׁב בְְּחַצְְְרֵי נְְטוֹפָתִי. ייתכן שכל אלה היו שייכים למשפחות המשוררים, וחלקם התייחסו לאסף וידותון המשוררים.

• וְְהַשֹּׁעֲרִים: שַׁלּוּם וְְעַקּוּב וְְטַלְְְמֹן וַאֲחִימָן, וַאֲחִיהֶם, שהוזכר ראשון, שַׁלּוּם, היה הָרֹאשׁ, הממונה הראשי.

• וְְעַד־הֵנָּה, עכשיו, שעת כתיבת הדברים, בְְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְְְ מִזְְְרָחָה, הֵמָּה הַשֹּׁעֲרִים לְְמַחֲנוֹת בְְּנֵי לֵוִי.

• וְְשַׁלּוּם בֶּן־קוֹרֵא בֶּן־אֶבְְְיָסָף בֶּן־קֹרַח וְְאֶחָיו לְְבֵית־אָבִיו הַקָָּרְְְחִים, למשפחת קרח, מופקדים עַל מְְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה של שֹׁמְְרֵי הַסִּפִּים לָאֹהֶל, השומרים העומדים בשער אוהל מועד בימי דויד, וַאֲבֹתֵיהֶם במדבר היו מופקדים עַל־מַחֲנֵה ה' בתור שֹׁמְְרֵי הַמָּבוֹא. ההערה הבאה שייכת לדורות הראשונים:

• וּפִינְְחָס בֶּן־אֶלְְְעָזָר נָגִיד, ממונה הָיָה עֲלֵיהֶם לְְפָנִים, בעבר הרחוק, ו ה' עִמּוֹ. ומשום כך הוא היה הראש לכהנים. לחלופין, אפשר לקרוא 'לְפָנִים ה' עִמוֹ', לפי זה אפשר שפינחס היה גם נביא, אבל הוא לא נשאר כזה כל ימיו.

• זְְכַרְְְיָה בֶּן מְְשֶׁלֶמְְְיָה גם הוא שֹׁעֵר פֶּתַח לְְאֹהֶל מוֹעֵד.

• כֻּלָּם הַבְְּרוּרִים, כל אלה שנבחרו לְְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים, היו מָאתַיִם וּשְְְׁנֵים עָשָׂר, הֵמָּה בְְחַצְְְרֵיהֶם הִתְְְיַחְְְשָׂם, הם התייחסו לפי עריהם. הֵמָּה, אותם, את סדר השוערים של הלויים יִסַּד דָּוִיד וּשְְְׁמוּאֵל הָרֹאֶה, הנביא בֶּאֱמוּנָתָם, באמתם ובביטחונם של דויד ושמואל; או: להיות שוערים בנאמנות ויציבות. אף על פי שהמקדש לא הוקם עדיין בימי דויד, הוא הכין את כל מה שיכול היה להכין, לא רק באיסוף חומרי הגלם הנחוצים אלא גם בבניית המערכות האדמיניסטרטיביות. שמואל ישב עם דויד וכנראה העביר לו את חזון תבנית המקדש, ובכלל זה את משמרות הכהונה והלווייה.

• וְְהֵם – השוערים וּבְְְנֵיהֶם מופקדים עַל־הַשְְּׁעָרִים לְְבֵית־ה', לְְבֵית הָאֹהֶל לְְמִשְְְׁמָרוֹת, לקבוצות המופקדות על השמירה.

• לְְאַרְְְבַּע רוּחוֹת יִהְְְיוּ הַשֹּׁעֲרִים – ל מִזְְְרָח, יָמָּה, למערב , צָפוֹנָה וָנֶגְְְבָּה.

• ועל אֲחֵיהֶם היושבים בְְּחַצְְְרֵיהֶם, בערי הלויים מוטל לָבוֹא לְְשִׁבְְְעַת הַיָּמִים מֵעֵת אֶל־עֵת, בזמנים קבועים כדי להיות עִם־אֵלֶּה ולסייע בידם. גם הלויים וגם הכהנים חולקו למשמרות שכל אחד מהם שירת במשך שבוע בכל פעם.

• כִּי בֶאֱמוּנָה, בנאמנות וביציבות הֵמָּה אַרְְְבַּעַת גִּבּוֹרֵי הַשֹּׁעֲרִים האמורים, הֵם הַלְְוִיִּם, וְְהָיוּ אנשי הצוות הקבוע שניהל את כל סדרי המקדש, ממונים עַל־הַלְְּשָׁכוֹת וְְעַל־הָאֹצְְרוֹת של בֵּית הָאֱלֹהִים. מעבר לכהנים וללויים המזדמנים שהיו באים לעבוד במשמרות, הצריך ניהול המקדש אנשים קבועים ואמינים שיטפלו באדמיניסטרציה ובלוגיסטיקה.

• וּסְְְבִיבוֹת בֵּית־הָאֱלֹהִים יָלִינוּ, כדי שיימצאו קרוב, כִּי־עֲלֵיהֶם מוטלת ה מִשְְְׁמֶרֶת, וְְהֵם אחראים עַל־הַמַּפְְְתֵּחַ וְְלַבֹּקֶר לַבֹּקֶר. בכל בוקר היה צריך לפתוח את דלתות המקדש, שחלקן היו ננעלות.

• וּמֵהֶם היו ממונים עַל־כְְּלֵי הָעֲבֹדָה, עבודת המקדש השוטפת, כגון כלים להולכת הדם וזריקתו, מזלגות ויעים לקרבנות ולדשן, כִּי בְְּמִסְְְפָּר יְְבִיאוּם וּבְְְמִסְְְפָּר יוֹצִיאוּם. מפאת חשיבותם של כלי השרת במקדש, כולם היו ספורים ומנויים, והוציאו אותם רק לפי הצורך.

• וּמֵהֶם מְְמֻנִּים עַל־הַכֵּלִים שאינם קשורים במישרין לעבודת הקודש, כגון כלי בישול, וְְעַל כָָּל־כְְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, כגון השולחן וכליו, וְְעַל־הַסֹּלֶת וְְהַיַּיִן וְְהַשֶּׁמֶן וְְהַלְְּבוֹנָה וְְהַבְְּשָׂמִים.

• וּמִן־בְְּנֵי הַכֹּהֲנִים הייתה משפחה שבניה היו רֹקְְחֵי הַמִּרְְְקַחַת לַבְְּשָׂמִים.

• וּמַתִּתְְְיָה מִן־הַלְְוִיִּם הוּא היה הַבְְּכוֹר לְְשַׁלֻּם הַקָָּרְְְחִי, אחראי בֶּאֱמוּנָה עַל מַעֲשֵׂה הַחֲבִתִּים, קרבנות מנחת המחבת, בפרט המנחה שמקריב הכהן הגדול בכל יום, שבמשנה כונתה 'מנחת חביתין'. הייתה זו מנחה שממונה מיוחד ואמין דאג להכנתה המורכבת יום יום, קודם שהאיר היום. חציה הוקרב בבוקר, וחציה בערב.

• וּמִן־בְְּנֵי הַקְְּהָתִי, מִן־אֲחֵיהֶם של האמורים קודם, היו ממונים עַל־לֶחֶם הַמַּעֲרָכֶת, לחם הפנים, לְְהָכִין שַׁבַּת שַׁבָּת. לפני כל שבת היו מכינים סדרת לחמים חדשה לסדר על השולחן שבהיכל.

• וְְאֵלֶּה הַמְְשֹׁרְְרִים שהיו רָאשֵׁי אָבוֹת לַלְְוִיִּם וישבו בַּלְְּשָׁכֹת פְְּטוּרִים מעבודת הבית, כִּי־יוֹמָם וָלַיְְְלָה עֲלֵיהֶם בַּמְְּלָאכָה. המשוררים לא עסקו בניהול סדרי הבית והכנת החומרים שהוטלו על אחיהם הלויים, משום שהיו עסוקים במלאכתם המיוחדת. טקסים רבים היו מלווים במנגינה, ונראה שלא כל מערך השירה והנגינה שהיה במקדש ידוע לנו. היו שירים קבועים ששרו אותם בפומבי, והיו שירים שהיו שייכים לימים מסוימים.

• אֵלֶּה רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְְוִיִּם לְְתֹלְְדוֹתָם. רָאשִׁים אֵלֶּה יָשְְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם.

• וּבְְְגִבְְְעוֹן יָשְְׁבוּ אֲבִי, ראש העיר גִבְְְעוֹן שנקרא יְְעִיאֵל, וְְשֵׁם אִשְְְׁתּוֹ מַעֲכָה.

• וּבְְְנוֹ הַבְְּכוֹר: עַבְְְדּוֹן, וְְצוּר וְְקִישׁ וּבַעַל וְְנֵר וְְנָדָב

• וּגְְְדוֹר וְְאַחְְְיוֹ וּזְְְכַרְְְיָה וּמִקְְְלוֹת.

• וּמִקְְְלוֹת הוֹלִיד אֶת־שִׁמְְְאָם, שנקרא לעיל שמאה, וְְאַף־הֵם נֶגֶד, מול, סמוך ל אֲחֵיהֶם יָשְְׁבוּ בִירוּשָׁלִַם כשהצטרפו לאחר זמן עִם־אֲחֵיהֶם. הרשימה הקצרה שלפנינו מפרטת את יחוסה של משפחת שאול המלך ואת צאצאיו.

• וְְנֵר הוֹלִיד אֶת־קִישׁ וְְקִישׁ הוֹלִיד אֶת־שָׁאוּל המלך, וְְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת־יְְהוֹנָתָן וְְאֶת־מַלְְְכִּי־שׁוּעַ וְְאֶת־אֲבִינָדָב וְְאֶת־אֶשְְְׁבָּעַל.

• וּבֶן־יְְהוֹנָתָן נקרא מְְרִיב בָּעַל, או בכינויו הרגיל: מפיבֹּשת, וּמְְְרִי־בַעַל הוֹלִיד אֶת־מִיכָה.

• וּבְְְנֵי מִיכָה: פִּיתֹן וָמֶלֶךְְְ וְְתַחְְְרֵעַ.

• וְְאָחָז הוֹלִיד אֶת־יַעְְְרָה, שכונה קודם לכן יהועדה, וְְיַעְְְרָה הוֹלִיד אֶת־עָלֶמֶת וְְאֶת־עַזְְְמָוֶת וְְאֶת־זִמְְְרִי, וְְזִמְְְרִי הוֹלִיד אֶת־מוֹצָא.

• וּמוֹצָא הוֹלִיד אֶת־בִּנְְְעָא, וּרְְְפָיָה, שנקרא לעיל רפה, היה בְְנוֹ, אֶלְְְעָשָׂה בְְנוֹ, אָצֵל בְְּנוֹ.

• וּלְְְאָצֵל היו שִׁשָּׁה בָנִים, וְְאֵלֶּה שְְׁמוֹתָם: עַזְְְרִיקָם, בֹּכְְרוּ וְְיִשְְְׁמָעֵאל וּשְְְׁעַרְְְיָה וְְעֹבַדְְְיָה וְְחָנָן. אֵלֶּה בְְּנֵי אָצַל. אף זו רשימה מקוטעת של בני בנימין, שמקצתה נזכר כבר קודם לכן, אלא שהרשימות האחרונות באות להשלים את מה שהיה במקדש ובירושלים, ואת שושלת בית שאול.