מלכים א-פרק-10

ביאורים

• וּמַלְְְכַּת־שְְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת־שֵׁמַע שְְׁלֹמֹה. ייתכן ששבא שכנה בדרום ערב, בסביבות תימן או באפריקה המזרחית, אולי באתיופיה, לְְשֵׁם ה'. שלמה היה מפורסם בכל העמים כגדול החכמים, וכמי שחכמתו חכמה אלוקית, ועל כן – וַתָּבֹא לְְנַסֹּתוֹ בְְּחִידוֹת, לשאול אותו שאלות, ולשמוע את תשובותיו החכמות. מלכת שבא לא ערכה את המסע למטרות פוליטיות, אלא בעיקר כדי להיפגש עם האיש ששמע חכמתו הגיע עד אליה.

• וַתָּבֹא יְְרוּשָׁלְְְַמָה בְְּחַיִל כָּבֵד מְְאֹד, גְְּמַלִּים נֹשְְׂאִים בְְּשָׂמִים וְְזָהָב רַב־מְְאֹד וְְאֶבֶן יְְקָרָה. וַתָּבֹא אֶל־שְְׁלֹמֹה, וַתְְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָָּל־אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְְבָבָהּ.

• וַיַּגֶּד־לָהּ שְְׁלֹמֹה אֶת־כָָּל־דְְּבָרֶיהָ, ענה על כל שאלותיה. לֹא־הָיָה דָבָר נֶעְְְלָם מִן־הַמֶּלֶךְְְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ.

• וַתֵּרֶא מַלְְְכַּת־שְְׁבָא אֵת כָָּל־חָָכְְְמַת שְְׁלֹמֹה וְְגם את הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה,

• וּמַאֲכַל שֻׁלְְְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְְשָׁרְְתָו וּמַלְְְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְְְׁקָיו וְְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה, גרם המדרגות המפואר שהוביל מבית המלך עד בֵּית ה'. וְְלֹא־הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. היא נדהמה ביותר.

• וַתֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְְְ: אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְְְתִּי בְְּאַרְְְצִי עַל־דְְּבָרֶיךָ וְְעַל־חָָכְְְמָתֶךָ.

• וְְלֹא־הֶאֱמַנְְְתִּי לַדְְּבָרִים ששמעתי, עַד אֲשֶׁר־בָּאתִי וַתִּרְְְאֶינָה עֵינַי, וְְהִנֵּה לֹא־הֻגַּד־לִי הַחֵצִי. הסיפורים שנשמעו באוזני גוזמאות, אינם ממצים אפילו חצי ממה שמצאתי. הוֹסַפְְְתָּ חָָכְְְמָה וָטוֹב, איכות מוסרית, שימושית או אסתטית אֶל־הַשְְּׁמוּעָה, מעבר לשמועה אֲשֶׁר שָׁמָעְְְתִּי.

• אַשְְְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ. אַשְְְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְְדִים לְְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְְְְעִים אֶת־חָָכְְְמָתֶךָ. אני הגעתי כדי לזכות לשיחות אחדות אתך, ואילו הם נמצאים כאן תמיד ואינם חדלים לשמוע את חכמתך.

• יְְהִי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְְְ, על אֲשֶׁר חָפֵץ בְְּךָ לְְתִתְְּךָ עַל־כִּסֵּא יִשְְְׂרָאֵל, בְְּאַהֲבַת ה' אֶת־יִשְְְׂרָאֵל לְְעֹלָם וַיְְְשִׂימְְךָ לְְמֶלֶךְְְ עליהם לַעֲשׂוֹת מִשְְְׁפָּט וּצְְְדָקָה.

• וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְְְ מֵאָה וְְעֶשְְְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְְְשָׂמִים הַרְְְבֵּה מְְאֹד וְְאֶבֶן יְְקָרָה. מעולם לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב, לא היה בושם כה רב בירושלים אֲשֶׁר, כמו ש נָתְְנָה מַלְְְכַּת־שְְׁבָא לַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה. אגב האוצרות שהביאה מלכת שבא לשלמה מארצה הדרומית מסופר על אוצרות נוספים שהגיעו מן הדרום בדרך הים באותה עת:

• וְְגַם אֳֳנִי, צי האניות של חִירָם אֲשֶׁר־נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר, הֵבִיא מֵאֹפִיר גם עֲצֵי אַלְְְמֻגִּים, שהם האלמוגים של ימינו, המצויים בדרך ים סוף. במקומם אין הם יקרים, אך כיוון שהגיעו ממרחקים באותם ימים, ערכם היה רב בשל נדירותם כאן. לפי דעה אחרת, מדובר בעצים ממש, בעלי מראה ייחודי, האופייניים לאותו אזור. הַרְְְבֵּה מְְאֹד וְְאֶבֶן יְְקָרָה.

• וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְְְ אֶת־עֲצֵי, מעצי הָאַלְְְמֻגִּים מִסְְְעָד, מעקה לְְבֵית־ה' וּלְְְבֵית הַמֶּלֶךְְְ. וְְכן כִנֹּרוֹת וּנְְְבָלִים לַשָּׁרִים. לֹא בָא־כֵן עֲצֵי אַלְְְמֻגִּים וְְלֹא נִרְְְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אלמוגים בכמות כה גדולה יכלו להגיע רק הודות לצי האניות של שלמה.

• וְְהַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה נָתַן לְְמַלְְְכַּת־שְְׁבָא אֶת־כָָּל־חֶפְְְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה, דברים שביקשה משום שלא יכלה להשיג בארצה, מִלְְּבַד המתנות אֲשֶׁר נָתַן־לָהּ כְְּיַד הַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה. וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְְְ לְְאַרְְְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ.

• וַיְְְהִי מִשְְְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר־בָּא לִשְְְׁלֹמֹה בְְּשָׁנָה אֶחָת, בשנה שבה הגיעה מלכת שבא ואף הובא הזהב באניות הצידונים שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב.

• לְְבַד מהמסים שהעלו לשלמה אַנְְְשֵׁי הַתָּרִים, הסוחרים הנודדים וּמִסְְְחַר הָרֹכְְלִים, סוחרים קטנים יותר וְְכָָל־מַלְְְכֵי הָעֶרֶב, הערָבים וּפַחוֹת, שרי הָאָרֶץ.

• וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה, מגן גדול זָהָב שָׁחוּט, מתוח. או: זהב שכמות קטנה של סיגים משנה אותו מאדום ללבן. שֵׁשׁ־מֵאוֹת מטבעות זָהָב שמשקלם הכולל קרוב ל – 7 קג יַעֲלֶה עַל, משקלה של הַצִּנָּה הָאֶחָת.

• וּכמו כן, שְְְׁלֹשׁ־מֵאוֹת מָגִנִּים קטנים יותר של זָהָב שָׁחוּט, שְְׁלֹשֶׁת מָנִים, יחידת משקל של מאה מטבעות זָהָב יַעֲלֶה עַל־הַמָּגֵן הָאֶחָת, וַיִּתְְּנֵם הַמֶּלֶךְְְ כמצבור נשק, כאוצר ואולי גם לנוי בתוך בֵּית יַעַר הַלְְּבָנוֹן, ביתו המלכותי. בבית זה היה אולם הכיסא של המלך שלמה.

• וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְְְ כִּסֵּא־שֵׁן, שנהב, שן פיל, גָּדוֹל, וַיְְְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז, מאופז, מהעיר הרחוקה אופז. או: מופץ, זהב שעבר תהליך של זיקוק הסיגים על ידי כיתות ופיזור.

• שֵׁשׁ מַעֲלוֹת, מדרגות עולים לַכִּסֵּה, לכיסא, וְְרֹאשׁ עָגוֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו למשענת או לקישוט, וְְיָדֹת, ידיות מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל־מְְקוֹם הַשָּׁבֶת. להניח עליהן את הידיים בזמן הישיבה. וּשְְְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְְדִים אֵצֶל, ליד הַיָּדוֹת. שני פסלי אריות, כנראה עשויים זהב, ניצבים ליד מסעדי הידיים.

• וּשְְְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים, אריות עֹמְְדִים שָׁם עַל־שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה. בשני צדיה של כל מדרגה עמד אריה. לֹא־נַעֲשָׂה כֵן לְְכָָל־מַמְְְלָכוֹת.

• וְְכֹל כְְּלֵי מַשְְְׁקֵה הַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה היו עשויים זָהָב. וְְכֹל כְְּלֵי בֵּית־יַעַר הַלְְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר, מזוקק. מרוב זהב אֵין כֶּסֶף בכלי בית המלך, מפני שהכסף לֹא נֶחְְְשָׁב בִּימֵי שְְׁלֹמֹה לִמְְְאוּמָה,

• כִּי אֳֳנִי תַרְְְשִׁישׁ, אניות גדולות וחזקות, כגון אלה המסוגלות לנסוע עד תרשיש, לַמֶּלֶךְְְ בַּיָּם עִם אֳֳנִי חִירָם. אַחַת לְְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳֳנִי תַרְְְשִׁישׁ נֹשְְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְְְהַבִּים וְְקֹפִים וְְתֻכִּיִּים, המזוהים עם הטווסים.

• וַיִּגְְְדַּל הַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְְְכֵי הָאָרֶץ לְְעֹשֶׁר וּלְְְחָָכְְְמָה.

• וְְכָָל־הָאָרֶץ מְְבַקְְְשִׁים אֶת־פְְּנֵי שְְׁלֹמֹה, לִשְְְׁמֹעַ אֶת־חָָכְְְמָתוֹ אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים בְְּלִבּוֹ.

• וְְהֵמָּה, המבקרים הרבים מְְבִיאִים אִישׁ מִנְְְחָתוֹ, כְְּלֵי־כֶסֶף וּכְְְלֵי זָהָב וּשְְְׂלָמוֹת, שמלות, בגדים וְְנֵשֶׁק וּבְְְשָׂמִים, סוּסִים וּפְְְרָדִים, דְְּבַר־שָׁנָה בְְּשָׁנָה. וכך התקבצו אצל שלמה אוצרות גדולים.

• וַיֶּאֱסֹף שְְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַיְְְהִי־לוֹ אֶלֶף וְְאַרְְְבַּע־מֵאוֹת רֶכֶב וּשְְְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנְְְחֵם, הוליך חלק מהפרשים והמרכבות בְְּעָרֵי, אל ערי הָרֶכֶב מטעמי ארגון וכדי למנוע שוד או ביזה, וקצתם שהו עִם־הַמֶּלֶךְְְ בִּירוּשָׁלִָם.

• וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְְְ אֶת־הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כַּאֲבָנִים. הכסף היה כה רב, שהוא היה מצוי כמו אבנים. וְְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְְְמִים אֲשֶׁר־בַּשְְּׁפֵלָה לָרֹב. הארזים הרבים שהגיעו לירושלים נחשבו כמו השקמים בשפלה, שם הם נפוצים מאוד.

• וּמוֹצָא, מקור הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְְְׁלֹמֹה – מִמִּצְְְרָיִם. וּבמצרים מִקְְְוֵה, התאספות הסוסים הייתה ביד סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְְְ שלמה. את הזכות למכירת הסוסים קיבל שלמה, והסוחרים יִקְְְחוּ, קונים מִקְְְוֵה בִּמְְְחִיר משלמה.

• וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְְְכָּבָה מִמִּצְְְרַיִם בְְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה, וְְכֵן, כך, במחיר הזה נמכרו לְְכָָל־מַלְְְכֵי הַחִתִּים וּלְְְמַלְְְכֵי אֲרָם. כולם הזדקקו למרכבות ולסוסים לצבאותיהם, ומכיוון ששלמה היה הספָּק, הם בְְּיָדָם יֹצִאוּ, שילמו וקנו ממנו. שלמה קנה את הסוסים במצרים, טיפח אותם ומכרם לארצות הצפון.