מלכים א-פרק-6

ביאורים

  • וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם, ארבע מאות ושמונים שנה לאחר יציאת מצרים, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית למלכות שלמה, שכן התבססותו בשלטון וההכנות לבניין המקדש ארכו מספר שנים. בְּחֹדֶשׁ זִו, אייר הוּא גם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי למניין החודשים, בשנה הרביעית לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל־יִשְׂרָאֵלוַיִּבֶן, החל לבנות את הַבַּיִת לַה'. תחילה מופיע תיאור כללי של הבניין:

  • וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה', שִׁשִּׁים־אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ.

  • וְהָאוּלָם עַל־פְּנֵי, לפני הֵיכַל הַבַּיִת, עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל־פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת, אורך האולם הוא רוחב הבית, עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל־פְּנֵי הַבָּיִת, סמוך לבית. האולם היה מבנה חיצוני שניצב בחזית המקדש, ובו היו צריכים לעבור קודם שנכנסים פנימה, אל ההיכל.

  • וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים. החלונות נבנו בצורה אלכסונית – צרים בחוץ ורחבים בפנים. כך נכנס רק מעט מאור השמש להאיר את פנים הבית. פירוש אחר: חלונות שיש בהם דלתות לסגירה.

  • וַיִּבֶן עַל, סמוך ל קִיר הַבַּיִת יָצִיעַ, אגף צדדי עשוי חדרים חדרים מ סָבִיב: אֶת־קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל, ‘הקודש' וְלַדְּבִיר, ‘קודש הקודשים', החלק הפנימי ביותר במקדש. וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת, יציעים סָבִיב. יציעים אלו היו מבני חדרים או תאים בשלוש קומות שהיו צמודים לקירות הבית מחוצה לו.

  • הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָהחָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהקומה הַתִּיכֹנָה, האמצעית – שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית, העליונה – שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, שלא כמו בבניין רגיל, שחלקיו הנמוכים רחבים מקומותיו הגבוהות, כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה, קירות ההיכל בצדם החיצוני מדורגים פנימה, כדי שקורות היציע הצמוד יונחו על אותן מדרגות לְבִלְתִּי אֲחֹז ראשי הקורות בְּקִירוֹת הַבָּיִת. קורות היציעים הונחו על ‘מדרגות' הקיר ולא ננעצו בתוך הקירות.

  • וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ, כאשר הוא נבנה – אֶבֶן־שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה. אבנים שלמות הוסעו אל הבית, ומהן הוא נבנה. וּמַקָּבוֹת, פטישים וְהַגַּרְזֶן, גרזנים כָּל־כְּלִי בַרְזֶל, לֹא־נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ, שכן החציבה והסיתות נעשו הרחק משם.

  • פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה, היציע האמצעי היה אֶל־כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית, בצדו הימני של הבית. וּבְלוּלִּים, במדרגות לולייניות יַעֲלוּ עַל־הַתִּיכֹנָה, אל הקומה האמצעית, וּמִן־הַתִּיכֹנָה אֶל־הַשְּׁלִשִׁים, הקומה השלישית.

  • וַיִּבֶן אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ, סיים את בניית קירותיו וַיִּסְפֹּן, קירה אֶת־הַבַּיִת, ואת תקרתו הפנימית חיפה בעיטורים ובחיתוכים בדמות גֵּבִים, חפירות באדמה, חורים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים, ושורות מסודרות של קורות ארז.

  • וַיִּבֶן אֶת־הַיָּצִיעַ עַל פני כָּל־הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ, וַיֶּאֱחֹז, ציפה, קישט אֶת־הַבַּיִת בצדו הפנימי בַּעֲצֵי אֲרָזִים.

  • וַיְהִי דְּבַר־ה' אֶל־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר׃

  • הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־אַתָּה בֹנֶה, אִם־תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת־כָּל־מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶםוַהֲקִמֹתִי אֶת־דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־דָּוִד אָבִיךָ, והבית שבנית לשמי, יעמוד ויתקיים לפני –

  • וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל. זוהי הנבואה הראשונה המתייחסת אל המקדש עצמו. נראה שה' דיבר אל שלמה ללא תיווכו של נביא.

  • וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ, הסתיימו מלאכות גימור הבית.

  • וַיִּבֶן אֶת־קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה, מבפנים בְּצַלְעוֹת, לוחות אֲרָזִים, מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד־קִירוֹת הַסִּפֻּן, התקרה, צִפָּה עֵץ מִבָּיִת, וַיְצַף אֶת־קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת, בלוחות בְּרוֹשִׁים.

  • וַיִּבֶן אֶת־עֶשְׂרִים ה אַמָּה מִיַּרְכְּתֵי, מסוף, מהצד הפנימי של הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן־הַקַּרְקַע עַד־הַקִּירוֹת. וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת, מהחלק הפנימי לִדְבִיר, את הדביר להיות קֹדֶשׁ הַקֳֳּדָשִׁים, המקום הקדוש ביותר.

  • וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת ש הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי, לפני הדביר ומחוצה לו.

  • וְקירות ה אֶרֶז אֶל־הַבַּיִת פְּנִימָה היו מגולפים ומעוטרים על פני מרבית שטחם ב מִקְלַעַת פְּקָעִים, צורות של קליעה ושל פֵּרות, וּפְטוּרֵי צִצִּים פיתוחי פרחים, או: גבעולי פרחים הַכֹּל עשוי אֶרֶז, אֵין אֶבֶן נִרְאָה בצד הפנימי של קירות הבית.

  • וּדְבִיר בְּתוֹךְ־הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין, כדי לְתִתֵּן, לתת שָׁם אֶת־אֲרוֹן בְּרִית ה'.

  • וְלִפְנֵי, ותוך הַדְּבִיר שהוא חלל בן עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר, זהב מיוחד יקר ביותר. וַיְצַף את מִזְבּח הקטורת, שניצב לפני הדביר, בלוחות אָרֶז.

  • וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר, וַיְעַבֵּר, העביר בְּרַתּוּקוֹת, שלשלות זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר לקישוט, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב.

  • וְאֶת־כָּל־הַבַּיִת צִפָּה זָהָב עַד־תֹּם כָּל־הַבָּיִת, וְכָל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר־לַדְּבִיר, מזבח הקטורת צִפָּה זָהָב.

  • וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר מעל ארון הברית שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי־שָׁמֶן, עצי זית, מין ארז, אורן, או: אפרסמון. כרובי העץ שעשה שלמה היו שונים מכרובי הזהב הקטנים המקוריים שנעשו עם הארון – עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ של כל כרוב, כ – 5 מטר,

  • וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית. עֶשֶׂר אַמּוֹת רוחבו של הכרוב האחד – מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד־קְצוֹת כְּנָפָיו – מוטת שתי כנפיו,

  • וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה גם הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי. מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב, חיתוך אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים. שני הכרובים היו שווים זה לזה ובנויים באותה צורה.

  • קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד, עֶשֶׂר בָּאַמָּה, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי.

  • וַיִּתֵּן אֶת־הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי, וַיִּפְרְשׂוּ אֶת־כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, וַתִּגַּע כְּנַף־הָאֶחָד בַּקִּיר, וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, וְכַנְפֵיהֶם אשר אֶל־תּוֹךְ הַבַּיִת, הפונות כלפי מרכזו, נֹגְעֹת כָּנָף אֶל־כָּנָף. כשכנפיהם פרושות, שניהם יחד ממלאים את חלל הדביר מקיר לקיר.

  • וַיְצַף אֶת־הַכְּרוּבִים זָהָב.

  • וְאֵת כָּל־קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב, סביב קָלַע, קישט בדוגמת קליעה פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת, פיתוחים סבוכים זה בזה שצורותיהם כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת, עצי תמר, וּפְטוּרֵי, פיתוחי, או: גבעולי צִצִּים. כל אלה נעשו מִלִּפְנִים, בתוך הדביר וְלַחִיצוֹן, ובהיכל החיצוני לו.

  • וְגם אֶת־קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן.

  • וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן, המוחזקות בשני צדיהן באמצעות הָאַיִל, המשקוף, או: עמודי ה מְזוּזוֹת של חֲמִשִׁית, של הפתח החמישי בפתחי המקדש, כלומר הפתח הפנימי ביותר – פתח הדביר.

  • וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי־שֶׁמֶן בפתח, וְקָלַע גם עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים, וְצִפָּה אותן זָהָב. וַיָּרֶד, רידד וציפה עַל־הַכְּרוּבִים וְעַל־הַתִּמֹרוֹת אֶת־הַזָּהָב.

  • וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן, מֵאֵת ה רְבִעִית. פתח ההיכל הוא הפתח הרביעי בפתחי המקדש.

  • וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁיםשְׁנֵי צְלָעִים, צלעות, משני לוחות הייתה הַדֶּלֶת הָאַחַת, גְּלִילִים, הדלת הייתה נגללת על ציר ומתקפלת, וּשְׁנֵי קְלָעִים, צלעים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית, גְּלִילִים.

  • וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים גם על הדלתות הללו, וְצִפָּה אותן זָהָב שהיה מְיֻשָּׁר, מהודק בדיוק עַל־הַמְּחֻקֶּה, החקוק בעצים, כך שהזהב יקבל את צורת החקיקה.

  • וַיִּבֶן אֶת־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, העזרה שבה בנוי הבית, מ שְׁלֹשָׁה טוּרֵי אבני גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת, קורות אֲרָזִים. החצר הייתה עשויה שורות אבנים ושורות ארזים לסירוגין. ייתכן שאופן בנייה זה נועד לחזק את הבית. החצר הפנימית לא הייתה מקורה. רוב העם לא נכנס אל החצר. רק הכהנים, ומפעם לפעם יחידים מישראל, נכנסו אליה לסמוך על קרבנם או לשחטו, שכן בה עמד מזבח העולה

  • בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת למלכות שלמה יֻסַּד, הונח היסוד ל בֵּית ה', בְּיֶרַח זִו.

  • וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, מרחשוון כָּלָה הַבַּיִת לְכָל־דְּבָרָיו וּלְכָל־מִשְׁפָּטָו. וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.

פסוקים

  1. ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני־ישראל מארץ־מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על־ישראל ויבן הבית ליהוה
  2. והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה ששים־אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו
  3. והאולם על־פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על־פני רחב הבית עשר באמה רחבו על־פני הבית
  4. ויעש לבית חלוני שקפים אטמים
  5. ויבן על־קיר הבית יצוע [יציע] סביב את־קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב
  6. היצוע [היציע] התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות־הבית
  7. והבית בהבנתו אבן־שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל־כלי ברזל לא־נשמע בבית בהבנתו
  8. פתח הצלע התיכנה אל־כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על־התיכנה ומן־התיכנה אל־השלשים
  9. ויבן את־הבית ויכלהו ויספן את־הבית גבים ושדרת בארזים
  10. ויבן את־היצוע [היציע] על־כל־הבית חמש אמות קומתו ויאחז את־הבית בעצי ארזים
  11. ויהי דבר־יהוה אל־שלמה לאמר
  12. הבית הזה אשר־אתה בנה אם־תלך בחקתי ואת־משפטי תעשה ושמרת את־כל־מצותי ללכת בהם והקמתי את־דברי אתך אשר דברתי אל־דוד אביך
  13. ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את־עמי ישראל
  14. ויבן שלמה את־הבית ויכלהו
  15. ויבן את־קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד־קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את־קרקע הבית בצלעות ברושים
  16. ויבן את־עשרים אמה מירכותי [מירכתי] הבית בצלעות ארזים מן־הקרקע עד־הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים
  17. וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני
  18. וארז אל־הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה
  19. ודביר בתוך־הבית מפנימה הכין לתתן שם את־ארון ברית יהוה
  20. ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז
  21. ויצף שלמה את־הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות [ברתוקות] זהב לפני הדביר ויצפהו זהב
  22. ואת־כל־הבית צפה זהב עד־תם כל־הבית וכל־המזבח א‍שר־לדביר צפה זהב
  23. ויעש בדביר שני כרובים עצי־שמן עשר אמות קומתו
  24. וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד־קצות כנפיו
  25. ועשר באמה הכרוב השני מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים
  26. קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני
  27. ויתן את־הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את־כנפי הכרבים ותגע כנף־האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל־תוך הבית נגעת כנף אל־כנף
  28. ויצף את־הכרובים זהב
  29. ואת כל־קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים מלפנים ולחיצון
  30. ואת־קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון
  31. ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי־שמן האיל מזוזות חמשית
  32. ושתי דלתות עצי־שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על־הכרובים ועל־התמרות את־הזהב
  33. וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי־שמן מאת רבעית
  34. ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים
  35. וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על־המחקה
  36. ויבן את־החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים
  37. בשנה הרביעית יסד בית יהוה בירח זו
  38. ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל־דבריו ולכל־משפטו [משפטיו] ויבנהו שבע שנים

פסוקים מנוקד

  1. וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל־יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה׃
  2. וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהוָה שִׁשִּׁים־אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ׃
  3. וְהָאוּלָם עַל־פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל־פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל־פְּנֵי הַבָּיִת׃
  4. וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים׃
  5. וַיִּבֶן עַל־קִיר הַבַּיִת יצוע [יָצִיעַ] סָבִיב אֶת־קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב׃
  6. היצוע [הַיָּצִיעַ] הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת־הַבָּיִת׃
  7. וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן־שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל־כְּלִי בַרְזֶל לֹא־נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ׃
  8. פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל־כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל־הַתִּיכֹנָה וּמִן־הַתִּיכֹנָה אֶל־הַשְּׁלִשִׁים׃
  9. וַיִּבֶן אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת־הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים׃
  10. וַיִּבֶן אֶת־היצוע [הַיָּצִיעַ] עַל־כָּל־הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחֹז אֶת־הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים׃
  11. וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר׃
  12. הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־אַתָּה בֹנֶה אִם־תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת־כָּל־מִצְוֺתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת־דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־דָּוִד אָבִיךָ׃
  13. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃
  14. וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ׃
  15. וַיִּבֶן אֶת־קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד־קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת וַיְצַף אֶת־קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים׃
  16. וַיִּבֶן אֶת־עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי [מִיַּרְכְּתֵי] הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן־הַקַּרְקַע עַד־הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃
  17. וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי׃
  18. וְאֶרֶז אֶל־הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה׃
  19. וּדְבִיר בְּתוֹךְ־הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת־אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה׃
  20. וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז׃
  21. וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת־הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר וַיְעַבֵּר ברתיקות [בְּרַתּוּקוֹת] זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב׃
  22. וְאֶת־כָּל־הַבַּיִת צִפָּה זָהָב עַד־תֹּם כָּל־הַבָּיִת וְכָל־הַמִּזְבֵּחַ אֲ‍שֶׁר־לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב׃
  23. וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי־שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ׃
  24. וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד־קְצוֹת כְּנָפָיו׃
  25. וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים׃
  26. קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי׃
  27. וַיִּתֵּן אֶת־הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַיִּפְרְשׂוּ אֶת־כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף־הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל־תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל־כָּנָף׃
  28. וַיְצַף אֶת־הַכְּרוּבִים זָהָב׃
  29. וְאֵת כָּל־קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן׃
  30. וְאֶת־קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן׃
  31. וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית׃
  32. וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי־שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב וַיָּרֶד עַל־הַכְּרוּבִים וְעַל־הַתִּמֹרוֹת אֶת־הַזָּהָב׃
  33. וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי־שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית׃
  34. וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים׃
  35. וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל־הַמְּחֻקֶּה׃
  36. וַיִּבֶן אֶת־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים׃
  37. בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהוָה בְּיֶרַח זִו׃
  38. וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל־דְּבָרָיו וּלְכָל־משפטו [מִשְׁפָּטָיו] וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים׃