מלכים א-פרק-7

ספר

מלכים א

מקבץ

נביאים

ביאורים

וְאֶת־בֵּיתוֹ, ארמונו בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיְכַל אֶת־כָּל־בֵּיתוֹ. אף שארמון שלמה היה קטן מן המקדש, בנייתו ארכה זמן רב יותר. נראה שהוא היה להוט יותר לזרז את הקמת בית ה', ואילו את ביתו בנה במתינות. תיאור ביתו:
וַיִּבֶן אֶת־בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, אולי ביתו נקרא כך בגלל ריבוי העצים שמהם נעשה, מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ, הבית נבנה בבסיסו עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים, וּכְרֻתוֹת, קורות שנחתכו באופן מחושב מ אֲרָזִים עַל־הָעַמּוּדִים. הכרותות היו מעין כתלים חיצוניים שחוברו לעמודים מהצד, או שהיו אלה קורות מעל העמודים לתמיכת התקרה.
וְהבית היה סָפֻן, מכוסה בלוחות עץ אֶרֶז מִמַּעַל עַל־הַצְּלָעֹת, קורות הארזים הכרותות אֲשֶׁר עַל־הָעַמּוּדִים. אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה לוחות בסך הכול, חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר. ארבעה טורי העמודים חילקו את חלל הבית לשלושה חלקים, שכל אחד מהם קוּרה בחמישה – עשר לוחות.
וּשְׁקֻפִים, חלונות לחדירת אור, אף הם שְׁלֹשָׁה טוּרִים זה על גבי זה בשני צדי הבית, וּמֶחֱזָה אֶל־מֶחֱזָה, חלון כנגד חלון. או: מראֶה מול מראה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בכל שלושת הטורים.
וְכָל־הַפְּתָחִים של הבית וְהַמְּזוּזֹת שבצדיהם היו רְבֻעִים וכן שָׁקֶף, החלונות שעל גבי הפתחים היו מרובעים. וּמוּל, ומקבילים מֶחֱזָה אֶל־מֶחֱזָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בשלושת המרווחים שבין טורי העמודים.
וְאֵת אוּלָם הכניסה לבית הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ. וְאוּלָם זה עַל־פְּנֵיהֶם, לפני העמודים הנזכרים, וְעַמֻּדִים היו גם בו, וְעָב, קורה עבה הונחה עַל־פְּנֵיהֶם, מעליהם.
וְנוסף על אולם הכניסה – אוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט־שָׁם המלך את העם – הוא אֻלָם הַמִּשְׁפָּט – עָשָׂה. וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד־הַקַּרְקָע. כולו מכוסה בארזים מצדה האחד של הקרקע עד צדה השני.
וּבֵיתוֹ הפרטי אֲשֶׁר־יֵשֶׁב, התגורר שָׁם נבנה ב חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם, במקום פנימי יותר. כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, באותה תבנית כללית שבה נבנה שאר הארמון, הָיָה. וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת־פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה. לבת פרעה הוקם בית מיוחד במתחם הארמון. אף שהיא לא הייתה אשתו הראשונה, לנישואיו עמה הייתה חשיבות פוליטית ניכרת. לכן הוקדש לה בניין מפואר ומרווח במיוחד.
כָּל־אֵלֶּה היו בנויים מ אֲבָנִים יְקָרֹת, כבדות כְּמִדּוֹת מקובלות של אבני גָּזִית, מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה, חתוכות ומיושרות במסור, מִבַּיִת, מבפנים וּמִחוּץ, וּמִמַּסַּד, מהיסוד עַד־הַטְּפָחוֹת, התקרה, וגם מִחוּץ לבתים עַד־הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה.
וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת, אֲבָנִים גְּדֹלוֹת. האבנים התחתונות שהוצבו ביסוד הבית היו כבדות וגדולות, אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, 4–5 מטר אורכן.
וּמִלְמַעְלָה הונחו אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית וגם עצי אָרֶז.
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב הייתה בנויה שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים, וְכן נעשה לַחֲצַר בֵּית־ה' הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת. למרות ההבדלים בפרטים היה לחצר המקדש הפנימית, לאולם הבית ולחצר הארמון מבנה אדריכלי כללי זהה. גם ביתו של שלמה היה בנוי מחלל פרטי פנימי, שמחוצה לו היה היכל המשפט, ואחריו – אולם הכניסה לאורחים. כאן חוזר התיאור אל בית ה'.
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת־חִירָם מִצֹּר. לא היה זה המלך, אלא בעל מלאכה בעל שם זהה.
בֶּן־אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי, אדם שחי בעיר צור והיה חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת. וַיִּמָּלֵא חירם אֶת־הַחָכְמָה וְאֶת־הַתְּבוּנָה וְאֶת־הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל־מְלָאכָה, ובמיוחד בַּנְּחֹשֶׁת. וַיָּבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיַּעַשׂ אֶת־כָּל־מְלַאכְתּוֹ. חירם היה רב – האומנים של שלמה, והוא האדריכל שיצר בעבורו את התבניות המסובכות ביותר.
וַיָּצַר חירם אֶת־שְׁנֵי הָעַמּוּדִים שנועדו לקישוט בלבד – נְחֹשֶׁת, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, וכן לעמוד השני. וְחוּט מידה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת־הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי, וכן את הראשון. היקף העמודים היה 12 אמה, כלומר קוטרם היה בערך 4 אמות, כ – 2 מטר.
וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל־רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק, יציקת נְחֹשֶׁת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה, רשתות, גְּדִלִים, מקושטים מעין מקלעת מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים, שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. כותרות העמודים עוטרו ברשתות ופתילי שרשרות.
וַיַּעַשׂ, שכלל אֶת־הָעַמּוּדִים, וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל־הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת המשמשת לְכַסּוֹת אֶת־הַכֹּתָרֹת, אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ העמוד, עיצב בתבנית הָרִמֹּנִים. הכותרות קושטו בשני טורים של דגמי רימונים על גבי השבכה. וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים היו מעוטרות מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן, אולי בצורת השושן הצחור, בעל שישה עלי כותרת, ששימש בתקופות אחדות סמל המלוכה בישראל, בָּאוּלָם, כלפי תקרת האולם, אַרְבַּע אַמּוֹת.
וְה כֹתָרֹת ש עַל־שְׁנֵי הָעַמּוּדִים לא היו חשופות אלא כיסו אותם גַּם־מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן כנגד המרכז אֲשֶׁר לְעֵבֶר הַשְּׂבָכָה, וְהָרִמּוֹנִים היו מָאתַיִם במספר, מסודרים בשני טֻרִים סָבִיב גם עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
וַיָּקֶם אֶת־הָעַמֻּדִים בכניסה לְאֻלָם הַהֵיכָל. וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּד הַיְמָנִי – וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יָכִין, שפירושו: יציב, עומד, מבוסס. וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי – וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ בֹּעַז, , שמשמעו: בו עוז, או שנקרא על שם סב סבו של שלמה, שהיה חלק משושלת המלוכה. העמודים היו כה גדולים, מפוארים ומרשימים, שלכל אחד מהם הוענק שם.
וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן, וַתִּתֹּם, הסתיימה מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים. העמודים לא היו ממלאכת הבית עצמו אלא קישוטים שהוסיף שלמה כדי לייפות את בית המקדש, וכל אחד מהם היה יצירה בפני עצמה.
וַיַּעַשׂ אֶת־הַיָּם, מכל גדול למים, מוּצָק, יצוק. קוטרו עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד־שְׂפָתוֹ והוא עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ. וְקָו, חוט מדידה באורך שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.
וּפְקָעִים, צורת פקעות מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב, סֹבְבִים אֹתוֹ לקישוט, עֶשֶׂר מהם בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת־הַיָּם סָבִיב. שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ. שתי שורות של פקעות עגולות נוצקו עם הים ועיטרו את שפתו.
עֹמֵד עַל־שְׁנֵי עָשָׂר צורות בָּקָר עשויות נחושת כמו הים. שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה, מערבה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה, דרומה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה, וְכָל־אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה, פנימה. השוורים פנו החוצה.
וְעָבְיוֹ של הים טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ מרודדת ודקה כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת־כּוֹס, המעוטרת פֶּרַח שׁוֹשָׁן, כקישוט הכוסות בריקוע זר שושנים. אמנם נאמר שעובי הדופן היה טפח, אבל אולי היא הלכה ונעשתה צרה מלמעלה. אַלְפַּיִם בַּת, מידת נפח לנוזלים, כ – 24 – 22 ליטר, יָכִיל הים. המלאכה המורכבת והמסובכת של יציקת כלי כה עצום מנחושת מקשה אחת הצריכה את המומחה הגדול בעולם.
וַיַּעַשׂ אֶת־הַמְּכֹנוֹת, כני הכיורים שבעזרתם הובלו מי הכיור עֶשֶׂר מ נְחֹשֶׁת, אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת, וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ.
וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה: מִסְגְּרֹת, טבלאות המקיפות סביב, לָהֶם – לכל אחת מהמכונות. וה מִסְגְּרֹת נתונות בֵּין הַשְׁלַבִּים, מעין שלבי סולם הבונים את שלד המכונה.
וְעַל־הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים היו עיטורי אֲרָיוֹת, בָּקָר וּכְרוּבִים, דמויות מכונפות, וְעַל־הַשְׁלַבִּים כֵּן, בסיס מִמָּעַל להושבת הכיור. וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר לֹיוֹת, תכשיטים, או: צמדי צורות מַעֲשֵׂה מוֹרָד, מרודדים, או: תלויים ויורדים.
וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי, גלגלי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת, וְסַרְנֵי, לוחות, או: גלילים שהאופנים סובבים עליהם, נְחֹשֶׁת. המכונות יכלו לנוע ממקום למקום. וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו, פינות הכן כְּתֵפֹת לָהֶם הבולטות מִתַּחַת לַכִּיֹּר שניצב על הכן. הַכְּתֵפֹת יְצֻקוֹת, נוצקו תחילה בצורתן, מֵעֵבֶר אִישׁ, מצד כל אחת מהן – עיטורי לֹיוֹת.
וּפִיהוּ של הכיור מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה בָּאַמָּה. הוא התרומם כדי אמה מעל לכותרת המכונה. וּפִיהָ של הכותרת היה עָגֹל מַעֲשֵׂה־כֵן, כעין בסיס שבו הוכנס הכיור, ברוחב אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה, וְגַם־עַל־פִּיהָ היו מִקְלָעוֹת לקישוט, וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם של המכונות מְרֻבָּעוֹת, לֹא עֲגֻלּוֹת.
וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת, וִידוֹת, צירי הָאוֹפַנִּים קבועים בַּמְּכוֹנָה, וְקוֹמַת הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה.
וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה, יְדוֹתָם, ציריהם וְגַבֵּיהֶם, מסגרות האופן שעליהן יושב החישוק, וְחִשֻּׁקֵיהֶם, העיגולים החיצוניים של האופנים וְחִשֻּׁרֵיהֶם, המוטות המחברים את החישוק עם מרכז הגלגל – הַכֹּל מוּצָק ביציקה אחת, ולא כחלקים נפרדים.
וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת, בליטות אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת, מִן־הַמְּכֹנָה עצמה נעשו כְּתֵפֶיהָ.
וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה היה כיסוי חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה עָגֹל סָבִיב, וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ, שלביה, או: הידיות להסעת המכונה וּמִסְגְּרֹתֶיהָ נוצקו מִמֶּנָּה מקשה אחת.
וַיְפַתַּח עַל־הַלֻּחֹת, על יְדֹתֶיהָ וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ כְּרוּבִים, אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת, צורת עצי תמר כְּמַעַר־אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב, צורה מעוגלת דוגמת איש המחבק ומקיף בזרועותיו.
כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת, מוּצָק אֶחָד, מקשה אחת, מִדָּה אַחַת, קֶצֶב, חיתוך אֶחָד לְכֻלָּהְנָה, לכולן. כולן בנויות באותו אופן בדיוק.
וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת להדחת הקרבנות. מן הים הוצאו מים אל הכיורים שעמדו על המכונות. אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, אַרְבַּע בָּאַמָּה רוחבו של הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, כִּיּוֹר אֶחָד עַל־הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת. על כל מכונה הוצב כיור.
וַיִּתֵּן אֶת־הַמְּכֹנוֹת חָמֵשׁ עַל־כֶּתֶף, צד הַבַּיִת מִיָּמִין וְחָמֵשׁ עַל־כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאֶת־הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית קֵדְמָה, מזרחה מִמּוּל נֶגֶב, לכיוון דרום.
וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת־הַכִּיֹּרוֹת, כלי קיבול לדֶשן המזבח, וְאֶת־הַיָּעִים, המגרפות וְאֶת־הַמִּזְרָקוֹת, הספלים, כלי קיבול לדם הקרבנות לזרוק ממנו על קיר המזבח. וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בעבור בֵּית ה'. וזה מפרט המלאכה:
עַמֻּדִים שְׁנַיִם, וְגֻלֹּת, כדורי הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם, וְהַשְּׂבָכוֹת, הרשתות שְׁתַּיִם שנועדו לְכַסּוֹת אֶת־שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים.
וְאֶת־הָרִמֹּנִים שהיו אַרְבַּע מֵאוֹת במספר לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת, שְׁנֵי־טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת־שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָעַמּוּדִים.
וְאֶת־הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר, וְאֶת־הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל־הַמְּכֹנוֹת.
וְאֶת־הַיָּם הָאֶחָד, וְאֶת־הַבָּקָר שְׁנֵים־עָשָׂר שהוצבו תַּחַת הַיָּם.
וְאֶת־הַסִּירוֹת, סירים, דוודים וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקוֹת, וְאֵת כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה' מ נְחֹשֶׁת מְמֹרָט, מבריקה. רוב כלי המקדש נעשו בתבנית הכתובה בספר שמות, ולשם כך לא היה צורך באדריכל מומחה. ואולם העמודים, הים וכיוצא בהם לא היו במשכן, ותהליך בנייתם המורכב דרש תכנון ומיומנויות מיוחדות שהיו לחירם. כאן מופיעה הערה טכנית:
בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ, בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה, בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן. יציקות נחושת קטנות יחסית נעשות בבתי מלאכה גדולים, אבל יציקות גדולות, כפי שנדרשו כאן, דורשות תנאים מיוחדים. עד היום יוצקים את המתכת בתבניות שאותן מניחים בתוך אדמה רטובה. משום כך הכין שלמה את יציקותיו במעבה האדמה, והוא בחר בכיכר הירדן, משום שרק שם הקרקע לחה דיה לעיצוב תבניות כה מורכבות.
וַיַּנַּח, חדל מלשקול שְׁלֹמֹה אֶת־כָּל־הַכֵּלִים, מֵרֹב, כיוון שהמשקל היה רב מְאֹד מְאֹד. לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת. הנחושת ששימשה לכל הכלים הללו הייתה כה רבה, שלא בדקו את כמויותיה.
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בתוך בֵּית ה' – אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים ואף הוא מצופה זָהָב, ככתוב .
וְאֶת־הַמְּנֹרוֹת הציב חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל לִפְנֵי הַדְּבִיר, כולן עשויות זָהָב סָגוּר, זהב מיוחד יקר ביותר, וְגם הַפֶּרַח של המנורה וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקָחַיִם עשויים זָהָב. מלבד המנורה העתיקה של משה רבנו, שעמדה במרכז, העמיד שלמה עוד עשר מנורות משני צדיה.
וְהַסִּפּוֹת, מעין כדים או סוג כלי נגינה וְהַמְזַמְּרוֹת, כלי נגינה וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת – כולם מ זָהָב סָגוּר, וְהַפֹּתוֹת, שקעים שבתוכם נכנסים צירי הדלת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי, לְקֹדֶשׁ הַקֳֳּדָשִׁים ו לְדַלְתֵי הַבַּיִת, לַהֵיכָל – זָהָב.
וַתִּשְׁלַם כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה ל בֵית ה'. וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת־קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו, אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכֵּלִים שלא השתמשו בהם, נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה'. אוצר המקדש הכיל את כל עודפי הכסף והזהב שהכין דוד לצורך בניין הבית. אוצרות אלו היו בגדר הקדש, ומצד שני הם היו האוצר הלאומי של הממלכה. מפעם לפעם בשעת הדחק השתמשו מלכי יהודה באוצרות אלה.

פסוקים

ואת־ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את־כל־ביתו
ויבן את־בית יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על־העמודים
וספן בארז ממעל על־הצלעת אשר על־העמודים ארבעים וחמשה חמשה עשר הטור
ושקפים שלשה טורים ומחזה אל־מחזה שלש פעמים
וכל־הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל־מחזה שלש פעמים
ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על־פניהם ועמדים ועב על־פניהם
ואולם הכסא אשר ישפט־שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד־הקרקע
וביתו אשר־ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת־פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה
כל־אלה אבנים יקרת כמדת גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד־הטפחות ומחוץ עד־החצר הגדולה
ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות
ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית וארז
וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית־יהוה הפנימית ולאלם הבית
וישלח המלך שלמה ויקח את־חירם מצר
בן־אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש־צרי חרש נחשת וימלא את־החכמה ואת־התבונה ואת־הדעת לעשות כל־מלאכה בנחשת ויבוא אל־המלך שלמה ויעש את־כל־מלאכתו
ויצר את־שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים־עשרה אמה יסב את־העמוד השני
ושתי כתרת עשה לתת על־ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית
שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על־ראש העמודים שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית
ויעש את־העמודים ושני טורים סביב על־השבכה האחת לכסות את־הכתרת אשר על־ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית
וכתרת אשר על־ראש העמודים מעשה שושן באולם ארבע אמות
וכתרת על־שני העמודים גם־ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר שבכה [השבכה] והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית
ויקם את־העמדים לאלם ההיכל ויקם את־העמוד הימני ויקרא את־שמו יכין ויקם את־העמוד השמאלי ויקרא את־שמו בעז
ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים
ויעש את־הים מוצק עשר באמה משפתו עד־שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה [וקו] שלשים באמה יסב אתו סביב
ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את־הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו
עמד על־שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל־אחריהם ביתה
ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת־כוס פרח שושן אלפים בת יכיל
ויעש את־המכנות עשר נחשת ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה
וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים
ועל־המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל־השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד
וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפת יצקות מעבר איש ליות
ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה־כן אמה וחצי האמה וגם־על־פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות
וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה
ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הכל מוצק
וארבע כתפות אל ארבע פנות המכנה האחת מן־המכנה כתפיה
ובראש המכונה חצי האמה קומה עגל סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה
ויפתח על־הלחת ידתיה ועל ומסגרתיה [מסגרתיה] כרובים אריות ותמרת כמער־איש וליות סביב
כזאת עשה את עשר המכנות מוצק אחד מדה אחת קצב אחד לכלהנה
ויעש עשרה כירות נחשת ארבעים בת יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד כיור אחד על־המכונה האחת לעשר המכנות
ויתן את־המכנות חמש על־כתף הבית מימין וחמש על־כתף הבית משמאלו ואת־הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב
ויעש חירום את־הכירות ואת־היעים ואת־המזרקות ויכל חירם לעשות את־כל־המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה
עמדים שנים וגלת הכתרת אשר־על־ראש העמדים שתים והשבכות שתים לכסות את־שתי גלת הכתרת אשר על־ראש העמודים
ואת־הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות שני־טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את־שתי גלת הכתרת אשר על־פני העמודים
ואת־המכנות עשר ואת־הכירת עשרה על־המכנות
ואת־הים האחד ואת־הבקר שנים־עשר תחת הים
ואת־הסירות ואת־היעים ואת־המזרקות ואת כל־הכלים האהל [האלה] אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה נחשת ממרט
בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן
וינח שלמה את־כל־הכלים מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת
ויעש שלמה את כל־הכלים אשר בית יהוה את מזבח הזהב ואת־השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב
ואת־המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב
והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל זהב
ותשלם כל־המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את־קדשי דוד אביו את־הכסף ואת־הזהב ואת־הכלים נתן באצרות בית יהוה

פסוקים מנוקד

וְאֶת־בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְכַל אֶת־כָּל־בֵּיתוֹ׃
וַיִּבֶן אֶת־בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל־הָעַמּוּדִים׃
וְסָפֻן בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל־הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל־הָעַמּוּדִים אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר׃
וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל־מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים׃
וְכָל־הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף וּמוּל מֶחֱזָה אֶל־מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים׃
וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וְאוּלָם עַל־פְּנֵיהֶם וְעַמֻּדִים וְעָב עַל־פְּנֵיהֶם׃
וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט־שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד־הַקַּרְקָע׃
וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר־יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת־פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה׃
כָּל־אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדֹּת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ וּמִמַּסָּד עַד־הַטְּפָחוֹת וּמִחוּץ עַד־הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה׃
וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת׃
וּמִלְמַעְלָה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית וָאָרֶז׃
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית־יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת׃
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת־חִירָם מִצֹּר׃
בֶּן־אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת־הַחָכְמָה וְאֶת־הַתְּבוּנָה וְאֶת־הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל־מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת וַיָּבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת־כָּל־מְלַאכְתּוֹ׃
וַיָּצַר אֶת־שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת־הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי׃
וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל־רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית׃
שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית׃
וַיַּעַשׂ אֶת־הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל־הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת־הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית׃
וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת׃
וְכֹתָרֹת עַל־שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם־מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר שבכה [הַשְּׂבָכָה] וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית׃
וַיָּקֶם אֶת־הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת־הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ בֹּעַז׃
וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים׃
וַיַּעַשׂ אֶת־הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד־שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וקוה [וְקָו] שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב׃
וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת־הַיָּם סָבִיב שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ׃
עֹמֵד עַל־שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל־אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה׃
וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת־כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל׃
וַיַּעַשׂ אֶת־הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ׃
וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה מִסְגְּרֹת לָהֶם וּמִסְגְּרֹת בֵּין הַשְׁלַבִּים׃
וְעַל־הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים וְעַל־הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד׃
וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו כְּתֵפֹת לָהֶם מִתַּחַת לַכִּיֹּר הַכְּתֵפֹת יְצֻקוֹת מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיוֹת׃
וּפִיהוּ מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה בָּאַמָּה וּפִיהָ עָגֹל מַעֲשֵׂה־כֵן אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה וְגַם־עַל־פִּיהָ מִקְלָעוֹת וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת׃
וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת וִידוֹת הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה וְקוֹמַת הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה׃
וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק׃
וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת מִן־הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ׃
וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה עָגֹל סָבִיב וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ וּמִסְגְּרֹתֶיהָ מִמֶּנָּה׃
וַיְפַתַּח עַל־הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ וְעַל ומסגרתיה [מִסְגְּרֹתֶיהָ] כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת כְּמַעַר־אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב׃
כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה׃
וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד כִּיּוֹר אֶחָד עַל־הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת׃
וַיִּתֵּן אֶת־הַמְּכֹנוֹת חָמֵשׁ עַל־כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין וְחָמֵשׁ עַל־כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ וְאֶת־הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית קֵדְמָה מִמּוּל נֶגֶב׃
וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת־הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה׃
עַמֻּדִים שְׁנַיִם וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר־עַל־רֹאשׁ הָעַמֻּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת־שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשׁ הָעַמּוּדִים׃
וְאֶת־הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנֵי־טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת־שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָעַמּוּדִים׃
וְאֶת־הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר וְאֶת־הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל־הַמְּכֹנוֹת׃
וְאֶת־הַיָּם הָאֶחָד וְאֶת־הַבָּקָר שְׁנֵים־עָשָׂר תַּחַת הַיָּם׃
וְאֶת־הַסִּירוֹת וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל־הַכֵּלִים האהל [הָאֵלֶּה] אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה נְחֹשֶׁת מְמֹרָט׃
בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן׃
וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת־כָּל־הַכֵּלִים מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת׃
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב׃
וְאֶת־הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב׃
וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב׃
וַתִּשְׁלַם כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת־קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה׃

מקומות

סוכות

עיר בעבר הירדן המזרחי מדרום לנחל יבוק בנחלת שבט גד.
כיום מזוהה עם תל דיר עלא (אולברייט, ובהתאם לתלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק ט דף כה- 'תרעלה').
צור

עיר ממלכה כנענית.
על חוף הים התיכון מצפון לארץ ישראל.
צרתן
נהר הירדן

נהר הזורם בארץ ישראל מצפון לדרום, המחלק את הארץ בין ארץ ישראל המערבית לארץ ישראל המזרחית ונחשב כגבולה של הארץ (במדבר לד, יב). ראשיתו בחרמון ואחריתו בים המלח.
העמק בו הוא זורם מכונה במקרא כיכר הירדן ובערבית 'הזור'
חלקו הדרומי של עמק הירדן מכונה ערבות מואב וערבות יריחו.
הלבנון