דברי הימים ב-פרק-1

ביאורים

• וַיִּתְְְחַזֵּק שְְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד עַל־מַלְְְכוּתוֹ, שלמה התבסס במלכותו, וַה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וַיְְְגַדְְּלֵהוּ ה' לְְמָעְְְלָה. שלמה ישב היטב על כיסאו, ומלכותו הלכה וגדלה.

• וַיֹּאמֶר שְְׁלֹמֹה לְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל – לְְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְְהַמֵּאוֹת וְְלַשֹּׁפְְטִים וּלְְְכֹל נָשִׂיא לְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל רָאשֵׁי הָאָבוֹת. הוא כינס את כל הנושאים בתפקידים צבאיים או ממלכתיים ואת כל הנשיאים המקומיים –

• וַיֵּלְְכוּ שְְׁלֹמֹה וְְכָָל־הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְְּגִבְְְעוֹן, כִּי־שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד של הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד־ה' בַּמִּדְְְבָּר. מה שנשאר מן המשכן שהוקם במדבר ועמד בשילה, הועבר אחר כך לגבעון.

• אֲבָל רק אֲרוֹן הָאֱלֹהִים לא היה במשכן בגבעון, כי אותו הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְְְיַת יְְעָרִים בַּמקום ש הֵכִין לוֹ דָּוִיד, כִּי נָטָה, מתח לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם,

• וּמִזְְְבַּח הַנְְּחֹשֶׁת הגדול שהיה במשכן אֲשֶׁר עָשָׂה בְְּצַלְְְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר, גם הוא הובא לארץ ואותו שָׂם שלמה לִפְְְנֵי מִשְְְׁכַּן ה', וַיִּדְְְרְְשֵׁהוּ, פנו אליו שְְׁלֹמֹה וְְהַקָּהָל. עתה נאספו כל המנהיגים והראשים אל מזבח ה' להקריב עליו קרבנות.

• וַיַּעַל שְְׁלֹמֹה, כלומר במצוותו העלו שָׁם עַל־מִזְְְבַּח הַנְְּחֹשֶׁת לִפְְְנֵי ה' אֲשֶׁר לְְאֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעַל, הכהנים העלו עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף.

• בַּלַּיְְְלָה הַהוּא – שלאחר ההקרבה נִרְְְאָה אֱלֹהִים בחזון נבואי לִשְְְׁלֹמֹה. וַיֹּאמֶר לוֹ: שְְׁאַל מָה אֶתֶּן־לָךְְְ. בַּקש מה שתרצה.

• וַיֹּאמֶר שְְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים: אַתָּה עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל בכך שעשית אותו מלך מנצח ומושל, וְְהִמְְְלַכְְְתַּנִי תַּחְְְתָּיו.

• עַתָּה, ה' אֱלֹהִים, יֵאָמֵן, יתאמת דְְּבָרְְךָ עִם דָּוִיד אָבִי, כִּי אַתָּה הִמְְְלַכְְְתַּנִי עַל־עַם רַב כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כל עם ישראל.

• עַתָּה חָָכְְְמָה וּמַדָּע תֶּן־לִי, וְְאֵצְְאָה לִפְְְנֵי הָעָם־הַזֶּה וְְאָבוֹאָה, כדי שאנהיג את העם, כִּי־מִי יִשְְְׁפֹּט אֶת־עַמְְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל? מי יוכל לדון עם שלם ולהנהיגו בכל צרכיו הגשמיים והרוחניים?

• וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְְְׁלֹמֹה: יַעַן אֲשֶׁר הָיְְתָה זֹאת עִם־לְְבָבֶךָ וְְלֹא־שָׁאַלְְְתָּ, ביקשת עֹשֶׁר, נְְכָסִים וְְכָבוֹד וְְלא אֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְְאֶיךָ, שייפלו אויביך לפניך, וְְגַם־יָמִים רַבִּים, חיים ארוכים לֹא שָׁאָלְְְתָּ, וַתִּשְְְׁאַל־לְְךָ במקום כל אלה חָָכְְְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְְְׁפּוֹט אֶת־עַמִּי אֲשֶׁר הִמְְְלַכְְְתִּיךָ עָלָיו.

• הַחָָכְְְמָה וְְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְְְ כמו שביקשת, וְְעֹשֶׁר וּנְְְכָסִים וְְכָבוֹד אֶתֶּן־לָךְְְ אף על פי שאותם לא ביקשת, אֲשֶׁר לֹא־הָיָה כֵן לַמְְּלָכִים אֲשֶׁר לְְפָנֶיךָ וְְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְְְיֶה־כֵּן. מכיוון שלא למענך ביקשת את בקשתך, אלא למען צורכי ישראל, תקבל לא רק את בקשתך אלא גם מתנות נוספות.

• וַיָּבֹא שְְׁלֹמֹה למחרת החיזיון לַבָּמָה אֲשֶׁר־בְְּגִבְְְעוֹן כדי להודות על הבשורה שניתנה לו בלילה, ומשם המשיך אל יְְרוּשָׁלִַם מִלִּפְְְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּמְְְלֹךְְְ עַל־יִשְְְׂרָאֵל. תיאורים אחדים של גדולת מלכותו של שלמה:

• וַיֶּאֱסֹף שְְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים. וַיְְְהִי־לוֹ אֶלֶף וְְאַרְְְבַּע־מֵאוֹת רֶכֶב וּשְְְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנִּיחֵם – את הפרשים בְְּעָרֵי הָרֶכֶב, ערים, דוגמת מגִדו, שבהן היו אורוות גדולות מאוד, ובהן הוחזקו כלי הרכב, וְְחלק מהרכב והפרשים נשאר עִם־הַמֶּלֶךְְְ בִּירוּשָׁלִָם אולי בתור חיל מצב.

• וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְְְ באמצעות מעשיו אֶת הַכֶּסֶף וְְאֶת־הַזָּהָב בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים. אנשים ראו את הכסף כאבנים, בהיותם כה מרובים ושכיחים. בחברה חקלאית ביסודה, כפי שהיה עם ישראל אז, אין שימוש מרובה בכסף, אבל בימי שלמה חלה תמורה גם במבנה הכלכלי של המדינה, ושפע כסף וזהב זרם לתוכה, וְְאֶת־הָאֲרָזִים נָתַן שלמה כַּעצי שִׁקְְְמִים אֲשֶׁר צומחים בַּשְְּׁפֵלָה לָרֹב. הגיעו לירושלים ארזים רבים עד שמראה העץ המיובא מן הלבנון כבר לא הפליא את אנשי העיר.

• וּמוֹצָא, מקור הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְְְׁלֹמֹה היה מִמִּצְְְרָיִם, שהייתה מרכז גדול לגידול סוסים. וּבמצרים מִקְוֵא, מקווה, מקום איסוף הסוסים היה ביד סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְְְ שלמה. את הזכות למכירת הסוסים קיבל שלמה, ו מִקְוֵא יִקְְְחוּ בִּמְְְחִיר. סוחרי המלך היו מוכרים את הסוסים לאחרים.

• וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְְְרַיִם מֶרְְְכָּבָה בְְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְְסוּס – בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה כסף, וְְכֵן היו סוחרי המלך מוכרים לְְכָָל־מַלְְְכֵי הַחִתִּים וּמַלְְְכֵי אֲרָם אשר בְְּיָדָם, ברשותם של סוחרי שלמה יוֹצִיאוּ. המלכים הללו היו צריכים לקנות אותם מסוחרי שלמה. שלמה פתח עסק גדול של תיווך בסוסים, שכן הסוסים היו סוסי מלחמה, והרכב – מרכבות קרב.

• וַיֹּאמֶר, החליט שְְׁלֹמֹה אחרי שהתיישב במלכותו לקיים את צוואת אביו ו לִבְְְנוֹת בַּיִת לְְשֵׁם ה', בית המקדש ולבנות גם בַיִת לְְמַלְְְכוּתוֹ, ארמון מלוכה.