דברי הימים ב-פרק-2

ביאורים

• וַיִּסְְְפֹּר, מנה וארגן שְְׁלֹמֹה שִׁבְְְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל, שתפקידם לשאת את האבנים לבית המקדש, וּשְְְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ נוספים שיעבדו כ חֹצֵב בָּהָר, וּמְְְנַצְְּחִים, מנהלי העבודה עֲלֵיהֶם היו שְְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְְשֵׁשׁ מֵאוֹת. בין הממונים הללו היו כנראה אנשים בעלי מעמד בישראל.

• וַיִּשְְְׁלַח שְְׁלֹמֹה אֶל־חוּרָם מֶלֶךְְְ־צֹר לֵאמֹר: כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי, וַתִּשְְְׁלַח־לוֹ אֲרָזִים לִבְְְנוֹת־לוֹ בַיִת לָשֶׁבֶת בּוֹ, כזכור לך,

• הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה־בַּיִת לְְשֵׁם ה' אֱלֹהָי על מנת לְְהַקְְְדִּישׁ לוֹ, לרוממו – לְְהַקְְְטִיר לְְפָנָיו קְְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת של לחם תָּמִיד וְְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת וְְלֶחֳֳדָשִׁים וּלְְְמוֹעֲדֵי ה' אֱלֹהֵינוּ, כי לְְעוֹלָם העבודה ה זֹאת קבועה ומוטלת עַל־יִשְְְׂרָאֵל.

• וְְהַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל, כִּי־גָדוֹל אֱלֹהֵינוּ מִכָָּל־הָאֱלֹהִים.

• וּמִי בעצם יַעֲצָָר־כֹּחַ, יוכל לִבְְְנוֹת־לוֹ בַיִת?! כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְְְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְְכַלְְְכְְּלֻהוּ, יכילו אותו, וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְְְנֶה־לּוֹ בַיִת? ! על כן, בוודאי אינני בונה מקום שה' ישכון בתוכו, כִּי אִם אבקש לְְהַקְְְטִיר בו לְְפָנָיו. אין הבית מגביל את מקומו של ה', אלא הוא מקום הפולחן לפניו.

• וְְעַתָּה שְְׁלַח־לִי אִישׁ־חָכָם היודע לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְְְזֶל וּבָאַרְְְגְְּוָן, בארגמן, שהוא צמר צבוע בצבע אדום – סגול, וְְכַרְְְמִיל, תולעת שני, וּתְְְכֵלֶת, צמר צבוע בכחול, וְְיֹדֵעַ לְְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים, לגלף חריטות, והוא יעבוד עִם־הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי. דויד הכין וטיפח מומחים שיוכלו לבצע את עבודת המקדש, אבל אני זקוק למנהל כללי.

• וּשְְְׁלַח־לִי גם עֲצֵי אֲרָזִים, בְְּרוֹשִׁים וְְאַלְְְגּוּמִּים מֵהַלְְּבָנוֹן. כִּי אֲנִי יָדַעְְְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְְעִים לִכְְְרוֹת עֲצֵי לְְבָנוֹן כראוי, וְְהִנֵּה אשלח את עֲבָדַי עִם־עֲבָדֶיךָ המומחים.

• וצַוה לְְְהָכִין לִי עֵצִים לָרֹב, כִּי הַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל וְְהַפְְְלֵא, עד מאוד. לכן אני זקוק לחומרים רבים.

• וְְהִנֵּה לַחֹטְְבִים, לְְכֹרְְתֵי הָעֵצִים, נָתַתִּי חִטִּים מַכּוֹת, מוכות, כתושות, לכל עֲבָדֶיךָ אתן כֹּרִים. הכור היא מידת נפח שמכילה למעלה מ – 210 ליטר – עֶשְְְׂרִים אֶלֶף, וּשְְְׂעֹרִים – כֹּרִים עֶשְְְׂרִים אָלֶף, וְְיַיִן – בַּתִּים. הבת היא מידת נפח של נוזלים המכילה עשירית הכור – עֶשְְְׂרִים אֶלֶף. וְְשֶׁמֶן – בַּתִּים עֶשְְְׂרִים אָלֶף. שלמה נוקט ביטויי כבוד וניסוחים דיפלומטיים. הוא מבהיר לחורם שאין הוא מבקש מתנה או מס, אלא בכוונתו לשלם בתבואה ומשקים בעד העבודה. חורם היה מרוצה מהטון הידידותי שהשמיע שלמה, ומפנייתו של לקוח כה גדול אליו.

• וַיֹּאמֶר חוּרָם מֶלֶךְְְ־צֹר תשובה בִּכְְְתָב, וַיִּשְְְׁלַח אֶל־שְְׁלֹמֹה: בְְּאַהֲבַת ה' אֶת־עַמּוֹ, כיוון שה' אוהב את ישראל, הוא נְְתָנְְךָ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְְְ.

• וַיֹּאמֶר חוּרָם: בָּרוּךְְְ ה' אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְְאֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן לְְדָוִיד הַמֶּלֶךְְְ בֵּן חָכָם יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְְְנֶה־בַּיִת לַה' וּבַיִת לְְמַלְְְכוּתוֹ.

• וְְעַתָּה שָׁלַחְְְתִּי אִישׁ־חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה – לְְחוּרָם, את חורם, אומן הנושא שם זהה לשם המלך, אָבִי, חורם הנכבד.

• בֶּן־אִשָּׁה מִן־בְְּנוֹת דָּן, ולכן הוא בעצם משלכם , וְְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי ש יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב־וּבַכֶּסֶף, בַּנְְּחֹשֶׁת, בַּבַּרְְְזֶל, בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים, בָּאַרְְְגָּמָן, בַּתְְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְְְמִיל, וּלְְְפַתֵּחַ כָָּל־פִּתּוּחַ וְְלַחְְְשֹׁב כָָּל־מַחֲשָׁבֶת, לתכנן כל מלאכת אומנות אֲשֶׁר יִנָּתֶן־לוֹ עִם־חֲכָמֶיךָ וְְחַכְְְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ. הוא ללא ספק מוכשר לנהל את העבודה .

• וְְעַתָּה הַחִטִּים וְְהַשְְּׂעֹרִים, הַשֶּׁמֶן וְְהַיַּיִן אֲשֶׁר־אָמַר אֲדֹנִי, יִשְְְׁלַח לַעֲבָדָיו, לפועלים שיעמדו לרשותך. אנחנו מקבלים את העסקה, ואתה מצדך יכול להתחיל לשלוח את התשלומים.

• וַאֲנַחְְְנוּ נִכְְְרֹת עֵצִים מִן־הַלְְּבָנוֹן כְְּכָָל־צָָרְְְכֶּךָ, וּבמקום להעבירם בדרך היבשה בהובלה מסורבלת ומסובכת , נְְְבִיאֵם לְְךָ כ רַפְְְסֹדוֹת, דוברות עַל־יָם יָפוֹ, עיר הנמל הקרובה ביותר לירושלים. וְְאַתָּה רק תַּעֲלֶה אֹתָם מיפו ל יְְרוּשָׁלִָם.

• וַיִּסְְְפֹּר שְְׁלֹמֹה את כָָּל־הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְְּאֶרֶץ יִשְְְׂרָאֵל, אַחֲרֵי הַסְְּפָר, הספירה אֲשֶׁר סְְפָרָם דָּוִיד אָבִיו, כי אולי מאז השתנה המניין, וַיִּמָּצְְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְְְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְְשֵׁשׁ מֵאוֹת.

• וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְְְעִים אֶלֶף סַבָּל וּשְְְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר, וּשְְְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְְשֵׁשׁ מֵאוֹת מְְנַצְְּחִים, מנהלי עבודה הממונים לְְהַעֲבִיד אֶת־הָעָם.