דברי הימים ב-פרק-21

ביאורים

  • וַיִּשְְְׁכַּב יְְהוֹשָׁפָט עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם־אֲבֹתָיו בְְּעִיר דָּוִיד. וַיִּמְְְלֹךְְְ יְְהוֹרָם בְְּנוֹ תַּחְְְתָּיו.

  • וְְלוֹ– ליהורם היו אַחִים, בְְּנֵי יְְהוֹשָׁפָט: עֲזַרְְְיָה וִיחִיאֵל וּזְְְכַרְְְיָהוּ וַעֲזַרְְְיָהוּ וּמִיכָאֵל וּשְְְׁפַטְְְיָהוּ. כָָּל־אֵלֶּה בְְּנֵי יְְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְְְ־יִשְְְׂרָאֵל.

  • וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת, לְְכֶסֶף וּלְְְזָהָב וּלְְְמִגְְְדָּנוֹת, כסף, זהב ומעדנים עִם־עָרֵי מְְצֻרוֹת בִּיהוּדָה. מלבד המתנות קיבל כל אחד מהם עיר מבוצרת לשליטה ולהתנחלות. וְְאֶת־הַמַּמְְְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם, כִּי־הוּא הַבְְּכוֹר. כך עברה המלוכה מיהושפט אל בנו יהורם.

  • וַיָּקָָם יְְהוֹרָם לשלוט עַל־מַמְְְלֶכֶת אָבִיו, וַיִּתְְְחַזַּק, ואחרי שצבר עוצמה – וַיַּהֲרֹג אֶת־כָָּל־אֶחָיו בֶּחָרֶב, וְְגַם כמה מִשָּׂרֵי יִשְְְׂרָאֵל, כדי שלא יתחרו בו ולא יאיימו עליו.

  • בֶּן־שְְׁלֹשִׁים וּשְְְׁתַּיִם שָׁנָה היה יְְהוֹרָם בְְּמָָלְְְכוֹ, וּשְְְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם.

  • וַיֵּלֶךְְְ בְְּדֶרֶךְְְ מַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְְְאָב, כִּי בַּת־אַחְְְאָב הָיְְתָה לּוֹ אִשָּׁה. כבר הוזכר שיהושפט ואחאב התחתנו זה בזה. מסתבר שבתו זו של אחאב, שעוד תופיע בהמשך, הייתה גם בת איזבל. היא הייתה אפוא צאצאית של מלכי הגויים, ואף התנהגותה חרגה מדרכי ישראל. והיא שהדריכה את יהורם והשפיעה עליו, וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה'. יהורם סטה מדרכיהם של אביו וסבו בעקבות קרבתו היתרה לבית אחאב.

  • וְְאולם לֹא־אָבָה, רצה ה' לְְהַשְְְׁחִית אֶת־בֵּית דָּוִיד לְְמַעַן, בזכות הַבְְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת לְְדָוִיד, וְְכַאֲשֶׁר, וכפי ש אָמַר לָתֵת לוֹ נִיר, שושלת מלכות וּלְְְבָנָיו כָָּל־הַיָּמִים. במשך שנים לא מלך על אדום מלך משלה, אלא היא הייתה מעין אוטונומיה הנתונה תחת ממלכת יהודה, כממלכה נלווית.

  • בְְּיָמָיו של יהורם פָּשַׁע, מרד אֱדוֹם מִתַּחַת יַד־יְְהוּדָה, וַיַּמְְְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְְְ, נטלו לעצמם עצמאות גמורה.

  • וַיַּעֲבֹר יְְהוֹרָם עִם־שָׂרָיו וְְכָָל־הָרֶכֶב ש עִמּוֹ להילחם נגד האדומים. וַיְְְהִי הוא קָם ב לַיְְְלָה, וַיַּךְְְ אֶת־אֱדוֹם הַסּוֹבֵב אֵלָיו, שחייליו הקיפו אותו וארבו לו וְְאֵת שָׂרֵי הָרָכֶב.

  • וַיִּפְְְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד־יְְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. יהודה איבדה את השליטה באדומים, והם הפכו לאויביה. תשלומי המס הופסקו, וביטחון יהודה התערער. האדומים שישבו בדרום יכלו לשבש גם את התנהלות המסחר של יהודה, שעסקיה הגיעו עד אילת. אָז – כאשר יהורם נחלש, תִּפְְְשַׁע גם העיר לִבְְְנָה שבארץ יהודה בָּעֵת הַהִיא מִתַּחַת יָדוֹ. יושביה פתחו במרד כנגד המלך, כִּי עָזַב אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. למרות ניסיונו של יהורם לבנות שלטון ריכוזי, למרות הריגת אחיו כדי לאחוז את כל הכוח בידו, התברר שלא עלה בידו למשול אפילו על כל הערים שבארצו שלו.

  • גַּם־הוּא עָשָׂה בָמוֹת בְְּהָרֵי יְְהוּדָה, וַיֶּזֶן, הוא הזנה אֶת־יֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם, וַיַּדַּח אֶת־יְְהוּדָה מעבודת ה'.

  • וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְְְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. נראה שהמכתב הגיע ליהורם כשאליהו כבר לא היה בעולם. מסתבר שאליהו השאיר אחריו מכתב נבואי ליהורם מלך יהודה, שהגיע לידיו לאחר זמן. לֵאמֹר, וכך כתוב בו: כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִיד אָבִיךָ: תַּחַת אֲשֶׁר, הואיל ו לֹא־הָלַכְְְתָּ בְְּדַרְְְכֵי יְְהוֹשָׁפָט אָבִיךָ וּבְְְדַרְְְכֵי אָסָא מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה אבי אביך,

  • וַתֵּלֶךְְְ בְְּדֶרֶךְְְ מַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל וַתַּזְְְנֶה אֶת־יְְהוּדָה וְְאֶת־יֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם כְְּהַזְְְנוֹת בֵּית אַחְְְאָב, וְְגַם אֶת־אַחֶיךָ בֵּית־אָבִיךָ הַטּוֹבִים מִמְְּךָ הָרָגְְְתָּ. אתה רע לה' ורע לאדם –

  • הִנֵּה ה' נֹגֵף מַגֵּפָה גְְדוֹלָה בְְּעַמֶּךָ וּבְְבָנֶיךָ וּבְְְנָשֶׁיךָ וּבְְְכָָל־רְְכוּשֶׁךָ.

  • וְְאַתָּה תוכֶּה בָּחֳֳלָיִים רַבִּים בְְּמַחֲלֵה, במחלת מֵעֶיךָ, עַד ש יֵצְְאוּ מֵעֶיךָ מִן, מחמת הַחֹלִי, שיימשך יָמִים עַל־יָמִים, ימים רבים, או: שנתיים.

  • וַיָּעַר, עורר ה' עַל־יְְהוֹרָם אֶת־רוּחַ הַפְְּלִשְְְׁתִּים. הפלשתים התגרו ביהורם, אחרי שנים שבהן הם לא ניסו להילחם בישראל, ואולי אף עצמאותם הייתה מוגבלת, והם היו נתונים למרותו של מלך יהודה. כיוון שהאדומים פרקו את עול ממלכת יהודה, פתחו גם הפלשתים במתקפה. וְְכן הָעַרְְְבִים אֲשֶׁר עַל־יַד כּוּשִׁים.

  • וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְְְקָעוּהָ, הם פרצו את הגבולות והחומות, וַיִּשְְְׁבּוּ אֵת כָָּל־הָרְְכוּשׁ הַנִּמְְְצָא לְְבֵית־הַמֶּלֶךְְְ, וְְגַם־בָּנָיו וְְנָשָׁיו נהרגו , וְְלֹא נִשְְְׁאַר־לוֹ בֵּן כִּי אִם־יְְהוֹאָחָז, שנקרא להלן גם בשינוי סדר האותיות – אחזיהו, קְְטֹן בָּנָיו.

  • וְְאַחֲרֵי כָָּל־זֹאת נְְגָפוֹ ה' בְְּמֵעָיו לָחֳֳלִי, במחלה לְְאֵין מַרְְְפֵּא.

  • וַיְְְהִי לְְיָמִים מִיָּמִים, משנה לשנה, וּכְְְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְְיָמִים שְְׁנַיִם, לאחר שהמחלה נמשכה שנתיים, יָצְְאוּ מֵעָיו עִם־חָָלְְְיוֹ, וַיָּמָָת בְְּתַחֲלֻאִים רָעִים, אולי סבל מאחד מסוגי הסרטן . וְְלֹא־עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ טקס שְְׂרֵפָה כִּשְְְׂרֵפַת אֲבֹתָיו, מאחר שלא חלקו לו כבוד גדול במותו.

  • בֶּן־שְְׁלֹשִׁים וּשְְְׁתַּיִם הָיָה בְְמָָלְְְכוֹ, וּשְְְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם, וַיֵּלֶךְְְ בְְּלֹא חֶמְְְדָּה, ללא שביעות רצון מחייו. יהורם הלך בחייו מדחי אל דחי עד שמת. וַיִּקְְְבְְּרֻהוּ בְְּעִיר דָּוִיד, אמנם לא השליכו אותו בביזיון וְְאולם גם לֹא בְְּקִבְְְרוֹת הַמְְּלָכִים. לא חשבו שראוי לקברו יחד עם שאר מלכי בית דויד.

פסוקים

  1. וישכב יהושפט עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו
  2. ולו־אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו כל־אלה בני יהושפט מלך־ישראל
  3. ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם־ערי מצרות ביהודה ואת־הממלכה נתן ליהורם כי־הוא הבכור
  4. ויקם יהורם על־ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את־כל־אחיו בחרב וגם משרי ישראל
  5. בן־שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם
  6. וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת־אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה
  7. ולא־אבה יהוה להשחית את־בית דויד למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו כל־הימים
  8. בימיו פשע אדום מתחת יד־יהודה וימליכו עליהם מלך
  9. ויעבר יהורם עם־שריו וכל־הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את־אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב
  10. ויפשע אדום מתחת יד־יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו כי עזב את־יהוה אלהי אבתיו
  11. גם־הוא עשה־במות בהרי יהודה ויזן את־ישבי ירושלם וידח את־יהודה
  12. ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה אמר יהוה אלהי דויד אביך תחת אשר לא־הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך־יהודה
  13. ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את־יהודה ואת־ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את־אחיך בית־אביך הטובים ממך הרגת
  14. הנה יהוה נגף מגפה גדולה בעמך ובבניך ובנשיך ובכל־רכושך
  15. ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד־יצאו מעיך מן־החלי ימים על־ימים
  16. ויער יהוה על־יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על־יד כושים
  17. ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל־הרכוש הנמצא לבית־המלך וגם־בניו ונשיו ולא נשאר־לו בן כי אם־יהואחז קטן בניו
  18. ואחרי כל־זאת נגפו יהוה במעיו לחלי לאין מרפא
  19. ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם־חליו וימת בתחלאים רעים ולא־עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו
  20. בן־שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים

פסוקים מנוקד

  1. וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם־אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו׃
  2. וְלוֹ־אַחִים בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט עֲזַרְיָה וִיחִיאֵל וּזְכַרְיָהוּ וַעֲזַרְיָהוּ וּמִיכָאֵל וּשְׁפַטְיָהוּ כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל׃
  3. וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם־עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה וְאֶת־הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי־הוּא הַבְּכוֹר׃
  4. וַיָּקָם יְהוֹרָם עַל־מַמְלֶכַת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת־כָּל־אֶחָיו בֶּחָרֶב וְגַם מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל׃
  5. בֶּן־שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה יְהוֹרָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם׃
  6. וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת־אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ אִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה׃
  7. וְלֹא־אָבָה יְהוָה לְהַשְׁחִית אֶת־בֵּית דָּוִיד לְמַעַן הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת לְדָוִיד וְכַאֲשֶׁר אָמַר לָתֵת לוֹ נִיר וּלְבָנָיו כָּל־הַיָּמִים׃
  8. בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד־יְהוּדָה וַיַּמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ׃
  9. וַיַּעֲבֹר יְהוֹרָם עִם־שָׂרָיו וְכָל־הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי קָם לַיְלָה וַיַּךְ אֶת־אֱדוֹם הַסּוֹבֵב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרָכֶב׃
  10. וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד־יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא מִתַּחַת יָדוֹ כִּי עָזַב אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו׃
  11. גַּם־הוּא עָשָׂה־בָמוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה וַיֶּזֶן אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וַיַּדַּח אֶת־יְהוּדָה׃
  12. וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִיד אָבִיךָ תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי יְהוֹשָׁפָט אָבִיךָ וּבְדַרְכֵי אָסָא מֶלֶךְ־יְהוּדָה׃
  13. וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַתַּזְנֶה אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם כְּהַזְנוֹת בֵּית אַחְאָב וְגַם אֶת־אַחֶיךָ בֵית־אָבִיךָ הַטּוֹבִים מִמְּךָ הָרָגְתָּ׃
  14. הִנֵּה יְהוָה נֹגֵף מַגֵּפָה גְדוֹלָה בְּעַמֶּךָ וּבְבָנֶיךָ וּבְנָשֶׁיךָ וּבְכָל־רְכוּשֶׁךָ׃
  15. וְאַתָּה בָּחֳלָיִים רַבִּים בְּמַחֲלֵה מֵעֶיךָ עַד־יֵצְאוּ מֵעֶיךָ מִן־הַחֹלִי יָמִים עַל־יָמִים׃
  16. וַיָּעַר יְהוָה עַל־יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל־יַד כּוּשִׁים׃
  17. וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל־הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית־הַמֶּלֶךְ וְגַם־בָּנָיו וְנָשָׁיו וְלֹא נִשְׁאַר־לוֹ בֵּן כִּי אִם־יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָיו׃
  18. וְאַחֲרֵי כָּל־זֹאת נְגָפוֹ יְהוָה בְּמֵעָיו לָחֳלִי לְאֵין מַרְפֵּא׃
  19. וַיְהִי לְיָמִים מִיָּמִים וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְיָמִים שְׁנַיִם יָצְאוּ מֵעָיו עִם־חָלְיוֹ וַיָּמָת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים וְלֹא־עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו׃
  20. בֶּן־שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיֵּלֶךְ בְּלֹא חֶמְדָּה וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים׃

מקומות

  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.

  • לבנה
  • יהודה

    חבל ארץ הררי המשתרע בין אזור בית אל בצפון לבקעת באר שבע בדרום.