דברי הימים ב-פרק-7

ביאורים

• וּכְְְכַלּוֹת, וכשסיים שְְׁלֹמֹה לְְהִתְְְפַּלֵּל – וְְהָאֵשׁ יָרְְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְְהַזְְּבָחִים, וּכְְְבוֹד ה' מָלֵא אֶת־הַבָּיִת.

• וְְלֹא יָכְְלוּ הַכֹּהֲנִים לָבוֹא אֶל־בֵּית ה', כִּי־מָלֵא כְְבוֹד־ה' אֶת־בֵּית ה'.

• וְְכֹל בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל רֹאִים בְְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּב כְְְבוֹד ה' המתגלה עַל־הַבָּיִת, בין אם בהופעת הענן או באופן אחר של התגלות הכבוד במקום, וַיִּכְְְרְְעוּ אַפַּיִם אַרְְְצָה עַל־הָרִצְְְפָה וַיִּשְְְׁתַּחֲווּ, וְְהוֹדוֹת, והודו לַה' כִּי טוֹב כִּי לְְעוֹלָם חַסְְְדּוֹ.

• וְְהַמֶּלֶךְְְ וְְכָָל־הָעָם זֹבְְחִים זֶבַח לִפְְְנֵי ה'.

• וַיִּזְְְבַּח הַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה אֶת־זֶבַח הַבָּקָר עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁנַיִם אֶלֶף, וְְצֹאן מֵאָה וְְעֶשְְְׂרִים אָלֶף, וַיַּחְְְנְְכוּ אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְְְ וְְכָָל־הָעָם. רוב הקרבנות היו קרבנות שלמים, שבשרם נאכל על ידי כל אדם מישראל שאיננו טמא.

• וְְהַכֹּהֲנִים עַל־מִשְְְׁמְְרוֹתָם עֹמְְדִים, וְְהַלְְוִיִּם בִּכְְְלֵי־שִׁיר ה' אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְְְ, לְְהֹדוֹת לַה' כִּי־לְְעוֹלָם חַסְְְדּוֹ בְְּשירי הַלֵּל דָּוִיד, שכנראה היו כתובים ומוחזקים בְְּיָדָם, והם שרו מתוך הכתב. לחלופין: בסיוע הכלים שבידם שרו את הלל דויד, וְְהַכֹּהֲנִים מַחְְְצְְרִים, מריעים בחצוצרות נֶגְְְדָּם, ממולם, וְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל עֹמְְדִים.

• וַיְְְקַדֵּשׁ שְְׁלֹמֹה גם אֶת־תּוֹךְְְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְְְנֵי בֵית־ה', כִּי־עָשָׂה שָׁם את הָעֹלוֹת וְְאֵת חֶלְְְבֵי הַשְְּׁלָמִים. הוא קידש את רצפת החצר כדי שתתקדש כמזבח, כִּי־מִזְְְבַּח הַנְְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה שְְׁלֹמֹה לֹא יָכוֹל לְְהָכִיל אֶת־הָעֹלָה הנשרפת כולה על המזבח, וְְאֶת־הַמִּנְְְחָה וְְאֶת־הַחֲלָבִים, שהם חלקי השלמים הנשרפים על המזבח. אף על פי שהמזבח היה גדול מאוד, הוא לא הכיל מספר כזה של קרבנות, ולכן שרפו אותם בחצר הבית.

• וַיַּעַשׂ שְְׁלֹמֹה אֶת־הֶחָג – חג הסוכות בָּעֵת הַהִיא שִׁבְְְעַת יָמִים, וְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מְְאֹד, כי ישראל ישבו אז בכל גבולות הארץ הרחבים, מִלְְּבוֹא חֲמָת שבצפון סוריה עַד־נַחַל מִצְְְרָיִם הקצה הדרומי של תחום שלטונו.

• וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְְּׁמִינִי עֲצָרֶת, כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְְְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְְְעַת יָמִים לפני סוכות, וְְהֶחָג אחריה שִׁבְְְעַת יָמִים. באותה שנה ביטלו את יום הכיפורים ו גם בו הקריבו קרבנות ואכלו. מעשים חריגים כאלה יכולים להיעשות על פי נביא.

• וּבְְְיוֹם עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְְּׁבִיעִי, לאחר שבעת ימי חג הסוכות ושמיני עצרת, שִׁלַּח אֶת־הָעָם לְְאָהֳֳלֵיהֶם שְְׂמֵחִים וְְטוֹבֵי לֵב עַל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְְדָוִיד וְְלִשְְְׁלֹמֹה וּלְְְיִשְְְׂרָאֵל עַמּוֹ.

• וַיְְְכַל שְְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' וְְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְְְ, וְְאֵת כָָּל־הַבָּא עַל־לֵב שְְׁלֹמֹה, כל מה שעלה בדעתו לַעֲשׂוֹת בְְּבֵית־ה' וּבְְבֵיתוֹ הוא הִצְְְלִיחַ.

• וַיֵּרָא ה' אֶל־שְְׁלֹמֹה שוב בַּלָּיְְְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: שָׁמַעְְְתִּי אֶת־תְְּפִלָּתֶךָ וּבָחַרְְְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה – במקדש שבנית, לִי לְְבֵית זָבַח, למקום שבו יזבחו קרבנות לשמי.

• הֵן, אם אֶעְְְצֹר הַשָּׁמַיִם, וְְלֹא־יִהְְְיֶה מָטָר, וְְהֵן אֲצַוֶּה עַל־חָגָב לֶאֱכוֹל הָאָרֶץ, וְְאִם־אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְְּעַמִּי,

• וְְיִכָּנְְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְְְרָא־שְְׁמִי עֲלֵיהֶם וְְיִתְְְפַּלְְלוּ וִיבַקְְְשׁוּ פָנַי וְְיָשֻׁבוּ מִדַּרְְְכֵיהֶם הָרָעִים – וַאֲנִי אֶשְְְׁמַע את תפילתם מִן־הַשָּׁמַיִם, וְְאֶסְְְלַח לְְחַטָּאתָם וְְאֶרְְְפָּא אֶת־אַרְְְצָם.

• עַתָּה עֵינַי יִהְְְיוּ פְְתֻחוֹת וְְאָָזְְְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְְְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה.

• וְְעַתָּה בָּחַרְְְתִּי וְְהִקְְְדַּשְְְׁתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה לִהְְְיוֹת־שְְׁמִי שָׁם עַד־עוֹלָם, וְְהָיוּ עֵינַי וְְלִבִּי שָׁם כָָּל־הַיָּמִים. המקום הזה יהיה חשוב מאוד בעיני, כפי שביקשת בתפילתך.

• וְְאַתָּה אִם־תֵּלֵךְְְ לְְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְְְ דָּוִיד אָבִיךָ, וְְתקפיד לַעֲשׂוֹת כְְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְְאת חֻקַּי וּמִשְְְׁפָּטַי תִּשְְְׁמוֹר –

• וַהֲקִימוֹתִי, אייצב אֵת כִּסֵּא מַלְְְכוּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר כָּרַתִּי ברית לְְדָוִיד אָבִיךָ לֵאמֹר: לֹא־יִכָּרֵת לְְךָ אִישׁ מוֹשֵׁל בְְּיִשְְְׂרָאֵל, מלוכתך תימשך לדורות.

• וְְאִם־תְְּשׁוּבוּן, תתחרטו, תסורו אַתֶּם וַעֲזַבְְְתֶּם חֻקּוֹתַי וּמִצְְְוֹתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְְְנֵיכֶם, וַהֲלַכְְְתֶּם וַעֲבַדְְְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְְהִשְְְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם –

• וּנְְְתַשְְְׁתִּים, אעקור אותם מֵעַל אַדְְְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְְאֶת־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־הִקְְְדַּשְְְׁתִּי לִשְְְׁמִי אַשְְְׁלִיךְְְ מֵעַל פָּנָי, והוא ייחרב, וְְאֶתְְּנֶנּוּ לְְמָשָׁל, לדוגמא וְְלִשְְְׁנִינָה, לעג בְְּפי כָָל־הָעַמִּים.

• וְְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־הָיָה עֶלְְְיוֹן, לְְכָָל, כל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם, ישתומם וְְאָמַר: בַּמֶּה, על מה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְְלַבַּיִת הַזֶּה?

• וְְאָמְְרוּ אלה שידברו בנושא : עַל אֲשֶׁר עָזְְבוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְְְרַיִם, וַיַּחֲזִיקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְְְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְְְדוּם. עַל־כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם ה' אֵת כָָּל־הָרָעָה הַזֹּאת. ה' הסכים שהבית יהיה בית הבחירה וישמש לתפילה ולתחינה, אך הוא גם הזהיר שהדבר תלוי במעשיהם של ישראל ומלכיהם. המשך מלכותו של שלמה לדורות, מעמדו של המקדש, ואפילו עצם ישיבת ישראל בארצם, עלולים להיפגע אם ישראל יחטאו.