דברי הימים ב-פרק-9

ביאורים

• וּמַלְְְכַּת־שְְׁבָא. שבא הייתה מדינה בדרום ערב, בסביבות תימן או באפריקה המזרחית, אולי באתיופיה. אולי מלכו בשבא מלכוֹת, או ששלטו בה מלכים, אלא שבאותו זמן נשארה הבת המושלת. שָׁמְְעָה אֶת־שֵׁמַע שְְׁלֹמֹה, כמלך גדול וחכם מכול. אולי אף נתקלה באניותיו שעשו את דרכן דרומה. וַתָּבוֹא מרחוק לא מטעמים פוליטיים אלא לְְנַסּוֹת אֶת־שְְׁלֹמֹה בְְחִידוֹת, לשאול אותו שאלות חכמה בִּירוּשָׁלִַם בְְּחַיִל כָּבֵד מְְאֹד, וּגְְְמַלִּים נֹשְְׂאִים בְְּשָׂמִים וְְזָהָב לָרֹב וְְאֶבֶן יְְקָרָה. מכיוון שהיא לא הגיעה דרך הים, מסתבר שבאה מכיוון מערב. וַתָּבוֹא אֶל־שְְׁלֹמֹה, וַתְְּדַבֵּר עִמּוֹ אֵת כָָּל־אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְְבָבָהּ.

• וַיַּגֶּד־לָהּ שְְׁלֹמֹה אֶת־כָָּל־דְְּבָרֶיהָ, ענה לה על כל שאלותיה, וְְלֹא־נֶעְְְלַם דָּבָר מִשְְּׁלֹמֹה אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ.

• וַתֵּרֶא מַלְְְכַּת־שְְׁבָא אֵת חָָכְְְמַת שְְׁלֹמֹה וְְאת הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה,

• ואת מַאֲכַל שֻׁלְְְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו, שריו, וּמַעֲמַד, סדר עבודת מְְשָׁרְְתָיו וּמַלְְְבּוּשֵׁיהֶם וּמַשְְְׁקָיו, מוזגי משקאותיו וּמַלְְְבּוּשֵׁיהֶם, וַעֲלִיָּתוֹ, גרם המדרגות המפואר אֲשֶׁר יַעֲלֶה המלך אל בֵּית ה'. היא ראתה את התבנית וההתנהלות של ירושלים תחת שלטונו, וכל זה היה חדש לה. וְְלֹא־הָיָה עוֹד בָּהּ רוּחַ. היא נפעמה ממראה עיניה.

• וַתֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְְְ: אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְְְתִּי בְְּאַרְְְצִי עַל־דְְּבָרֶיךָ וְְעַל־חָָכְְְמָתֶךָ.

• וְְלֹא־הֶאֱמַנְְְתִּי לְְדִבְְְרֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר־בָּאתִי הנה וַתִּרְְְאֶינָה עֵינַי את המציאות, וְְהִנֵּה התברר כי לֹא הֻגַּד־לִי חֲצִי מַרְְְבִּית חָָכְְְמָתֶךָ. הסיפורים שנשמעו באוזני גוזמאות, אינם ממצים אפילו מחצית ממה שמצאתי. יָסַפְְְתָּ, הוספת עַל־הַשְְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְְְתִּי.

• אַשְְְׁרֵי, מאושרים אֲנָשֶׁיךָ וְְאַשְְְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְְדִים לְְפָנֶיךָ תָּמִיד וְְשֹׁמְְעִים אֶת־חָָכְְְמָתֶךָ תמיד. היא משבחת את המלך שלמה בפניו על גדולתו.

• יְְהִי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְְְ על אֲשֶׁר הוא חָפֵץ בְְּךָ לְְתִתְְּךָ עַל־כִּסְְְאוֹ לְְמֶלֶךְְְ לַה' אֱלֹהֶיךָ. בּגלל אַהֲבַת אֱלֹהֶיךָ אֶת־יִשְְְׂרָאֵל ורצונו לְְהַעֲמִידוֹ – את עם ישראל לְְעוֹלָם, וַיִּתֶּנְְְךָ עֲלֵיהֶם לְְמֶלֶךְְְ לַעֲשׂוֹת מִשְְְׁפָּט וּצְְְדָקָה.

• וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְְְ מֵאָה וְְעֶשְְְׂרִים כִּכַּר זָהָב, מתנה גדולה מאוד וּבְְְשָׂמִים לָרֹב מְְאֹד וְְאֶבֶן יְְקָרָה. וְְלֹא הָיָה כַּבֹּשֶׂם הַהוּא אֲשֶׁר נָתְְנָה מַלְְְכַּת־שְְׁבָא לַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה. גם חלק מהבשמים היקרים שהיו משתמשים בהם במקדש לא גדלו בארץ ולא סמוך לה, אלא יובאו מקצות העולם – מהודו ואולי הלאה ממנה. הבשמים והתבלינים היו מענפי הסחר הגדולים במשך אלפי שנים. הפעם הובא הבושם המובחר ביותר בדרך הישירה ביותר, ולכן נחשב יוצא דופן בכמותו ובטיבו. אגב האוצרות שהביאה מלכת שבא לשלמה, מסופר על אוצרות נוספים שהגיעו מהדרום דרך הים:

• וְְגַם עַבְְְדֵי חוּרָם וְְעַבְְְדֵי שְְׁלֹמֹה אֲשֶׁר־הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר, הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְְְגּוּמִּים וְְאֶבֶן יְְקָרָה.

• וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְְְ אֶת־עֲצֵי, מעצי הָאַלְְְגּוּמִּים מְְסִלּוֹת, מדרגות או מסעדים לידיים במעלה לְְבֵית־ה' וּלְְְבֵית הַמֶּלֶךְְְ וְְכִנֹּרוֹת וּנְְְבָלִים לַשָּׁרִים. וְְלֹא־נִרְְְאוּ כָהֵם, כמותם לְְפָנִים, קודם לכן בְְּאֶרֶץ יְְהוּדָה, שכן הם הגיעו מן הדרום הרחוק.

• וְְהַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה נָתַן לְְמַלְְְכַּת־שְְׁבָא אֶת־כָָּל־חֶפְְְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה, ביקשה, מִלְְּבַד מה שניתן לה כנגד אֲשֶׁר־הֵבִיאָה מלכת שבא אֶל־הַמֶּלֶךְְְ. באופן רשמי היו ביניהם חילופי מתנות, ואולי היה בפגישתם גם צד מסחרי. וַתַּהֲפֹךְְְ, פנתה לאחר מכן וַתֵּלֶךְְְ לְְאַרְְְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ. סיפור מלכת שבא נזכר כאן משום שהיא באה מרחוק על מנת לשמוע דברי חכמה, שזו מטרה בלתי רגילה למסע כה ארוך. היא כיבדה את שלמה שלא כדרך העמים, אלא מיזמתה ובשל ההערכה שרחשה כלפיו.

• וַיְְְהִי מִשְְְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר־בָּא לִשְְְׁלֹמֹה בְְּשָׁנָה אֶחָת, בכל שנה, או: באחת השנים – אולי באותה שנה שמלכת שבא באה והביאה אִתה כמות גדולה נוספת של זהב, שֵׁשׁ מֵאוֹת וְְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכְְּרֵי זָהָב.

• לְְבַד מֵאַנְְְשֵׁי הַתָּרִים, ההולכים למקומות שונים לבדוק ולסחור וְְהַסֹּחֲרִים ש מְְבִיאִים סחורות לארץ יהודה, וְְכָָל־מַלְְְכֵי ארץ עֲרַב וּפַחוֹת הָאָרֶץ, מושלי האזור היו מְְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְְְׁלֹמֹה.

• וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה, סוג של מגִנים גדולים המקיפים את הלוחם משלושה צדדים, מצופים ב זָהָב שָׁחוּט, אולי זהב נקי כה רך, שאפשר היה למשכו כחוט. שֵׁשׁ מֵאוֹת מטבעות או יחידות זָהָב שָׁחוּט יַעֲלֶה עַל־הַצִּנָּה הָאֶחָת.

• וּשְְְׁלֹשׁ־מֵאוֹת מָגִנִּים, הנישאים ביד, עשויים זָהָב שָׁחוּט, שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל־הַמָּגֵן הָאֶחָת. נראה שהצינות והמגִנים היו מצופים בכמות גדולה של זהב, שכן היה עליהם להיות גם יעילים. וַיִּתְְּנֵם הַמֶּלֶךְְְ בְְּבֵית יַעַר הַלְְּבָנוֹן, ארמון המלך.

• וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְְְ כִּסֵּא־שֵׁן, עשוי משן פיל – שנהב, גָּדוֹל, וַיְְְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר.

• וְְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת, מדרגות לַכִּסֵּא, והוא ניצב בגובה מעליהן, וְְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב שעולים בו לַכִּסֵּא, המעלות והכבש היו מָאֳֳחָזִים, מוצמדים לכיסא, וְְיָדוֹת, משענות מִזֶּה וּמִזֶּה עַל־מְְקוֹם הַשָּׁבֶת, הישיבה. וּשְְְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְְדִים אֵצֶל, ליד הַיָּדוֹת לקישוט.

• וּשְְְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיוֹת היו עֹמְְדִים שָׁם עַל־שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, משני הצדדים. לֹא־נַעֲשָׂה כֵן – כיסא מפואר כזה לְְכָָל־מַמְְְלָכָה בעולם.

• וְְכֹל כְְּלֵי מַשְְְׁקֵה הַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה היו עשויים זָהָב, וְְכֹל כְְּלֵי בֵּית־יַעַר הַלְְּבָנוֹן היו מ זָהָב סָגוּר, מזוקק. מרוב זהב אֵין כֶּסֶף נֶחְְְשָׁב בִּימֵי שְְׁלֹמֹה לִמְְְאוּמָה,

• כִּי־אֳֳנִיּוֹת השייכות לַמֶּלֶךְְְ הֹלְְכוֹת ל תַּרְְְשִׁישׁ, נראה שאין מדובר כאן בעיר באזור ספרד, שכן האניות הללו נוסעות דרומה, אולי לכיוון הודו עִם עַבְְְדֵי חוּרָם. בגלל הפלגתן למרחקים אַחַת לְְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳֳנִיּוֹת תַּרְְְשִׁישׁ. ספינות מפרש היו שטות סמוך לחוף ככל האפשר. כשהאניות חזרו, הן היו נֹשְְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְְְהַבִּים, שִׁני פיל וְְקוֹפִים וְְתוּכִּיִּים, המזוהים עם הטווסים.

• וַיִּגְְְדַּל הַמֶּלֶךְְְ שְְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְְְכֵי הָאָרֶץ לְְעֹשֶׁר וְְחָָכְְְמָה.

• וְְכֹל מַלְְְכֵי הָאָרֶץ מְְבַקְְְשִׁים אֶת־פְְּנֵי שְְׁלֹמֹה, לִשְְְׁמוֹעַ אֶת־חָָכְְְמָתוֹ אֲשֶׁר־נָתַן הָאֱלֹהִים בְְּלִבּוֹ.

• וְְהֵם באים לבקר אותו ו מְְבִיאִים אִישׁ מִנְְְחָתוֹ: כְְּלֵי כֶסֶף וּכְְְלֵי זָהָב וּשְְְׂלָמוֹת, שמלות, בגדים, נֶשֶׁק וּבְְְשָׂמִים, סוּסִים וּפְְְרָדִים דְְּבַר־שָׁנָה בְְּשָׁנָה. וכך התקבצו אצל שלמה אוצרות מגוונים וגדולים.

• וַיְְְהִי לִשְְְׁלֹמֹה אַרְְְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְְְיוֹת, אורוות סוּסִים וּמַרְְְכָּבוֹת וּשְְְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וכדי למנוע ביזה או מטעמי ארגון יַּנִּיחֵם – את חלק מהפרשים והמרכבות בְְּעָרֵי הָרֶכֶב, וקצתם עִם־הַמֶּלֶךְְְ בִּירוּשָׁלִָם.

• וַיְְְהִי שלמה מוֹשֵׁל בְְּכָָל־הַמְְּלָכִים מִן־הַנָּהָר – נהר פרת, וְְעַד־אֶרֶץ פְְּלִשְְְׁתִּים וְְעַד גְְּבוּל מִצְְְרָיִם. ממלכת שלמה כללה כמעט את כל סוריה ואת כל האזור שבדרום הארץ עד מצרים.

• וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְְְ אֶת־הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים. ריבוי הכסף הפנוי גרם שהכסף ייחשב כאילו אין בו ייחוד. וְְאֵת הָאֲרָזִים שיובאו בהמוניהם מהר הלבנון, נָתַן כַּשִּׁקְְְמִים אֲשֶׁר־בַּשְְּׁפֵלָה לָרֹב. הם הפסיקו להיות נדירים ונחשבו כמו השקמים הצומחים לרוב בשפלה באופן טבעי.

• וּמוֹצִיאִים סוּסִים מִמִּצְְְרַיִם לִשְְְׁלֹמֹה וּמִכָָּל־הָאֲרָצוֹת. שלמה עסק בתיווך סוסים שגודלו במצרים. עבדיו סחרו בהם עם עמים שהיו זקוקים לסוסים מאומנים למרכבותיהם.

• וּשְְְׁאָר דִּבְְְרֵי שְְׁלֹמֹה הָרִאשֹׁנִים וְְהָאַחֲרוֹנִים, מעשיו שבראשית מלכותו ובסופה הֲלֹא־הֵם כְְּתוּבִים עַל־דִּבְְְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְְעַל־נְְבוּאַת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבַחֲזוֹת יֶעְְְדּוֹ הַחֹזֶה עַל־יָרָָבְְְעָם בֶּן־נְְבָט.

• וַיִּמְְְלֹךְְְ שְְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלִַם עַל־כָָּל־יִשְְְׂרָאֵל אַרְְְבָּעִים שָׁנָה שבמהלכן הפכה ממלכת יהודה הקטנה שהתבססה על צבא עממי וחקלאות, למדינה בעלת קשרי חוץ מסועפים, כוח צבאי מיומן ומסחר ימי ענף. תמורה נרחבת זו יצרה תשתיות בתחומים שונים גם לדורות הבאים.

• וַיִּשְְְׁכַּב שְְׁלֹמֹה עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקְְְבְְּרֻהוּ בְְּעִיר דָּוִיד אָבִיו, כראוי. וַיִּמְְְלֹךְְְ רְְחַבְְְעָם בְְּנוֹ תַּחְְְתָּיו.