מלכים ב-פרק-1

ביאורים

• וַיִּפְְְשַׁע, מרד מוֹאָב בְְּיִשְְְׂרָאֵל אַחֲרֵי מוֹת אַחְְְאָב. פרטי הכרזת המרד והעצמאות המלאה של מואב יובאו בהמשך. כאן מובא הדבר בקצרה כדי לגנות את בניו של אחאב.

• וַיִּפֹּל אֲחַזְְְיָה בן אחאב בְְּעַד הַשְְּׂבָכָה, מחיצת הרשת בַּעֲלִיָּתוֹ, בקומה השנייה בביתו אֲשֶׁר בְְּשֹׁמְְרוֹן. וַיָּחַל, חלה, נחבל. וַיִּשְְְׁלַח מַלְְְאָכִים, שליחים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: לְְכוּ דִרְְְשׁוּ, שַׁאלו בשמי בְְּבַעַל זְְבוּב, האליל הממונה על השרצים והרמשים, אולי בתור מחוללי מחלות, או: כינוי גנאי שבו משפילים את העבודה הזרה ששמה האמתי היה בעל זבול, אֱלֹהֵי עֶקְְְרוֹן, עיר פלשתית אִם־אֶחְְְיֶה ואחלים מֵחֳֳלִי זֶה. הוא הרגיש שחייו בסכנה.

• וּמַלְְְאַךְְְ ה' דִּבֶּר אֶל־אֵלִיָּה, אליהו הַתִּשְְְׁבִּי: קוּם עֲלֵה לִקְְְרַאת מַלְְְאֲכֵי מֶלֶךְְְ־שֹׁמְְרוֹן, וְְדַבֵּר אֲלֵהֶם: הֲמִבְְּלִי, האם אֵין־אֱלֹהִים בְְּיִשְְְׂרָאֵל, ש אַתֶּם הֹלְְכִים לִדְְְרֹשׁ בְְּבַעַל זְְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְְְרוֹן?!

• וְְלָכֵן כֹּה־אָמַר ה': הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם – לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה בחייך, כִּי מוֹת תָּמוּת. וַיֵּלֶךְְְ אֵלִיָּה להשמיע את שליחותו לנציגי אחזיה.

• וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְְְאָכִים אֵלָיו, אל המלך. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: מַה־זֶּה שַׁבְְְתֶּם? הם שבו מוקדם. לפי חשבונו, לא יכלו להספיק להגיע עד עקרון ולחזור.

• וַיֹּאמְְרוּ אֵלָיו: אִישׁ עָלָה לִקְְְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ: לְְכוּ שׁוּבוּ אֶל־הַמֶּלֶךְְְ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֶתְְְכֶם, וְְדִבַּרְְְתֶּם אֵלָיו: כֹּה אָמַר ה': הֲמִבְְּלִי אֵין־אֱלֹהִים בְְּיִשְְְׂרָאֵל אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְְְרֹשׁ בְְּבַעַל זְְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְְְרוֹן? לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם – לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי־מוֹת תָּמוּת. כיוון שהתרשמנו מדבריו, חזרנו להודיע לך את אשר שמענו.

• וַיְְְדַבֵּר אֲלֵהֶם המלך : מֶה מִשְְְׁפַּט, מנהגו ומראהו של הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָה לִקְְְרַאתְְְכֶם וַיְְְדַבֵּר אֲלֵיכֶם אֶת־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה? תארו אותו.

• וַיֹּאמְְרוּ אֵלָיו: היה זה אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר, מגודל שער, וְְאֵזוֹר, חגוֹרת עוֹר אָזוּר, חגוּר בְְּמָָתְְְנָיו.וַיֹּאמַר: אֵלִיָּה הַתִּשְְְׁבִּי הוּא, שהרי כך הוא נראה תמיד.

• וַיִּשְְְׁלַח המלך אחזיה אֵלָיו שַׂר־חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁיו, עם היחידה שלו שמנתה חמישים איש. וַיַּעַל אֵלָיו, וְְהִנֵּה אליהו יֹשֵׁב עַל־רֹאשׁ הָהָר. וַיְְְדַבֵּר השר אֵלָיו: אִישׁ הָאֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְְְ דִּבֶּר: רֵדָה. המלך ציווה שתרד ותבוא אליו.

• וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ וַיְְְדַבֵּר אֶל־שַׂר הַחֲמִשִּׁים: וְְאִם אמנם אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי כדבריך – תֵּרֶד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וְְתֹאכַל אֹתְְךָ וְְאֶת־חֲמִשֶּׁיךָ, את חמישים אנשיך. וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְְאֶת־חֲמִשָּׁיו והם נשרפו כולם.

• וַיָּשָָׁב וַיִּשְְְׁלַח אֵלָיו שַׂר־חֲמִשִּׁים אַחֵר וַחֲמִשָּׁיו. וַיַּעַן וַיְְְדַבֵּר אֵלָיו: אִישׁ הָאֱלֹהִים, כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְְְ: מְְהֵרָה רֵדָה. זוהי פקודה נמרצת יותר: המלך ציווה שתרד מהר.

• וַיַּעַן אֵלִיָּה וַיְְְדַבֵּר אֲלֵיהֶם: אִם־אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי – תֵּרֶד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וְְתֹאכַל אֹתְְךָ וְְאֶת־חֲמִשֶּׁיךָ. וַתֵּרֶד אֵשׁ־אֱלֹהִים מִן־הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְְאֶת־חֲמִשָּׁיו, וגם הם נספו באותו אופן.

• וַיָּשָָׁב המלך וַיִּשְְְׁלַח שַׂר־חֲמִשִּׁים שְְׁלִשִׁים וַחֲמִשָּׁיו. וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר־הַחֲמִשִּׁים הַשְְּׁלִישִׁי, וַיִּכְְְרַע עַל־בִּרְְְכָּיו לְְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ, וַיִּתְְְחַנֵּן אֵלָיו וַיְְְדַבֵּר אֵלָיו: אִישׁ הָאֱלֹהִים, תִּיקַר־נָא נַפְְְשִׁי וְְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְְּעֵינֶיךָ. אנא התייחס אל חיינו בכבוד.

• הִנֵּה יָרְְדָה אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת־שְְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְְאֶת־חֲמִשֵּׁיהֶם, וְְעַתָּה תִּיקַר נַפְְְשִׁי בְְּעֵינֶיךָ.

• וַיְְְדַבֵּר מַלְְְאַךְְְ ה' אֶל־אֵלִיָּהוּ: רֵד אוֹתוֹ, אתו, אַל־תִּירָא מִפָּנָיו. וַיָּקָָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ אֶל־הַמֶּלֶךְְְ.

• וַיְְְדַבֵּר אֵלָיו אליהו את אותה נבואה : כֹּה־אָמַר ה': יַעַן אֲשֶׁר־שָׁלַחְְְתָּ מַלְְְאָכִים לִדְְְרֹשׁ בְְּבַעַל זְְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְְְרוֹן – הֲמִבְְּלִי אֵין־אֱלֹהִים בְְּיִשְְְׂרָאֵל לִדְְְרֹשׁ בִּדְְְבָרוֹ? לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם – לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי־מוֹת תָּמוּת.

• וַיָּמָָת כִּדְְְבַר־ה' אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ. וַיִּמְְְלֹךְְְ יְְהוֹרָם אחיו תַּחְְְתָּיו בִּשְְְׁנַת שְְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן־יְְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה, כִּי לֹא־הָיָה לוֹ – לאחזיה בֵּן.

• וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי אֲחַזְְְיָהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה בשנתיים שמלך, הֲלוֹא־הֵמָּה כְְתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים לְְמַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל.