מלכים ב-פרק-13

ביאורים

• בִּשְְְׁנַת עֶשְְְׂרִים וְְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לְְיוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְְְיָהוּ מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה מָלַךְְְ יְְהוֹאָחָז בֶּן־יֵהוּא עַל־יִשְְְׂרָאֵל בְְּשֹׁמְְרוֹן שְְׁבַע עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה.

• וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה', וַיֵּלֶךְְְ אַחַר חַטֹּאת יָָרָָבְְְעָם בֶּן־נְְבָט אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְְְׂרָאֵל, לֹא־סָר מִמֶּנָּה. יהואחז המשיך במנהגיהם של מלכי ישראל, דוגמת עגלי הזהב.

• וַיִּחַר־אַף ה' בְְּיִשְְְׂרָאֵל, וַיִּתְְּנֵם בְְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְְְ־אֲרָם וּבְְְיַד בֶּן־הֲדַד בֶּן־חֲזָאֵל כָָּל־הַיָּמִים. היו אלה שנים קשות לישראל, כי אז התעצמה ממלכת ארם.

• וַיְְְחַל, התפלל יְְהוֹאָחָז אֶת־פְְּנֵי, לפני ה' בעת צרתו. וַיִּשְְְׁמַע אֵלָיו ה', כִּי רָאָה אֶת־לַחַץ יִשְְְׂרָאֵל כִּי־לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְְְ אֲרָם.

• וַיִּתֵּן ה' לְְיִשְְְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ, וַיֵּצְְאוּ מִתַּחַת יַד־אֲרָם. נראה שישועת ישראל באה מן האשורים, שהחלו להחליש את ממלכת ארם. וַיֵּשְְׁבוּ בְְנֵי־יִשְְְׂרָאֵל בְְּאָָהֳֳלֵיהֶם כִּתְְְמוֹל שִׁלְְְשׁוֹם.

• אַךְְְ לֹא־סָרוּ מֵחַטֹּאת בֵּית־יָָרָָבְְְעָם אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְְְׂרָאֵל, בָּהּ הָלָךְְְ יהואחז, או: ישראל, וְְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְְדָה בְְּשֹׁמְְרוֹן ולא הוסרה.

• כִּי, אכן לֹא הִשְְְׁאִיר מלך ארם לִיהוֹאָחָז עָם, צבא, כִּי אִם־חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חיילי רַגְְְלִי, כִּי אִבְְּדָם מֶלֶךְְְ אֲרָם וַיְְְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ, לרמוס. הוא השפיל אותם. בזמן יהואחז הייתה ממלכת ישראל מובסת, ונותר לה כוח צבאי מוגבל ביותר.

• וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי יְְהוֹאָחָז וְְכָָל־אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְְְבוּרָתוֹ, הֲלוֹא־הֵם כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים לְְמַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל.

• וַיִּשְְְׁכַּב יְְהוֹאָחָז עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְְְבְְּרֻהוּ בְְּשֹׁמְְרוֹן. וַיִּמְְְלֹךְְְ יוֹאָשׁ בְְּנוֹ תַּחְְְתָּיו.

• בִּשְְְׁנַת שְְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְְיוֹאָשׁ מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה מָלַךְְְ יְְהוֹאָשׁ בֶּן־יְְהוֹאָחָז עַל־יִשְְְׂרָאֵל בְְּשֹׁמְְרוֹן, ושלטונו ארך שֵׁשׁ עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה.

• וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְְּעֵינֵי ה', לֹא־סָר מִכָָּל־חַטֹּאות יָָרָָבְְְעָם בֶּן־נְְבָט אֲשֶׁר־הֶחֱטִיא אֶת־יִשְְְׂרָאֵל, בָּהּ הָלָךְְְ גם הוא.

• וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי יוֹאָשׁ, יהואש וְְכָָל־אֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְְְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְְְחַם עִם אֲמַצְְְיָה מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה, כפי שיבואר, הֲלֹא־הֵם כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים לְְמַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל.

• וַיִּשְְְׁכַּב יוֹאָשׁ עִם־אֲבֹתָיו, וְְיָָרָָבְְְעָם בנו, ירבעם השני, יָשַׁב עַל־כִּסְְְאוֹ. זו הייתה הפעם הראשונה שקם בממלכת ישראל דור רביעי בשושלת מלוכה אחת. וַיִּקָּבֵר יוֹאָשׁ בְְּשֹׁמְְרוֹן עִם מַלְְְכֵי יִשְְְׂרָאֵל.

• ובימי ממלכת יואש אֱלִישָׁע חָלָה אֶת־חָָלְְְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ. וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְְְ־יִשְְְׂרָאֵל, שרחש לו כבוד רב, וַיֵּבְְְךְְְּ עַל־פָּנָיו, לידו, בפניו, או: בעודנו חי, וַיֹּאמַר: אָבִי, אָבִי, רֶכֶב יִשְְְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו. בך נעוצה עצמתו של עם ישראל.

• וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע: קַח קֶשֶׁת וְְחִצִּים. וַיִּקַּח, הביא אֵלָיו קֶשֶׁת וְְחִצִּים.

• וַיֹּאמֶר אלישע לְְמֶלֶךְְְ יִשְְְׂרָאֵל: הַרְְְכֵּב יָדְְךָ עַל־הַקֶּשֶׁת, כמי שמתכונן לירות בה. וַיַּרְְְכֵּב יָדוֹ, וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל־יְְדֵי הַמֶּלֶךְְְ בשני המקומות שבהם החזיק המלך בקשת.

• וַיֹּאמֶר: פְְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְְְמָה, מזרחה. וַיִּפְְְתָּח. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: יְְרֵה. וַיּוֹר, המלך ירה. וַיֹּאמֶר הנביא : חֵץ־תְְּשׁוּעָה לַה' וְְחֵץ־תְְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְְהִכִּיתָ אֶת־אֲרָם בַּאֲפֵק עַד־כַּלֵּה, עד שתשמיד את ארם.

• וַיֹּאמֶר אלישע למלך : קַח הַחִצִּים. וַיִּקָּח. וַיֹּאמֶר לְְמֶלֶךְְְ־יִשְְְׂרָאֵל: הַךְְְ אַרְְְצָה. המשך לירות לכיוון האדמה. וַיַּךְְְ שָׁלֹשׁ־פְְּעָמִים, וַיַּעֲמֹד, ועצר.

• וַיִּקְְְצֹף, כעס עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר: היה עליך לְְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ־שֵׁשׁ פְְּעָמִים. אילו כך עשית, אָז הִכִּיתָ, היית מכה אֶת־אֲרָם עַד־כַּלֵּה. וְְעַתָּה שָׁלֹשׁ פְְּעָמִים בלבד תַּכֶּה אֶת־אֲרָם. כל השלכת חצים סימנה את אחת המכות שבה תביס את ארם בשדה הקרב.

• וַיָּמָָת אֱלִישָׁע וַיִּקְְְבְְּרֻהוּ. וּגְְְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בָּא בבוא ה שָׁנָה. כיוון שממלכת ישראל נחלשה, גם המואבים, שבעבר היו כפופים לישראל, העזו לפשוט בארץ.

• וַיְְְהִי הֵם קֹבְְרִים אִישׁ, וְְהִנֵּה רָאוּ אֶת־הַגְְּדוּד המואבי. וַיַּשְְְׁלִיכוּ אֶת־הָאִישׁ בְְּקֶבֶר אֱלִישָׁע. כיוון שנבהלו וברחו, לא התפנו לקבור אותו בקבר משלו כראוי, אלא השליכוהו בקברו של אלישע, שהיה סמוך למקום. וַיֵּלֶךְְ, המת התגלגל, וַיִּגַּע הָאִישׁ בְְּעַצְְְמוֹת אֱלִישָׁע – וַיְְְחִי, המת קם לתחייה, וַיָּקָָם עַל־רַגְְְלָיו. כך התקיימה בקשתו של אלישע שיזכה לעשות כפליים ממה שעשה אליהו, שהרי זו הייתה הפעם השנייה שהחיה מת.

• וַחֲזָאֵל מֶלֶךְְְ אֲרָם לָחַץ אֶת־יִשְְְׂרָאֵל כֹּל יְְמֵי יְְהוֹאָחָז.

• וַיָּחָָן, חמל ה' אֹתָם וַיְְְרַחֲמֵם, וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְְמַעַן בְְּרִיתוֹ אֶת־אַבְְְרָהָם יִצְְְחָק וְְיַעֲקֹב, וְְלֹא אָבָה, רצה ל הַשְְְׁחִיתָם וְְלֹא־הִשְְְׁלִיכָם מֵעַל־פָּנָיו עַד־עָתָּה, ולכן לא נחלו מפלה גמורה.

• וַיָּמָָת חֲזָאֵל מֶלֶךְְְ־אֲרָם. וַיִּמְְְלֹךְְְ בֶּן־הֲדַד בְְּנוֹ תַּחְְְתָּיו.

• וַיָּשָָׁב יְְהוֹאָשׁ בֶּן־יְְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת־הֶעָרִים מִיַּד בֶּן־הֲדַד בֶּן־חֲזָאֵל, אותן ערים אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְְְחָמָה. שָׁלֹשׁ פְְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ, וַיָּשֶׁב אֶת־עָרֵי יִשְְְׂרָאֵל. כך התקיימה בפועל נבואת אלישע, שיואש ינצח את ארם שלוש פעמים.