מלכים ב-פרק-21

ביאורים

  • בֶּן־שְְׁתֵּים עֶשְְְׂרֵה שָׁנָה מְְנַשֶּׁה בְְמָָלְְְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם, וְְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְְְצִי־בָהּ.

  • וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה' כְְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְְּנֵי בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל.

  • וַיָּשָָׁב וַיִּבֶן אֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְְְקִיָּהוּ אָבִיו, וַיָּקֶם מִזְְְבְְּחֹת לַבַּעַל, וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְְְאָב מֶלֶךְְְ יִשְְְׂרָאֵל, וַיִּשְְְׁתַּחוּ לְְכָָל־צְְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם.

  • וּבָנָה מִזְְְבְְּחֹת לאלילים בְְּבֵית ה', אֲשֶׁר על מקומו אָמַר ה': בִּירוּשָׁלִַם אָשִׂים אֶת־שְְׁמִי.

  • וַיִּבֶן מִזְְְבְְּחוֹת לְְכָָל־צְְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְְְׁתֵּי חַצְְְרוֹת בֵּית־ה' – בעזרה ובחצר החיצונה.

  • וְְהֶעֱבִיר אֶת־בְְּנוֹ בָּאֵשׁ וְְעוֹנֵן, הגיד עתידות על פי מראה העננים או חילופי העונות וְְנִחֵשׁ וְְעָשָׂה אוֹב וְְיִדְְּעֹנִים, העלה רוחות של מתים כדי לדעת את העתיד. הִרְְְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְְּעֵינֵי ה' לְְהַכְְְעִיס.

  • וַיָּשֶׂם אֶת־פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר עליו אָמַר ה' אֶל־דָּוִד וְְאֶל־שְְׁלֹמֹה בְְנוֹ: בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְְְתִּי מִכֹּל שִׁבְְְטֵי יִשְְְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת־שְְׁמִי לְְעוֹלָם.

  • וְְלֹא אֹסִיף לְְהָנִיד, להניע את רֶגֶל יִשְְְׂרָאֵל מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם, רַק אִם־יִשְְְׁמְְרוּ לַעֲשׂוֹת כְְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים וּלְְְכָָל־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־צִוָּה אֹתָם עַבְְְדִּי מֹשֶׁה.

  • וְְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּתְְְעֵם מְְנַשֶּׁה לַעֲשׂוֹת אֶת־הָרָע יותר מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְְְׁמִיד ה' מִפְְּנֵי בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל.

  • וַיְְְדַבֵּר ה' בְְּיַד־עֲבָדָיו הַנְְּבִיאִים לֵאמֹר׃

  • יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְְנַשֶּׁה מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה, הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר־עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְְפָנָיו וַיַּחֲטִא גַם־אֶת־יְְהוּדָה בְְּגִלּוּלָיו, בעבודה הזרה שעבד,

  • לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל: הִנְְנִי מֵבִיא רָעָה עַל־יְְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אֲשֶׁר כָָּל־שֹׁמְְעָהּ תִּצַּלְְְנָה, יצלצלו, יטנטנו כמו לאחר שמיעת קול רעש גדול ומבהיל שְְׁתֵּי אָָזְְְנָיו.

  • וְְנָטִיתִי עַל־יְְרוּשָׁלִַם אֵת אותו קַו, אמת המידה שבה מדדתי את עוונות שֹׁמְְרוֹן ואת עונשה, וְְאֶת־ה מִשְְְׁקֹלֶת שבה נשקלו חטאי בֵּית אַחְְְאָב, שאף הוא אבד מן העולם בחטאיו. וּמָחִיתִי אֶת־יְְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר־יִמְְְחֶה, כמו שמנגבים אֶת־הַצַּלַּחַת, מָחָה וְְהָפַךְְְ עַל־פָּנֶיהָ, ודבר לא נשאר בה.

  • וְְנָטַשְְְׁתִּי, אעזוב אֵת שְְׁאֵרִית נַחֲלָתִי וּנְְְתַתִּים בְְּיַד אֹיְְבֵיהֶם, וְְהָיוּ לְְבַז, לביזה וְְלִמְְְשִׁסָּה, לשוד לְְכָָל־אֹיְְבֵיהֶם,

  • יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת־הָרַע בְְּעֵינַי וַיִּהְְְיוּ מַכְְְעִסִים אֹתִי מִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְְאוּ אֲבוֹתָם מִמִּצְְְרַיִם וְְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. אמנם בימי מנשה ירדה הממלכה פלאים, אולם גם לפני ימי חזקיהו לא שמעו תושבי יהודה לדבר ה' ולא מימשו את הציפיות שנתלו בהם. על כן סופה של ממלכת יהודה להיחרב וסוף בניה לִגלות, כשם שאירע בממלכת ישראל.

  • וְְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְְְ מְְנַשֶּׁה הַרְְְבֵּה מְְאֹד עַד אֲשֶׁר־מִלֵּא אֶת־יְְרוּשָׁלִַם בדם פֶּה לָפֶה, מקצה לקצה כדי להגשים את מטרותיו ואת האינטרסים שלו, לְְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יְְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְְּעֵינֵי ה', בחטאי עבודה זרה.

  • וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי מְְנַשֶּׁה וְְכָָל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, הֲלֹא־הֵם כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים לְְמַלְְְכֵי יְְהוּדָה.

  • וַיִּשְְְׁכַּב מְְנַשֶּׁה עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְְּגַן־בֵּיתוֹ בְְּגַן־עֻזָּא ולא בקברי מלכי בית דוד. אולי בהקמת בית – קברות משלו ביקש מנשה להציב את עצמו כמי שמתחיל מלוכה חדשה. וַיִּמְְְלֹךְְְ אָמוֹן בְְּנוֹ תַּחְְְתָּיו.

  • בֶּן־עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְְּמָָלְְְכוֹ וּשְְְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם, וְְשֵׁם אִמּוֹ מְְשֻׁלֶּמֶת בַּת־חָרוּץ מִן־יָָטְְְבָה.

  • וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְְנַשֶּׁה אָבִיו.

  • וַיֵּלֶךְְְ בְְּכָָל־הַדֶּרֶךְְְ אֲשֶׁר־הָלַךְְְ אָבִיו, וַיַּעֲבֹד אֶת־הַגִּלֻּלִים, כינוי גנאי לעבודה זרה אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְְְׁתַּחוּ לָהֶם.

  • וַיַּעֲזֹב אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו, וְְלֹא־הָלַךְְְ בְְּדֶרֶךְְְ ה'.

  • וַיִּקְְְשְְׁרוּ עַבְְְדֵי־אָמוֹן עָלָיו, וַיָּמִיתוּ אֶת־הַמֶּלֶךְְְ בְְּבֵיתוֹ אולי משום שהתנהגותו הגבירה טינה כלפיו.

  • וַיַּךְְְ עַם־הָאָרֶץ, הציבור בכללו אֵת כָָּל־הַקֹּשְְׁרִים עַל־הַמֶּלֶךְְְ אָמוֹן. וַיַּמְְְלִיכוּ עַם־הָאָרֶץ אֶת־יֹאשִׁיָּהוּ בְְנוֹ תַּחְְְתָּיו כמתבקש.

  • וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי אָמוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים לְְמַלְְְכֵי יְְהוּדָה.

  • וַיִּקְְְבֹּר אֹתוֹ בִּקְְְבֻרָתוֹ בְְּגַן־עֻזָּא, במקום קבורת מנשה אביו. וַיִּמְְְלֹךְְְ יֹאשִׁיָּהוּ בְְנוֹ תַּחְְְתָּיו.ש וב מתרחש שינוי בהנהגת הממלכה – אמון היה מלך רשע בנו של מלך רשע אף יותר, ואילו יאשיהו בנו, שהתחיל למלוך עוד קודם

פסוקים

  1. בן־שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו חפצי־בה
  2. ויעש הרע בעיני יהוה כתועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל
  3. וישב ויבן את־הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבחת לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל־צבא השמים ויעבד אתם
  4. ובנה מזבחת בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם אשים את־שמי
  5. ויבן מזבחות לכל־צבא השמים בשתי חצרות בית־יהוה
  6. והעביר את־בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיס
  7. וישם את־פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר יהוה אל־דוד ואל־שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את־שמי לעולם
  8. ולא אסיף להניד רגל ישראל מן־האדמה אשר נתתי לאבותם רק אם־ישמרו לעשות ככל אשר צויתים ולכל־התורה אשר־צוה אתם עבדי משה
  9. ולא שמעו ויתעם מנשה לעשות את־הרע מן־הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל
  10. וידבר יהוה ביד־עבדיו הנביאים לאמר
  11. יען אשר עשה מנשה מלך־יהודה התעבות האלה הרע מכל אשר־עשו האמרי אשר לפניו ויחטא גם־את־יהודה בגלוליו
  12. לכן כה־אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על־ירושלם ויהודה אשר כל־שמעיו [שמעה] תצלנה שתי אזניו
  13. ונטיתי על־ירושלם את קו שמרון ואת־משקלת בית אחאב ומחיתי את־ירושלם כאשר־ימחה את־הצלחת מחה והפך על־פניה
  14. ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד איביהם והיו לבז ולמשסה לכל־איביהם
  15. יען אשר עשו את־הרע בעיני ויהיו מכעסים אתי מן־היום אשר יצאו אבותם ממצרים ועד היום הזה
  16. וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר־מלא את־ירושלם פה לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את־יהודה לעשות הרע בעיני יהוה
  17. ויתר דברי מנשה וכל־אשר עשה וחטאתו אשר חטא הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה
  18. וישכב מנשה עם־אבתיו ויקבר בגן־ביתו בגן־עזא וימלך אמון בנו תחתיו
  19. בן־עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ושם אמו משלמת בת־חרוץ מן־יטבה
  20. ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו
  21. וילך בכל־הדרך אשר־הלך אביו ויעבד את־הגללים אשר עבד אביו וישתחו להם
  22. ויעזב את־יהוה אלהי אבתיו ולא הלך בדרך יהוה
  23. ויקשרו עבדי־אמון עליו וימיתו את־המלך בביתו
  24. ויך עם־הארץ את כל־הקשרים על־המלך אמון וימליכו עם־הארץ את־יאשיהו בנו תחתיו
  25. ויתר דברי אמון אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה
  26. ויקבר אתו בקברתו בגן־עזא וימלך יאשיהו בנו תחתיו

פסוקים מנוקד

  1. בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי־בָהּ׃
  2. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
  3. וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת־הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם׃
  4. וּבָנָה מִזְבְּחֹת בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם אָשִׂים אֶת־שְׁמִי׃
  5. וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל־צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית־יְהוָה׃
  6. וְהֶעֱבִיר אֶת־בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס׃
  7. וַיָּשֶׂם אֶת־פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל־דָּוִד וְאֶל־שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת־שְׁמִי לְעוֹלָם׃
  8. וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם רַק אִם־יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים וּלְכָל־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־צִוָּה אֹתָם עַבְדִּי מֹשֶׁה׃
  9. וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה לַעֲשׂוֹת אֶת־הָרָע מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
  10. וַיְדַבֵּר יְהוָה בְּיַד־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים לֵאמֹר׃
  11. יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ־יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר־עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיַּחֲטִא גַם־אֶת־יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו׃
  12. לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל־יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אֲשֶׁר כָּל־שמעיו [שֹׁמְעָהּ] תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו׃
  13. וְנָטִיתִי עַל־יְרוּשָׁלִַם אֵת קָו שֹׁמְרוֹן וְאֶת־מִשְׁקֹלֶת בֵּית אַחְאָב וּמָחִיתִי אֶת־יְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר־יִמְחֶה אֶת־הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל־פָּנֶיהָ׃
  14. וְנָטַשְׁתִּי אֵת שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי וּנְתַתִּים בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה לְכָל־אֹיְבֵיהֶם׃
  15. יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת־הָרַע בְּעֵינַי וַיִּהְיוּ מַכְעִסִים אֹתִי מִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה׃
  16. וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר־מִלֵּא אֶת־יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה׃
  17. וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וְכָל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה׃
  18. וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּגַן־בֵּיתוֹ בְּגַן־עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו׃
  19. בֶּן־עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מְשֻׁלֶּמֶת בַּת־חָרוּץ מִן־יָטְבָה׃
  20. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו׃
  21. וַיֵּלֶךְ בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר־הָלַךְ אָבִיו וַיַּעֲבֹד אֶת־הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם׃
  22. וַיַּעֲזֹב אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ יְהוָה׃
  23. וַיִּקְשְׁרוּ עַבְדֵי־אָמוֹן עָלָיו וַיָּמִיתוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ׃
  24. וַיַּךְ עַם־הָאָרֶץ אֵת כָּל־הַקֹּשְׁרִים עַל־הַמֶּלֶךְ אָמוֹן וַיַּמְלִיכוּ עַם־הָאָרֶץ אֶת־יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו׃
  25. וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָמוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה׃
  26. וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בִּקְבֻרָתוֹ בְּגַן־עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו׃

מקומות

  • יטבה
  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.

  • שומרון