ישעיהו-פרק-18

ביאורים

  • הוֹי, אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם, ארץ שלה כנפיים העושות צל. הדימוי אינו ברור. כיוון שמההמשך עולה שמדובר בעם של ספנים, ייתכן שהכנפיים הם מפרשי האניות. אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ, נהרות מצרים הגדולים.

  • הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים, שליחים. או מה של ימאים השולחת את שליחיה בכלי תחבורה ימיים, וּבִכְלֵי גֹמֶא, סירות קלות עַל פְּנֵי מַיִם. ייתכן שהיא יושבת סמוך למקורות הנילוס, בלב אפריקה. וכך אומרים השולחים : לְכוּ, מַלְאָכִים, שליחים קַלִּים, אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט, עם שמשכו ומרטו אותו, אֶל עַם נוֹרָא, העובר חוויות קשות מִן הוּא, מאז היותו וָהָלְאָה, גּוֹי קַו קָו, עם של חוקים ושל תקנות וּמְבוּסָה, מובס, אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ, שהנהרות חורצים את ארצו. שליחים אלו יבואו מקצה העולם להודיע את שעתיד להתרחש:

  • כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא, כמו שמעלים נֵס, כלונס או דגל בראש הָרִים על מנת שייראה ממרחק גדול, תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ.

  • כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי: אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי, לבדי אשקיף ברוגע ממקומי על התהליכים המתפתחים, כְּחֹם צַח כמו אור בהיר ביום חם הבא עֲלֵי אוֹר, על גשם. כְּעָב, ענן של טַל בְּחֹם קָצִיר. החום והאור עם הגשם והענן בזמן הקציר הם תופעות מפתיעות של היפוך שיש עמו תיקון.

  • כִּי לִפְנֵי שיגיע ה קָצִיר, כְּתָם, כשיגיע הסוף ל פֶּרַח, לפריחה, וּ בֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה, והניצן יתפתח לקראת הבשלת הפרי, עוד קודם שתגיע הצמיחה לידי שלמות — וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים, הענפים הדקים בַּמַּזְמֵרוֹת, וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת, הענפים העבים והארוכים הֵסִיר הֵתַז, חתך, כלומר יארע במהירות הרג גדול. ומן הדימוי לתיאור הממשי:

  • יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים, לציפורי הטרף שבהרים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, שתאכל את גוויותיהם. וְקָץ עָלָיו הָעַיִט, בשל ריבוי הנבלות ייזון מהן העיט במשך קיץ שלם, וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף, תיזון ממנו במשך החורף כולו.

  • בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי, מנחה לַה' צְבָאוֹת, מ עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה, גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ. מהעמים שמורקו ביסורים , שהיו להם חוקי חיים, ושסבלו מפלות קשות. אלה יבואו אֶל מְקוֹם שֵׁם ה' צְבָאוֹת, יֵדעו שהוא הַר צִיּוֹן, ולשם יביאו מתנותיהם.

פסוקים

  1. הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי־כוש
  2. השלח בים צירים ובכלי־גמא על־פני־מים לכו מלאכים קלים אל־גוי ממשך ומורט אל־עם נורא מן־הוא והלאה גוי קו־קו ומבוסה אשר־בזאו נהרים ארצו
  3. כל־ישבי תבל ושכני ארץ כנשא־נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו
  4. כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה [אשקטה] ואביטה במכוני כחם צח עלי־אור כעב טל בחם קציר
  5. כי־לפני קציר כתם־פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת־הנטישות הסיר התז
  6. יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל־בהמת הארץ עליו תחרף
  7. בעת ההיא יובל־שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן־הוא והלאה גוי קו־קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל־מקום שם־יהוה צבאות הר־ציון

פסוקים מנוקד

  1. הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי־כוּשׁ׃
  2. הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי־גֹמֶא עַל־פְּנֵי־מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל־גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל־עַם נוֹרָא מִן־הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו־קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר־בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ׃
  3. כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא־נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃
  4. כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי אשקוטה [אֶשְׁקֳטָה] וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי־אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר׃
  5. כִּי־לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם־פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת־הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז׃
  6. יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף׃
  7. בָּעֵת הַהִיא יוּבַל־שַׁי לַיהוָה צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן־הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו־קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל־מְקוֹם שֵׁם־יְהוָה צְבָאוֹת הַר־צִיּוֹן׃

מקומות

  • כוש