ישעיהו-פרק-46
ספר
מקבץ
ביאורים
-
כָּרַע האליל הבבלי בֵּל, קֹרֵס נְבוֹ, אף הוא אליל בבלי. הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם, פסליהם של בל ונבו ייפלו ממעמדם, והשודד או הנמלטים ממנו יעבירו אותם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה. הם ייטענו על גבם של בעלי החיים. גם במשמע: בל ונב ו יושלכו ארצה ויינתנו למרמס לפני בהמת הארץ וחית השדה. נְשֻׂאֹתֵיכֶם, הבהמות הנושאות אתכם, בל ונבו, עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה, משאן גדוש, והן עייפות מכובדו.
-
קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו, לֹא יָכְלוּ מַלֵּט, להציל מַשָּׂא. וְנַפְשָׁם בַּשְּׁבִי הָלָכָה. הם עצמם נלקחו בשבי. את דמויות האלים עומסים עובדיהם על בהמותיהם. לעומת זאת אתכם, ישראל, נושא אלוקיכם.
-
שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַעֲמֻסִים מִנִּי, מן ה בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם, מן הרֶחם. מאז יצירתכם ה' משגיח עליכם ומטפל בכם.
-
ומכיוון שכך, אל לכם לדאוג מן העתיד לבוא. עַד זִקְנָה – אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה – אֲנִי אֶסְבֹּל, אשא, אֲנִי עָשִׂיתִי, וַאֲנִי אֶשָּׂא את אשר עשיתי, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט אתכם מן הצרות גם בהמשך.
-
לְמִי תְדַמְּיוּנִי, תדמו אותי וְתַשְׁווּ, ולמי תַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה אני והוא?! הלוא אין לי דמות שאפשר לתארה, כשם שמתארים את דמויות האלילים –
-
הַזָּלִים, המריקים זָהָב מִכִּיס, עובדי האלילים מוציאים זהב רב מכיסיהם, וְכֶסֶף בַּקָּנֶה, אמצעי שקילה מעין מאזניים יִשְׁקֹלוּ. ולאחר ששקלו את הכסף, יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף, וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל, והם יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲווּ לו.
-
יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף, יִסְבְּלֻהוּ, לעומת ה', הנושא את ישראל, את האל הזה צריכים עובדיו לשאת, לאחר שהוציאו עליו ממון. וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד, מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ, יזוז. אַף אם מישהו יִצְעַק אֵלָיו – וְלֹא יַעֲנֶה, מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ.
-
זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ, התחזקו, הָשִׁיבוּ, אתם ה פוֹשְׁעִים, החוטאים, עַל לֵב, שימו לבכם, התבוננו בכך.
-
זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם, כִּי אָנֹכִי אֵל, וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים, וְאֶפֶס כָּמוֹנִי.
-
מַגִּיד מֵרֵאשִׁית את ה אַחֲרִית, וּמִקֶּדֶם אני מודיע את הדברים אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ. אֹמֵר אני : עֲצָתִי תָקוּם, וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה.
-
קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט, רמז לכורש, הטורף העט מצפון-מזרח לבבל. מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עֲצָתִי, האיש שתכננתי את בואו. אַף דִּבַּרְתִּי שכך אעשה, אַף אֲבִיאֶנָּה, אממש את הנבואה הזו, יָצַרְתִּי אַף אֶעֱשֶׂנָּה.
-
שִׁמְעוּ אֵלַי, אַבִּירֵי לֵב, בעלי הלב החזק והקשה, אשר מתוך כך הם הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה, מדרך הצדק והיושר, מפני שאינם מקשיבים לדברי.
-
קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי, לֹא תִרְחָק. אוציא את משפטי אל הפועל בקרוב, וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר. וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל, שהם עם תִּפְאַרְתִּי.
פסוקים
-
כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה
-
קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה
-
שמעו אלי בית יעקב וכל־שארית בית ישראל העמסים מני־בטן הנשאים מני־רחם
-
ועד־זקנה אני הוא ועד־שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט
-
למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה
-
הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף־ישתחוו
-
ישאהו על־כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף־יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו
-
זכרו־זאת והתאששו השיבו פושעים על־לב
-
זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני
-
מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא־נעשו אמר עצתי תקום וכל־חפצי אעשה
-
קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו [עצתי] אף־דברתי אף־אביאנה יצרתי אף־אעשנה
-
שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה
-
קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי
פסוקים מנוקד
-
כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה׃
-
קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא וְנַפְשָׁם בַּשְּׁבִי הָלָכָה׃
-
שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל־שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי־בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי־רָחַם׃
-
וְעַד־זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד־שֵיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃
-
לְמִי תְדַמְיוּנִי וְתַשְׁווּ וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה׃
-
הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף־יִשְׁתַּחֲוּוּ׃
-
יִשָּׂאֻהוּ עַל־כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ אַף־יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ׃
-
זִכְרוּ־זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ הָשִׁיבוּ פוֹשְׁעִים עַל־לֵב׃
-
זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי׃
-
מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא־נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל־חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה׃
-
קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עצתו [עֲצָתִי] אַף־דִּבַּרְתִּי אַף־אֲבִיאֶנָּה יָצַרְתִּי אַף־אֶעֱשֶׂנָּה׃
-
שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה׃
-
קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי׃