ישעיהו-פרק-60

ביאורים

• קוּמִי, כנסת ישראל, ציון, אוֹרִי, האירי כִּי בָא, הגיע אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח, ובו את מוארת.

• כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל יכסה לְאֻמִּים, את העמים האחרים, אבל עָלַיִךְ יִזְרַח ה', וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. בעולם שכולו אופל, מוארת פינה אחת בלבד.

• וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ, וּמְלָכִים ילכו לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ, לאור זריחתך . צדדים אחרים של גאולת ציון:

• שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי: כֻּלָּם – כל בנייך הגולים נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ, אלייך. בָּנַיִךְ שנעלמו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנֹתַיִךְ הרכות עַל צַד הגוף תֵּאָמַנָה, תינשאנה על ידי אומנות, מטפלות, כדרך שנושאים ילדים קטנים, בסיוע ובהשגחה מוקפדת.

• אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, תזרחי, וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ. מריבוי חדשות נפלאות וטובות הלב הנרגש יתיירא להאמין שהן אמתיות או שיוכל להכילן. כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם, המונים יהפכו פניהם מכל מקום וינהרו אלייך בשפע ובהמיה. גם מתנות וגדולה יעניקו לך – חֵיל גּוֹיִם, כוחם ועושרם יָבֹאוּ לָךְ.

• שִׁפְעַת, קבוצה גדולה של גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ. בלשון גוזמה: פני הארץ לא ייראו מרוב הבהמות ומשאן. בִּכְרֵי, גמלים צעירים שמקורם במדינות מִדְיָן וְעֵיפָה, כֻּלָּם מארץ שְּׁבָא יָבֹאוּ, זָהָב וּלְבוֹנָה יִשׂאוּ אלייך. תוצרים אלו, האופייניים לשבא , יוענקו לך, וּבבואם, את תְהִלֹּת ה' רוכביהם יְבַשֵּׂרוּ, יספרו בקול.

• כָּל צֹאן של השבט הישמעאלי קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ, אלייך, לירושלים, אֵילֵי, בוגרי כבשי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ. נביות היה ב נו הבכור של ישמעאל, ושני לו קדר. כאן הם מייצגים את כלל הישמעאלים, שצאנם יובא לציון לשרת בקודש. יַעֲלוּ עַל, למען רָצוֹן על מִזְבְּחִי, ובכך – את בֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר. לא רק דרך היבשה ישובו הבנים האבודים; הם יבואו גם באוויר ובים:

• מִי אֵלֶּה כָּעָב, כענן תְּעוּפֶינָה, וְכַיּוֹנִים השבות אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם, תאי מושבם ?!

• כִּי לִי, לבוא אלי, לשכרי, או: לפקודתי אִיִּים, מדינות רחוקות יְקַוּוּ, ייחלו, וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ המפליגות ממרחקים יקוו בָּרִאשֹׁנָה – לְהָבִיא בָנַיִךְ אלייך מֵרָחוֹק. לא כשבויים הנפדים תמורת כסף וזהב יבואו – כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם, כשָׂרים ונכבדים הנושאים עמם רכוש. כל זה ייעשה לְשֵׁם ה' אֱלֹהַיִךְ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ.

• וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר את חֹמֹתַיִךְ, וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ. מי שהרסו בתחילה את חומותייך ושעבדו אותך, הם שיהיו שותפים בתקומתך. אז יתגלה כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ, וּבִרְצוֹנִי, בעת ריצוי ופיוס רִחַמְתִּיךְ.

• וּפִתְּחוּ, יהיו פתוחים שְׁעָרַיִךְ, ירושלים, תָּמִיד, יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ כדי לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל את עושר ה גּוֹיִם, וּמַלְכֵיהֶם יבואו נְהוּגִים, רכובים על ידי אחרים, כדרך המלכים.

• כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ – יֹאבֵדוּ, וְהַגּוֹיִם הללו חָרֹב יֶחֱרָבוּ. כל ממלכה שתסרב לעשות את רצון ה' תיעלם מן העולם.

• כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן, העצים הגדולים המפוארים הגדלים שם, אֵלַיִךְ יָבוֹא – בְּרוֹשׁ, תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו, כולם יבואו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, כמו שהעצים שהגיעו מלבנון שימשו לבניין הבית הראשון, וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.

• וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ, כפופים וכנועים בְּנֵי מְעַנַּיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, מקללייך. וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה' ו צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. ירושלים תשנה את שמה. שמותיה החדשים יתייחסו אל ה'.

• תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה בזמן הגלות וְאֵין עוֹבֵר בך. היית מחוז קטן ונידח שאין מתעניינים בו, וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן, לתפארת עוֹלָם, ל מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר, למקור שמחה תמידית.

• וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם, שפע ומתנות מכל העולם. ולא זו בלבד אלא – וְשֹׁד, שַׁד מְלָכִים תִּינָקִי, תזכי בשלל ורכוש של מלכים. וְיָדַעַתְּ אז כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב, המתנשא ומושל ביעקב.

• תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת המצויה בך אָבִיא זָהָב. לנחושת וגם לזהב יש גוון צהבהב. הצבע נשמר, אך טיב החומרים עולה ומבטא את השפע הגדול שעתיד לבוא. וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף. אף כאן נשמר הצבע, שכן הברזל והכסף שניהם מתכות אפורות-לבנות, אולם ערך הכסף גבוה בהרבה מערכו של הברזל. וְתַחַת הָעֵצִים, החומר הזול, תבוא נְחֹשֶׁת, וְתַחַת הָאֲבָנִים – בַּרְזֶל. וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם. פקידי השררה בעיר לא ינהגו כמפקחים ותובעים, אלא בדרכי שלום. וְנֹגְשַׂיִךְ, מושלייך המטילים עול על הציבור, ינהגו ב צְדָקָה.ובפן המ וסרי והרוחני:

• לֹא יִשָּׁמַע עוֹד על חָמָס, לקיחת ממון שלא כדין, סחיטה בְּאַרְצֵךְ, שֹׁד וָשֶׁבֶר לא יישמעו בִּגְבוּלָיִךְ. וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה. חומות ירושלים היציבות ייקראו אז חומות ישועה וניצחון, ושערי העיר יכונו שערי תהילה. כיוון שלא יהיו אז שוד ושבר, יאבדו החומות את תפקידן המקורי, והן ישמשו רק כעדות לישועת ה' לעמו.

• לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם. לא תזדקקי לשמש לתאורת יום, וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ בלילה. אלו יהיו טפלים לאור הגדול – וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.

• לֹא יָבוֹא, תשקע עוֹד שִׁמְשֵׁךְ, ציון, לעולם, וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף. גם הירח לא ישקע וייעלם. דימוי המאורות המשמשים יחדיו בשמים בכל עת, שלא כדרך הטבע, מבטא את אור הגאולה הפלאי שאיננו מחזורי, כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם, וישלים את כל מחסורייך – וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ. ייתמו ימי האבל בציון.

• וְעַמֵּךְ יהיו אז כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם, לנצח יִירְשׁוּ אָרֶץ – את ארץ ישראל. צמיחתו המחודשת של עם ישראל מתוך הקיים תהיה כ נֵצֶר מַטָּעַי, ענף קטן הצומח משורשי העץ, ולבסוף נעשה עץ גדול בפני עצמו. הנצרים, בני העם שיוסיפו לו כוח, הם מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, להתפתח לתפארת.

• הַקָּטֹן בעם יִהְיֶה לָאֶלֶף, למספר רב, וְהַצָּעִיר, הקטן בכמותו יהפוך לְגוֹי עָצוּם. אֲנִי ה' המבטיח ש בְּעִתָּהּ, בזמן הראוי לגאולה אֲחִישֶׁנָּה, אזרז את בואה ואת תהליכיה.