ישעיהו-פרק-64

ביאורים

  • כִּקְדֹחַ אֵשׁ, כמו שאש קודחת ב הֲמָסִים, דברים הנמסים, וכמו מַיִם אשר תִּבְעֶה, תבעבע בהם, תרתיח ה אֵשׁ. כשם שהאש פועלת את פעולתה בעצמים השונים, כך גם פעולתך הייתה ניכרת בעולם, אילוּ ירדת אליו לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ. מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ, היו חרדים.

  • בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת-לֹא-נְקַוֶּה, מעשים מאיימים מעבר למה שנוכל לצפות, כפי ש יָרַדְתָּ בעבר – מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ.

  • וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ הגויים, ו לֹא הֶאֱזִינוּ נוראות כאלה. עַיִן לֹא רָאָתָה, אֱלֹהִים, זוּלָתְךָ, מל בד עינך שלך את אשר יַעֲשֶׂה ה' למי ש מְחַכֵּה לוֹ. כוח ה' שיתגלה בעולם בוודאי יחולל שינוי קיצוני, אבל אין אנו יכולים לשוות בנפשנו כיצד ייראו פני הדברים.

  • פָּגַעְתָּ, פגשת אֶת, היית קרוב ל שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק, עושי הצדק בשמחה ש בִדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ, בהיותך חפץ בצדק. מנגד, הֵן כאשר אַתָּה קָצַפְתָּ, כעסת והסתרת פניך – וַנֶּחֱטָא, הפכנו פגומים, חסרים. ועם זאת בָּהֶם – באותם הפגמים עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ. ברצונך תוכל להפוך את הפגמים לישועת העולם, או: בדרכיך שמאז ומעולם ניוושע. אנחנו תלויים בך לחלוטין – ברצונך אתה מתקרב אלינו, וברצונך – מתרחק. דברי וידוי ותשובה:

  • וַנְּהִי כַטָּמֵא, כמו טמאים כֻּלָּנוּ, וּכְבֶגֶד עִדִּים, סמרטוט בלוי ומוכתם כָּל צִדְקֹתֵינוּ. כתוצאה מכך, וַנָּבֶל, נובלים כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ, ועל כן עֲוֹנֵנוּ, חטאינו כָּרוּחַ הנושאת עלים שנבלו, יִשָּׂאֻנוּ ממקום למקום.

  • וְאֵין אחד ה קוֹרֵא בְשִׁמְךָ, אין מִתְעוֹרֵר, מתגבר לְהַחֲזִיק בָּךְ. מצד אחד, הדבר נובע מחטאי האדם, ומצד אחר – כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ, מאתנו. כאשר אינך מגלה את עצמך, קשה לנו להתקרב אליך. וַתְּמוּגֵנוּ, המסת והכנעת אותנו, והרי אנחנו מסורים בְּיַד עֲוֹנֵנוּ.ותחינה:

  • וְעַתָּה ה' אָבִינוּ, מולידנו, מקורנו אָתָּה. אם אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר, האדמה המשמשת לעשיית כלים, וְאַתָּה הוא יֹצְרֵנוּ, המעבד את החומר כרצונך, והרי מַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ. על כן אנו מתחננים אליך:

  • אַל תִּקְצֹף ה' עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן. הֵן הַבֶּט נָא, אף על פי שיש בנו עוונות ופגמים שפלים, בסופו של דבר, עַמְּךָ כֻלָּנוּ.

  • עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר בעת חורבן הבית. ויתרה מזו, צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה.

  • בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ בו, הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה, לחורבן.

  • הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק, ה', תֶּחֱשֶׁה, תחריש וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד?! כיצד יכול אתה לראות את אבדנם של עיר הקודש והמקדש, להתאפק ולא להיענות לתחנונינו ולתפילתנו?!

פסוקים

  1. כקדח אש המסים מים תבעה־אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו
  2. בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו
  3. ומעולם לא־שמעו לא האזינו עין לא־ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה־לו
  4. פגעת את־שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן־אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע
  5. ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל־צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו
  6. ואין־קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי־הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד־עוננו
  7. ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו
  8. אל־תקצף יהוה עד־מאד ואל־לעד תזכר עון הן הבט־נא עמך כלנו
  9. ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה
  10. בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל־מחמדינו היה לחרבה
  11. העל־אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד־מאד

פסוקים מנוקד

  1. כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה־אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ׃
  2. בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ׃
  3. וּמֵעוֹלָם לֹא־שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה־לוֹ׃
  4. פָּגַעְתָּ אֶת־שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן־אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ׃
  5. וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל־צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲוֺנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ׃
  6. וְאֵין־קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּי־הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד־עֲוֺנֵנוּ׃
  7. וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃
  8. אַל־תִּקְצֹף יְהוָה עַד־מְאֹד וְאַל־לָעַד תִּזְכֹּר עָוֺן הֵן הַבֶּט־נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃
  9. עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה׃
  10. בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל־מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה׃
  11. הַעַל־אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְהוָה תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד־מְאֹד׃

מקומות

  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.