ירמיהו-פרק-36

ביאורים

• וַיְְְהִי בַּשָּׁנָה הָרְְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר׃

• קַח־לְְךָ מְְגִלַּת־סֵפֶר, ספר מגולל וְְכָתַבְְְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְְְתִּי אֵלֶיךָ עַל־יִשְְְׂרָאֵל וְְעַל־יְְהוּדָה וְְעַל־כָָּל־הַגּוֹיִם, מִיּוֹם דִּבַּרְְְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. זהו קובץ נבואותיו של ירמיהו עד כה.

• אוּלַי ייקראו הדברים ו יִשְְְׁמְְעוּ בֵּית יְְהוּדָה אֵת כָָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם, לְְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְְְכּוֹ הָרָעָה, וְְסָלַחְְְתִּי לַעֲוֹנָם וּלְְְחַטָּאתָם.

• וַיִּקְְְרָא יִרְְְמְְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּה סופרו, וַיִּכְְְתֹּב בָּרוּךְְְ מִפִּי יִרְְְמְְיָהוּ אֵת כָָּל־דִּבְְְרֵי ה' אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו, עַל־מְְגִלַּת־סֵפֶר. ירמיהו זכר את כל הנבואות הללו בזכות חשיבותן, ובאותה שעה הוא הכתיב אותן לברוך.

• וַיְְְצַוֶּה יִרְְְמְְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְְְ לֵאמֹר: אֲנִי עָצוּר, מעוכב, אולי מחמת טומאה כלשהי, ו לֹא אוּכַל לָבוֹא אל בֵּית ה'.

• וּבָאתָ אַתָּה וְְקָרָאתָ בַמְְּגִלָּה אֲשֶׁר־כָּתַבְְְתָּ מִפִּי, אֶת־דִּבְְְרֵי ה' בְְּאָָזְְְנֵי הָעָם ב בֵית ה' בְְּיוֹם צוֹם, יום שממעטים בו בפעילות ומתכנסים לתפילה מיוחדת, לתיקון או טיכוס עצה. ביום זה נכחו בבית ה' אנשים רבים מן הרגיל. וְְגַם בְְּאָָזְְְנֵי כָָל־יְְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְְְרָאֵם,

• אוּלַי על ידי כך תִּפֹּל תְְּחִנָּתָם לִפְְְנֵי ה' וְְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְְְכּוֹ הָרָעָה, כִּי־גָדוֹל הָאַף וְְהַחֵמָה, הכעס אֲשֶׁר־דִּבֶּר ה' אֶל, על הָעָם הַזֶּה.

• וַיַּעַשׂ בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּה כְְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יִרְְְמְְיָהוּ הַנָּבִיא, לִקְְְרֹא בַסֵּפֶר את דִּבְְְרֵי ה' ב בֵית ה' באוזני הנאספים.

• וַיְְְהִי הדבר בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְְּשִׁעִי, שנקרא מאוחר יותר כסלו, קָרְְאוּ צוֹם לִפְְְנֵי ה', כָָּל־הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וְְכָָל־הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְְהוּדָה בִּירוּשָׁלִָם.

• וַיִּקְְְרָא בָרוּךְְְ בַּסֵּפֶר אֶת־דִּבְְְרֵי יִרְְְמְְיָהוּ בֵּית ה', בְְּלִשְְְׁכַּת גְְּמַרְְְיָהוּ בֶן־שָׁפָן הַסֹּפֵר שהייתה בֶּחָצֵר הָעֶלְְְיוֹן, ב פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־ה' הֶחָדָשׁ, בְְּאָָזְְְנֵי כָָּל־הָעָם, שכנראה עמד בהמוניו בחצר העליונה.

• וַיִּשְְְׁמַע מִכָיְְְהוּ בֶן־גְְּמַרְְְיָהוּ בֶן־שָׁפָן, בנו של יושב הלשכה אֶת־כָָּל־דִּבְְְרֵי ה' שנקראו מֵעַל־הַסֵּפֶר. נראה שלבני משפחתו של מכיהו היה קשר מיוחד עם ירמיהו הנביא, והם קיבלו את נבואותיו אולי יותר מאחרים.

• וַיֵּרֶד מכיהו אל בֵּית־הַמֶּלֶךְְְ עַל, אל לִשְְְׁכַּת הַסֹּפֵר, וְְהִנֵּה־שָׁם כָָּל־הַשָּׂרִים יוֹשְְׁבִים — אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וּדְְְלָיָהוּ בֶן־שְְׁמַעְְְיָהוּ וְְאֶלְְְנָתָן בֶּן־עַכְְְבּוֹר וּגְְְמַרְְְיָהוּ בֶן־שָׁפָן, אביו, וְְצִדְְְקִיָּהוּ בֶן־חֲנַנְְְיָהוּ וְְכָָל־הַשָּׂרִים האחרים. זו הייתה פגישה של כל שרי יהודה ביום הצום.

• וַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְְְהוּ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ בִּקְְְרֹא בָרוּךְְְ בַּסֵּפֶר בְְּאָָזְְְנֵי הָעָם.

• וַיִּשְְְׁלְְחוּ כָָל־הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְְְ אֶת־יְְהוּדִי בֶּן־נְְתַנְְְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְְְיָהוּ בֶן־כּוּשִׁי לֵאמֹר: הַמְְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְְּאָָזְְְנֵי הָעָם — קָחֶנָּה בְְיָדְְךָ וָלֵךְְְ. בוא הנה עם מגילתך. וַיִּקַּח בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ אֶת־הַמְְּגִלָּה בְְּיָדוֹ, וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם.

• וַיֹּאמְְרוּ אֵלָיו: שֵׁב נָא וּקְְְרָאֶנָּה בְְּאָָזְְְנֵינוּ. וַיִּקְְְרָא בָרוּךְְְ בְְּאָָזְְְנֵיהֶם.

• וַיְְְהִי כְְּשָָׁמְְְעָם אֶת־כָָּל־הַדְְּבָרִים, פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ. בין שירמיהו דיבר בחצר המקדש בין שדיבר ברחובות ירושלים, השרים לא הרבו לשמוע אותו עד כה. וַיֹּאמְְרוּ אֶל־בָּרוּךְְְ: אלה דברים מפחידים שלא שמענו עד כה. הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְְְ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה.

• וְְאֶת־בָּרוּךְְְ שָׁאֲלוּ לֵאמֹר: הַגֶּד־נָא לָנוּ, אֵיךְְְ כָּתַבְְְתָּ אֶת־כָָּל־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו של ירמיהו? כנראה רצו לדעת האם המגילה נאמנת לגמרי למקור.

• וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְְְ: מִפִּיו יִקְְְרָא, יקריא אֵלַי אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי כֹּתֵב תוך כדי דיבור הנביא עַל־הַסֵּפֶר בַּדְְּיוֹ. זו אינה העתקה ממקור כתוב, ואין בה שינויים והשלמות משלי. אלה היו דברי הנבואות שהוא קיבל ומסר לי.

• וַיֹּאמְְרוּ הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְְְ: לֵךְְְ הִסָּתֵר, אַתָּה וְְיִרְְְמְְיָהוּ, וְְאִישׁ אַל־יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם. כפי הנראה, הם לא היו בטוחים שיהויקים יגיב באופן חיובי. מכיוון שהנושא רגיש, ואולי אף כרוכה בו סכנה, הם הציעו לירמיהו ולברוך להתחבא, כך שאם יטען המלך כנגדם אי אפשר יהיה למצאם.

• וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְְְ חָצֵרָה, לחצר, וְְאֶת־הַמְְּגִלָּה הִפְְְקִדוּ בְְּלִשְְְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר. וַיַּגִּידוּ בְְּאָָזְְְנֵי הַמֶּלֶךְְְ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים.

• וַיִּשְְְׁלַח הַמֶּלֶךְְְ אֶת־יְְהוּדִי, שאותו שלחו גם השרים קודם לכן, לָקַחַת אֶת־הַמְְּגִלָּה, וַיִּקָּחֶהָ מִלִּשְְְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר. וַיִּקְְְרָאֶהָ יְְהוּדִי בְְּאָָזְְְנֵי הַמֶּלֶךְְְ וּבְְְאָָזְְְנֵי כָָּל־הַשָּׂרִים הָעֹמְְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְְְ.

• וְְהַמֶּלֶךְְְ יוֹשֵׁב בתוך בֵּית הַחֹרֶף שלו בַּחֹדֶשׁ הַתְְּשִׁיעִי הקר, וְְאֶת־הָאָח, והאח לְְפָנָיו מְְבֹעָרֶת להתחמם בה.

• וַיְְְהִי כִּקְְְרוֹא יְְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְְּלָתוֹת, עמודות וְְאַרְְְבָּעָה, כל שלושה או ארבעה עמודים שסיים יהודי לקראם, יִקְְְרָעֶהָ המלך, את יריעת המגילה בְְּתַעַר הַסֹּפֵר, וְְהַשְְְׁלֵךְְְ אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל־הָאָח, עַד־תֹּם כָָּל־הַמְְּגִלָּה. כך נשרף כל הספר עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הָאָח.

• וְְלמרות שברובן הגדול היו אלה נבואות קשות, לֹא פָחֲדוּ וְְלֹא קָרְְעוּ אֶת־בִּגְְְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְְְ וְְכָָל־עֲבָדָיו הַשֹּׁמְְעִים אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה.

• וְְגַם, ואף זאת — אֶלְְְנָתָן וּדְְְלָיָהוּ וּגְְְמַרְְְיָהוּ הִפְְְגִּעוּ, התחננו, הפצירו בַמֶּלֶךְְְ לְְבִלְְְתִּי שְְׂרֹף אֶת־הַמְְּגִלָּה, שאחרי הכול מכילה את דבר ה' — וְְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, שכן הוא היה בעל הסמכות הבלעדית והשלטון המוחלט במדינה.

• וַיְְְצַוֶּה הַמֶּלֶךְְְ אֶת־יְְרַחְְְמְְאֵל בֶּן־הַמֶּלֶךְְְ וְְאֶת־שְְְׂרָיָהוּ בֶן־עַזְְְרִיאֵל וְְאֶת־שֶׁלֶמְְְיָהוּ בֶּן־עַבְְְדְְּאֵל לָקַחַת אֶת־בָּרוּךְְְ הַסֹּפֵר וְְאֵת יִרְְְמְְיָהוּ הַנָּבִיא על מנת לאסור אותם או להענישם. וַיַּסְְְתִּרֵם ה', ושליחי המלך לא מצאו אותם.

• וַיְְְהִי דְְבַר־ה' אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ, אַחֲרֵי שְְׂרֹף הַמֶּלֶךְְְ אֶת־הַמְְּגִלָּה וְְאֶת־הַדְְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְְְ מִפִּי יִרְְְמְְיָהוּ, לֵאמֹר׃

• שׁוּב קַח־לְְךָ מְְגִלָּה אַחֶרֶת, וּכְְְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַמְְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְְהוֹיָקִים מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה.

• וְְעַל־יְְהוֹיָקִים מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה תֹּאמַר: כֹּה אָמַר ה': אַתָּה שָׂרַפְְְתָּ אֶת־הַמְְּגִלָּה הַזֹּאת, לֵאמֹר, כאומר לירמיהו: מַדּוּעַ כָּתַבְְְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר בֹּא־יָבוֹא מֶלֶךְְְ־בָּבֶל וְְהִשְְְׁחִית אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְְהִשְְְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְְְהֵמָה?! כיצד העזת לכתוב דברי הסתה ובגידה כאלו?!

• לָכֵן, כֹּה־אָמַר ה' עַל־יְְהוֹיָקִים מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה: לֹא־יִהְְְיֶה־לּוֹ — ליהויקים יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד, יורש מצאצאיו, וְְנִבְְְלָתוֹ תִּהְְְיֶה מֻשְְְׁלֶכֶת לַחֹרֶב, לחום בַּיּוֹם וְְלַקֶּרַח בַּלָּיְְְלָה. הוא לא יזכה להיקבר כראוי.

• וּפָקַדְְְתִּי עָלָיו וְְעַל־זַרְְְעוֹ וְְעַל־עֲבָדָיו אֶת־עֲוֹנָם, וְְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְְעַל־יֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם וְְאֶל־אִישׁ יְְהוּדָה אֵת כָָּל־הָרָעָה — אֲשֶׁר, כי דִּבַּרְְְתִּי אֲלֵיהֶם, וְְלֹא שָׁמֵעוּ.

• וְְיִרְְְמְְיָהוּ לָקַח מְְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְְּנָהּ אֶל־בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר. וַיִּכְְְתֹּב עָלֶיהָ ברוך מִפִּי יִרְְְמְְיָהוּ אֵת כָָּל־דִּבְְְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְְהוֹיָקִים מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה בָּאֵשׁ, וְְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, דומים להם. כפי הנראה, מגילה זו הייתה הבסיס לספר ירמיה המצוי בידינו כיום.