ירמיהו-פרק-36

ביאורים

  • וַיְְְהִי בַּשָּׁנָה הָרְְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר׃

  • קַח־לְְךָ מְְגִלַּת־סֵפֶר, ספר מגולל וְְכָתַבְְְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְְְתִּי אֵלֶיךָ עַל־יִשְְְׂרָאֵל וְְעַל־יְְהוּדָה וְְעַל־כָָּל־הַגּוֹיִם, מִיּוֹם דִּבַּרְְְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. זהו קובץ נבואותיו של ירמיהו עד כה.

  • אוּלַי ייקראו הדברים ו יִשְְְׁמְְעוּ בֵּית יְְהוּדָה אֵת כָָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם, לְְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְְְכּוֹ הָרָעָה, וְְסָלַחְְְתִּי לַעֲוֹנָם וּלְְְחַטָּאתָם.

  • וַיִּקְְְרָא יִרְְְמְְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּה סופרו, וַיִּכְְְתֹּב בָּרוּךְְְ מִפִּי יִרְְְמְְיָהוּ אֵת כָָּל־דִּבְְְרֵי ה' אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו, עַל־מְְגִלַּת־סֵפֶר. ירמיהו זכר את כל הנבואות הללו בזכות חשיבותן, ובאותה שעה הוא הכתיב אותן לברוך.

  • וַיְְְצַוֶּה יִרְְְמְְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְְְ לֵאמֹר: אֲנִי עָצוּר, מעוכב, אולי מחמת טומאה כלשהי, ו לֹא אוּכַל לָבוֹא אל בֵּית ה'.

  • וּבָאתָ אַתָּה וְְקָרָאתָ בַמְְּגִלָּה אֲשֶׁר־כָּתַבְְְתָּ מִפִּי, אֶת־דִּבְְְרֵי ה' בְְּאָָזְְְנֵי הָעָם ב בֵית ה' בְְּיוֹם צוֹם, יום שממעטים בו בפעילות ומתכנסים לתפילה מיוחדת, לתיקון או טיכוס עצה. ביום זה נכחו בבית ה' אנשים רבים מן הרגיל. וְְגַם בְְּאָָזְְְנֵי כָָל־יְְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְְְרָאֵם,

  • אוּלַי על ידי כך תִּפֹּל תְְּחִנָּתָם לִפְְְנֵי ה' וְְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְְְכּוֹ הָרָעָה, כִּי־גָדוֹל הָאַף וְְהַחֵמָה, הכעס אֲשֶׁר־דִּבֶּר ה' אֶל, על הָעָם הַזֶּה.

  • וַיַּעַשׂ בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּה כְְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יִרְְְמְְיָהוּ הַנָּבִיא, לִקְְְרֹא בַסֵּפֶר את דִּבְְְרֵי ה' ב בֵית ה' באוזני הנאספים.

  • וַיְְְהִי הדבר בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְְּשִׁעִי, שנקרא מאוחר יותר כסלו, קָרְְאוּ צוֹם לִפְְְנֵי ה', כָָּל־הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וְְכָָל־הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְְהוּדָה בִּירוּשָׁלִָם.

  • וַיִּקְְְרָא בָרוּךְְְ בַּסֵּפֶר אֶת־דִּבְְְרֵי יִרְְְמְְיָהוּ בֵּית ה', בְְּלִשְְְׁכַּת גְְּמַרְְְיָהוּ בֶן־שָׁפָן הַסֹּפֵר שהייתה בֶּחָצֵר הָעֶלְְְיוֹן, ב פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־ה' הֶחָדָשׁ, בְְּאָָזְְְנֵי כָָּל־הָעָם, שכנראה עמד בהמוניו בחצר העליונה.

  • וַיִּשְְְׁמַע מִכָיְְְהוּ בֶן־גְְּמַרְְְיָהוּ בֶן־שָׁפָן, בנו של יושב הלשכה אֶת־כָָּל־דִּבְְְרֵי ה' שנקראו מֵעַל־הַסֵּפֶר. נראה שלבני משפחתו של מכיהו היה קשר מיוחד עם ירמיהו הנביא, והם קיבלו את נבואותיו אולי יותר מאחרים.

  • וַיֵּרֶד מכיהו אל בֵּית־הַמֶּלֶךְְְ עַל, אל לִשְְְׁכַּת הַסֹּפֵר, וְְהִנֵּה־שָׁם כָָּל־הַשָּׂרִים יוֹשְְׁבִים — אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וּדְְְלָיָהוּ בֶן־שְְׁמַעְְְיָהוּ וְְאֶלְְְנָתָן בֶּן־עַכְְְבּוֹר וּגְְְמַרְְְיָהוּ בֶן־שָׁפָן, אביו, וְְצִדְְְקִיָּהוּ בֶן־חֲנַנְְְיָהוּ וְְכָָל־הַשָּׂרִים האחרים. זו הייתה פגישה של כל שרי יהודה ביום הצום.

  • וַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְְְהוּ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ בִּקְְְרֹא בָרוּךְְְ בַּסֵּפֶר בְְּאָָזְְְנֵי הָעָם.

  • וַיִּשְְְׁלְְחוּ כָָל־הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְְְ אֶת־יְְהוּדִי בֶּן־נְְתַנְְְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְְְיָהוּ בֶן־כּוּשִׁי לֵאמֹר: הַמְְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְְּאָָזְְְנֵי הָעָם — קָחֶנָּה בְְיָדְְךָ וָלֵךְְְ. בוא הנה עם מגילתך. וַיִּקַּח בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ אֶת־הַמְְּגִלָּה בְְּיָדוֹ, וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם.

  • וַיֹּאמְְרוּ אֵלָיו: שֵׁב נָא וּקְְְרָאֶנָּה בְְּאָָזְְְנֵינוּ. וַיִּקְְְרָא בָרוּךְְְ בְְּאָָזְְְנֵיהֶם.

  • וַיְְְהִי כְְּשָָׁמְְְעָם אֶת־כָָּל־הַדְְּבָרִים, פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ. בין שירמיהו דיבר בחצר המקדש בין שדיבר ברחובות ירושלים, השרים לא הרבו לשמוע אותו עד כה. וַיֹּאמְְרוּ אֶל־בָּרוּךְְְ: אלה דברים מפחידים שלא שמענו עד כה. הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְְְ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה.

  • וְְאֶת־בָּרוּךְְְ שָׁאֲלוּ לֵאמֹר: הַגֶּד־נָא לָנוּ, אֵיךְְְ כָּתַבְְְתָּ אֶת־כָָּל־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו של ירמיהו? כנראה רצו לדעת האם המגילה נאמנת לגמרי למקור.

  • וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְְְ: מִפִּיו יִקְְְרָא, יקריא אֵלַי אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי כֹּתֵב תוך כדי דיבור הנביא עַל־הַסֵּפֶר בַּדְְּיוֹ. זו אינה העתקה ממקור כתוב, ואין בה שינויים והשלמות משלי. אלה היו דברי הנבואות שהוא קיבל ומסר לי.

  • וַיֹּאמְְרוּ הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְְְ: לֵךְְְ הִסָּתֵר, אַתָּה וְְיִרְְְמְְיָהוּ, וְְאִישׁ אַל־יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם. כפי הנראה, הם לא היו בטוחים שיהויקים יגיב באופן חיובי. מכיוון שהנושא רגיש, ואולי אף כרוכה בו סכנה, הם הציעו לירמיהו ולברוך להתחבא, כך שאם יטען המלך כנגדם אי אפשר יהיה למצאם.

  • וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְְְ חָצֵרָה, לחצר, וְְאֶת־הַמְְּגִלָּה הִפְְְקִדוּ בְְּלִשְְְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר. וַיַּגִּידוּ בְְּאָָזְְְנֵי הַמֶּלֶךְְְ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים.

  • וַיִּשְְְׁלַח הַמֶּלֶךְְְ אֶת־יְְהוּדִי, שאותו שלחו גם השרים קודם לכן, לָקַחַת אֶת־הַמְְּגִלָּה, וַיִּקָּחֶהָ מִלִּשְְְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר. וַיִּקְְְרָאֶהָ יְְהוּדִי בְְּאָָזְְְנֵי הַמֶּלֶךְְְ וּבְְְאָָזְְְנֵי כָָּל־הַשָּׂרִים הָעֹמְְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְְְ.

  • וְְהַמֶּלֶךְְְ יוֹשֵׁב בתוך בֵּית הַחֹרֶף שלו בַּחֹדֶשׁ הַתְְּשִׁיעִי הקר, וְְאֶת־הָאָח, והאח לְְפָנָיו מְְבֹעָרֶת להתחמם בה.

  • וַיְְְהִי כִּקְְְרוֹא יְְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְְּלָתוֹת, עמודות וְְאַרְְְבָּעָה, כל שלושה או ארבעה עמודים שסיים יהודי לקראם, יִקְְְרָעֶהָ המלך, את יריעת המגילה בְְּתַעַר הַסֹּפֵר, וְְהַשְְְׁלֵךְְְ אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל־הָאָח, עַד־תֹּם כָָּל־הַמְְּגִלָּה. כך נשרף כל הספר עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הָאָח.

  • וְְלמרות שברובן הגדול היו אלה נבואות קשות, לֹא פָחֲדוּ וְְלֹא קָרְְעוּ אֶת־בִּגְְְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְְְ וְְכָָל־עֲבָדָיו הַשֹּׁמְְעִים אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה.

  • וְְגַם, ואף זאת — אֶלְְְנָתָן וּדְְְלָיָהוּ וּגְְְמַרְְְיָהוּ הִפְְְגִּעוּ, התחננו, הפצירו בַמֶּלֶךְְְ לְְבִלְְְתִּי שְְׂרֹף אֶת־הַמְְּגִלָּה, שאחרי הכול מכילה את דבר ה' — וְְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, שכן הוא היה בעל הסמכות הבלעדית והשלטון המוחלט במדינה.

  • וַיְְְצַוֶּה הַמֶּלֶךְְְ אֶת־יְְרַחְְְמְְאֵל בֶּן־הַמֶּלֶךְְְ וְְאֶת־שְְְׂרָיָהוּ בֶן־עַזְְְרִיאֵל וְְאֶת־שֶׁלֶמְְְיָהוּ בֶּן־עַבְְְדְְּאֵל לָקַחַת אֶת־בָּרוּךְְְ הַסֹּפֵר וְְאֵת יִרְְְמְְיָהוּ הַנָּבִיא על מנת לאסור אותם או להענישם. וַיַּסְְְתִּרֵם ה', ושליחי המלך לא מצאו אותם.

  • וַיְְְהִי דְְבַר־ה' אֶל־יִרְְְמְְיָהוּ, אַחֲרֵי שְְׂרֹף הַמֶּלֶךְְְ אֶת־הַמְְּגִלָּה וְְאֶת־הַדְְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְְְ מִפִּי יִרְְְמְְיָהוּ, לֵאמֹר׃

  • שׁוּב קַח־לְְךָ מְְגִלָּה אַחֶרֶת, וּכְְְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָָּל־הַדְְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַמְְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְְהוֹיָקִים מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה.

  • וְְעַל־יְְהוֹיָקִים מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה תֹּאמַר: כֹּה אָמַר ה': אַתָּה שָׂרַפְְְתָּ אֶת־הַמְְּגִלָּה הַזֹּאת, לֵאמֹר, כאומר לירמיהו: מַדּוּעַ כָּתַבְְְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר בֹּא־יָבוֹא מֶלֶךְְְ־בָּבֶל וְְהִשְְְׁחִית אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְְהִשְְְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְְְהֵמָה?! כיצד העזת לכתוב דברי הסתה ובגידה כאלו?!

  • לָכֵן, כֹּה־אָמַר ה' עַל־יְְהוֹיָקִים מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה: לֹא־יִהְְְיֶה־לּוֹ — ליהויקים יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד, יורש מצאצאיו, וְְנִבְְְלָתוֹ תִּהְְְיֶה מֻשְְְׁלֶכֶת לַחֹרֶב, לחום בַּיּוֹם וְְלַקֶּרַח בַּלָּיְְְלָה. הוא לא יזכה להיקבר כראוי.

  • וּפָקַדְְְתִּי עָלָיו וְְעַל־זַרְְְעוֹ וְְעַל־עֲבָדָיו אֶת־עֲוֹנָם, וְְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְְעַל־יֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם וְְאֶל־אִישׁ יְְהוּדָה אֵת כָָּל־הָרָעָה — אֲשֶׁר, כי דִּבַּרְְְתִּי אֲלֵיהֶם, וְְלֹא שָׁמֵעוּ.

  • וְְיִרְְְמְְיָהוּ לָקַח מְְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְְּנָהּ אֶל־בָּרוּךְְְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר. וַיִּכְְְתֹּב עָלֶיהָ ברוך מִפִּי יִרְְְמְְיָהוּ אֵת כָָּל־דִּבְְְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְְהוֹיָקִים מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה בָּאֵשׁ, וְְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, דומים להם. כפי הנראה, מגילה זו הייתה הבסיס לספר ירמיה המצוי בידינו כיום.

פסוקים

  1. ויהי בשנה הרביעת ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר
  2. קח־לך מגלת־ספר וכתבת אליה את כל־הדברים אשר־דברתי אליך על־ישראל ועל־יהודה ועל־כל־הגוים מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה
  3. אולי ישמעו בית יהודה את כל־הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם
  4. ויקרא ירמיהו את־ברוך בן־נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל־דברי יהוה אשר־דבר אליו על־מגלת־ספר
  5. ויצוה ירמיהו את־ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבוא בית יהוה
  6. ובאת אתה וקראת במגלה אשר־כתבת־מפי את־דברי יהוה באזני העם בית יהוה ביום צום וגם באזני כל־יהודה הבאים מעריהם תקראם
  7. אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי־גדול האף והחמה אשר־דבר יהוה אל־העם הזה
  8. ויעש ברוך בן־נריה ככל אשר־צוהו ירמיהו הנביא לקרא בספר דברי יהוה בית יהוה
  9. ויהי בשנה החמשית ליהויקים בן־יאשיהו מלך־יהודה בחדש התשעי קראו צום לפני יהוה כל־העם בירושלם וכל־העם הבאים מערי יהודה בירושלם
  10. ויקרא ברוך בספר את־דברי ירמיהו בית יהוה בלשכת גמריהו בן־שפן הספר בחצר העליון פתח שער בית־יהוה החדש באזני כל־העם
  11. וישמע מכיהו בן־גמריהו בן־שפן את־כל־דברי יהוה מעל הספר
  12. וירד בית־המלך על־לשכת הספר והנה־שם כל־השרים יושבים אלישמע הספר ודליהו בן־שמעיהו ואלנתן בן־עכבור וגמריהו בן־שפן וצדקיהו בן־חנניהו וכל־השרים
  13. ויגד להם מכיהו את כל־הדברים אשר שמע בקרא ברוך בספר באזני העם
  14. וישלחו כל־השרים אל־ברוך את־יהודי בן־נתניהו בן־שלמיהו בן־כושי לאמר המגלה אשר קראת בה באזני העם קחנה בידך ולך ויקח ברוך בן־נריהו את־המגלה בידו ויבא אליהם
  15. ויאמרו אליו שב נא וקראנה באזנינו ויקרא ברוך באזניהם
  16. ויהי כשמעם את־כל־הדברים פחדו איש אל־רעהו ויאמרו אל־ברוך הגיד נגיד למלך את כל־הדברים האלה
  17. ואת־ברוך שאלו לאמר הגד־נא לנו איך כתבת את־כל־הדברים האלה מפיו
  18. ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל־הדברים האלה ואני כתב על־הספר בדיו
  19. ויאמרו השרים אל־ברוך לך הסתר אתה וירמיהו ואיש אל־ידע איפה אתם
  20. ויבאו אל־המלך חצרה ואת־המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל־הדברים
  21. וישלח המלך את־יהודי לקחת את־המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל־השרים העמדים מעל המלך
  22. והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת־האח לפניו מבערת
  23. ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל־האש אשר אל־האח עד־תם כל־המגלה על־האש אשר על־האח
  24. ולא פחדו ולא קרעו את־בגדיהם המלך וכל־עבדיו השמעים את כל־הדברים האלה
  25. וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגעו במלך לבלתי שרף את־המגלה ולא שמע אליהם
  26. ויצוה המלך את־ירחמאל בן־המלך ואת־שריהו בן־עזריאל ואת־שלמיהו בן־עבדאל לקחת את־ברוך הספר ואת ירמיהו הנביא ויסתרם יהוה
  27. ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו אחרי שרף המלך את־המגלה ואת־הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר
  28. שוב קח־לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל־הדברים הראשנים אשר היו על־המגלה הראשנה אשר שרף יהויקים מלך־יהודה
  29. ועל־יהויקים מלך־יהודה תאמר כה אמר יהוה אתה שרפת את־המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא־יבוא מלך־בבל והשחית את־הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה
  30. לכן כה־אמר יהוה על־יהויקים מלך יהודה לא־יהיה־לו יושב על־כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה
  31. ופקדתי עליו ועל־זרעו ועל־עבדיו את־עונם והבאתי עליהם ועל־ישבי ירושלם ואל־איש יהודה את כל־הרעה אשר־דברתי אליהם ולא שמעו
  32. וירמיהו לקח מגלה אחרת ויתנה אל־ברוך בן־נריהו הספר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל־דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך־יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה

פסוקים מנוקד

  1. וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
  2. קַח־לְךָ מְגִלַּת־סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל־יִשְׂרָאֵל וְעַל־יְהוּדָה וְעַל־כָּל־הַגּוֹיִם מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה׃
  3. אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְסָלַחְתִּי לַעֲוֺנָם וּלְחַטָּאתָם׃
  4. וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו עַל־מְגִלַּת־סֵפֶר׃
  5. וַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְ לֵאמֹר אֲנִי עָצוּר לֹא אוּכַל לָבוֹא בֵּית יְהוָה׃
  6. וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר־כָּתַבְתָּ־מִפִּי אֶת־דִּבְרֵי יְהוָה בְּאָזְנֵי הָעָם בֵּית יְהוָה בְּיוֹם צוֹם וְגַם בְּאָזְנֵי כָל־יְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְרָאֵם׃
  7. אוּלַי תִּפֹּל תְּחִנָּתָם לִפְנֵי יְהוָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה כִּי־גָדוֹל הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה אֶל־הָעָם הַזֶּה׃
  8. וַיַּעַשׂ בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי יְהוָה בֵּית יְהֹוָה׃
  9. וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי קָרְאוּ צוֹם לִפְנֵי יְהוָה כָּל־הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וְכָל־הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִָם׃
  10. וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת־דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יְהוָה בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־יְהוָה הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל־הָעָם׃
  11. וַיִּשְׁמַע מִכָיְהוּ בֶן־גְּמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן אֶת־כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה מֵעַל הַסֵּפֶר׃
  12. וַיֵּרֶד בֵּית־הַמֶּלֶךְ עַל־לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר וְהִנֵּה־שָׁם כָּל־הַשָּׂרִים יוֹשְׁבִים אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וּדְלָיָהוּ בֶן־שְׁמַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָן בֶּן־עַכְבּוֹר וּגְמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן וְצִדְקִיָּהוּ בֶן־חֲנַנְיָהוּ וְכָל־הַשָּׂרִים׃
  13. וַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְהוּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ בִּקְרֹא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר בְּאָזְנֵי הָעָם׃
  14. וַיִּשְׁלְחוּ כָל־הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְ אֶת־יְהוּדִי בֶּן־נְתַנְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן־כּוּשִׁי לֵאמֹר הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ אֶת־הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם׃
  15. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֵׁב נָא וּקְרָאֶנָּה בְּאָזְנֵינוּ וַיִּקְרָא בָרוּךְ בְּאָזְנֵיהֶם׃
  16. וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־בָּרוּךְ הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
  17. וְאֶת־בָּרוּךְ שָׁאֲלוּ לֵאמֹר הַגֶּד־נָא לָנוּ אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו׃
  18. וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל־הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ׃
  19. וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְ לֵךְ הִסָּתֵר אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ וְאִישׁ אַל־יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם׃
  20. וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ חָצֵרָה וְאֶת־הַמְּגִלָּה הִפְקִדוּ בְּלִשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וַיַּגִּידוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים׃
  21. וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת־יְהוּדִי לָקַחַת אֶת־הַמְּגִלָּה וַיִּקָּחֶהָ מִלִּשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וַיִּקְרָאֶהָ יְהוּדִי בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְאָזְנֵי כָּל־הַשָּׂרִים הָעֹמְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ׃
  22. וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת׃
  23. וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל־הָאָח עַד־תֹּם כָּל־הַמְּגִלָּה עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הָאָח׃
  24. וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל־עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
  25. וְגַם אֶלְנָתָן וּדְלָיָהוּ וּגְמַרְיָהוּ הִפְגִּעוּ בַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי שְׂרֹף אֶת־הַמְּגִלָּה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם׃
  26. וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵל בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָהוּ בֶן־עַזְרִיאֵל וְאֶת־שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן־עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת־בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיַּסְתִּרֵם יְהוָה׃
  27. וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה וְאֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃
  28. שׁוּב קַח־לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה׃
  29. וְעַל־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה תֹּאמַר כֹּה אָמַר יְהוָה אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת־הַמְּגִלָּה הַזֹּאת לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּתַבְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר בֹּא־יָבוֹא מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִשְׁחִית אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהִשְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה׃
  30. לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה עַל־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא־יִהְיֶה־לּוֹ יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה׃
  31. וּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל־זַרְעוֹ וְעַל־עֲבָדָיו אֶת־עֲוֺנָם וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְעַל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶל־אִישׁ יְהוּדָה אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ׃
  32. וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה בָּאֵשׁ וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה׃

מקומות

  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.