איוב-פרק-16

ביאורים

• וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר׃

• שָׁמַעְְְתִּי כְְמו אֵלֶּה אמירות רַבּוֹת. אינכם מחדשים לי דבר. מְְנַחֲמֵי עָמָל, יגיעה לריק, הבל ושקר כֻּלְְּכֶם.

• הֲאם יש קֵץ, סוף לְְדִבְְְרֵי־רוּחַ, סרק, אוֹ מַה־יַּמְְְרִיצְְךָ, מניע או לוחץ את כל אחד מכם כִּי תַעֲנֶה?!

• גַּם אָנֹכִי כָּכֶם, כמותכם אֲדַבֵּרָה, הייתי מדבר, לוּ־יֵשׁ נַפְְְשְְׁכֶם תַּחַת נַפְְְשִׁי, אילו הייתם אתם במקומי. אַחְְְבִּירָה הייתי מוסיף עֲלֵיכֶם בְְּמִלִּים כדרכם של דרשנים וספדנים. את סגנון הדרשה אני מכיר היטב, ואילולא סבלתי הייתי יכול להטיף ולדרוש לא פחות טוב מכם. וְְאָנִיעָה הייתי נד עֲלֵיכֶם בְְּמוֹ רֹאשִׁי לאות צער.

• אֲאַמִּצְְְכֶם, הייתי גם אני מחזק אתכם בְְּמוֹ־פִי, כשם שעד כה אף אתם לא הצעתם לי שום עזרה מעשית. וְְנִיד שְְׂפָתַי יַחְְְשֹׂךְְְ, היה מונע את כאבכם. או: את כאבי הנוכחי.

• אִם־אֲדַבְְּרָה – לֹא־יֵחָשֵׂךְְְ, ייגרע כְְּאֵבִי, וְְגם אם אַחְְְדְְּלָה מלדבר ואשתוק – מַה־מִּמ נִּי, מכאבי יַהֲלֹךְְ, יסור?!

• אַךְְְ־עַתָּה כל המלל הזה, או: הכאב הזה הֶלְְְאָנִי, התיש אותי. ואתה, הא – ל, הֲשִׁמּוֹתָ, החרבת, איבדת את כָָּל־עֲדָתִי, משפחתי.

• וַתִּקְְְמְְטֵנִי כיווצת אותי ברזון ובצרות שהמטת עלי; וסבלי, היוצר בי קמטים, לְְעֵד הָיָה. וַיָּקָָם בִּי, להעיד כנגדי כַחֲשִׁי, המראה הכחוש שלי; בְְּפָנַי יַעֲנֶה.

• אַפּוֹ, כעסו של ה' טָרַף וַיִּשְְְׂטְְמֵנִי, שנא אותי, חָרַק עָלַי בְְּשִׁנָּיו. צָרִי, אויבי יִלְְְטוֹשׁ, מחדד, נועץ את עֵינָיו לִי, כנגדי, וזומם לפגוע בי.

• פָּעֲרוּ עָלַי בְְּפִיהֶם, בצעקותיהם, בְְּחֶרְְְפָּה, כדי להשפיל אותי הִכּוּ על לְְחָיָי. יַחַד עָלַי, כנגדי יִתְְְמַלָּאוּן, יתכנסו סביבי.

• יַסְְְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל, עושה העוול, רשע, וְְעַל־יְְדֵי רְְשָׁעִים הוא יִרְְְטֵנִי, יטה אותי.

• שָׁלֵו הָיִיתִי – וַיְְְפַרְְְפְְּרֵנִי, והוא ניער וטלטל אותי, או: פורר אותי וְְאָחַז בְְּעָָרְְְפִּי וַיְְְפַצְְְפְְּצֵנִי, שבר ופוצץ אותי, וַיְְְקִימֵנִי, העמיד אותי לוֹ לְְמַטָּרָה על מנת שיירה בי.

• יָסֹבּוּ עָלַי, סובבים אותי רַבָּיו, הרובאים שלו, היורים אל המטרה, וחִצם יְְפַלַּח, יבקע את כִּלְְְיוֹתַי וְְלֹא יַחְְְמֹל, ירחם, יִשְְְׁפֹּךְְְ לָאָרֶץ את מְְרֵרָתִי, המרה שלי.

• יִפְְְרְְצֵנִי, הוא מכה ושובר אותי פֶרֶץ עַל־פְְּנֵי־פָרֶץ, שבר אחר שבר, מכה אחר מכה. יָרֻץ עָלַי לפגוע בי כְְּגִבּוֹר המסתער בקרב.

• שַׂק המבטא אֵבל על עצמי תָּפַרְְְתִּי עֲלֵי גִלְְְדִּי, עורי, וְְעֹלַלְְְתִּי בֶעָפָר קַרְְְנִי, העליתי עפר על ראשי.

• פָּנַי חֳֳמַרְְְמְְרוּ, האדימו כאילו נשרפו מִנִּי, מ בֶכִי, וְְעַל עַפְְְעַפַּי יש צַלְְְמָוֶת, צל של מוות, או: אופל.

• עַל לֹא־חָמָס בְְּכַפָּי, והרי תְְְפִלָּתִי לפניך הייתה זַכָּה. אם כן, מדוע כל זה בא עלי?!

• אֶרֶץ, אַל־תְְּכַסִּי את דָמִי. אני מעדיף שיישאר גלוי ויזכיר את העוולה שנעשתה לי. וְְאַל־יְְהִי מָקוֹם לְְהניח בו את זַעֲקָתִי, כדי שהיא תמשיך להישמע לאוזני כול.

• גַּם־עַתָּה הִנֵּה־בַשָּׁמַיִם נמצא עֵדִי, וְְשָׂהֲדִי, עדי – בַּמְְּרוֹמִים.

• מְְלִיצַי, המדברים דברי מליצה, ואולי: מסלפַי, רֵעָי, הלוא אתם רואים ש אֶל־אֱלוֹהַּ דָּלְְפָה עֵינִי, אני בוכה.

• וְְיוֹכַח לְְגֶבֶר, האם אדם יכול להתווכח עִם־אֱלוֹהַּ?! והרי בֶן־אָדָם רק לְְרֵעֵהוּ, לאדם אחר יוכל לענות.

• כִּי רק שְְׁנוֹת מִסְְְפָּר, שנים ספורות, יֶאֱתָיוּ, באות עלי, ואני צועד ב אֹרַח, דרך החיים אשר לֹא־אָשׁוּב אֶהֱלֹךְְְ, ללכת בה. אי – אפשר לחזור מן הדרך הזאת.