איוב-פרק-22

ספר

ביאורים

  • וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי וַיֹּאמַר׃

  • הַלְְאֵל יִסְְְכָָּן, יועיל גָּבֶר?! כִּי, אלא יִסְְְכֹּן עָלֵימוֹ, יועיל לעצמו גבר מַשְְְׂכִּיל. א ין לאלוקים שום תועלת מן השיחה אתך.

  • הַאם יש חֵפֶץ, רצון, עניין לְְשַׁדַּי כִּי תִצְְְדָּק, וְְאִם־בֶּצַע, ירוויח כִּי תַתֵּם, אם תיישר את דְְּרָכֶיךָ?!

  • האם מִיִּרְְְאָתְְךָ, בגלל יראה ממך, הוא יֹכִיחֶךָ, מתווכח אתך ו יָבוֹא עִמְְּךָ בַּמִּשְְְׁפָּט?! לאלוקים אין עניין להגיב לטענותיך. ובסגנון ישיר ובוטה –

  • הֲלֹא רָעָתְְךָ רַבָּה, וְְאֵין־קֵץ, סוף לַעֲוֹנֹתֶיךָ.

  • כִּי־תַחְְְבֹּל לוקח משכונות מ אַחֶיךָ חִנָּם, לא משום שמגיע לך, אלא בכוח הזרוע בלבד, וּבִגְְְדֵי עֲרוּמִּים, בגדיהם האחרונים העוטפים את גופם של עניים תַּפְְְשִׁיט, ובגללך הם ערומים.

  • לֹא־מַיִם את ה עָיֵף, צמא תַּשְְְׁקֶה, וּמֵרָעֵב תִּמְְְנַע־לָחֶם.

  • וְְאִישׁ זְְרוֹעַ, אדם חזק ותקיף – לוֹ נתת את הָאָרֶץ, וּנְְְשׂוּא פָנִים, אדם מכובד, או מי שנשאת לו פנים, כלומר מי שוויתרת לו על חובותיו בדינו, יֵשֶׁב בָּהּ – בארץ. מכאן עולה שאיוב שימש כדיין במשפטיהם של אנשים, ומלתו חרצה גורלות.

  • אַלְְְמָנוֹת שאין להן כוח לתבוע שִׁלַּחְְְתָּ רֵיקָם, חסרות כול, ואת זְְְרֹעוֹת, כוחם של יְְתֹמִים, שאף עליהם אין מי שיגן, יְְדֻכָּא, דיכאת.

  • עַל־כֵּן סְְבִיבוֹתֶיךָ יהיו פַחִים, מכשולים, וִיבַהֶלְְְךָ פַּחַד פִּתְְְאֹם.

  • אוֹ, וב חֹשֶׁךְְְ שאתה שרוי בו, לֹא־תִרְְְאֶה, וְְאף לא תוכל לראות את הדברים לאשורם כאשר שִׁפְְְעַת, שפע מַיִם, מכאובים תְְּכַסֶּךָּ.

  • הֲלֹא־אֱלוֹהַּ נמצא ב גֹבַהּ שָׁמָיִם, וּרְְְאֵה, ותסתכל ב רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי־רָמוּ, ששגבו. המרחק בין אלוקים כה גדול, שאין הוא משגיח עלי כלל.

  • וְְאָמַרְְְתָּ: מַה־יָּדַע אֵל?! הַבְְְעַד עֲרָפֶל יִשְְְׁפּוֹט?! האם אלוקים יודע מה קורה מבעד לערפל?! בחסות המרחק והערפל אוכַל לנהוג כרצוני.

  • עָבִים, עננים סֵתֶר, מסתירים לוֹ, וְְלֹא יִרְְְאֶה, וב חוּג, מעגל, כיפת ה שָׁמַיִם יִתְְְהַלָּךְְְ. על כן כשהוא נמצא בצד הרחוק ממני, אין הוא רואה אותי.

  • הַאֹרַח עוֹלָם, האם את הדרך העתיקה תִּשְְְׁמוֹר, תזכור, הדרך אֲשֶׁר דָּרְְכוּ בה מְְתֵי, אנשי אָוֶן, רֶשע?!

  • אֲשֶׁר־קֻמְְּטוּ, נכרתו וְְלֹא־עֵת, קודם שהגיעה שעתם, בצעירותם, ואף בחייהם לא היה להם בסיס יציב – נָהָר יוּצַק, נוזל הוא יְְסוֹדָם. או: יסודם הותך כנהר.

  • הָאֹמְְרִים לָאֵל: סוּר מִמֶּנּוּ, מאתנו ואל תתערב בחיינו , וּמַה־יִּפְְְעַל שַׁדַּי לָמוֹ, להם?! הם טועים לחשוב שאלוקים אינו משפיע על חייהם כלל.

  • וְְאולם הוּא מִלֵּא את בָתֵּיהֶם טוֹב. ואליפז מעיר: עֲצַת, מחשבתם של רְְשָׁעִים כאלה רָחֲקָה מֶּנִּי, ממני. אל יהי חלקי עמהם.

  • יִרְְְאוּ צַדִּיקִים את מפלת הרשעים וְְיִשְְְׂמָחוּ, וְְנָקִי יִלְְְעַג־לָמוֹ, לרשעים, החושבים שאין הם תלויים כלל באלוקים. וכך יאמרו הצדיקים:

  • אִם־לֹא נִכְְְחַד האדם הנקי, הרי זה משום שהאלוה קִימָנוּ, קיימנו; קיומנו; מושבנו לא אבד; או: אכן הקם עלינו נכחד. וְְאילו את יִתְְְרָם – הנותרים מהרשעים אָכְְלָה אֵשׁ.

  • הַסְְְכֶּן, הרְגל עצמך נָא עִמּוֹ – עם אלוקים וּשְְְׁלָם, ותהיה שלם. בָּהֶם – באמצעות הדברים הללו תְְּבוֹאָתְְךָ, תבוא לך טוֹבָה.

  • קַח־נָא מִפִּיו של ה' תּוֹרָה, וְְשִׂים אֲמָרָיו, אמרותיו, דבריו בִּלְְְבָבֶךָ.

  • אִם־תָּשׁוּב עַד־שַׁדַּי, אז תִּבָּנֶה, תַּרְְְחִיק עַוְְְלָה מֵאָָהֳֳלֶךָ.

  • וְְאז תעשיר עד כדי כך ש שִׁית, תשים עַל־עָפָר בָּצֶר, חומרי גלם יקרים, אולי ריכוז של חומר מינרלי בעל ערך רב, וּבְְְצוּר, סלע נְְחָלִים, מקום הפקר בטבע תוכל להניח זהב טוב הבא מ אוֹפִיר.

  • וְְהָיָה שַׁדַּי עושה שפטים ונלחם בְְּצָרֶיךָ, אויביך. וְְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת, עצום, או יעוף לָךְְְ, אליך.

  • כִּי־אָז עַל־שַׁדַּי תִּתְְְעַנָּג, וְְתִשָּׂא, תרים אֶל־אֱלוֹהַּ את פָּנֶיךָ.

  • תַּעְְְתִּיר, תתפלל אֵלָיו וְְהוא יִשְְְׁמָעֶךָּ, וּנְְְדָרֶיךָ תְְשַׁלֵּם כשיתגשמו רצונותיך.

  • וְְתִגְְְזַר־אֹמֶר, תחליט דבר, וְְאלוקים יָקָָם, יממש אותו לָךְְְ, בידיך, וְְעַל־דְְּרָכֶיךָ נָגַהּ, יזרח אוֹר. תצליח באשר תפנה.

  • כִּי, כאשר תראה אנשים ש הִשְְְׁפִּילוּ, מצבם שפל וירוד, וַתֹּאמֶר, תגזור עליהם ותבטיח להם : גֵּוָה, גאון, מצב מרומם, הואיל וְְאתה יודע ש שַׁח עֵינַיִם, את האדם האומלל שעיניו פונות מטה, ה' יוֹשִׁעַ.

  • יְְמַלֵּט, יציל אלוקים את אִי־נָקִי, האדם החוטא, וְְהוא נִמְְְלַט, יינצל בְְּבֹר, הודות לניקיון כַּפֶּיךָ.

פסוקים

  1. ויען אליפז התמני ויאמר
  2. הלאל יסכן־גבר כי־יסכן עלימו משכיל
  3. החפץ לשדי כי תצדק ואם־בצע כי־תתם דרכיך
  4. המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט
  5. הלא רעתך רבה ואין־קץ לעונתיך
  6. כי־תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט
  7. לא־מים עיף תשקה ומרעב תמנע־לחם
  8. ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה
  9. אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא
  10. על־כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם
  11. או־חשך לא־תראה ושפעת־מים תכסך
  12. ה‍לא־אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי־רמו
  13. ואמרת מה־ידע אל הבעד ערפל ישפוט
  14. עבים סתר־לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך
  15. הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי־און
  16. אשר־קמטו ולא־עת נהר יוצק יסודם
  17. האמרים לאל סור ממנו ומה־יפעל שדי למו
  18. והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני
  19. יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג־למו
  20. אם־לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש
  21. הסכן־נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה
  22. קח־נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך
  23. אם־תשוב עד־שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך
  24. ושית־על־עפר בצר ובצור נחלים אופיר
  25. והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך
  26. כי־אז על־שדי תתענג ותשא אל־אלוה פניך
  27. תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם
  28. ותגזר־אומר ויקם לך ועל־דרכיך נגה אור
  29. כי־השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע
  30. ימלט אי־נקי ונמלט בבר כפיך

פסוקים מנוקד

  1. וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי וַיֹּאמַר׃
  2. הַלְאֵל יִסְכָּן־גָּבֶר כִּי־יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּיל׃
  3. הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק וְאִם־בֶּצַע כִּי־תַתֵּם דְּרָכֶיךָ׃
  4. הֲמִיִּרְאָתְךָ יֹכִיחֶךָ יָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּט׃
  5. הֲלֹא רָעָתְךָ רַבָּה וְאֵין־קֵץ לַעֲוֺנֹתֶיךָ׃
  6. כִּי־תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט׃
  7. לֹא־מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּמְנַע־לָחֶם׃
  8. וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּהּ׃
  9. אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּא׃
  10. עַל־כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים וִיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹם׃
  11. אוֹ־חֹשֶׁךְ לֹא־תִרְאֶה וְשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּךָּ׃
  12. הֲ‍לֹא־אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי־רָמּוּ׃
  13. וְאָמַרְתָּ מַה־יָּדַע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט׃
  14. עָבִים סֵתֶר־לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ׃
  15. הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי־אָוֶן׃
  16. אֲשֶׁר־קֻמְּטוּ וְלֹא־עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם׃
  17. הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וּמַה־יִּפְעַל שַׁדַּי לָמוֹ׃
  18. וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי׃
  19. יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְנָקִי יִלְעַג־לָמוֹ׃
  20. אִם־לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ׃
  21. הַסְכֶּן־נָא עִמּוֹ וּשְׁלם בָּהֶם תְּבוֹאַתְךָ טוֹבָה׃
  22. קַח־נָא מִפִּיו תּוֹרָה וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶךָ׃
  23. אִם־תָּשׁוּב עַד־שַׁדַּי תִּבָּנֶה תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאָהֳלֶךָ׃
  24. וְשִׁית־עַל־עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר׃
  25. וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ׃
  26. כִּי־אָז עַל־שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל־אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ׃
  27. תַּעְתִּיר אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּם׃
  28. וְתִגְזַר־אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר׃
  29. כִּי־הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ׃
  30. יְמַלֵּט אִי־נָקִי וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ׃