איוב-פרק-24

ביאורים

• מַדּוּעַ נחשוב כי מִשַּׁדַּי לֹא־נִצְְְפְְּנוּ, נסתרים מאורעות ה עִתִּים, והרי יֹדְְעָו – יודעי ה', שהם מי שהיו מסוגלים לכאורה להסביר את דרכי הנהגתו בעולם לֹא־חָזוּ יָמָיו, אינם יודעים להסבירן.

• גְְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ, הם מסיגים, עֵדֶר גָּזְְלוּ וַיִּרְְְעוּ. גוזלים עדרים ורועים אותם בשדות שאינם שלהם.

• חֲמוֹר של יְְתוֹמִים הם יקחו לעצמם ו יִנְְְהָגוּ, יַחְְְבְְּלוּ, יקחו בתור משכון שׁוֹר של אַלְְְמָנָה.

• יַטּוּ את ה אֶבְְְיֹנִים מִדָּרֶךְְְ, מדרכם , יַחַד חֻבְְּאוּ מפניהם עֲנִיֵּי־אָרֶץ.

• הֵן, הרי פְְּרָאִים, חמורי בר החיים בַּמִּדְְְבָּר, דימוי לרשעים כוחניים וחסרי מעצורים אלה, יָצְְאוּ בְְּפָָעֳֳלָם, לפעלם מְְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף, מחפשים מזון, לאו דווקא טרף מן החי. עֲרָבָה, מדבר לוֹ, בשבילו היא מקור לֶחֶם לַנְְּעָרִים, לנעריו.

• בַּשָּׂדֶה בְְּלִילוֹ, בלילה, או בלי – לו, כלומר תבואה שאינה שלהם יִקְְְצוֹרוּ מתבואתם של אחרים, ומתוך כֶרֶם של אחר ה רָשָׁע יְְלַקֵּשׁוּ, ילקט.

• עָרוֹם, ערומים יָלִינוּ את העניים, בכך שהם לוקחים מהם את בגדיהם, מִבְְּלִי לְְבוּשׁ, וְְאֵין לעניים כְְּסוּת, לבוש בַּקָּרָה.

• מִזֶּרֶם מים היורדים מן ה הָרִים יִרְְְטָבוּ העניים , וּמִבְְּלִי מַחְְְסֶה חִבְְּקוּ־צוּר, סלע. כיוון שהם חסרי הגנה, לא נותר להם אלא להיצמד לסלעים.

• יִגְְְזְְלוּ מִשֹּׁד, משַּׁד אמו יָתוֹם מאב, וְְהלבוש הנמצא עַל גופו של עָנִי יַחְְְבֹּלוּ, יקחו משכון.

• עָרוֹם הִלְְּכוּ העניים בְְּלִי לְְבוּשׁ, וּרְְְעֵבִים נָשְְׂאוּ אל הרשעים התקיפים עֹמֶר תבואה. העניים הללו יהיו פועליהם של הרשעים או שיבקשו ללקט במטעיהם.

• בֵּין־שׁוּרֹתָם, שורות מטעי הזיתים של העשירים עוברים העניים, פועליהם, ו יַצְְְהִירוּ, מפיקים מהם שמן, וב יְְקָבִים שלהם דָּרְְכוּ ענבים וַיִּצְְְמָאוּ, ואין בעלי הזיתים והענבים מאפשרים להם לטעום ממשקה הפֵּרות שהם עצמם שותפים בהכנתו.

• מֵעִיר המיושבת ב מְְתִים, בני אדם יִנְְְאָקוּ, יזע קו העניים הנחמסים , או: תושבי העיר הכבושה, וְְנֶפֶשׁ־חֲלָלִים תְְּשַׁוֵּעַ, תתחנן – ואולם אֱלוֹהַּ לֹא־יָשִׂים תִּפְְְלָה, לא יראה במצבם דבר שאינו ראוי.

• הֵמָּה – הם, אותם רשעים הָיוּ בְְּמֹרְְדֵי אוֹר, מרדו בה' מקור האור, הטובה והאמת, לֹא־הִכִּירוּ דְְרָכָיו, וְְלֹא יָשְְׁבוּ בִּנְְְתִיבֹתָיו.

• לָאוֹר, לאור יום יָקוּם רוֹצֵחַ, יִקְְְטָָל, יהרוג עָנִי וְְאֶבְְְיוֹן, מאחר שאין עליו עול מלכות שמים כלל, וּבַלַּיְְְלָה יְְהִי כַגַּנָּב הבא בסתר.

• וְְעֵין נֹאֵף, המחפשת אחר אשה זרה, שָׁמְְרָה, ממתינה ל נֶּשֶׁף, לילה, לֵאמֹר: לֹא־תְְשׁוּרֵנִי, תראה אותי עָיִן. וב סֵתֶר פָּנִים יָשִׂים, יפנה אל מקומה.

• חָתַר, חפר בַּחֹשֶׁךְְְ בָּתִּים לפרוץ לתוכם, יוֹמָם, ביום חִתְְּמוּ־לָמוֹ, הסתירו את חתירותיהם כך שהפרצות לֹא־יָדְְעוּ אוֹר, ואיש לא יגלה את מזימתם. פירוש אחר: ביום הם עצמם מסתתרים ואיש אינו רואה אותם.

• כִּי יַחְְְדָּו ה בֹּקֶר לָמוֹ, להם, בשבילם – צַלְְְמָוֶת, עלטה, אימה כִּי בבוקר יַכִּיר, יזהו אותם, והם פוחדים מכך כמו מ בַּלְְְהוֹת, שֵׁדי צַלְְְמָוֶת. לאחר תיאור מעשי הרשעים, איוב מתאר את מה שראוי שיגיע לרשע בעטיה של התנהגותו הנלוזה:

• קַל־הוּא, לא יהיה לרשע שום קיום וכבוד, כאילו יצוף עַל־פְְּנֵי־מַיִם. תְְּקֻלַּל חֶלְְְקָתָם של הרשעים בָּאָרֶץ, ואיש לֹא יִפְְְנֶה דֶּרֶךְְְ ה כְְּרָמִים שלהם משום שהם יעלו קוצים וייחסמו.

• צִיָּה, שממה גַם־חֹם יִגְְְזְְלוּ, ייַבשו ויכַלו בקלות מֵימֵי־שֶׁלֶג, כך שְְׁאוֹל תכלה את אלו ש חָטָאוּ.

• יִשְְְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם אמו. הרשע מקולל בכך שגורלו יהיה כגורל נפל שנותק מרחם, מְְתָקוֹ, הוא יהיה מתוק ל רִמָּה שתאכל אותו באדמה, עוֹד לֹא־יִזָּכֵר הרשע, וכך – וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְְְלָה, פשיעה.

• רֹעֶה, יחיה עם עֲקָרָה ש לֹא תֵלֵד, וְְל אַלְְְמָנָה שיותיר לאחר מותו לֹא יְְיֵטִיב, ידאג לטובתה ולמילוי צרכיה. ואולם בפועל המציאות שונה – אלוקים תומך ברשעים:

• וּמָשַׁךְְְ אלוקים מאריך את קיומם של ה אַבִּירִים, הרשעים החזקים בְְּכֹחוֹ, וכל אחד מהם יָקוּם, וְְגם אם יגיע כבר לידי כך ש לֹא־יַאֲמִין בַּחַיִּין, בחיים –

• יִתֶּן־לוֹ משענת לָבֶטַח וְְיִשָּׁעֵן, וְעֵינֵיהוּ, עיני ה' ישגיחו עַל־דַּרְְְכֵיהֶם של הרשעים וישמרו עליהם.

• רוֹמּוּ, אילו היו מורמות עיני ה' ומוסָרות מן הרשעים מְְעַט – וְְאֵינֶנּוּ. רק שמירתו היתרה של ה' עליהם מקיימת אותם. וְְאילו הֻמְְּכוּ היו מונמכות עיני ה' מן הרשעים, כַּכֹּל, כדבר כלשהו, מעט – יִקָּפְְצוּן, הם היו ניתקים ממקומם ונכרתים, וּכְְְרֹאשׁ, קצה שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ, היו מתמוללים ואובדים.

• וְְאִם־לֹא כך הם פני הדברים, אֵפוֹא, מִי יַכְְְזִיבֵנִי, יכחיש את דברי, וְְיָשֵׂם לְְאַל, ישלול את מִלָּתִי?!