איוב-פרק-3
ספר
מקבץ
ביאורים
-
אַחֲרֵי־כֵן – אחרי שישב ושתק, פָּתַח אִיּוֹב אֶת־פִּיהוּ וַיְְְקַלֵּל אֶת־יוֹמוֹ. איוב ביטא את כאבו הפשוט על אבדן הכול, ואת תהייתו על ערך חייו בהגיעו לשפל זה, ולא בא לערוך חשבון עם אלוקים.
-
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר׃ איוב מקלל את חייו:
-
יֹאבַד ה יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ, שנולדתי בו, וְְיאבד גם הַלַּיְְְלָה שבו אָמַר מי שאמר :הֹרָה, נהֱרה, התעבר הוולד שהפך גָבֶר, התחיל הריוני.
-
הַיּוֹם הַהוּא – שנולדתי בו, יְְהִי יום של חֹשֶׁךְְ, אַל־יִדְְְרְְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל. מי יתן שאלוקים ישכח אותו, וְְאַל־תּוֹפַע, תזרח עָלָיו נְְהָרָה, אורה.
-
יִגְְְאָלֻהוּ, יטנפו את היום הזה חֹשֶׁךְְְ וְְצַלְְְמָוֶת. תִּשְְְׁכָָּן־עָלָיו עֲנָנָה להחשיכו, חושך וצלמוות יְְבַעֲתֻהוּ, יפילו על היום הזה אימה כִּמְְְרִירֵי יוֹם, שדים או כוחות רעים המופיעים בכל יום.
-
הַלַּיְְְלָה הַהוּא – שבו נוצרתי, ראוי היה ש יִקָּחֵהוּ אֹפֶל, ייבלע בעלטה. אַל־יִחַדְְְּ, ייסָּפר בִּימֵי שָׁנָה, בְְּמִסְְְפַּר יְְרָחִים, חודשים אַל־יָבֹא, לא ייכלל. אותו לילה צריך היה להימחק מן הלוח, כך שלא ייכנס לחשבון הימים ולא לחשבון החודשים.
-
הִנֵּה הַלַּיְְְלָה הַהוּא יְְהִי גַלְְְמוּד, יישאר לבד, אַל־תָּבוֹא רְְנָנָה, שמחה בוֹ.
-
יִקְְּבֻהוּ, את הלילה ההוא יקללו אֹרְְרֵי־יוֹם. המקללים את יומם, הָעֲתִידִים, הנכונים ל עֹרֵר לִוְְְיָתָן עליהם לבלעם, או: היודעים כיצד לעורר אפילו את הלוויתן הנורא ממקומו.
-
לוּ יֶחְְְשְְׁכוּ כּוֹכְְבֵי נִשְְְׁפּוֹ, ערבו, או: חושכו של הלילה ההוא. אותו לילה יְְקַו, יקווה לְְאוֹר וָאַיִן, והאור לא יגיע לסיימו, וְְאַל־יִרְְְאֶה בְְּעַפְְְעַפֵּי־שָׁחַר. עיניו העצומות של הלילה ההוא לא יזכו כביכול להיפקח על ידי השחר.
-
כִּי לֹא סָגַר דַּלְְְתֵי בִטְְְנִי, בטן אמי. אילו סגר בעדי מלהיוולד, הכול היה טוב יותר, שכן אז – וַיַּסְְְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי, היה נעלם מתודעתי כל הסבל הזה.
-
לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת, מתִּי כבר ברחם, או לפחות מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְְאֶגְְְוָע? עדיף היה לוּ גוועתי מיד עם הולדתי.
-
מַדּוּעַ קִדְְּמוּנִי, המתינו לי בִרְְְכָּיִם, שעליהן הושיבו אותי לאחר שנולדתי?! וּמַה־שָּׁדַיִם כִּי אִינָק?! לשם מה ינקתי משדי אמי?!
-
כִּי־עַתָּה שָׁכַבְְְתִּי בקבר וְְאֶשְְְׁקוֹט, יָשַׁנְְְתִּי ו אָז יָנוּחַ לִי. הייתי נח בשלום על משכבי. הייתי רוצה להצטרף אל המתים שוכני שאול.
-
עִם־מְְלָכִים וְְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים, שבנו ערים חֳֳרָבוֹת לָמוֹ, להם, לפרסום שמם. ואחר כך נסתלקו מן העולם.
-
אוֹ עִם־שָׂרִים שיש זָהָב לָהֶם, הַמְְמַלְְְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף, ולבסוף מתו.
-
אוֹ מדוע כְְנֵפֶל טָמוּן, קבור לֹא אֶהְְְיֶה. או כְְּעֹלְְלִים, תינוקות ש לֹא־רָאוּ אוֹר, שנפטרו עוד קודם שהספיקו לראות עולם.
-
שָׁם – בקבר, אפילו רְְשָׁעִים חָדְְלוּ רֹגֶז, טרדות וצרות, דאגות וכעסים. שם גם הם אינם זוממים מזימות ואינם חרדים וגועשים כמו בחייהם. וְְשָׁם – בקבר, יָנוּחוּ יְְגִיעֵי כֹחַ, העייפים,
-
יַחַד, כל ה אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ, רגועים. שם אין מכים אותם עוד ו לֹא שָׁמְְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ. איש אינו מרים קולו לרדות בהם.
-
קָטֹן וְְגָדוֹל שָׁם – בשאול הוּא, וְְעֶבֶד שם חָָפְְְשִׁי מֵאֲדֹנָיו. המוות משחרר ממעמדות ומצרות, ומעניק לכול חירות ומנוחה.
-
לָמָּה יִתֵּן אלוקים לְְעָמֵל, לַסובל אוֹר, מראה עולם?! ומה הטעם שייתן חַיִּים לְְמָרֵי נָפֶשׁ, למסכנים?!
-
הַסובלים כל ימיהם מְְחַכִּים לַמָּוֶת – וְְאֵינֶנּוּ, ואין הוא מגיע, וַיַּחְְְפְְּרֻהוּ, ה ם מחפשים אותו ומחטטים בחורים ובסדקים יותר מחיפוש אחר מַטְְְמוֹנִים.
-
הַשְְּׂמֵחִים אֱלֵי־גִיל יָשִׂישׂוּ, כמה ישמחו כִּי, כאשר יִמְְְצְְאוּ־קָבֶר.
-
לְְגֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְְְכּוֹ נִסְְְתָּרָה חשך עליו עולמו, וַיָּסֶךְְ אֱלוֹהַּ, אלוקים פרש מסך כדי שלא יראה עוד את פניו בַּעֲדוֹ.
-
כִּי־לִפְְְנֵי שאני אוכל את לַחְְְמִי, אַנְְְחָתִי תָבֹא מכאבי, וַיִּתְְּכוּ, נשפכות כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי, צעקותי.
-
כִּי פַחַד פָּחַדְְְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, ובאו אלי הדברים שמהם פחדתי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְְְתִּי, מה שפחדתי מפניו יָבֹא לִי.
-
לֹא שָׁלַוְְְתִּי, הייתי שלו וְְלֹא שָׁקַטְְְתִּי וְְלֹא־נָחְְְתִּי, וַיָּבֹא רֹגֶז, זעזוע.
פסוקים
-
אחרי־כן פתח איוב את־פיהו ויקלל את־יומו
-
ויען איוב ויאמר
-
יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר
-
היום ההוא יהי חשך אל־ידרשהו אלוה ממעל ואל־תופע עליו נהרה
-
יגאלהו חשך וצלמות תשכן־עליו עננה יבעתהו כמרירי יום
-
הלילה ההוא יקחהו אפל אל־יחד בימי שנה במספר ירחים אל־יבא
-
הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל־תבא רננה בו
-
יקבהו אררי־יום העתידים ערר לויתן
-
יחשכו כוכבי נשפו יקו־לאור ואין ואל־יראה בעפעפי־שחר
-
כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני
-
למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע
-
מדוע קדמוני ברכים ומה־שדים כי אינק
-
כי־עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי
-
עם־מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו
-
או עם־שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף
-
או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא־ראו אור
-
שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח
-
יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש
-
קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו
-
למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש
-
המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים
-
השמחים אלי־גיל ישישו כי ימצאו־קבר
-
לגבר אשר־דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו
-
כי־לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי
-
כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי
-
לא שלותי ולא שקטתי ולא־נחתי ויבא רגז
פסוקים מנוקד
-
אַחֲרֵי־כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת־פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת־יוֹמוֹ׃
-
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר׃
-
יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר׃
-
הַיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ אַל־יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְאַל־תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה׃
-
יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם׃
-
הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל־יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל־יָבֹא׃
-
הִנֵּה הַלַּיְלָה הַהוּא יְהִי גַלְמוּד אַל־תָּבֹא רְנָנָה בוֹ׃
-
יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי־יוֹם הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן׃
-
יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ יְקַו־לְאוֹר וָאַיִן וְאַל־יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר׃
-
כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי וַיַּסְתֵּר עָמָל מֵעֵינָי׃
-
לָמָּה לֹּא מֵרֶחֶם אָמוּת מִבֶּטֶן יָצָאתִי וְאֶגְוָע׃
-
מַדּוּעַ קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם וּמַה־שָּׁדַיִם כִּי אִינָק׃
-
כִּי־עַתָּה שָׁכַבְתִּי וְאֶשְׁקוֹט יָשַׁנְתִּי אָז יָנוּחַ לִי׃
-
עִם־מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ׃
-
אוֹ עִם־שָׂרִים זָהָב לָהֶם הַמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף׃
-
אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא־רָאוּ אוֹר׃
-
שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ׃
-
יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ׃
-
קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו׃
-
לָמָּה יִתֵּן לְעָמֵל אוֹר וְחַיִּים לְמָרֵי נָפֶשׁ׃
-
הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים׃
-
הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי־גִיל יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ־קָבֶר׃
-
לְגֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ׃
-
כִּי־לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי׃
-
כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי׃
-
לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא־נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז׃