איוב-פרק-33

ספר

ביאורים

  • וְְאוּלָם שְְׁמַע־נָא, אִיּוֹב, את מִלָּי, מילותי , ול כָָל־דְְּבָרַי הַאֲזִינָה.

  • הִנֵּה־נָא פָּתַחְְְתִּי את פִי, דִּבְְּרָה לְְשׁוֹנִי בְְחִכִּי.

  • יֹשֶׁר־לִבִּי יתבטא ב אֲמָרָי, דברי, וְְדַעַת שְְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ. דעת ברורה מיללו שפתי.

  • רוּחַ־אֵל עָשָׂתְְְנִי, עשתה אותי, וְְנִשְְְׁמַת שַׁדַּי תְְּחַיֵּנִי. אינני אלא אדם. אומר לך טיעונים אחדים כדבֵּר אדם אל חברו השווה לו.

  • אִם־תּוּכַלהֲשִׁיבֵנִי. עֶרְְְכָה, ערוך את תגובותיך לְְפָנַי, הִתְְְיַצָּבָה לדיון אתי. אמרת שאינך יכול להתווכח עם אלוקים, משום שאימתו מוטלת עליך. הנה אתי תוכל לדבר ברוגע –

  • הֵן־אֲנִי כְְפִיךָ, כפי שאתה, כמוך לעומת ה אֵל. שנינו שווים לפניו. כמוך מֵחֹמֶר קֹרַצְְְתִּי נחתכתי, עוצבתי גַם־אָנִי.

  • הִנֵּה אֵימָתִי לֹא תְְבַעֲתֶךָּ. ממני אינך מפחד, וְְאַכְְְפִּי, כפייתי עָלֶיךָ לֹא־יִכְְְבָּד.

  • אַךְְְ אסכם את מה ש אָמַרְְְתָּ בְְאָָזְְְנָי, וְְקוֹל מִלִּין אֶשְְְׁמָע, ששמעתי ממך :

  • זַךְְְ, נקי אֲנִי בְְּלִי פָשַׁע, חַף אָנֹכִי וְְלֹא עָוֹן לִי.

  • הֵן תְְּנוּאוֹת, תואנות ועלילות עָלַי יִמְְְצָא אלוקים, ואף על פי שאני קרוב אל אלוקים וירא אותו, יַחְְְשְְׁבֵנִי, הוא מחשיב אותי לְְאוֹיֵב לוֹ.

  • יָשֵׂם בַּסַּד רַגְְְלָי. הוא כובל אותי ומונע ממני תנועה, יִשְְְׁמֹר, הוא עוקב אחרי ובכך מגביל את כָָּל־אָָרְְְחֹתָי, דרכי .

  • הֶן־זֹאת – בדבריך שאלוקים מבקש להתאנות אליך לֹא־צָדַקְְְתָּ, אֶעֱנֶךָּ. כִּי־יִרְְְבֶּה, גדול אֱלוֹהַּ יותר מֵאֱנוֹשׁ לאין ערוך, ואין בו מידות מגונות כאלה.

  • מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָ, מדוע אתה דן וטוען כִּי כָָל־דְְּבָרָיו לֹא־יַעֲנֶה?! הרי קורה שאנשים שומעים תשובה מלמעלה.

  • כִּי־בְְאַחַת, פעם אחת, או: בדרך אחת יְְדַבֶּר־אֵל עם בני אדם והוא מדבר גם בִשְְְׁתַּיִם, פעם שנייה, או: בדרך שנייה למי ש לֹא יְְשׁוּרֶנָּה, יראה את מה שה' מבקש להראות לו.

  • בַּחֲלוֹם, חֶזְְְיוֹן לַיְְְלָה, בִּנְְְפֹל תַּרְְְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים, בִּתְְְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְְְׁכָּב,

  • אָז יִגְְְלֶה, מְגַלה ה' את דברו ב אֹזֶן אֲנָשִׁים, וּבְְְמֹסָרָם, את הלקח והתוכחות, או: את הייסורים הבאים ללמד, הוא יַחְְְתֹּם, חוקק בהם,

  • לְְהָסִיר אָדָם מ מַעֲשֶׂה שלילי שהוא רגיל בו וכדי ש גֵוָה, גוויה , גוף, או: גאווה מִגֶּבֶר יְְכַסֶּה, כדי שהאדם לא יפעל מתוך צורכי גופו או מתוך גאוותו.

  • יַחְְְשֹׂךְְְ, מציל את נַפְְְשׁוֹ של אדם מִנִּי־שָׁחַת, משאול, ממוות, וְְאת חַיָּתוֹ, חייו, או: נפשו הוא מציל מל עֲבֹר בַּשָּׁלַח, בחרב.

  • וְְהוּכַח האדם בְְּמַכְְְאוֹב עַל־מִשְְְׁכָּבוֹ, וְב רוֹב עֲצָמָיו, בעצמותיו הרבות הכאב אֵתָן, חזק. הכאב עצמו הוא מענה התוכחה שאלוקים משמיע לאדם.

  • וְְזִהֲמַתּוּ, ובוחלת חַיָּתוֹ, נפשו ב לָחֶם, וְְנַפְְְשׁוֹ דוחה אפילו מַאֲכַל תַּאֲוָה.

  • יִכֶל, יכלה בְְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי. מחמת רזונו לא נראה בשרו, כביכול. וְְשֻׁפּוּ, נטחנות עַצְְְמֹתָיו עד כדי כך שהן לֹא רֻאּוּ, נראות.

  • וַתִּקְְְרַב לַשַּׁחַת, לשאול נַפְְְשׁוֹ, וְְחַיָּתוֹ, נתונה לַמְְמִתִים, ביד הממיתים, מלאכי החבלה.

  • אִם־יֵשׁ עָלָיו מַלְְְאָךְְְ מֵלִיץ, סניגור אֶחָד מִנִּי, מתוך אלֶף מלאכים המדברים בגנותו, לְְהַגִּיד לְְאָדָם, לספר על האדם את יָָשְְְׁרוֹ

  • וַיְְְחֻנֶּנּוּ, ה' ירחם עליו, וַיֹּאמֶר: פְְּדָעֵהוּ, הצל אותו מל רֶדֶת שַׁחַת, כי מָצָאתִי כֹפֶר. מצאתי במה לכפר על עוונותיו. ואז –

  • רֻטֲפַשׁ, יתלחלח וישמין אז בְְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר, יותר מכפי שהיה בנעוריו, ו יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו.

  • יֶעְְְתַּר, יתפלל אֶל־אֱלוֹהַּ וַיִּרְְְצֵהוּ, וַיַּרְְְא פָּנָיו בִּתְְְרוּעָה, בשמחה, וַיָּשֶׁב ה' לֶאֱנוֹשׁ את גמול צִדְְְקָתוֹ.

  • יָשֹׁר, יצעד; יסתכל; יתקן; או יקיף עצמו עַל, בתוך אֲנָשִׁים, וַיֹּאמֶר בפניהם דברי וידוי : חָטָאתִי וְְאת דרך ה יָשָׁר הֶעֱוֵיתִי, עיקמתי, וְְלֹא־שָׁוָה, הועיל לִי.

  • פָּדָה נַפְְְשׁוֹ של אדם זה, ששב אליו, מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת, ממוות, וְְחַיָּתוֹ בָּאוֹר, את האור תִּרְְְאֶה. עתידו של אדם איננו חתום. לעתים ה' מאפשר לו להבריא ולהתאושש, ואז הוא יכול לחזור לשנותיו הראשונות.

  • הֶן־כָָּל־אֵלֶּה – פניית אלוקים אליו, הן בתוכחה שבחלום הן באמצעות הייסורים, יִפְְְעַל־אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ, כמה פעמים עִם־גָּבֶר,

  • לְְהָשִׁיב את נַפְְְשׁוֹ מִנִּי־שָׁחַת לֵאוֹר, להיות מואר בְְּאוֹר הַחַיִּים.

  • הַקְְְשֵׁב, אִיּוֹב, שְְׁמַע־לִי, הַחֲרֵשׁ, שתוק, וְְאָנֹכִי אֲדַבֵּר.

  • אִם־יֵשׁ־מִלִּין בפיך לענות לי בהן – הֲשִׁיבֵנִי, דַּבֵּר כִּי לא מניע אותי הרצון להאשימך. אדרבא, חָפַצְְְתִּי צַדְְּקֶךָּ, להצדיקך.

  • אִם־אַיִן, אם אין לך מה לומר – אַתָּה שְְׁמַע־לִי, הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְְְךָ, הנח לי ללמד אותך חָָכְְְמָה.

פסוקים

  1. ואולם שמע־נא איוב מלי וכל־דברי האזינה
  2. הנה־נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי
  3. ישר־לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו
  4. רוח־אל עשתני ונשמת שדי תחיני
  5. אם־תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה
  6. הן־אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם־אני
  7. הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא־יכבד
  8. אך אמרת באזני וקול מלין אשמע
  9. זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי
  10. הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו
  11. ישם בסד רגלי ישמר כל־ארחתי
  12. הן־זאת לא־צדקת אענך כי־ירבה אלוה מאנוש
  13. מדוע אליו ריבות כי כל־דבריו לא־יענה
  14. כי־באחת ידבר־אל ובשתים לא ישורנה
  15. בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על־אנשים בתנומות עלי משכב
  16. אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם
  17. להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה
  18. יחשך נפשו מני־שחת וחיתו מעבר בשלח
  19. והוכח במכאוב על־משכבו וריב [ורוב] עצמיו אתן
  20. וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה
  21. יכל בשרו מראי ושפי [ושפו] עצמותיו לא ראו
  22. ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים
  23. אם־יש עליו מלאך מליץ אחד מני־אלף להגיד לאדם ישרו
  24. ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר
  25. רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו
  26. יעתר אל־אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו
  27. ישר על־אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא־שוה לי
  28. פדה נפשי [נפשו] מעבר בשחת וחיתי [וחיתו] באור תראה
  29. הן־כל־אלה יפעל־אל פעמים שלוש עם־גבר
  30. להשיב נפשו מני־שחת לאור באור החיים
  31. הקשב איוב שמע־לי החרש ואנכי אדבר
  32. אם־יש־מלין השיבני דבר כי־חפצתי צדקך
  33. אם־אין אתה שמע־לי החרש ואאלפך חכמה

פסוקים מנוקד

  1. וְאוּלָם שְׁמַע־נָא אִיּוֹב מִלָּי וְכָל־דְּבָרַי הַאֲזִינָה׃
  2. הִנֵּה־נָא פָּתַחְתִּי פִי דִּבְּרָה לְשׁוֹנִי בְחִכִּי׃
  3. יֹשֶׁר־לִבִּי אֲמָרָי וְדַעַת שְׂפָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ׃
  4. רוּחַ־אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי׃
  5. אִם־תּוּכַל הֲשִׁיבֵנִי עֶרְכָה לְפָנַי הִתְיַצָּבָה׃
  6. הֵן־אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם־אָנִי׃
  7. הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא־יִכְבָּד׃
  8. אַךְ אָמַרְתָּ בְאָזְנָי וְקוֹל מִלִּין אֶשְׁמָע׃
  9. זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָוֺן לִי׃
  10. הֵן תְּנוּאוֹת עָלַי יִמְצָא יַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לוֹ׃
  11. יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָי יִשְׁמֹר כָּל־אָרְחֹתָי׃
  12. הֶן־זֹאת לֹא־צָדַקְתָּ אֶעֱנֶךָּ כִּי־יִרְבֶּה אֱלוֹהַ מֵאֱנוֹשׁ׃
  13. מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבוֹתָ כִּי כָל־דְּבָרָיו לֹא־יַעֲנֶה׃
  14. כִּי־בְאַחַת יְדַבֶּר־אֵל וּבִשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶנָּה׃
  15. בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב׃
  16. אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם׃
  17. לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה׃
  18. יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי־שָׁחַת וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח׃
  19. וְהוּכַח בְּמַכְאוֹב עַל־מִשְׁכָּבוֹ וריב [וְרוֹב] עֲצָמָיו אֵתָן׃
  20. וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָה׃
  21. יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי ושפי [וְשֻׁפּוּ] עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ׃
  22. וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים׃
  23. אִם־יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ׃
  24. וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׃
  25. רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו׃
  26. יֶעְתַּר אֶל־אֱלוֹהַּ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ׃
  27. יָשֹׁר עַל־אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא־שָׁוָה לִי׃
  28. פָּדָה נפשי [נַפְשׁוֹ] מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת וחיתי [וְחַיָּתוֹ] בָּאוֹר תִּרְאֶה׃
  29. הֶן־כָּל־אֵלֶּה יִפְעַל־אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם־גָּבֶר׃
  30. לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ מִנִּי־שָׁחַת לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים׃
  31. הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְׁמַע־לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר׃
  32. אִם־יֵשׁ־מִלִּין הֲשִׁיבֵנִי דַּבֵּר כִּי־חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ׃
  33. אִם־אַיִן אַתָּה שְׁמַע־לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה׃