איוב-פרק-38

ביאורים

• וַיַּעַן־ה' אֶת־אִיּוֹב מִן הַסְְּעָרָה, הרוח שמוטטה את בית בנו הבכור והמיתה את בניו, וַיֹּאמַר:

• מִי זֶה שבמקום לדבר דברי חכמה מאירים הוא מַחְְְשִׁיךְְְ עֵצָה, חכמה בְְמִלִּין, במלים בְְּלִי־דָעַת?! כך פונה ה' לאיוב.

• אֱזָָר, חגור נָא כְְגֶבֶר את חֲלָצֶיךָ, מתניך, עמוֹד והתכונן וְְאֶשְְְׁאָלְְךָ וְְהוֹדִיעֵנִי, כמובן אמנם מדובר בשאלות רטוריות, שאין ציפייה מציאותית שיענה עליהן :

• אֵיפֹה הָיִיתָ בְְּיָָסְְְדִי־אָרֶץ, כשיסדתי את העולם?! הַגֵּד אִם־יָדַעְְְתָּ בִינָה, אם יש לך ידע על כך.

• מִי־שָׂם מְְמַדֶּיהָ, מידותיה – אמוֹר כִּי, אם תֵדָע, אוֹ מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו, מכשיר מדידה?! אינך מכיר את תכניות העולם ואת דרך היווצרותו.

• עַל־מָה אֲדָנֶיהָ, הבסיסים לעמודים שעליהם נשענת הארץ, כביכול, הָָטְְְבָּעוּ, שוקעו?! אינך יודע על מה הארץ עומדת. אוֹ מִי־יָרָה, הציב א ת אֶבֶן פִּנָּתָהּ, אבן היסוד של הארץ,

• בְְּרָָן, כאשר החלו לשיר יַחַד כּוֹכְְבֵי בֹקֶר, וַיָּרִיעוּ כָָּל־בְְּנֵי אֱלֹהִים, המלאכים?! מן השאלות שבהן ה' מראה לאיוב שאין הוא מכיר את ראשיתו של העולם ואת סוד היווצרותו וקיומו, הוא עובר להשתבח בעצמתו של הים ובכוח האלוקי שרק הוא יכול לבלמו:

• וַיָּסֶךְְְ, ומיהו שסָּכר בִּדְְְלָתַיִם יָם כדי שלא יציף את היבשה עוד בְְּגִיחוֹ, מֵרֶחֶם יֵצֵא, בשעה שהים נולד, כביכול. כבר בראשיתו הופיע הים כבול, ונאסר עליו להתפרץ מחוץ לתחומו.

• בְְּשׂוּמִי עָנָן לְְבֻשׁוֹ, כשהלבשתי את הים בענן, ואת ה עֲרָפֶל הפכתי ל חֲתֻלָּתוֹ, עטיפתו שבה הוא מחותל. הים הגדול נראה כאילו הוא מגיע לקצה השמים, והעננים לו כבגד מכורך.

• וָאֶשְְְׁבֹּר עָלָיו, שברתי את כוח ההתפשטות שלו באמצעות חֻקִּי, הגבול שהעמדתי לו, וָאָשִׂים על הים בְְּרִיחַ וּדְְְלָתָיִם, מנעתי ממנו לחרוג מגבולו.

• וָאֹמַר לים : עַד־פֹּה תָבוֹא וְְלֹא תֹסִיף, תמשיך בתנועתך, וּפֹא, ופה יָשִׁית, יושם כוחך בִּגְְְאוֹן גַּלֶּיךָ, חרף גליך המתנשאים מעלה. ובעניין האור:

• הֲמִיָּמֶיךָ, האם מיום היותך אירע ש צִוִּיתָ על ה בֹּקֶר להופיע?! האם אי – פעם יִדַּעְְְתָּה את הַשַּׁחַר מהו מְְקֹמוֹ

• לֶאֱחֹז בְְּכַנְְְפוֹת, בשולי הָאָרֶץ, וְְיִנָּעֲרוּ רְְשָׁעִים מִמֶּנָּה?! בפריסת האור על הארץ הרשעים הפועלים באפלת המחתרת מנוערים ממנה.

• תִּתְְְהַפֵּךְְְ הארץ כְְּחֹמֶר חוֹתָם רך המקבל צורות שונות, שכן אור השמש יעצב אותה מחדש, וְְיִתְְְיַצְְּבוּ עליה בני האדם כְְּמוֹ לְְבוּשׁ מתחלף,

• ובבוא הזמן יִמָּנַע מֵרְְשָׁעִים אוֹרָם, וּזְְְרוֹעַ רָמָה, גבוהה וחזקה תִּשָּׁבֵר בבוא האור על הארץ כולה. את כל אלה אני מחולל.

• הֲבָאתָ עַד־נִבְְְכֵי, מעמקי יָם, והאם בְְְחֵקֶר תְְּהוֹם הִתְְְהַלָּכְְְתָּ?! ידוע לך מה מתרחש בתהומות?!

• הֲנִגְְְלוּ לְְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת, וְְשַׁעֲרֵי צַלְְְמָוֶת תִּרְְְאֶה?! גם המוות הוא חלק מן המציאות. האם פענחת את סודו?!

• הִתְְְבֹּנַנְְְתָּ עַד רַחֲבֵי, כל מרחב ה אָרֶץ?! הַגֵּד אִם־יָדַעְְְתָּ כֻלָּהּ. הרי אינך מכיר את העולם כולו.

• אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְְְ, היכן יִשְְְׁכָָּן־אוֹר, וְְחֹשֶׁךְְְ אֵי־זֶה, מהו מְְקֹמוֹ,

• כִּי תִקָּחֶנּוּ, שתוכל לקחת הן את האור והן את החושך ולהביאו אֶל־גְְּבוּלוֹ, מקומו של כל אחד מהם, וְְכִי תָבִין, ושתדע מהן ה נְְתִיבוֹת, הדרכים אל בֵּיתוֹ, מקומו. לפני שה' ממשיך למנות באוזני איוב את שאלותיו המדגישות את נחיתותו של האדם וקוצר ימיו, הוא אומר לו בלעג:

• יָדַעְְְתָּ – כִּי־אָז – בעת בריאת העולם תִּוָּלֵד, וּמִסְְְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים. מי שמספר ימיו אינו כמספר ימי עולם לא יוכל לדעת את כל אלה. רק לי הם ידועים.

• הֲבָאתָ אֶל־אֹצְְרוֹת, המקומות שבהם מוחזק שָׁלֶג, וְְאוֹצְְרוֹת בָּרָד תִּרְְְאֶה?!

• אֲשֶׁר־חָשַׂכְְְתִּי, שמרתי אותם לְְעֶת־צָר, אויב, לְְיוֹם קְְרָב וּמִלְְְחָמָה. בזמן שאלחם ברשעים אמטיר עליהם מבול של שלג וברד.

• אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְְְ שבה יֵחָלֶק, יפציע אוֹר?! מהיכן יָפֵץ, יתפזר רוח קָדִים, רוח מזרחית עֲלֵי־אָרֶץ?!

• מִי־פִלַּג, הבקיע לזרימתו של שֶׁטֶף הגשם תְְּעָלָה, נתיב שדרכו יצאו מן הענן ויובילו את טיפותיהם דווקא לאזורים מסוימים, ומי פילס דֶרֶךְְְ לַחֲזִיז קֹלוֹת, לרעם,

• לְְהַמְְְטִיר גם עַל־אֶרֶץ לֹא, שאין בה אִישׁ, ועל מִדְְְבָּר לֹא־אָדָם בּוֹ

• לְְהַשְְְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְְְשֹׁאָה, את המקומות העלובים שאיש אינו דואג להשקייתם, וּלְְְהַצְְְמִיחַ שם מֹצָא דֶשֶׁא.

• הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב, אוֹ מִי־הוֹלִיד אֶגְְְלֵי־טָל?! מה מקורם של המשקעים?!

• מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח, וּכְְְפֹר שָׁמַיִם – מִי יְְלָדוֹ?!

• כָּאֶבֶן מַיִם יִתְְְחַבָּאוּ כשהם הופכים גלידי קרח, וּפְְְנֵי תְְהוֹם, קיבוץ מים רבים יִתְְְלַכָּדוּ כשהם קופאים. ומכאן לכוכבים :

• הַתְְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת, האם אתה כולא ושולט בצביר הכוכבים כִּימָה, פליאדות, אוֹ־מֹשְְׁכוֹת כְְּסִיל, קבוצת הכוכבים אוריון תְְּפַתֵּחַ, תשחרר?!

• הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת, מזלות בְְּעִתּוֹ, בזמנם, וְְעַיִשׁ, כוכב בהיר בצביר הכוכבים כימה עַל־בָּנֶיהָ, הכוכבים הקטנים יותר תַנְְְחֵם?!

• הֲיָדַעְְְתָּ את חֻקּוֹת, חוקי גרמי ה שָׁמָיִם, אִם־תָּשִׂים את דרך מִשְְְׁטָרוֹ, ממשלתו של הרקיע בָאָרֶץ?!

• הֲתָרִים, תישא לָעָב, לענן את קוֹלֶךָ ותורֶה לו להיכן עליו לנוע – ומיד שִׁפְְְעַת־מַיִם, מי גשמים תְְּכַסֶּךָּ?!

• הַתְְשַׁלַּח, האם בכוחך לשלוח בְְּרָקִים – וְְיֵלֵכוּ, וְְיֹאמְְרוּ לְְךָ בהכנעה ובנכונות למלא את הוראתך : הִנֵּנוּ?!

• מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת במקומות הסתומים והנסתרים, את ה חָָכְְְמָה?! אוֹ מִי־נָתַן לַשֶּׂכְְְוִי ללב, או: לתרנגול בִינָה כך שיקרא בשעות קבועות.

• מִי־יְְסַפֵּר, ידע לספר על שְְׁחָקִים, שמיִם בְְּחָָכְְְמָה, וְְאת נִבְְְלֵי, נודות שָׁמַיִם, העננים המלאים מים מִי יַשְְְׁכִּיב כך שהמים שבתוכם יומטרו על העולם,

• בְְּצֶקֶת, בהתגבשות עָפָר לַמּוּצָק, וּרְְְגָבִים יְְדֻבָּקוּ זה לזה עם ירידת הגשם?! ושוב על החיים שבארץ:

• הֲתָצוּד לְְלָבִיא, לאריה טָרֶף, וְְהאם את בטנה של חַיַּת כְְּפִירִים, אריה תְְּמַלֵּא?! האם היית מסוגל לספק את צורכיהן של חיות הבר

• כִּי, כאשר הם יָשֹׁחוּ, רובצים בַמְְּעוֹנוֹת, יֵשְְׁבוּ בַסֻּכָּה לְְמוֹ־אָרֶב, ממתינים במארב לטרפם?!

• מִי יָכִין לָעֹרֵב, הכעור והנבזה בעופות את צֵידוֹ, כִּי, כאשר יְְלָדָו, גוזליו העלובים אֶל־אֵל יְְשַׁוֵּעוּ, מתחננים יִתְְְעוּ, נודדים לִבְְְלִי־אֹכֶל?!