יונה-פרק-2
ספר
מקבץ
ביאורים
-
וַיְְְמַן, זימן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְְְלֹעַ אֶת־יוֹנָה. וַיְְְהִי יוֹנָה בִּמְְְעֵי הַדָּג שְְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְְְׁלשָׁה לֵילוֹת.
-
וַיִּתְְְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל־ה' אֱלֹהָיו מִמְְּעֵי הַדָּגָה, הדג, או: דג ממין נקבה, שבטנה מלאה ביצים, ועל כן צפוף שם הרבה יותר.
-
וַיֹּאמֶר: קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל־ה' וַיַּעֲנֵנִי, אני בטוח שה' יענה לי. יונה היה נביא והוא חש שאכן תפילתו תיענה. מִבֶּטֶן שְְׁאוֹל שִׁוַּעְְְתִּי, זעקתי , ואתה שָׁמַעְְְתָּ קוֹלִי.
-
וַתַּשְְְׁלִיכֵנִי ב מְְצוּלָה בִּלְְְבַב יַמִּים, בעומק הים, וְְנָהָר יְְסֹבְְבֵנִי, כך שכולי בתוך המים. כָָּל־מִשְְְׁבָּרֶיךָ, נחשוליך וְְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
-
וַאֲנִי אָמַרְְְתִּי: נִגְְְרַשְְְׁתִּי, הושלכתי וסולקתי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, אַךְְְ עדיין יש לי תודעה, על כן אוֹסִיף לְְהַבִּיט אֶל־הֵיכַל קָדְְְשֶׁךָ שבמרומים ולהתפלל.
-
אֲפָפוּנִי, עוטפים אותי מַיִם עַד־נֶפֶשׁ, תְְּהוֹם יְְסֹבְְבֵנִי, סוּף חָבוּשׁ לְְרֹאשִׁי. אני מוקף בצמחי הים.
-
לְְקִצְְְבֵי, אל יסודות ה הָרִים שבקרקעית הים יָרַדְְְתִּי, הָאָרֶץ – בְְּרִחֶיהָ נעולים בַעֲדִי לְְעוֹלָם. אינני מצליח להגיע אל מחוז חפצי ביבשה, ובכל זאת – וַתַּעַל מִשַּׁחַת, הצלת מאבדון את חַיַּי, ה' אֱלֹהָי, וכעת אני מבקש הצלה נוספת.
-
בְְּהִתְְְעַטֵּף עָלַי נַפְְְשִׁי, כשנפשי מתייסרת, אֶת־ה' זָכָרְְְתִּי, וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְְּפִלָּתִי אֶל־הֵיכַל קָדְְְשֶׁךָ.
-
מְְשַׁמְְּרִים, השומרים הַבְְְלֵי־שָׁוְְְא, את חַסְְְדָּם, אמונתם יַעֲזֹבוּ,
-
ואילו אֲנִי למרות המצוקה אשמור אמונים לאלוקי – בְְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְְְבְְּחָה־לָּךְְְ. אביא אליך את קרבן התודה. את אֲשֶׁר נָדַרְְְתִּי אֲשַׁלֵּמָה, אם אצא חי מכאן. יְְשׁוּעָתָה, הישועה שייכת לַה'.
-
וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג, וַיָּקֵא אֶת־יוֹנָה אֶל־הַיַּבָּשָׁה. הדג לא בלע את יונה כטרף. יונה נבלע בו מפני שה' זימן אותו לשמרו בים. אף שיונה כבש את הנבואה שניתנה לו, הדג נשלח על ידי ה' להצילו, ועתה הוא נדרש להקיא את יונה אל היבשה.
פסוקים
-
וימן יהוה דג גדול לבלע את־יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות
-
ויתפלל יונה אל־יהוה אלהיו ממעי הדגה
-
ויאמר קראתי מצרה לי אל־יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי
-
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל־משבריך וגליך עלי עברו
-
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל־היכל קדשך
-
אפפוני מים עד־נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי
-
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי
-
בהתעטף עלי נפשי את־יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל־היכל קדשך
-
משמרים הבלי־שוא חסדם יעזבו
-
ואני בקול תודה אזבחה־לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה
-
ויאמר יהוה לדג ויקא את־יונה אל־היבשה
פסוקים מנוקד
-
וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת־יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת׃
-
וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל־יְהוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה׃
-
וַיֹּאמֶר קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל־יְהוָה וַיַּעֲנֵנִי מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי׃
-
וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃
-
וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃
-
אֲפָפוּנִי מַיִם עַד־נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי׃
-
לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי יְהוָה אֱלֹהָי׃
-
בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃
-
מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי־שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ׃
-
וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה־לָּךְ אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה יְשׁוּעָתָה לַיהוָה׃
-
וַיֹּאמֶר יְהוָה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת־יוֹנָה אֶל־הַיַּבָּשָׁה׃