יונה-פרק-3

ביאורים

• וַיְְְהִי דְְבַר־ה' אֶל־יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמֹר:

• קוּם לֵךְְְ אֶל־נִינְְְוֵה הָעִיר הַגְְּדוֹלָה, וּקְְְרָא אֵלֶיהָ אֶת־הַקְְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ. ה' שב וקורא לו למלא את אותה שליחות.

• וַיָּקָָם יוֹנָה וַיֵּלֶךְְְ אֶל־נִינְְְוֵה כִּדְְְבַר ה'. יונה הושלך מן האנייה במקום כלשהו בים התיכון. כל חוף שהוא היה עשוי להימצא בו לאחר שנפלט ליבשה, היה מרוחק מאוד מנינוה. בדרך הטבע מסעו היה אמור להימשך כמה חודשים. וְְנִינְְְוֵה הָיְְְתָה עִיר־גְְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְְְ שְְׁלֹשֶׁת יָמִים. כיוון שלא הייתה אז בנייה לגובה, השתרעה העיר לרוחב. היקף חומותיה הגיע ל – 12 קמ, ושטחה – ל – 7.5 קמר.

• וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְְְ יוֹם אֶחָד, וַיִּקְְְרָא את נבואתו וַיֹּאמַר: עוֹד אַרְְְבָּעִים יוֹם וְְנִינְְְוֵה נֶהְְְפָּכֶת. הגזרה על העיר אינה מנומקת. אפשר להניח שיונה הכריז שנינוה מלאה חטא ופשע, ושאם הנהגותיה לא ישתנו, יהיה גורלה כגורלה של סדום.

• וַיַּאֲמִינוּ אַנְְְשֵׁי נִינְְְוֵה בֵּאלֹהִים ובנבואה שהשמיע יונה בשמו. וַיִּקְְְרְְאוּ־צוֹם, יום של אספת העם, וַיִּלְְְבְְּשׁוּ שַׂקִּים, אריג גס שנעשה משיער עִזים וכיוצא בזה המבטא אבלות וכניעה, מִגְְּדוֹלָם וְְעַד־קְְטַנָּם. זו הייתה תגובתם הספונטנית של אנשי העיר. הם ניסו לעשות ככל יכולתם לשוב לה'. יונה הסתובב בחוצות העיר, והשמועה הגיעה גם אל המלך –

• וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל־מֶלֶךְְְ נִינְְְוֵה, וַיָּקָָם מִכִּסְְְאוֹ, וַיַּעֲבֵר את אַדַּרְְְתּוֹ, גלימת הפאר שלו מֵעָלָיו, וַיְְְכַס, הוא התכסה שַׂק וַיֵּשֶׁב עַל־הָאֵפֶר. גם ז ה סימן אבל.

• וַיַּזְְְעֵק את שריו ואנשיו וַיֹּאמֶר בְְּנִינְְְוֵה, נתן פקודות מִטַּעַם הַמֶּלֶךְְְ וּגְְְדֹלָיו, מועצת שריו. מכאן שהמשטר של נינוה לא היה מלוכני אבסולוטי. לֵאמֹר: הָאָדָם וְְהַבְְּהֵמָה, הַבָּקָר וְְהַצֹּאן אַל־יִטְְְעֲמוּ מְְאוּמָה, אַל־יִרְְְעוּ הבהמות בשדות , וּמַיִם אַל־יִשְְְׁתּוּ. כיוון שהעיר כולה עומדת להיהפך, ולא רק בני האדם ייפגעו, יש לגייס גם את בעלי החיים למען מניעתו של האסון,

• וְְיִתְְְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְְהַבְְּהֵמָה. וְְיִקְְְרְְאוּ בני האדם אֶל־אֱלֹהִים בְְּחָזְְְקָה, בתחנונים מעומק לבם ומתוך התרגשות, וְְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְְְכּוֹ הָרָעָה, כל אחד יתקן את הפגמים בהתנהגותו, וּמִן־הֶחָמָס, ניצול כוחם של בעלי ההון כדי לכפות על האחרים לנהוג בדרך מסוימת, אֲשֶׁר בְְּכַפֵּיהֶם.

• מִי־יוֹדֵעַ, אולי יָשׁוּב וְְנִחַם, יחזור בו הָאֱלֹהִים ממה שגזר עלינו, וְְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, מכעסו, וְְלֹא נֹאבֵד. המלך ציווה על תיקון גורף בעיר הכולל כל יצור חי הנמצא בה. בעקבות קריאתו של יונה, הזדעזעו אנשי העיר, וגם המלך וגדוליו הסכימו והכריזו על תהליך תשובה שיכלול את כל החיים בנינוה.

• וַיַּרְְְא הָאֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְְְכָּם הָרָעָה. לא נאמר כאן שאלוקים ראה את תעניתם, את גינוני האבל ואת מסע ההתעוררות שיצא מטעם המלך, אלא שראה את מעשיהם. כיוון שראה ששבו באמת ותיקנו את דרכם הרעה – וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת־לָהֶם, וְְלֹא עָשָׂה. שכן הוא לא רצה בפורענותם אלא בתשובתם. ותיקון מעשיהם השפיע על ביטול רוע הגזרה שלו.