יהושע-פרק-15
ספר
מקבץ
ביאורים
-
וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם: אֶל, ליד גְּבוּל אֱדוֹם, ב מִדְבַּר צִן נֶגְבָּה, שבנגב, מִקְצֵה תֵימָן, מהקצה הדרומי של הארץ.
-
וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, קו הגבול הדרומי של בני יהודה – מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן הַלָּשֹׁן, רצועת ים בצורת לשון הַפֹּנֶה נֶגְבָּה.
-
וְיָצָא הגבול אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה, לצין וְעָלָה, במעלה הרים וגבעות, או: פנה לצפון מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, לאדר וְנָסַב הַקַּרְקָעָה, למקום ששמו קרקע.
-
וְעָבַר הגבול עַצְמוֹנָה וְיָצָא ל נַחַל מִצְרַיִם. לפי המרחקים וגודל שטחי הנחלות מסתבר שזהו וואדי אל – עריש ולא זרוע של הנילוס. וְהָיוּ תֹּצְאוֹת, קצה הַגְּבוּל יָמָּה. הגבול ממשיך והולך דרך נחל מצרים עד לים התיכון. ומסכם – זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, קו הגבול הדרומי של שבט יהודה. תחילתו בדרום ים המלח, והוא מתפתל עד לים התיכון.
-
וּגְבוּל קֵדְמָה, מזרח – יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן הדרומי. וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה, הגבול הצפוני של יהודה מתחיל במזרח מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן, מנקודת המפגש של ים המלח עם הירדן.
-
וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה, וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן, שם מקום, אולי על שם צורתו ובליטתו כאצבע, ועל שם בעלי המקום או כובשו.
-
וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר, וְצָפוֹנָה, מצפון לדביר פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח, מול לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל הידוע באזור, וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל מֵי עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו, המשך מסלולו אֶל עֵין רֹגֵל, מעיין סמוך לירושלים מדרום.
-
וְעָלָה הַגְּבוּל הלאה ל גֵּי בֶן הִנֹּם, המוכר גם בימינו, אֶל כֶּתֶף, קצה הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב, הִיא יְרוּשָׁלִָם. עד ימי דוד המלך הייתה ירושלים יבוסית. וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה, בצדו המערבי אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה. זהו קו גבול מסובך הנמשך על פני ההרים, ומתחבר לצפון עמק רפאים בנקודת מפגש הניכרת גם היום.
-
וְתָאַר, עבר בקו מקושת ומעוקל הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר מערבה לפי תוואי ההרים אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן. וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים.
-
וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה, למערב אֶל הַר שֵׂעִיר, וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה, הִיא כְסָלוֹן, וְיָרַד הגבול ל בֵּית שֶׁמֶשׁ וְעָבַר ליד תִּמְנָה.
-
וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה, וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל שבהרי יהודה, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה, עד הים. גבולה הצפוני של נחלת יהודה עובר בקו מפותל סמוך לירושלים, ומגיע עד הים התיכון בקו צפוני לירושלים.
-
וּגְבוּל יָם, מערב – הַיָּמָּה הַגָּדוֹל, הים התיכון וּגְבוּל, וגבולו, ורצועת החוף שלידו, ואולי גם איים ושרטונים שבאזור. גבולו המערבי של השבט התפרש בים התיכון מן הקצה הדרומי שליד נחל מצרים ועד שפך נחל שורק באזור פלמחים בצפון. זֶה גְּבוּל בְּנֵי יְהוּדָה סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם. לאחר תיאור הגבולות המקיפים את נחלת יהודה בא פירוט עריה, הנפתח במה שמסופר לעיל:
-
וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה אֶל, על פִּי ה' לִיהוֹשֻׁעַ אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק, הגדול שבענקים. ואולי היה אב לשלושת הענקים שיוזכרו בסמוך, או אב לאביהם – הָעֲנָק. ושמא על שם ארבעת הענקים הללו נקרא כך ונקראה הקריה 'קרית ארבע', הִיא חֶבְרוֹן.
-
וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק – אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי שהיו יְלִידֵי הָעֲנָק.
-
וַיַּעַל מִשָּׁם כלב אֶל יֹשְׁבֵי דְּבִר, עיר סמוכה לחברון, אולי מצפון – מערב לה, וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר.
-
וַיֹּאמֶר כָּלֵב: מי אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ – וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה כפרס. גם אם קרית ספר לא הייתה עיר גדולה, היא הייתה כנראה חשובה. ייתכן שלא עלה בידי כלב לארגן את צבאו בעצמו.
-
וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז שהיה אֲחִי כָלֵב. ואכן, וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה.כאן מופיע סיפור צדדי, כעין מאמר מוסגר:
-
וַיְהִי בְּבוֹאָהּ, כאשר עכסה באה אל עתניאל, אישהּ החדש, וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל, לבקש מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה. היא לא חשבה שראוי שהיא תעשה זאת בעצמה או בזכות עצמה לבד. ייתכן שעתניאל חשב שלא מגיע לו שדה נוסף, מאחר שקיבל את הבת לאשה, ואולי גם נחלה אחרת. משום כך, בבואם לבקר את כלב – שהיה ראש המשפחה – וַתִּצְנַח, רכנה או הפילה את עצמה מֵעַל הַחֲמוֹר, וכרעה על ברכיה. וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב: מַה לָּךְ? מה רצונך? ניכר שבאת לבקש ממני דבר.
-
וַתֹּאמֶר: תְּנָה לִּי תוספת בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי. הקרקע שנתת לי יבשה, ואין בה די גשמים. וְנָתַתָּה, תן לִי גֻּלֹּת, מעיינות או מקורות מָיִם.וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת שבדרום תחום העיר חברון.
-
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. זוהי רשימת ערי שבט יהודה המחולקת לאזורים ולגושי יישוב בתוכם. ערים אחדות נזכרות במקומות אחרים כמקומות יישוב של ישראל:
-
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה, בדרום הארץ : קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר
-
וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה
-
וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן,
-
זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת
-
וְחָצוֹר חֲדַתָּה, אולי: חצור החדשה, להבדיל מזו הישנה, וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן המוזכרת למעלה בתיאור גבולות יהודה הִיא חָצוֹר,
-
אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה
-
וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט
-
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה,
-
בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם
-
וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה, אולי היא זו שנזכרת בזמן משה.
-
וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה
-
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן. כָּל ה עָרִים שברשימה הזו – לאחר שנוציא מהן את אלו שייקח שבט שמעון – עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן, היישובים הפרוזים הקטנים, או: שטחים חקלאיים סביב העיר. אלה הם המקומות שהיו באזור הנגב.
-
בַּשְּׁפֵלָה, באזור המערבי הנמוך יותר שבנחלת יהודה – הערים אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה
-
וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם,
-
יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה. רוב הערים הללו מופיעות רק כאן, אך חלקן – כגון עדולם או עזקה – התקיימו במשך דורות רבים.
-
וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם – עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. זהו גוש אחד של ערים בשפלת יהודה. וקבוצת ערים נוספת:
-
צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד
-
וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל,
-
לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן
-
וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ. ייתכן שאלו הם שמות שאינם שמיים, חוריים או פלשתיים.
-
וּגְדֵרוֹת, בֵּית דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה – עָרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. גוש ערים נוסף:
-
לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן
-
וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב
-
וּקְעִילָה, עיר בעלת חשיבות, וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה, המוזכרת בספרי הנביאים ובכתובים, והידועה גם באזכוריה בכתובות שונות ובחפירות שבוצעו בה. בסך הכול עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן. קבוצה נוספת:
-
עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ, הערים הקטנות שסביבה, וַחֲצֵרֶיהָ,
-
מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה, כֹּל אֲשֶׁר עַל יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן:
-
אַשְׁדּוֹד, בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ; עַזָּה, בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ; עַד נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל. הגבול מגיע לים הגדול וכולל גם את השטח הסמוך לו. מרשימת הערים שבשפלת החוף אל ערי ההר:
-
וּבָהָר – שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה
-
וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר;
-
וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים
-
וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן, שאינה חולון שבימינו, וְגִלֹה, שאנשיה הגילונים ייזכרו בהמשך – עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. מקבץ נוסף:
-
אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן
-
וְיָנוּם וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה
-
וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן, וְצִיעֹר – עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן.
-
מָעוֹן, כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה
-
וְיִזְרְעֶאל שבארץ יהודה, שאינה יזרעאל שבצפון, וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ,
-
הַקַּיִן, גִּבְעָה וְתִמְנָה – עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן.
-
חַלְחוּל, בֵּית צוּר, שנזכרה גם בזמן מלחמות החשמונאים, וּגְדוֹר
-
וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן – עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן.
-
קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים. ייתכן ששינו את שמה של העיר, כדי שלא תיקרא על שם האליל בעל. וְהָרַבָּה, שהייתה עיר גדולה – עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן.
-
בַּמִּדְבָּר, חלקו של מדבר יהודה הסמוך לים המלח – בֵּית הָעֲרָבָה, מִדִּין וּסְכָכָה
-
וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח, שאולי הייתה סמוכה לסדום ולכן נקראה כך, וְעֵין גֶּדִי, שנזכרה פעמים רבות, ומסתבר שהיום היא ממוקמת באותו נווה מדבר, לא רחוק מחוף ים המלח – עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן.
-
וְאֶת הַיְבוּסִי, יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, שחלק ממנה בנחלת יהודה שבהר, לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם. וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת, עם בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עד זמנו של דוד המלך. בתקופת השופטים הייתה ירושלים עדיין עיר יבוסית שלא הייתה כנועה לחלוטין לישראל.
פסוקים
-
ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל־גבול אדום מדבר־צן נגבה מקצה תימן
-
ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן־הלשן הפנה נגבה
-
ויצא אל־מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה
-
ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה [והיו] תצאות הגבול ימה זה־יהיה לכם גבול נגב
-
וגבול קדמה ים המלח עד־קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן
-
ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן־ראובן
-
ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל־הגלגל אשר־נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל־מי־עין שמש והיו תצאתיו אל־עין רגל
-
ועלה הגבול גי בן־הנם אל־כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל־ראש ההר אשר על־פני גי־הנם ימה אשר בקצה עמק־רפאים צפנה
-
ותאר הגבול מראש ההר אל־מעין מי נפתוח ויצא אל־ערי הר־עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים
-
ונסב הגבול מבעלה ימה אל־הר שעיר ועבר אל־כתף הר־יערים מצפונה היא כסלון וירד בית־שמש ועבר תמנה
-
ויצא הגבול אל־כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר־הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה
-
וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני־יהודה סביב למשפחתם
-
ולכלב בן־יפנה נתן חלק בתוך בני־יהודה אל־פי יהוה ליהושע את־קרית ארבע אבי הענק היא חברון
-
וירש משם כלב את־שלושה בני הענק את־ששי ואת־אחימן ואת־תלמי ילידי הענק
-
ויעל משם אל־ישבי דבר ושם־דבר לפנים קרית־ספר
-
ויאמר כלב אשר־יכה את־קרית־ספר ולכדה ונתתי לו את־עכסה בתי לאשה
-
וילכדה עתניאל בן־קנז אחי כלב ויתן־לו את־עכסה בתו לאשה
-
ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת־אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר־לה כלב מה־לך
-
ותאמר תנה־לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן־לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות
-
זאת נחלת מטה בני־יהודה למשפחתם
-
ויהיו הערים מקצה למטה בני־יהודה אל־גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור
-
וקינה ודימונה ועדעדה
-
וקדש וחצור ויתנן
-
זיף וטלם ובעלות
-
וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור
-
אמם ושמע ומולדה
-
וחצר גדה וחשמון ובית פלט
-
וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה
-
בעלה ועיים ועצם
-
ואלתולד וכסיל וחרמה
-
וצקלג ומדמנה וסנסנה
-
ולבאות ושלחים ועין ורמון כל־ערים עשרים ותשע וחצריהן
-
בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה
-
וזנוח ועין גנים תפוח והעינם
-
ירמות ועדלם שוכה ועזקה
-
ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע־עשרה וחצריהן
-
צנן וחדשה ומגדל־גד
-
ודלען והמצפה ויקתאל
-
לכיש ובצקת ועגלון
-
וכבון ולחמס וכתליש
-
וגדרות בית־דגון ונעמה ומקדה ערים שש־עשרה וחצריהן
-
לבנה ועתר ועשן
-
ויפתח ואשנה ונציב
-
וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן
-
עקרון ובנתיה וחצריה
-
מעקרון וימה כל אשר־על־יד אשדוד וחצריהן
-
אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד־נחל מצרים והים הגבול [הגדול] וגבול
-
ובהר שמיר ויתיר ושוכה
-
ודנה וקרית־סנה היא דבר
-
וענב ואשתמה וענים
-
וגשן וחלן וגלה ערים אחת־עשרה וחצריהן
-
ארב ורומה ואשען
-
וינים [וינום] ובית־תפוח ואפקה
-
וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן
-
מעון כרמל וזיף ויוטה
-
ויזרעאל ויקדעם וזנוח
-
הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן
-
חלחול בית־צור וגדור
-
ומערת ובית־ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן
-
קרית־בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן
-
במדבר בית הערבה מדין וסככה
-
והנבשן ועיר־המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן
-
ואת־היבוסי יושבי ירושלם לא־יוכלו [יכלו] בני־יהודה להורישם וישב היבוסי את־בני יהודה בירושלם עד היום הזה
פסוקים מנוקד
-
וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל־גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר־צִן נֶגְבָּה מִקְצֵה תֵימָן׃
-
וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח מִן־הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה׃
-
וְיָצָא אֶל־מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה׃
-
וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם והיה [וְהָיוּ] תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה זֶה־יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב׃
-
וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד־קְצֵה הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן׃
-
וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן־רְאוּבֵן׃
-
וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל־הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר־נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל־מֵי־עֵין שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל־עֵין רֹגֵל׃
-
וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן־הִנֹּם אֶל־כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל־רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי גֵי־הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק־רְפָאִים צָפֹנָה׃
-
וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל־מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל־עָרֵי הַר־עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים׃
-
וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל־הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל־כֶּתֶף הַר־יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית־שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה׃
-
וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל־כֶּתֶף עֶקְרוֹן צָפוֹנָה וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה וְעָבַר הַר־הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה׃
-
וּגְבוּל יָם הַיָּמָּה הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה גְּבוּל בְּנֵי־יְהוּדָה סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
-
וּלְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי־יְהוּדָה אֶל־פִּי יְהוָה לִיהוֹשֻׁעַ אֶת־קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרוֹן׃
-
וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת־שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת־שֵׁשַׁי וְאֶת־אֲחִימַן וְאֶת־תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק׃
-
וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל־יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם־דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת־סֵפֶר׃
-
וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר־יַכֶּה אֶת־קִרְיַת־סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת־עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה׃
-
וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן־לוֹ אֶת־עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה׃
-
וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת־אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר־לָהּ כָּלֵב מַה־לָּךְ׃
-
וַתֹּאמֶר תְּנָה־לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן־לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת׃
-
זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
-
וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי־יְהוּדָה אֶל־גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר׃
-
וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה׃
-
וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר וְיִתְנָן׃
-
זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת׃
-
וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר׃
-
אֲמָם וּשְׁמַע וּמוֹלָדָה׃
-
וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן וּבֵית פָּלֶט׃
-
וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיוֹתְיָה׃
-
בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם׃
-
וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל וְחָרְמָה׃
-
וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה׃
-
וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמּוֹן כָּל־עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן׃
-
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה׃
-
וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם׃
-
יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה׃
-
וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
-
צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל־גָּד׃
-
וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל׃
-
לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלוֹן׃
-
וְכַבּוֹן וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ׃
-
וּגְדֵרוֹת בֵּית־דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
-
לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן׃
-
וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב׃
-
וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן׃
-
עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ׃
-
מֵעֶקְרוֹן וָיָמָּה כֹּל אֲשֶׁר־עַל־יַד אַשְׁדּוֹד וְחַצְרֵיהֶן׃
-
אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד־נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הגבול [הַגָּדוֹל] וּגְבוּל׃
-
וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה׃
-
וְדַנָּה וְקִרְיַת־סַנָּה הִיא דְבִר׃
-
וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים׃
-
וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
-
אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן׃
-
וינים [וְיָנוּם] וּבֵית־תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה׃
-
וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן׃
-
מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה׃
-
וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ׃
-
הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן׃
-
חַלְחוּל בֵּית־צוּר וּגְדוֹר׃
-
וּמַעֲרָת וּבֵית־עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן׃
-
קִרְיַת־בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן׃
-
בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה׃
-
וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר־הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן׃
-
וְאֶת־הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא־יוכלו [יָכְלוּ] בְנֵי־יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת־בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃
מקומות
-
לכיש
עיר מבצר בשפלת יהודה.
כיום מזוהה עם תל לכיש (אולברייט). -
מגדל גד
-
אכזיב (יהודה)
עיר בשפלת יהודה, נקראת גם כזיב.
מזוהה כיום עם ח' לבנין על-ידי י' אהרוני. -
אשתאול
עיר בשפלת יהודה ובנחלת דן.
מזוהה כיום עם אשתאול. (ר' יהוסף שוורץ) -
באר שבע
עיר האבות בנגב יהודה ובנחלת שמעון.
כיום מזוהה באיזור השוק של באר שבע המודרנית. (ר' אשתורי הפרחי)
יש שמזהים אותה בתל שבע.
מוזכרת כגבול הדרומי של ההתיישבות בארץ ישראל 'מדן ועד באר שבע'.
דרומית לבאר שבע לא ניתן לקיים חיי קבע בשל תנאי המדבר הקשים. -
בית דגון (יהודה)
ישוב בנחלת יהודה.
כיום מזוהה עם בית דגן. (ר' מקאליסטר) -
בית חגלה
ישוב בגבול יהודה ובנימין.
כיום מזוהה עם דיר חג'לה. (ר' יהוסף שוורץ). -
בית ענות
ישוב בהר יהודה.
כיום מזוהה עם ח'רבת בית עינון (רובינזון). -
בית צור
עיר בנחלת יהודה.
כיום מזוהה עם ח' טביקה (י' פרס). -
בית שמש (דן/יהודה)
עיר כהנים בשפלת יהודה.
מזוהה כיום עם תל אל רומילה, ליד הכפר הערבי עין שמס (א' רובינסון, ב' מזר). -
בית תפוח
עיר בהר יהודה.
מזוהה כיום עם הכפר הערבי תפוח (א' רובינסון). -
גדור
-
חרמה?
-
יבנאל (יהודה)
-
חברון
חברון היא אחת הערים המרכזיות ביותר בארץ יהודה, שהיה לה מעמד של עיר ממלכה – עיר בירה, בתחילת מלכוּת דוד. העיר נקראת גם "קרית ארבע. חברון נזכרת בסיפורי האבות: אברהם ויצחק ישבו בה; אברהם בנה בה מזבח לה' ורכש אותה כדי לקבור בה את שרה אשתו. מאז ההתנחלות היתה חברון אחד המרכזים השלטוניים בתחום ההתיישבות הישראלית. דוד בחר בה כבירתו הראשונה, ובה נמשח למלך.
-
חלחול
-
חצור
-
יוטה
-
מגדל גד
-
מִדְיָן
המדיינים הם עם של נוודים ששכנו במדבר. תחום נדודיהם היה במדבריות שבחצי האי סיני, בערב הסעודית ובעבר הירדן המזרחי של ימינו. הם היו מגדלֵי גמלים וצאן שנדדו בִּסְפַר הארץ המיושבת, ואף עסקו בסַחַר שיירות. כאשר נחלש השלטון בארץ כנען, הם עלו עם עדריהם על היישוב החקלאי.
בתחילת ספר שמות מסופר על משה שברח מפרעה לארץ מדיין, שם קיבל הגנה וחסות של יתרו כוהן מדיין שמתואר כידיד וכבן ברית של משה. -
נבשן
-
גדור
-
לכיש
עיר מבצר בשפלת יהודה.
כיום מזוהה עם תל לכיש (אולברייט). -
מגדל גד
-
מִדְיָן
המדיינים הם עם של נוודים ששכנו במדבר. תחום נדודיהם היה במדבריות שבחצי האי סיני, בערב הסעודית ובעבר הירדן המזרחי של ימינו. הם היו מגדלֵי גמלים וצאן שנדדו בִּסְפַר הארץ המיושבת, ואף עסקו בסַחַר שיירות. כאשר נחלש השלטון בארץ כנען, הם עלו עם עדריהם על היישוב החקלאי.
בתחילת ספר שמות מסופר על משה שברח מפרעה לארץ מדיין, שם קיבל הגנה וחסות של יתרו כוהן מדיין שמתואר כידיד וכבן ברית של משה. -
מדמנה
-
מולדה
-
מי נפתוח
-
מעון
-
מרשה
-
נבשן
-
נציב
-
סככה
-
סנסנה
-
עגלון
עיר כנענית בשפלת יהודה.
הזיהוי של עגלון עם תל אל-חסי מקובל עתה על רוב החוקרים (אם כי יש המזהים את עגלון עם תל עיטון). -
עדולם
עיר בשפלת יהודה.
מזוהה כיום עם ח'רבת שיח מדכור, היא ח' עדלם (ש' קלרמון גאנו). -
עדעדה
-
עזה
עיר הנמל הדרומית ביותר בארץ ישראל. מצוינת לעתים כנקודת הגבול הדרומית מערבית של הארץ (בראשית, י' יט).
-
עזקה
-
עין גדי
-
עין שמש
-
עין רוגל
-
עין רמון, עין, רמון
-
עיר המלח
-
ענב
-
ענים
-
עצמון
ישוב בגבול נחלת יהודה על גבול הנגב. מזוהה באל- קסיימה.
-
עקרון
עיר פלישתית.
-
ערד
עיר מבצר בנגב המזרחי, גובלת עם יהודה.
מזוהה עם תל ערד כשמונה ק"מ ממערב לערד החדשה. -
עתר
-
צקלג (או גרר 4)
עיר בצפון מערב הנגב הנמצאת ברשימת יישובי שמעון (יהושע יט, ה; דה"א ד ל).
מזוהה עם תל שרע (י' פרס).
על פי אלט תל שרע מזוהה עם גרר. -
צרעה
-
קבצאל
-
קדש ברנע
קָדֵש ברנע.
נוה מדבר וישוב בצפון מזרח סיני, מכונה גם ככל הנראה קדש, ועין משפט.
מזוהה בתל קודיראת (וולי ולורנס). -
קין
-
קינה
-
קעילה
-
קריות (נגב)
-
קרית יערים
-
קרקע(ה)
-
רבת (יהודה)
-
שוכה (שפלה)
-
שוכה (יהודה)
-
שכרונה (שיכרון)
-
תמנה
ישוב בהר יהודה
מזוהה בתל- בטש הסמוך למושב טל שחר (אנציקלופדיה מקראית.)
-
זנוח (שפלה)
-
הים הגדול (האחרון)
הים התיכון
-
ים המלח
ימה המפרידה בין ארץ יהודה לארץ מואב.
-
יתנן
-
דנה
-
נהר הירדן
נהר הזורם בארץ ישראל מצפון לדרום, המחלק את הארץ בין ארץ ישראל המערבית לארץ ישראל המזרחית ונחשב כגבולה של הארץ (במדבר לד, יב). ראשיתו בחרמון ואחריתו בים המלח.
העמק בו הוא זורם מכונה במקרא כיכר הירדן ובערבית 'הזור'
חלקו הדרומי של עמק הירדן מכונה ערבות מואב וערבות יריחו. -
יזרעאל (יהודה)
-
נחל מצרים
על פי המקרא נחל מצרים הוא הגבול הדרומי מערבי של ארץ ישראל.
-
שערים?
-
מעלה אדומים
מעלה הררי מיריחו לירושלים מדרום לנחל פרת. בגבול נחלות יהודה ובנימין.
מזוהה כיום עם טלעת א-דם על-ידי ר' יהוסף שוורץ. -
ציעור
-
אדום
ארץ אדום היא מקום מושבה של ממלכת אדום.
גבולותיה: מצפון: נחל זרד. ממערב: נחל הערבה. מדרום: מערכת מבצרים לאורך הקצה הדרומי של המישור. ממזרח: המדבר. -
גיא בן הנם
-
הר עפרון
-
אפקה
עיר בהרי יהודה.
זוהתה על ידי א' אלט. -
נגב
הנגב הוא האיזור הדרומי של ארץ ישראל, הנמצא בגבול שבין הארץ המיוּשֶׁבֶת לבין המדבר. שורש המילה "נגב" משמעותו "יָבֵש", בגלל אוֹפיוֹ היבש והמדברי של איזור זה. העיר המרכזית בנגב היא באר שבע. בגלל מיקומו הגיאוגרפי של הנגב בדרום הארץ, המילה "נגב" משמשת במקרא פעמים רבות במשמעות של "דָרוֹם": "ופרצת ימה וקדמה, צפונה ונגבה" (בראשית כ"ח 28).
-
מקדה (1) ?
אחת מערי יהודה שבשפלה, מזוהה בח'רבת אל-ח'ישום (אבל), זיהוי מסופק.
-
עגלון?
עיר כנענית בשפלת יהודה. מזוהה לפי חלק מהחוקרים בתל עיטון (ולדעת רוב החוקרים בתל אל-חסי).
-
מקדה (2) ?
אחת מערי יהודה שבשפלה, מזוהה בתל אל מקדום, זיהוי מסופק.
היתה עיר כנענית לפני כיבוש הארץ.