יהושע-פרק-16

ספר

יהושע

מקבץ

נביאים

ביאורים

  • וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף: מִחלק ה יַּרְדֵּן הסמוך ל ירִיחוֹ עד לְמֵי יְרִיחוֹ, מעיינה של יריחו מִזְרָחָה, למזרח הנחלה. מקטע זה מתחיל קו הגבול מערבה; אל הַמִּדְבָּר הגבול עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר אל בֵּית אֵל.

  • וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה, ללוז. מכאן שלוז ובית – אל לא נתפסו כעיר אחת ממש, אלא הן ערים סמוכות זו לזו. וְעָבַר אֶל גְּבוּל משפחת הָאַרְכִּי עֲטָרוֹת.

  • וְיָרַד יָמָּה, מערבה אֶל גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי עַד גְּבוּל בֵּית חוֹרֹן תַּחְתּוֹן וְעַד גָּזֶר, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו יָמָּה, הגבול ממשיך עד הים, ובו מסתיים קו הגבול הדרומי של בני יוסף.

  • וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי יוֹסֵף נחלות סמוכות לשני השבטים מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם.

  • וַיְהִי גְּבוּל, תחום בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם: וַיְהִי קו גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה – מ עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן בצפון – מזרח.

  • וְיָצָא משם הַגְּבוּל הַיָּמָּה, למערב הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן, וְנָסַב, פנה, או: הקיף הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה, וְעָבַר אוֹתוֹ – את תאנת שִׁלֹה מִמִּזְרַח ל יָנוֹחָה.

  • וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה, נערה, הנקראת גם 'נערן', וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא שוב אל הַיַּרְדֵּן. זהו היקף גבול אפרים במזרח. לשבט אפרים היה שטח גם בצד מערב.

  • מִתַּפּוּחַ, עיר בגבול מנשה השייכת לאפרים, מדרום למכמתת יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה, למערב, אל נַחַל קָנָה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה, סופו בים התיכון. זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם.

  • ונוסף לכך, גם הֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת, המובדלות מהשטח המתוחם יינתנו לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה, כָּל הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן. בין נחלות אפרים ומנשה לא היה גבול ברור. בתוך האזור שניתן לבני מנשה, שכנו ערים של בני אפרים.

  • וְלֹא הוֹרִישׁוּ בני אפרים אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר, שהייתה עיר מבצר חשובה שלא נכבשה בידי ישראל. וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד. על יושבי גזר הכנענים הוטלה עבודת כפייה כדי שיוכלו להמשיך ולשבת בה בחסות אפרים.

פסוקים

  1. ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר בית־אל
  2. ויצא מבית־אל לוזה ועבר אל־גבול הארכי עטרות
  3. וירד־ימה אל־גבול היפלטי עד גבול בית־חורן תחתון ועד־גזר והיו תצאתו [תצאתיו] ימה
  4. וינחלו בני־יוסף מנשה ואפרים
  5. ויהי גבול בני־אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד־בית חורן עליון
  6. ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה
  7. וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן
  8. מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני־אפרים למשפחתם
  9. והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני־מנשה כל־הערים וחצריהן
  10. ולא הורישו את־הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד־היום הזה ויהי למס־עבד

פסוקים מנוקד

  1. וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף מִיַּרְדֵּן יְרִיחוֹ לְמֵי יְרִיחוֹ מִזְרָחָה הַמִּדְבָּר עֹלֶה מִירִיחוֹ בָּהָר בֵּית־אֵל׃
  2. וְיָצָא מִבֵּית־אֵל לוּזָה וְעָבַר אֶל־גְּבוּל הָאַרְכִּי עֲטָרוֹת׃
  3. וְיָרַד־יָמָּה אֶל־גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי עַד גְּבוּל בֵּית־חוֹרֹן תַּחְתּוֹן וְעַד־גָּזֶר וְהָיוּ תצאתו [תֹצְאֹתָיו] יָמָּה׃
  4. וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי־יוֹסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם׃
  5. וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי־אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד־בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן׃
  6. וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנוֹחָה׃
  7. וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן׃
  8. מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה נַחַל קָנָה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
  9. וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי־מְנַשֶּׁה כָּל־הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן׃
  10. וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד־הַיּוֹם הַזֶּה וַיְהִי לְמַס־עֹבֵד׃

מקומות

  • בית אל

    עיר בגבול בנימין ואפרים.
    כיום מזוהה עם ח' ביתין (ר' אשתורי הפרחי).

  • בית חורון תחתון

    עיר לויים בנחלת אפרים, על גבול בנימין.
    כיום מזוהה עם בית עור אל תחתא. (ר' יהוסף שוורץ).

  • בית חורון עליון

    עיר לויים בנחלת אפרים, על גבול בנימין.
    כיום מזוהה עם בית עור אל פוקה (ר' יהוסף שוורץ).

  • גזר
  • ינוח (אפרים)
  • ירחו

    יריחו היא עיר בנחלת שבט בנימין בעמק הירדן, מצפון לים המלח. יש המייחסים לה את הכינוי עיר התמרים (דברים ל"ד 3; שופטים ג' 13). ליד העיר מקורות מים רבים שהיפרו והירוו אותה.העיר הייתה מיושבת כבר בתקופות קדומות, מהאלף ה- 6 לפני הספירה. יריחו שוכנת ליד מעברות הירדן, ומשם עלתה הדרך הראשית לירושלים. דרך יריחו חדרו לראשונה בני ישראל לארץ כנען. כיבושה של העיר עשה רושם עמוק במסורת העם (יהושע ב', ו'), ותואר כמעשה נס. אין התאמה בין תיאור העיר המבוצרת בספר יהושע לבין החפירות הארכאולוגיות באתר המעידות שהעיר יריחו הקדומה חרבה מאות שנים לפני תקופת ההתנחלות וימי יהושע, ולכן נראה סיפור הנס כסיפור איטיולוגי המסביר את חורבותיה של עיר ענקית דרכה עברו בני ישראל.

  • מכמתת
  • נערת( נערה) נערן
  • נחל קנה
  • תאנת שלה
  • תפוח (אפרים)
  • נהר הירדן

    נהר הזורם בארץ ישראל מצפון לדרום, המחלק את הארץ בין ארץ ישראל המערבית לארץ ישראל המזרחית ונחשב כגבולה של הארץ (במדבר לד, יב). ראשיתו בחרמון ואחריתו בים המלח.
    העמק בו הוא זורם מכונה במקרא כיכר הירדן ובערבית 'הזור'
    חלקו הדרומי של עמק הירדן מכונה ערבות מואב וערבות יריחו.

  • עטרות אדר
  • עטרות (בגבול אפרים)
‏