יהושע-פרק-17

ביאורים

  • וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה, שזכה בחלק נוסף בעבר הירדן כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף, לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי, ראש הַגִּלְעָד שבעבר הירדן המזרחי, כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה, וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.

  • וַיְהִי הגורל לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם: לִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָעאֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם, שכל אחד מהם היה ראש משפחה.

  • וְלִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה וְנֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה וְתִרְצָה.

  • וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר: ה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ, בני שבטנו, או: אחי אבינו. בנות צלפחד זכו בנחלת אביהן, שמת במדבר. הן צֻוו להינשא לבני שבטן כדי שנחלתן תישאר בתוך שבט מנשה, ואכן נישאו לבני דודיהן. עתה באו לתבוע את נחלת אביהן נוסף על נחלתן שמצד בעליהן. וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל, על פִּי ה' נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן.

  • וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי, חלקי ארץ מְנַשֶּׁהעֲשָׂרָה, לְבַד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן.

  • כִּי בְּנוֹת צלפחד משבט מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ בָּנָיו. כך נוספו ארבעה חבלי ארץ על ששת חבלי משפחות מנשה. וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיְתָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים, מאותן משפחות.

  • וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה בארץ כנען מגבול אָשֵׁר אל הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם, וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין, אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ.

  • לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ, השדות שמסביב, וְאילו תַפּוּחַ עצמה הייתה אֶל, על יד גְּבוּל מְנַשֶּׁה לִבְנֵי אֶפְרָיִם. כפי שכבר נאמר, כיוון שבני מנשה ובני אפרים באים משבט אחד – יוסף, היו נחלותיהם מעורבבות מעט.

  • וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה, נֶגְבָּה לַנַּחַל היו ה עָרִים הָאֵלֶּה הנמצאות שם – לְאֶפְרַיִם, מובדלות משאר נחלת אפרים בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה. וּגְבוּל מְנַשֶּׁה היה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.

  • נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה. וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלוֹ של מנשה, וּבְנחלת אָשֵׁר יִפְגְּעוּן, יגבלו אנשי מנשה מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר יגבלו מִמִּזְרָח.

  • וַיְהִי חלק לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר. ערים מסוימות היו שייכות למנשה בשטחיהם של שבטים אחרים : בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ, שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת, המחוזות שהיו שם.

  • וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ, לכבוש, לגרש את התושבים או להשמיד אֶת תושבי הֶעָרִים הבצורות הָאֵלֶּה. על כן – וַיּוֹאֶל, החליט, או: הוסיף הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת.

  • וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לאחר זמן, וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס, וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ. הכנענים נשארו בתוך נחלת שבט מנשה במשך דורות רבים.

  • וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת, עם יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד? נחלת מנשה ואפרים נפלה בגורל אחד, והייתה תחום אחד, שקו תיחום בלתי מוגדר עובר באמצעו. וַהרי אֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר, מאחר ש עַד כֹּה, עתה בֵּרְכַנִי ה', והשטח אינו מספיק לנו.

  • וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ: אִם עַם רַב אַתָּה, יש בידך כוח – עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ, כרוֹת לְךָ שָׁם עצים, בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים, כִּי, אם אָץ, דחוק לְךָ הַר אֶפְרָיִם. מבחינת השטח יש לכם די מקום. אם אתם כה רבים שאתם זקוקים לאדמה חקלאית נוספת – בָּראו את היער והָכינו שם מקום מתאים.

  • וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף: לֹא יִמָּצֵא, יספיק לָנוּ הָהָר – הר אפרים, ובאשר לעמק הסמוך – רֶכֶב בַּרְזֶל נמצא בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק, לַאֲשֶׁר, למי ש בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. באזורים הללו יושבים כנענים מצוידים ברכב ברזל, ואִתם איננו מסוגלים להתמודד.

  • וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר: עַם רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ, לֹא יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד, מצומצם,

  • כִּי באפשרותך להרחיבו – הַר יִהְיֶה לָּךְ, כִּי יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו, ותקבל את גבולותיו. יתרה מזו, כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי, אף ש רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ ו כִי חָזָק הוּא. מכיוון שאתם עם רב השולט על ההר, בסופו של דבר תתגברו על הכנענים ותתפשטו בארץ למרות מרכבות הברזל שלהם. לכן אין סיבה לתת לכם נחלה נוספת.

פסוקים

  1. ויהי הגורל למטה מנשה כי־הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי־לו הגלעד והבשן
  2. ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני־חלק ולבני אשריאל ולבני־שכם ולבני־חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן־יוסף הזכרים למשפחתם
  3. ולצלפחד בן־חפר בן־גלעד בן־מכיר בן־מנשה לא־היו לו בנים כי אם־בנות ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה
  4. ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן־נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את־משה לתת־לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל־פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן
  5. ויפלו חבלי־מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן
  6. כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני־מנשה הנותרים
  7. ויהי גבול־מנשה מאשר המכמתת אשר על־פני שכם והלך הגבול אל־הימין אל־ישבי עין תפוח
  8. למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל־גבול מנשה לבני אפרים
  9. וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה
  10. נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח
  11. ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית־שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת־ישבי דאר ובנותיה וישבי עין־דר ובנתיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת הנפת
  12. ולא יכלו בני מנשה להוריש את־הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת
  13. ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את־הכנעני למס והורש לא הורישו
  14. וידברו בני יוסף את־יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם־רב עד אשר־עד־כה ברכני יהוה
  15. ויאמר אליהם יהושע אם־עם־רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי־אץ לך הר־אפרים
  16. ויאמרו בני יוסף לא־ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל־הכנעני הישב בארץ־העמק לאשר בבית־שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל
  17. ויאמר יהושע אל־בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם־רב אתה וכח גדול לך לא־יהיה לך גורל אחד
  18. כי הר יהיה־לך כי־יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי־תוריש את־הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא

פסוקים מנוקד

  1. וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי־הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי־לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן׃
  2. וַיְהִי לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם לִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי־חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי־שֶׁכֶם וְלִבְנֵי־חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶּן־יוֹסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
  3. וְלִצְלָפְחָד בֶּן־חֵפֶר בֶּן־גִּלְעָד בֶּן־מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה לֹא־הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם־בָּנוֹת וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה׃
  4. וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר יְהוָה צִוָּה אֶת־מֹשֶׁה לָתֶת־לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל־פִּי יְהוָה נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן׃
  5. וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי־מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה לְבַד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן׃
  6. כִּי בְּנוֹת מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ בָּנָיו וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיְתָה לִבְנֵי־מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים׃
  7. וַיְהִי גְבוּל־מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי שְׁכֶם וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל־הַיָּמִין אֶל־יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ׃
  8. לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ אֶל־גְּבוּל מְנַשֶּׁה לִבְנֵי אֶפְרָיִם׃
  9. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה׃
  10. נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלוֹ וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח׃
  11. וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית־שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת־יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין־דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת׃
  12. וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת׃
  13. וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ׃
  14. וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת־יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם־רָב עַד אֲשֶׁר־עַד־כֹּה בֵּרְכַנִי יְהוָה׃
  15. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אִם־עַם־רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי־אָץ לְךָ הַר־אֶפְרָיִם׃
  16. וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא־יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ־הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית־שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל׃
  17. וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־בֵּית יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר עַם־רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ לֹא־יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד׃
  18. כִּי הַר יִהְיֶה־לָּךְ כִּי־יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי־תוֹרִישׁ אֶת־הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא׃

מקומות

  • בית שאן

    עיר בנחלת מנשה במזרח עמק יזרעאל.
    כיום מזוהה עם תל בית שאן (תל אל חצן) שליד העיירה הערבית שנקראה ביסן ומשמרת את השם הקדום בית שאן.

  • דאר
  • יבלעם
  • יזרעאל
  • מגידו
  • מכמתת
  • עין דור
  • נחל קנה
  • שכם

    העיר המרכזית בשומרון, מזוהה עם תל בלאטה במזרח שכם המודרנית, בין הר גריזים להר עיבל.

  • תענך
  • תפוח (אפרים)
  • גלעד

    חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, משתרע מים הכנרת ועד ים המלח.

  • בשן

    אזור נרחב המכוסה בסלעי בזלת, ממזרח לירדן ומצפון לירמוך, הכולל את רמת הגולן ודרום סוריה.
    בבשן ישנם שטחים נרחבים הראויים לחקלאות בעל ואזורים אחרים הראויים למרעה.