יהושע-פרק-6

ביאורים

• וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, עיר מבוצרת שאינה קלה להיכבש מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. היא ביקשה להתגונן ולהסתגר מפני צבא ישראל הסמוך אליה.

• וַיֹּאמֶר ה', אולי באמצעות מלאכו שנזכר אֶל יְהוֹשֻׁעַ: רְאֵה, נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ. אתה עתיד לנצח במלחמה הזו, לכבוש את העיר ולהביס את מלכה ואת אנשיה גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.

• וְסַבֹּתֶם, הַקיפו אֶת הָעִיר, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, החיילים בלבד, ואילו שאר העם יישאר לחנות במקומו. הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת בכל יום. כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים.

• וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים, האֵילים לִפְנֵי הָאָרוֹן, שאף הוא יובא להקפה הזו. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים, וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, תוך כדי ההליכה.

• וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, כאשר יתקעו בשופר האיל, כְּשָׁמְעֲכֶם, העם כולו, אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, זה יהיה האות לכך ש יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה, תתמוטט חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ. וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ. כל אחד מהעומדים סביב החומה יוכל להיכנס לעיר ישירות ממקומו.

• וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אֶל הַכֹּהֲנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן ה'.

• וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם: עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר, וְהֶחָלוּץ, בני שבטי עבר הירדן – ראובן, גד וחצי מנשה – יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן ה'.

• וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם את הצו, וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי ה' עָבְרוּ, הקדימו את הארון וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם.

• וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים תֹּקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת, וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן, גם הוא הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.בתוך כך ניתנה פקודה נוספת –

• וְאֶת הָעָם צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: לֹא תָרִיעוּ וְלֹא תַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶם וְלֹא יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר. על התהלוכה מסביב לעיר להיות דוממת, עַד יוֹם אָמְרִי אֲלֵיכֶם: הָרִיעוּ – וַהֲרִיעֹתֶם.

• וַיַּסֵּב אֲרוֹן ה' אֶת הָעִיר הַקֵּף פַּעַם אֶחָת ביום הראשון. כל אנשי המלחמה עברו בתהלוכה שקטה, והחלוץ הלך לפני הארון. נשמעה רק תקיעת שופרות. וַיָּבֹאוּ הַמַּחֲנֶה וַיָּלִינוּ בַּמַּחֲנֶה.

• וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר שלמחרת, וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן ה'.

• וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיֹּבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן ה' הֹלְכִים הָלוֹךְ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי אֲרוֹן ה', הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.

• וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי פַּעַם אַחַת וַיָּשֻׁבוּ הַמַּחֲנֶה. כֹּה עָשׂוּ שֵׁשֶׁת יָמִים.

• וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, באותו אופן שֶׁבַע פְּעָמִים. ולהדגשה – רַק בַּיּוֹם הַהוּא סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים.

• וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם בפקודה : הָרִיעוּ! כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָעִיר. והוא הורה לכל ישראל, ובפרט למפקדים:

• וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם, הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה'. כל מה שאפשר לקחת שלל – מוקדש לה', וכל האנשים ובעלי החיים נהרגים. רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה, הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת, כִּי הֶחְבְּאַתָה, החביאה אֶת הַמַּלְאָכִים, השליחים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ. רק היא זוכה להגנה. עליכם לכבד את הסימן שיבדיל את ביתה, ואל לכם לגעת לרעה בכל הנמצאים בו.

• וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ, הישמרו ושִׁמרו גם את האחרים מִן הַחֵרֶם, פֶּן תַּחֲרִימוּ, תגנבו וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם, לקללה, וַעֲכַרְתֶּם, תמיטו צרה, תבלבלו או תזהמו אוֹתוֹ. לשון זו משמעותית לסיומו של הסיפור.

• וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל – קֹדֶשׁ הוּא לַה'. חפצים חסרי ערך תוכלו לאבד, אך אינכם רשאים לקחת שום פריט בעל ערך לעצמכם. כל חפץ כזה, שלָרוב בוזזים אנשי המלחמה – אוֹצַר ה' יָבוֹא.

• וַיָּרַע הָעָם תרועה ספונטנית. כאשר שמעו את הוראותיו של יהושע ואת בשורת הניצחון שבפיו, נסתיימה הדממה שהיו מהלכים בה, והם הריעו בהתלהבותם. וַיִּתְקְעוּ הכהנים בַּשֹּׁפָרוֹת. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר – וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, שאיננה תרועת הידד כמו קודמתה, ואז – וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ, החומה התמוטטה. וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ, מול מקומו וַיִּלְכְּדוּ, כבשו אֶת הָעִיר.

• וַיַּחֲרִימוּ, השמידו אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי חָרֶב.

• וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: בֹּאוּ בֵּית הָאִשָּׁה הַזּוֹנָה וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם לָהּ. מכיוון שאתם קיבלתם על עצמכם להגן עליה, עליכם לשאת באחריות לקיום השבועה.

• וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ. נראה שהכניסה לביתה את משפחתה המורחבת. וַיַּנִּיחוּם במקום בטוח מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.

• וְאת הָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְאת כָל אֲשֶׁר בָּהּ. רַק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וּכְלֵי הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל נָתְנוּ ב אוֹצַר בֵּית ה'.

• וְאֶת רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת בֵּית אָבִיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ הֶחֱיָה יְהוֹשֻׁעַ, וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת יְרִיחוֹ.

• וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר: אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ. מעבר לחרם שהוכרז על רכוש העיר באותה עת, יהושע רצה להותירה חרֵבה לעולם. יהושע הוסיף קללה מפורשת יותר על מי שינסה לשקם את העיר: כל ילדיו ימותו – בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה, עם הקמת יסודותיה ימות בנו הבכור, וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ. כשיסיים לבנות את חומתה ויבקש להציב את דלתות שערי העיר, ימות גם צעיר בניו.

• וַיְהִי ה' אֶת, עם יְהוֹשֻׁעַ, וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ. נס כיבוש יריחו נגע לעמי הארץ הרבה יותר מאשר הנסים שאירעו לישראל עד כה בכניסתם לארץ.