מלאכי-פרק-3

ביאורים

• הִנְְנִי שֹׁלֵחַ את מַלְְְאָכִי, שליחי, וּפִנָּה מכשולים מן ה דֶרֶךְְְ לְְפָנָי. המלאך יסיר את הרע מן העולם, כדי שיהיה העולם מוכן לגילוי שכינה. וּפִתְְְאֹם יָבוֹא אֶל־הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן, אלוקי המשפט אֲשֶׁר־אַתֶּם מְְבַקְְְשִׁים, מחפשים, וּמַלְְְאַךְְְ הממונה על שמירת הַבְְּרִית שלא תופר, אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים, הִנֵּה־בָא, אָמַר ה' צְְבָאוֹת.

• וּמִי מְְכַלְְְכֵּל, יכיל אֶת־יוֹם בּוֹאוֹ?! וּמִי הָעֹמֵד בְְּהֵרָאוֹתוֹ, מי יחזיק מעמד בגילוי המלאך המפנה את הדרך?! כִּי־הוּא כְְּאֵשׁ מְְצָרֵף, שורף ומזקק וּכְְְבֹרִית, חומר ניקוי חריף של מְְכַבְְּסִים.

• וְְיָשַׁב מְְצָרֵף וּמְְְטַהֵר כֶּסֶף, כפי שמזקקים כסף על ידי כילוי הסיגים, וְְטִהַר אֶת־בְְּנֵי־לֵוִי, וְְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְְכַכָּסֶף, וְְהָיוּ לַה' מַגִּישֵׁי מִנְְְחָה בִּצְְְדָקָה, בצדק וביושר, באופן הראוי.

• וְְעָרְְבָה לַה' אז מִנְְְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִִָם כִּימֵי עוֹלָם, כמו בעבר וּכְְְשָׁנִים קַדְְְמֹנִיּוֹת. המנחות לה' יעלו לרצון כמו בתקופות היפות ביותר.

• וְְקָרַבְְְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְְְׁפָּט כתובע וכשופט וְְהָיִיתִי בעצמי עֵד מְְמַהֵר, זריז בַּמְְְכַשְְּׁפִים וּבַמְְנָאֲפִים העושים מעשיהם בסתר, וּבַנִּשְְְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְְְעֹשְְְׁקֵי שְְׂכַר־שָׂכִיר, המנצלים את כוחם ואינם משלמים לפועל את שכרו, ובעושקי אַלְְְמָנָה וְְיָתוֹם, שאין בכוחם לעמוד על שלהם, וּמַטֵּי משפט ה גֵר, שאף לו אין הגנה בהיותו זר, וְְכל אלה לֹא יְְרֵאוּנִי. אָמַר ה' צְְבָאוֹת. הם פועלים בהיחבא או מנצלים את החלשים, אבל אני הוא היודע ועד, אגַלה מעשיהם ואביאם למשפט.

• כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי, השתניתי. אין בי זקנה, ולא חדלתי מלהתערב בעולמי. וְְאַתֶּם, בְְּנֵי־יַעֲקֹב, לֹא כְְלִיתֶם, אבדתם, מפני שאני שומר עליכ ם. גם אם אתם מוכים ונענשים בשל מעשיכם, הקשר נשאר לעולם. אלו הם שני הפנים של נצח ישראל שאינו פוסק – נצחיות ה' והישרדותו של עם ישראל. ושוב לדברי התוכחה:

• לְְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְְְתֶּם מֵחֻקַּי וְְלֹא שְְׁמַרְְְתֶּם אותם, ואין זו תופעה חדשה. שׁוּבוּ אֵלַי, וְְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. אָמַר ה' צְְבָאוֹת. קריאה כללית זו מופיעה כמה פעמים בספרי הנבואה. מכיוון שהמבנה החיצוני של החברה יציב לכאורה, אין התפוררות גלויה לעין, וגם החטאים שהוזכרו נעשים בדרך כלל בסתר – וַאֲמַרְְְתֶּם בהיתממות : בַּמֶּה נָשׁוּב? על מה עלינו לעשות תשובה? הרי אנחנו נוהגים כשורה.

• הֲיִקְְְבַּע אָדָם, האם אדם יכול לגזול את אֱלֹהִים?! כִּי אַתֶּם קֹבְְעִים אֹתִי.וַאֲמַרְְְתֶּם: בַּמֶּה קְְבַעֲנוּךָ?והתשובה: שימו לב להתנהגותכם בעניין הַמַּעֲשֵׂר וְְהַתְְּרוּמָה, ותראו כיצד אתם גוזלים אותי.

• בַּמְְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים. אתם סופגים קללות שונות, ובשל כך אֹתִי אַתֶּם קֹבְְְעִים, אתם מרמים או מקמצים בנתינת המעשרות. כך נוהג הַגּוֹי, העם כֻּלּוֹ.

• הָבִיאוּ אֶת־כָָּל־הַמַּעֲשֵׂר אֶל־בֵּית הָאוֹצָר, מקום שבו ירוכזו כל המעשרות, וִיהִי המעשר טֶרֶף, אוכל בְְּבֵיתִי. המעשר יחולק ללויים בבית ה'. וּבְְְחָנוּנִי, בחנו אותי נָא בָּזֹאת, אָמַר ה' צְְבָאוֹת, אִם־לֹא אֶפְְְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְְּרָכָה עַד־בְְּלִי־דָי, ללא גבול. אף על פי שאסור לנסות את ה', בתחום זה הוא מציע שיבחנו אותו, ומבטיח שכשיביאו את המעשר כראוי, תושפע עליהם הברכה.

• וְְגָעַרְְְתִּי לָכֶם, למענכם בָּאֹכֵל, במיני המזיקים האוכלים את התבואה, ואסלק אותם מכם, וְְלֹֹא־יַשְְְׁחִת לָכֶם האוכל אֶת־פְְּרִי הָאֲדָמָה, וְְלֹא־תְְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה. הגפן, המסמלת במקרא את האימהות והאומה, לא תשכל את אשכולותיה, אלא תניב פֵּרותיה בשלמות, כאשר אתם תתנו את המוטל עליכם בלב שלם וביד רחבה. אָמַר ה' צְְבָאוֹת.

• וְכאשר כך תעשו, אִשְְּׁרוּ, ישבחו ויעודדו אֶתְְְכֶם כָָּל־הַגּוֹיִם. כִּי־תִהְְְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ, ארץ חמדה, רצויה, מיוחדת ומשובחת. אָמַר ה' צְְבָאוֹת. דו – שיח נוסף:

• חָזְְְקוּ, קשים עָלַי דִּבְְְרֵיכֶם. אָמַר ה'.וַאֲמַרְְְתֶּם: מַה־נִּדְְְבַּרְְְנוּ, שוחחנו קשה עָלֶיךָ?

• אֲמַרְְְתֶּם, לאו דווקא בדברים ישירים או במחאות פומביות, אלא בשיחות שבין אדם לחברו וברטינות אדם בביתו : שָׁוְְְא, לחינם עֲבֹד אֱלֹהִים, וּמַה־בֶּצַע, תועלת כִּי שָׁמַרְְְנוּ מִשְְְׁמַרְְְתּוֹ וקיימנו את מצוותיו, וְְכִי הָלַכְְְנוּ קְְדֹרַנִּית מִפְְּנֵי ה' צְְבָאוֹת?! אנחנו הולכים באפלה, שפופים ומוגבלים מרוב מצוות ומחויבויות, ומה אנו מרוויחים מכך?!

• וְְעַתָּה, בסופו של דבר אֲנַחְְְנוּ מוצאים את עצמנו מְְאַשְְּׁרִים, משבחים ומחזקים זֵדִים, בראותנו את הרשעים מצליחים ומאושרים. גַּם־נִבְְְנוּ, שוקמו, העמידו בנים עֹשֵׂי רִשְְְׁעָה, והם גַּם בָּחֲנוּ את אֱלֹהִים בחטאם – וַיִּמָּלֵטוּ מן העונש. אלו הדברים שקשה לי לשמוע, אומר ה'.

• אָז נִדְְְבְְּרוּ יִרְְְאֵי ה' אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ. בשעה שעובדי האלוקים ושומרי משמרתו מרגישים שהחיים מדכאים, ובמקום להתלונן הם משוחחים זה עם זה כדי לעודד איש את רעהו, דיבוריהם אינם יוצאים לריק. וַיַּקְְְשֵׁב ה' וַיִּשְְְׁמָע את שיחותיהם השקטות על אודות יראת ה' ומה שמתחייב ממנה, וַיִּכָּתֵב השיח ב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְְפָנָיו לְְיִרְְְאֵי ה' וּלְְְחֹשְְְׁבֵי שְְׁמוֹ, ההוגים בדרכי ה' ובידיעתו. לכם נדמה שדיבוריכם ומאמציכם אינם נושאים פרי; דעו לכם שה' שומע ומנציח הכול. וכך ה' משיב על תלונותיכם הקשות, בראותכם צדיקים קדורניים ורשעים מאושרים:

• וְְהָיוּ אותם יראי ה' לִי, אָמַר ה' צְְבָאוֹת, לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְְגֻלָּה, מכין אוצר. בבוא היום המיוחד, יום הדין והגאולה, אני מבטיח לגונן עליהם – וְְחָמַלְְְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְְְמֹל אִישׁ עַל־בְְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. אז יתברר עד כמה הם קרובים אלי, לא רק כילדַי האהובים אלא כבנים אוהבים הרוצים לעשות נחת לאביהם.

• וְְשַׁבְְְתֶּם וּרְְְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְְרָשָׁע, בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. העניינים הללו, שעכשיו אינם נראים, יתגלו בפומבי. בהמשך לנבואה על העתיד לקרות ביום הגאולה –

• כִּי הִנֵּה הַיּוֹם הגדול בָּא, והוא יהיה בֹּעֵר כַּתַּנּוּר. וְְהָיוּ כָָל־זֵדִים וְְכָָל־עֹשֵׂה רִשְְְׁעָה כמו קַשׁ, וְְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא, אָמַר ה' צְְבָאוֹת. אור השמש הלוהט ישרוף את כל הרשעים כאילו היו קש, אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב, ישאיר לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְְעָנָף, שריד ופליט.

• וְְזָרְְְחָה לָכֶם, יִרְְְאֵי שְְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְְדָקָה, ישועה, וּמַרְְְפֵּא בִּכְְְנָפֶיהָ, בקרני אורה הפרושות. וִיצָאתֶם וּפִשְְְׁתֶּם, תשמינו ותעודנו, תתרחבו או תרקדו בשמחה כְְּעֶגְְְלֵי מַרְְְבֵּק, כמו עגלים שמפטמים אותם. בזמן שכל הרשעים יושמדו, אתם תתפנקו ותיהנו מן השפע.

• וְְעַסּוֹתֶם, תמעכו כעיסה את ה רְְשָׁעִים, כִּי־יִהְְְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְְְלֵיכֶם, בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. אָמַר ה' צְְבָאוֹת. כשתזרח האמת ותתגלה כאור יום, יכלו עושי הרשע לאורה, ואילו הצדיקים ישמחו בה. לאחר כמה וכמה נבואות שחלקן עסקו בנושאים פרטיים וחלקן בבעיות כלליות, נחתם ספר מלאכי במסר של פרדה, ובו עניינים גדולים ועיקריים הקשורים להתנהגות ויחס:

• זִכְְְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְְְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ – את משה בְְחֹרֵב עַל־כָָּל־יִשְְְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְְְׁפָּטִים.

• הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְְְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְְהַנּוֹרָא. יום ה' מתואר פה ובמקומות אחרים כיום מאיים ולא ברור, שבו ייעשה דין ברשעים, ויינתן שכר לצדיקים. לפני בואו יתגלה אליהו הנביא. אליהו, מבשר הגאולה, יבוא כדי להכין את הדברים ולתקן כל מה שאפשר לקראתה. בעולם שאינו גאול רחוקים הבנים והאבות אלו מאלו.

• וְְהֵשִׁיב אליהו לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים, וְְלֵב בָּנִים ישיב עַל־אֲבוֹתָם. אליהו יגרום לפיוס גדול בין הדורות. הוא יעורר את העם לקראת ההזדמנות האחרונה לחרטה ולשיבה מן הדרך הרעה; פֶּן, שאם לא כן אָבוֹא וְְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם. בין כך ובין כך אתגלה באותו יום, אבל אם אמצא שלב האבות ולב הבנים לא ש בו אלי, וכתוצאה מכך הם עדיין עומדים ברשעם, העולם עלול להתמוטט. מסורת עתיקה היא שבארבעה ספרים במקרא המסתיימים בפסוק לא מעודד, גומרים את הקריאה בפסוק שנאה ונעים יותר לסיים בו. למעשה, חוזרים על הפסוק שלפני האחרון: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְְְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְְהַנּוֹרָא. זוהי בשורת הנחמה החותמת את תקופת הנביאים, והיא הנבואה האחרונה בתנך: שמרו את ברית העבר, וזכרו את העתיד לבוא.