מיכה-פרק-3

ביאורים

• וָאֹמַר: שִׁמְְְעוּ־נָא, רָאשֵׁי יַעֲקֹב וּקְְְצִינֵי בֵּית יִשְְְׂרָאֵל, הֲלוֹא לָכֶם, עליכם, אתם אמורים לָדַעַת אֶת־הַמִּשְְְׁפָּט, החוק והיושר.

• שֹׂנְְאֵי טוֹב וְְאֹהֲבֵי רָע, גֹּזְְלֵי עוֹרָם של בני האדם מֵעֲלֵיהֶם ועושקי שְְְׁאֵרָם, בשרם מֵעַל עַצְְְמוֹתָם, עצמותיהם.

• ואתם אלה אֲשֶׁר אָכְְלוּ שְְׁאֵר, בשר עַמִּי, המסכנים, וְְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְְְשִׁיטוּ, וְְאֶת־עַצְְְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ, שברו, וּפָרְְשׂוּ, חתכו לפרוסות כַּאֲשֶׁר עושים בַּסִּיר , וּכְְְבָשָׂר ששמים בְְּתוֹךְְְ קַלָּחַת.

• אָז, בבוא הזמן יִזְְְעֲקוּ המנהיגים הללו אֶל־ה' – וְְלֹא יַעֲנֶה אוֹתָם, וְְיַסְְְתֵּר פָּנָיו מֵהֶם בָּעֵת הַהִיא כַּאֲשֶׁר, כמו שהם הֵרֵעוּ מַעַלְְלֵיהֶם.

• כֹּה אָמַר ה' עַל־הַנְְּבִיאִים הַמַּתְְְעִים, המטעים אֶת־עַמִּי. אלו הם מעין מנהיגים רוחניים, כ'אנשי הרוח' של היום, הַנֹּשְְׁכִים בְְּשִׁנֵּיהֶם – וְְקָרְְאוּ שָׁלוֹם. מי שנותן להם דבר לנגוס בו, לאכול – לו הם מבשרים שלום וכל טוב, ואילו אֲשֶׁר לֹא־יִתֵּן עַל־פִּיהֶם – וְְקִדְְּשׁוּ עָלָיו מִלְְְחָמָה. מי שאינו מפרנס אותם מואשם ומושמץ על ידם.

• לָכֵן יבוא לַיְְְלָה לָכֶם מלראות בו חָזוֹן, וְְחָשְְׁכָה לָכֶם מִל קְְּסֹם, וּבָאָה, תשקע הַשֶּׁמֶשׁ עַל־הַנְְּבִיאִים וְְקָדַר, יחשך עֲלֵיהֶם הַיּוֹם.

• וּבֹשׁוּ הַחֹזִים וְְחָפְְרוּ, ייכלמו הַקֹּסְְמִים, וְְעָטוּ, יעטפו עַל־שָׂפָם כֻּלָּם. מנהג האבלים היה לעטוף לפחות את חלקם התחתון של הפנים, כך שהבגד מכסה את השפם, כִּי אֵין לכם מַעֲנֵה, דבר אֱלֹהִים.

• וְְאוּלָם אָנֹכִי, הנביא, מָלֵאתִי, התמלאתי כֹחַ אֶת, עם רוּחַ ה' וּמִשְְְׁפָּט, תוכחה וּגְְְבוּרָה, בין השאר על מנת לְְהַגִּיד לְְיַעֲקֹב פִּשְְְׁעוֹ, וּלְְְיִשְְְׂרָאֵל – חַטָּאתוֹ. נביאי השקר אינם אלא א נשי רוח מאולפים. הם מנבאים טובה והצלחה לתומכיהם, וצופים רעות לאלה שאינם מסייעים להם. אולם בסופו של דבר, רק הנביא המלא רוח ה' יישאר עם רוחו, למרות שהוא איננו מחניף לבעלי הכוח ואינו אומר רק את הדברים ששומעיו רוצים לשמוע.

• שִׁמְְְעוּ־נָא זֹאת, רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְְְצִינֵי בֵּית יִשְְְׂרָאֵל, הַמְְתַעֲבִים, מרחיקים מִשְְְׁפָּט, וְְאֵת כָָּל־הַיְְְשָׁרָה, הדרכים הישרות יְְעַקֵּשׁוּ, הם מעקמים.

• בֹּנֶה את העיר צִיּוֹן בְְּדָמִים, בעושק ממון, או: בפגיעה בנפש, ואת ירוּשָׁלִַם – בְְּעַוְְְלָה, מעשה שאינו הגון.

• רָאשֶׁיהָ בְְּשֹׁחַד יִשְְְׁפֹּטוּ, וְְכֹהֲנֶיהָ בִּמְְְחִיר, בהתאם למחיר שמשולם יוֹרוּ, וּנְְְבִיאֶיהָ בְְּכֶסֶף יִקְְְסֹמוּ, וְְעַל־ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר: הֲלוֹא ה' בְְּקִרְְְבֵּנוּ, לֹא־תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. יושבי ירושלים הניחו שמקדש ה' יגן עליהם מפני כל פורענות.

• לָכֵן בִּגְְְלַלְְְכֶם צִיּוֹן כמו שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ. שלא כתחושת הביטחון שלכם, חטאיכם יגרמו לציון להיהרס ולהפוך לשדה חרושה. וִירוּשָׁלִַם ל עִיִּין, תלי חרבות תִּהְְְיֶה, וְְהַר הַבַּיִת יהפוך לְְבָמוֹת יָעַר, מקום מוגבה של צמחייה שאין בו אנשים.