מיכה-פרק-5

ספר

ביאורים

  • וְְאַתָּה, יושב בֵּית־לֶחֶם אֶפְְְרָתָה, צָעִיר לִהְְְיוֹת, הנך בְְּאַלְְְפֵי יְְהוּדָה. בית דוד בא מבית לחם אפרתה , ותת – השבט שלו הוא משפחה צעירה או שולית בשבט. מִמְְּךָ, מהענף הזה לִי יֵצֵא זה שעתיד לִהְְְיוֹת מוֹשֵׁל בְְּיִשְְְׂרָאֵל, וּמוֹצָאֹתָיו, אתה מקום מוצאו של מלך ישראל מִקֶּדֶם, מִימֵי עוֹלָם.

  • לָכֵן יִתְְּנֵם – את יהודה ה' ביד זרים עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה, עד שיגיע זמן הגאולה, המתוארת כלידה המלווה בזעזוע ופחד. וְְיֶתֶר אֶחָיו של המושל הזה יְְשׁוּבוּן עַל, ישובו לארצם עם בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל משאר השבטים.

  • וְְעָמַד אז, כשתגיע השעה, וְְרָעָה אותו צעיר באלפי יהודה את ישראל בְְּעֹז ה', בִּגְְְאוֹן, בגודל, בתוקף וברוממות שֵׁם ה' אֱלֹהָיו, וְְיָשָׁבוּ כל ישראל במקומם לבטח כִּי־עַתָּה, באותה שעה יִגְְְדַּל כבוד המלך הזה עַד־אַפְְְסֵי אָרֶץ, קצות עולם.

  • וְְהָיָה זֶה, אז שָׁלוֹם גמור – אַשּׁוּר כִּי, אם יָבוֹא בְְאַרְְְצֵנוּ כדי לפגוע בנו, וְְכִי יִדְְְרֹךְְְ בְְּאַרְְְמְְנוֹתֵינוּוַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְְְעָה רֹעִים וּשְְְׁמֹנָה נְְסִיכֵי אָדָם, שליטים ומפקדי צבא. ייתכן שזהו ביטוי לריבוי אנשי המלחמה, דימוי סמלי ורוחני או אנשים ומאורעות ממשיים. בתלמוד ישנה מסורת המזהה את שבעת הרועים ושמונת הנסיכים עם דמויות מההיסטוריה היהודית.

  • וְְרָעוּ, ירוצצו אותם קצינים אֶת־אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב, וְְאֶת־אֶרֶץ נִמְְְרוֹד, כינוי לאשור בִּפְְְתָחֶיהָ, בשערי הארץ, וְְהִצִּיל מלך ישראל מֵאַשּׁוּר כִּי־יָבוֹא בְְאַרְְְצֵנוּ, וְְכִי יִדְְְרֹךְְְ בִּגְְְבוּלֵנוּ. אשור הייתה הממלכה הגדולה ביותר באותה תקופה, ונחשבה לכוח הצבאי והמדיני החזק ביותר באזור. כאן הנביא אומר שבבוא העת הכוח יהיה בידינו, ואנחנו נהדוף את האשורים עד ארצם, וגם שם נשליט סדר.

  • וְְהָיָה, תהיה שְְׁאֵרִית יַעֲקֹב באחרית הימים בְְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְְּברכת ה טַל מֵאֵת ה', ו כִרְְְבִיבִים, טיפות גשם עֲלֵי־עֵשֶׂב, אֲשֶׁר העשב לֹא־יְְקַוֶּה לְְאִישׁ וְְלֹא יְְיַחֵל, יצפה לִבְְְנֵי אָדָם, שכן די לו בברכת שמים, ואין הוא זקוק להשקיה מלאכותית. כך תקוותם של ישראל לא תישען על בשר ודם.

  • וְְהָיָה שְְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים חזקה ובטוחה כְְּאַרְְְיֵה בְְּבַהֲמוֹת, בין חיות ה יַעַר, כִּכְְְפִיר בְְּעֶדְְְרֵי־צֹאן, שאינו מפחד מהם אלא הם יראים ממנו, אֲשֶׁר אִם עָבַר ביניהם וְְרָמַס וְְטָרַף כרצונו וְְאֵין מַצִּיל מפיו. כאשר יגיע ישראל למדרגתו הראויה, הוא לא יזדקק לאחרים, והכול יתייראו מפניו. והנביא פונה לישראל:

  • תָּרֹם יָדְְְךָ, תתגבר עַל־צָרֶיךָ, שונאיך, וְְכָָל־אֹיְְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ.

  • וְְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא, נְְאֻם־ה', וְְהִכְְְרַתִּי סוּסֶיךָ – הסוסים היו משמשים בעיקר לקרב – מִקִּרְְְבֶּךָ, וְְהַאֲבַדְְְתִּי מַרְְְכְְּבֹתֶיךָ, מרכבות המלחמה שלך, כי לא יהיה בהן צורך.

  • וְְהִכְְְרַתִּי עָרֵי חומה מ אַרְְְצֶךָ, וְְהָרַסְְְתִּי כָָּל־מִבְְְצָרֶיךָ.

  • וְְהִכְְְרַתִּי כְְשָׁפִים מִיָּדֶךָ, וּמְְְעוֹנְְְנִים, מגלי עתידות המתייחסים למראה העננים, או לעונות, כלומר לזמנים המתאימים במיוחד למעשים מסוימים, לֹא יִהְְְיוּ־לָךְְְ. המעוננים והמכשפים שבהם בוטחים הפונים אליהם, ובעזרתם הם מנחשים את מהלכי האויבים, גם הם יעברו מן העולם.

  • וְְהִכְְְרַתִּי פְְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְְְבֶּךָ, וְְלֹא־תִשְְְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.

  • וְְנָתַשְְְׁתִּי, אעקור את אֲשֵׁירֶיךָ, עצי העבודה הזרה מִקִּרְְְבֶּךָ, וְְהִשְְְׁמַדְְְתִּי את עָרֶיךָ, שונאיך.

  • וְְעָשִׂיתִי בְְּאַף וּבְְְחֵמָה, בכעס רב נָקָם אֶת־הַגּוֹיִם, בגויים אֲשֶׁר לֹא שָׁמעוּ בקולי.

פסוקים

  1. ואתה בית־לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם
  2. לכן יתנם עד־עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על־בני ישראל
  3. ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי־עתה יגדל עד־אפסי־ארץ
  4. והיה זה שלום אשור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם
  5. ורעו את־ארץ אשור בחרב ואת־ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי־יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו
  6. והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי־עשב אשר לא־יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם
  7. והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל
  8. תרם ידך על־צריך וכל־איביך יכרתו
  9. והיה ביום־ההוא נאם־יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך
  10. והכרתי ערי ארצך והרסתי כל־מבצריך
  11. והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו־לך
  12. והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא־תשתחוה עוד למעשה ידיך
  13. ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך
  14. ועשיתי באף ובחמה נקם את־הגוים אשר לא שמעו

פסוקים מנוקד

  1. וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם׃
  2. לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
  3. וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי־עַתָּה יִגְדַּל עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ׃
  4. וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי־יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם׃
  5. וְרָעוּ אֶת־אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב וְאֶת־אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי־יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ׃
  6. וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְהוָה כִּרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא־יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם׃
  7. וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׃
  8. תָּרֹם יָדְךָ עַל־צָרֶיךָ וְכָל־אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ׃
  9. וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ׃
  10. וְהִכְרַתִּי עָרֵי אַרְצֶךָ וְהָרַסְתִּי כָּל־מִבְצָרֶיךָ׃
  11. וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ וּמְעוֹנְנִים לֹא יִהְיוּ־לָךְ׃
  12. וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְלֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ׃
  13. וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהִשְׁמַדְתִּי עָרֶיךָ׃
  14. וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה נָקָם אֶת־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמֵעוּ׃

מקומות

  • בית לחם (יהודה)

    עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים.
    מזוהה כיום בתחום בית לחם המודרנית.

  • אשור

    שם האימפריה ושם עיר הבירה שלה כשם האל בו האמינו תושבי המקום.
    שמו המודרני של האתר הוא קלעת שרקאת.
    אשור נמצאת באזור צפון עירק של ימינו.