נחמיה-פרק-11

ביאורים

• וַיֵּשְְׁבוּ אמנם שָׂרֵי־הָעָם בִּירוּשָׁלִָם, אבל עכשיו, משבנו את חומותיה של ירושלים, התברר שהחומות מקיפות שטח גדול יחסית, והעיר ריקה מאדם. ועל כן שְְְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְְהָבִיא אֶחָד מִן־הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, תשעת החלקים האחרים ישבו בֶּעָרִים השונות. החליטו שעשירית מהאנשים יעברו לגור בירושלים לפי הגרלה.

• וַיְְְבָרְְכוּ הָעָם לְְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְְְנַדְְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִָם. המגורים בירושלים דרשו מסירות, ולכן העם חיזק בברכתו את המתנדבים.

• וְְאֵלֶּה שיפורטו להלן רָאשֵׁי הַמְְּדִינָה אֲשֶׁר יָשְְׁבוּ בִּירוּשָׁלִָם. וּבְְְעָרֵי, בערי יְְהוּדָה האחרות יָשְְׁבוּ בני העם אִישׁ בַּאֲחֻזָּתוֹ בְְּעָרֵיהֶם – יִשְְְׂרָאֵל, הַכֹּהֲנִים וְְהַלְְוִיִּם וְְהַנְְּתִינִים וּבְְְנֵי עַבְְְדֵי שְְׁלֹמֹה.

• וּבִירוּשָׁלִַם יָשְְׁבוּ בעיקר מִבְְּנֵי יְְהוּדָה וּמִבְְּנֵי בִנְְְיָמִן.מִבְְּנֵי יְְהוּדָה: עֲתָיָה בֶן־עֻזִּיָּה בֶּן־זְְכַרְְְיָה בֶן־אֲמַרְְְיָה בֶּן־שְְׁפַטְְְיָה בֶן־מַהֲלַלְְְאֵל מִבְְּנֵי פָרֶץ בן יהודה.

• וּמַעֲשֵׂיָה בֶן־בָּרוּךְְְ בֶּן־כָָּל־חֹזֶה, שם פרטי או כינוי, בֶּן־חֲזָיָה בֶן־עֲדָיָה בֶן־יוֹיָרִיב בֶּן־זְְכַרְְְיָה בֶּן־הַשִּׁלֹנִי, שֵׁלָה בן יהודה.

• כָָּל־בְְּנֵי־פֶרֶץ הַיֹּשְְׁבִים בִּירוּשָׁלִָם מנו אַרְְְבַּע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְְְׁמֹנָה אַנְְְשֵׁי־חָיִל.

• וְְאֵלֶּה בְְּנֵי בִנְְְיָמִן שישבו בירושלים: המנהיג היה סַלֻּא בֶּן־מְְשֻׁלָּם בֶּן־יוֹעֵד בֶּן־פְְּדָיָה בֶן־קוֹלָיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה בֶּן־אִיתִיאֵל בֶּן־יְְשַׁעְְְיָה.

• וְְאַחֲרָיו במעלה גַּבַּי ו סַלָּי. סך כל בני בנימין בירושלים – תְְּשַׁע מֵאוֹת עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁמֹנָה.

• וְְיוֹאֵל בֶּן־זִכְְְרִי פָּקִיד, ממונה עֲלֵיהֶם – על הראשים הללו, וִיהוּדָה בֶן־הַסְְּנוּאָה המופקד עַל־הָעִיר מִשְְְׁנֶה לפקיד.

• מִן־הַכֹּהֲנִים היו בירושלים יְְדַעְְְיָה בֶן־יוֹיָרִיב ויָכִין,

• שְְׂרָיָה בֶן־חִלְְְקִיָּה בֶּן־מְְשֻׁלָּם בֶּן־צָדוֹק בֶּן־מְְרָיוֹת בֶּן־אֲחִיטוּב שהיה נְְגִד, הממונה על בֵּית הָאֱלֹהִים, הכהן הגדול.

• וַאֲחֵיהֶם, כל עֹשֵׂה הַמְְּלָאכָה לַבַּיִת פנימה – שְְׁמֹנֶה מֵאוֹת עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁנָיִם. וַעֲדָיָה בֶּן־יְְרֹחָם בֶּן־פְְּלַלְְְיָה בֶּן־אַמְְְצִי בֶן־זְְכַרְְְיָה בֶּן־פַּשְְְׁחוּר בֶּן־מַלְְְכִּיָּה.

• וְְאֶחָיו רָאשִׁים לְְאָבוֹת, ראשי משפחות – מָאתַיִם אַרְְְבָּעִים וּשְְְׁנָיִם, וַעֲמַשְְְׁסַי בֶּן־עֲזַרְְְאֵל בֶּן־אַחְְְזַי בֶּן־מְְשִׁלֵּמוֹת בֶּן־אִמֵּר.

• וַאֲחֵיהֶם גִּבֹּרֵי חַיִל מנו מֵאָה עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁמֹנָה, וּפָקִיד עֲלֵיהֶם היה זַבְְְדִּיאֵל בֶּן־הַגְְּדוֹלִים, כינוי או שמו של אדם פרטי.

• וּמִן־הַלְְוִיִּם: שְְׁמַעְְְיָה בֶן־חַשּׁוּב בֶּן־עַזְְְרִיקָם בֶּן־חֲשַׁבְְְיָה בֶּן־בּוּנִּי

• וְְשַׁבְְּתַי וְְיוֹזָבָד עַל־הַמְְּלָאכָה הַחִיצֹנָה, שמחוץ לְְבֵית הָאֱלֹהִים, כגון שוטרים וממונים על האוצרות, מֵרָאשֵׁי הַלְְוִיִּם.

• וּמַתַּנְְְיָה בֶן־מִיכָא בֶּן־זַבְְְדִּי בֶן־אָסָף היה רֹאשׁ הַתְְּחִלָּה, הממונה הפותח אשר יְְהוֹדֶה, יודה לַתְְּפִלָּה. מתניה עמד בראש הלויים שהשמיעו את מזמורי ההודיה לה'. וּבַקְְְבֻּקְְְיָה היה מִשְְְׁנֶה למתניה מֵאֶחָיו, וְְעַבְְְדָּא בֶּן־שַׁמּוּעַ בֶּן־גָּלָל בֶּן־יְְדוּתוּן.

• כָָּל־הַלְְוִיִּם שהתגוררו בְְּעִיר הַקֹּדֶשׁ – מָאתַיִם שְְׁמֹנִים וְְאַרְְְבָּעָה.

• וְְהַשּׁוֹעֲרִים, שגם הם לויים שנושאים בתפקיד מיוחד: עַקּוּב, טַלְְְמוֹן וַאֲחֵיהֶם הַשֹּׁמְְרִים בַּשְְּׁעָרִים – מֵאָה שִׁבְְְעִים וּשְְְׁנָיִם.

• וכאמור שְְְׁאָר יִשְְְׂרָאֵל, הַכֹּהֲנִים ו הַלְְוִיִּם ישבו בְְּכָָל־עָרֵי יְְהוּדָה אִישׁ בְְּנַחֲלָתוֹ.

• וְְהַנְְּתִינִים היו יֹשְְׁבִים בָּעֹפֶל, תל או מבצר של העיר. וְְצִיחָא וְְגִשְְְׁפָּא הנתינים היו המנהיגים הממונים עַל־הַנְְּתִינִים.

• וּפְְְקִיד הַלְְוִיִּם בִּירוּשָׁלִַם היה עֻזִּי בֶן־בָּנִי בֶּן־חֲשַׁבְְְיָה בֶּן־מַתַּנְְְיָה בֶּן־מִיכָא, מִבְְּנֵי אָסָף הַמְְשֹׁרְְרִים, והוא עמד לְְנֶגֶד, אל מול מְְלֶאכֶת בֵּית־הָאֱלֹהִים. עוזי היה המפקח האחראי על העבודה והתפקידים,

• כִּי־מִצְְְוַת הַמֶּלֶךְְְ עֲלֵיהֶם. חלק מעבודת המקדש נעשה גם במצוות מלך פרס, ובמובן זה עבודתם כרוכה גם במילוי פקודות מלכות. וַאֲמָנָה, התחייבות מוטלת עַל־הַמְְשֹׁרְְרִים לשיר דְְּבַר־יוֹם בְְּיוֹמוֹ.

• וּפְְְתַחְְְיָה בֶּן־מְְשֵׁיזַבְְְאֵל מִבְְּנֵי־זֶרַח בֶּן־יְְהוּדָה היה לְְיַד הַמֶּלֶךְְְ, ממונה מטעם המלך לְְכָָל־דָּבָר לָעָם, צורכי העם.

• וְְאֶל־הַחֲצֵרִים, היישובים הפרוזים, שאינם מוקפים חומה בִּשְְְׂדֹתָם, בתחומם, מִבְְּנֵי יְְהוּדָה יָשְְׁבוּ בְְּקִרְְְיַת הָאַרְְְבַּע, חברון וּבְְְנֹתֶיהָ, היישובים הסמוכים לה וּבְְְדִיבֹן וּבְְְנֹתֶיהָ וּבִיקַבְְְצְְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ, מקומות קבועים למחצה,

• וּבְְְיֵשׁוּעַ וּבְְְמֹלָדָה וּבְְבֵית־פָּלֶט

• וּבַחֲצַר שׁוּעָל וּבִבְְְאֵר שֶׁבַע וּבְְְנֹתֶיהָ. בראשונה היו הערים הללו בנחלת בני שמעון, אבל נראה שבאותו זמן שבט שמעון כבר לא היה שבט מוגדר לעצמו.

• וּבְְְצִקְְְלַג, שהשתייכה בזמנה לבית דוד, וּבִמְְְכֹנָה וּבִבְְְנֹתֶיהָ

• וּבְְְעֵין רִמּוֹן וּבְְְצָָרְְְעָה וּבְְְיַרְְְמוּת,

• זָנֹחַ, עֲדֻלָּם וְְחַצְְְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְְְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְְְנֹתֶיהָ, וַיַּחֲנוּ מִבְְּאֵר־שֶׁבַע עַד־גֵּיא הִנֹּם שבירושלים.

• וּבְְְנֵי בִנְְְיָמִן התיישבו מִגָּבַע, מִכְְְמָשׂ וְְעַיָּה וּבֵית־אֵל וּבְְְנֹתֶיהָ,

• עֲנָתוֹת, נֹב, עֲנָנְְיָה,

• חָצוֹר, רָמָה, גִּתָּיִם,

• חָדִיד, צְְבֹעִים, נְְבַלָּט,

• לֹד וְְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים. חלק מהערים ידועות כערי בנימין מאז ומקדם.

• וּמִן־הַלְְוִיִּם היו מַחְְְלְְקוֹת, קבוצות שבאו לארץ יְְהוּדָה ו לְְבִנְְְיָמִין.