במדבר-פרק-34

ביאורים

• וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:

• צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ הזו, ארץ כְּנָעַן. זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ:

• וְהָיָה לָכֶם פְּאַת, צד נֶגֶב, דרום – מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי, ליד אֱדוֹם בקצה הגבול הדרומי –מזרחי, וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה הדרומי של יָם הַמֶּלַח – קֵדְמָה, מזרחה. זו תהיה הנקודה המזרחית של הגבול הדרומי של הארץ.

• וְנָסַב, יסתובב, יפנה לָכֶם הַגְּבוּל מים המלח מִנֶּגֶב, מדרום לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, ליד צִן, וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו, הגבול ימשיך ויצא מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה, לעצמון.

• וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה, לנחל מִצְרָיִם, ואדי אל עריש לפי המסורת המקובלת, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה, אל הים התיכון.

• וּגְבוּל יָם, מערב – וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל, הים התיכון וּגְבוּל, כולל מה שסמוך לשפת הים, כולל שוניות ואיים קטנים. זֶה יִּהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם.

• וְזֶה יִּהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן: מִן הַיָּם הַגָּדֹל במערב תְּתָאוּ לָכֶם, תפנו ותבואו, או: תסמנו לכם תוואי הפונה כלפי הֹר הָהָר.

• מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת, הדרך אל חמת, או: שם מקום הוא השוכן בארץ חמת. וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה, לצדד.

• וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה, לזפרון. וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן, זֶה יִּהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן. גם אם אין ודאות לגבי זיהוי כל האתרים הללו, הם נמצאים בסביבות הגבול הצפוני של סוריה היום. גבולה הצפוני של הארץ מגיע רחוק מאוד, כך שהארץ כוללת, למשל, את העיר חַלבּ שבצפון סוריה.

• וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, צרו תוואי, סמנו קו לִגְבוּל קֵדְמָה, מזרח – מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה.

• וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה, מִקֶּדֶם לָעָיִן, למעיין כלשהו, או: לימת החולה. וְיָרַד הַגְּבֻל משם כמעט בקו ישר, וּמָחָה, ויתחכך, וייגע עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה, בשפתו המזרחית של ים כנרת.

• וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה, אל הירדן, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו – סופו ב יָם הַמֶּלַח. זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב.

• וַיְצַו משֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל, אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת, השבטים וַחֲצִי הַמַּטֶּה.

• כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי לְבֵית אֲבֹתָם חלק, וּמַטֵּה בְנֵי הַגָּדִי לְבֵית אֲבֹתָם וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם בעבר הירדן.

• שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה לָקְחוּ את נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ קֵדְמָה מִזְרָחָה, בעבר הירדן המזרחי.

• וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:

• אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם, יפקחו כשתחלקו אֶת הָאָרֶץ: אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן הגדול, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.

• וְנָשִׂיא אֶחָד, נָשִׂיא אֶחָד מִכל מַּטֶּה, תִּקְחוּ כנציגיהם לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ.

• וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים: לְמַטֵּה יְהוּדָה – כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שהיה מהזקנים הבודדים שנשארו מיוצאי מצרים.

• וּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן – שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד.

• לְמַטֵּה בִנְיָמִן – אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן.

• וּלְמַטֵּה בְנֵי דָן היה נָשִׂיא – בֻּקִּי בֶּן יָגְלִי.

• לִבְנֵי יוֹסֵף: לְמַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה נָשִׂיא – חַנִּיאֵל בֶּן אֵפֹד.

• וּלְמַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם נָשִׂיא – קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן.

• וּלְמַטֵּה בְנֵי זְבוּלֻן נָשִׂיא – אֱלִיצָפָן בֶּן פַּרְנָךְ.

• וּלְמַטֵּה בְנֵי יִשָּׂשׂכָר נָשִׂיא – פַּלְטִיאֵל בֶּן עַזָּן.

• וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא – אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי.

• וּלְמַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי נָשִׂיא – פְּדַהְאֵל בֶּן עַמִּיהוּד.

• אֵלֶּה האנשים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לְנַחֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לדאוג שהכול ינחלו כראוי בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.