במדבר-פרק-7

ביאורים

• וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בשמן המשחה, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ במשיחה זו וְכן אֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם.

• וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם – הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, השבטים. בספר שמות תוארה הקמת מערכת היררכית של שופטים ושוטרים על העם, אך היחידות המשמעותיות הבסיסיות נותרו השבטים, ובראשיהם – הנשיא שייצג כל אחד מן השבטים. הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים, המסייעים למשה במפקד.

• וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה': שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב, עגלות מטוקסות , אולי מכוסות וקמורות, שהיו כנראה חריגות, שכן רוב העגלות באותם ימים לא היו מקוּרות. יש להניח שהנשיאים בנו את העגלות במיוחד לשם המשכן כי לא סביר שיצאו אתן ממצרים. וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר לגרירת העגלות. עֲגָלָה עַל, בעבור שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים. כל שני נשיאים נתנו עגלה אחת. מכאן שהמתנות היו מתואמות, וְשׁוֹר לְכל אֶחָד, כך שהיו שנים – עשר בקר. וַיַּקְרִיבוּ, קירבו אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן.

• וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

• קַח מֵאִתָּם את המתנות, למרות שלא הופיעו ברשימת הפריטים הדרושים מראש, וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת, לשאת את משא אֹהֶל מוֹעֵד. וְנָתַתָּה אוֹתָם, את העגלות והבקר אֶל הַלְוִיִּם, ויש לחלקם ביניהם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ.

• וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר, וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם:

• אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן – כְּפִי עֲבֹדָתָם. בני גרשון עסקו בעיקר במה שהיה עשוי מאריגים ומעורות. אפשר היה לשאת את כל אלה בידיים, אך קל יותר היה לשאת את המשא הרב הזה בעגלות. גודל העגלות אינו ידוע, אבל כנראה היו גדולות למדי, כך ששתיים מהן הספיקו למשא בני גרשון.

• וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי – כְּפִי עֲבֹדָתָם. כיוון שבני מררי נשאו את קרשי המשכן ואת עמודיו, הם נזקקו לעגלות רבות יותר. בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

• וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן משה לא עגלות ולא בקר כִּי עֲבֹדַת, משא הַקֹּדֶשׁ, כלי המקדש עֲלֵהֶם, על גופם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ, ואינם רשאים להעבירם לבעלי חיים או לאמצעי הובלה אחרים.

• וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, וַיַּקְרִיבוּ, הגישו הַנְּשִׂיאִם בעצמם אֶת קָרְבָּנָם המיוחד לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.

• וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, כדי לתת לכל אחד מהם את מקומו הראוי. ה' הורה על עיצוב מבנה טקסי אחיד, שבו יובאו המתנות יום אחר יום במשך שנים – עשר הימים הראשונים לחנוכת המזבח.

• וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ – נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה.

• וְקָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה שקלי כסף מִשְׁקָלָהּ, כ – 1,300 גרם. גודלה של הקערה יכול להגיע – בהתאם למבנה הקערה ועוביה – לקוטר של 50 סמ; מִזְרָק – כלי קיבול, דק יותר מקערה, מעין ספל גדול או דלי אֶחָד, עשוי כֶּסֶף ומשקלו שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. במשכן נועדו המִזרקים ככלי קיבול – נוזלים שבאמצעותם זרקו את הדם על המזבח. כאן עדיין אין משתמשים בהם באופן הרגיל, אלא שְׁנֵיהֶם, הקערה והמזרק היו מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת שמשקלה עֲשָׂרָה שקלים, עשויה זָהָב ו מְלֵאָה קְטֹרֶת; הכף קטנה יותר מן הקערה והמזרק, אך היא מכילה קטורת, היקרה מן הסולת. הקרבן הכיל את הכלים עם תכולתם.

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד, בן מינו של האיל אך צעיר ממנו בֶּן שְׁנָתוֹ – שלושתם לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים זכר אֶחָד לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, קרבן המתנה הנאכל הן על ידי בעליו הן על ידי הכהנים : בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים, תיישים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.

• בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר, נְשִׂיא יִשָּׂשכָר, שכן יששכר נמנה על דגל מחנה יהודה ברשימת הדגלים, והוא מופיע מיד לאחריו.

• הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ הזהה לחלוטין לקרבן קודמו : קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר. מתנות הנשיאים חוזרות על עצמן בנוסח קבוע:

• בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן – אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.

• בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן – אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.

• בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן – שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.

• בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נָשִׂיא לִבְנֵי גָד – אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.

• בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם – אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד.

• בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה – גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר.

• בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי בִנְיָמִן – אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי.

• בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי נָשִׂיא לִבְנֵי דָן – אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי.

• בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, האחד – עשר נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר – פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן.

• בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי נַפְתָּלִי – אֲחִירַע בֶּן עֵינָן.

• קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת – שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף – שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

• כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

• פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ – לְעֹלָה;

• שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד – לְחַטָּאת;

• וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר – שְׁנַיִם, אֵילִם – חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן אֲחִירַע בֶּן עֵינָן.סיכום מתנות הנשיאים:

• זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, שניתנה מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל: קַעֲרֹת כֶּסֶף – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה; מִזְרְקֵי כֶסֶף – שְׁנֵים עָשָׂר; כַּפּוֹת זָהָב – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה; והפירוט:

• שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה שקל – משקל הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף, וְשִׁבְעִים – הַמִּזְרָק הָאֶחָד. סך כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים שניתנו משנים – עשר הנשיאים – אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ;

• כַּפּוֹת זָהָב – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת – עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה שקלים הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כָּל משקל זְהַב הַכַּפּוֹת – עֶשְׂרִים וּמֵאָה ללא הקטורת;

• כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה – שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים. אֵילִם – שְׁנֵים עָשָׂר, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – שְׁנֵים עָשָׂר – וּמִנְחָתָם. ככל קרבנות העולה גם אלו לֻווו במנחה; וּשְׂעִירֵי עִזִּים – שְׁנֵים עָשָׂר לְחַטָּאת;

• וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים – עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים, אֵילִם – שִׁשִּׁים, עַתֻּדִים – שִׁשִּׁים, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה – שִׁשִּׁים. זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ. לאחר שמשחו את המזבח הביאו את הקרבנות החגיגיים כחלק מטקס חניכתו. כל המתנות הללו ניתנו אחרי משיחת המשכן ואחרי שהתגלתה בו שכינה, אך המשכן יפעל גם הלאה –

• וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, עם ה', וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים. וַיְדַבֵּר, וכך ה' דיבר אֵלָיו. בכך יש משום הסבר לכל המתנות והתרומות שהובאו. אין מדובר במבנה סתמי, אלא באוהל שבו מתוועד ה' עם משה. המשכן הוא בחינת מכשיר הקשר של ה' אל עולמו, והתקשורת הישירה הזאת מתחוללת כאשר משה ניגש אל מול ארון הברית.