משלי-פרק-1
ספר
מקבץ
ביאורים
-
מִשְְְׁלֵי, אמרי חכמה קצרים של שְְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִד מֶלֶךְְְ יִשְְְׂרָאֵל.ה הצהרה הפותחת במטרת הדברים מתאימה במידה רבה לכל הספר:
-
לָדַעַת חָָכְְְמָה וּמוּסָר, לְְהָבִין אִמְְְרֵי בִינָה. הספר לא רק מכיל דברי חכמה, הוא מעודד ומדריך לחפש אחריהם ולנסות להבינם.
-
לָקַחַת, לקנות, ללמוד מוּסַר הַשְְְׂכֵּל, לקחים ומסקנות לעשיית צֶדֶק וּמִשְְְׁפָּט וללכת ב מֵשָׁרִים.
-
לָתֵת לִפְְְתָאיִם, תמימים עָָרְְְמָה, חכמה מעשית. ובמלים נרדפות, הספר נותן לְְנַעַר, איש צעיר דַּעַת וּמְְְזִמָּה, תחכום.
-
יִשְְְׁמַע גם ה חָכָם את הדברים הללו וְְיוֹסֶף לֶקַח. גם לו הם עשויים להועיל. וְְאיש נָבוֹן – תַּחְְְבֻּלוֹת, דרכים מושכלות להבנת המציאות יִקְְְנֶה.
-
לְְהָבִין מָשָׁל, פתגם וּמְְְלִיצָה, דִּבְְְרֵי חֲכָמִים וְְחִידֹתָם.וכאן באה אמרה בסיסית:
-
יִרְְְאַת ה' היא ה רֵאשִׁית לכל דָּעַת. מנקודת היסוד הזו אפשר לבנות ולהשכיל מיני דעת שונים. יש לזכור גם את הצד האחר: חָָכְְְמָה וּמוּסָר, שיש בהם יראת ה', אֱוִילִים, טיפשים בָּזוּ, מבזים.
-
שְְׁמַע, הקשב, קבל, בְְּנִי, תלמידי, הצעיר בדרך כלל, את מוּסַר, כללי התנהגות ותוכחת אָבִיךָ, וְְאַל־תִּטֹּשׁ, תעזוב את תּוֹרַת אִמֶּךָ. עליך להחזיק בחינוך שאתה מקבל בבית ההורים, שכן מן הסתם ההורים חפצים שבנם ילך בדרך ישרה.
-
כִּי כמו לִוְְְיַת חֵן, קישוט, סרט נאה הֵם לְְרֹאשֶׁךָ, וכ עֲנָקִים, מחרוזות או עדיים אחרים לְְגַרְְְגְְּרֹתֶיךָ, צווארך.
-
בְְּנִי, אִם־יְְפַתּוּךָ חַטָּאִים, אנשי חטא – אַל־תֹּבֵא, תרצה .
-
אִם־יֹאמְְרוּ לך נערי רחוב שאינם מהוגנים : לְְכָה, בוא אִתָּנוּ, הצטרף לכנופיה שלנו. נֶאֶרְְְבָה לְְדָם, נארוב לשדוד אנשים, נִצְְְפְְּנָה, נתחבא לְְאדם נָקִי, תם חִנָּם, ללא סיכון וללא השקעה, וכך נרוויח הרבה.
-
נִבְְְלָעֵם – את הנקיים כִּשְְְׁאוֹל הבולעת את ה חַיִּים, וּתְְְמִימִים ייבלעו כְְּיוֹרְְדֵי בוֹר, היורדים שלמים אל הקבר. בכוחנו לעשות הכול בלי להשאיר עקבות.
-
כָָּל־הוֹן יָקָר נִמְְְצָא, נְְמַלֵּא בָתֵּינוּ ב שָׁלָל שדוד או גנוב.
-
גּוֹרָלְְךָ תַּפִּיל בְְּתוֹכֵנוּ. חלקך עמנו . לא רק נשתף אותך במטרותינו, אלא גם כִּיס, ארנק אֶחָד יִהְְְיֶה לְְכֻלָּנוּ. מה שנרוויח יתחלק ביננו .
-
בְְּנִי, אַל־תֵּלֵךְְְ בְְּדֶרֶךְְְ כלשהי אִתָּם, מְְנַע רַגְְְלְְךָ מִנְְּתִיבָתָם, מדרכם,
-
כִּי בסופו של דבר רַגְְְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ, וִימַהֲרוּ לִשְְְׁפָָּךְְְ־דָּם. גם אם הם טוענים שיצליחו בקלות לתפוס שלל, ורק ייקחו קצת מותרות מהעשירים, וכיוצא בזה, בפועל הם רצים לרע, ולא יארך הזמן שיגיעו גם לרצח.
-
כִּי ל חִנָּם מְְזֹרָה הָרָשֶׁת בְְּעֵינֵי כָָּל־בַּעַל כָּנָף. בעיני העופות הרשת פרושה בלי סיבה, וכיוון שאין הם יודעים שזו מלכודת הם נתפסים בה. גם אותם אנשי חטא המתפתים להתפרנס מממונם של אחרים, לכודים במלכודת ומנסים גם ללכוד אותך בלא שתהיה ער לכך. זוהי חבורה של חכמים – מצליחים לכאורה, אך אין הם מבינים מה הם עושים.
-
הֵם לְְדָמָם שלהם יֶאֱרֹבוּ, יִצְְְפְְּנוּ, טמנו פח לְְנַפְְְשֹׁתָם, כי הם עצמם ייתפסו וייענשו.
-
כֵּן אָָרְְְחוֹת, דרכי כָָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע, שודד – אֶת־נֶפֶשׁ בְְּעָלָיו, נפשו – שלו יִקָּח, לא רק במובן המוסרי או הנעלה, שכן גם בעולם הזה חיי גנבה ושוד אינם חיים. לא רק אל דברי פיתוי אדם נחשף בחוץ –
-
חָָכְְְמוֹת, החכמה בַּחוּץ תָּרֹנָּה, שרה ומכריזה, בָּרְְחֹבוֹת החכמה תִּתֵּן קוֹלָהּ. היא מזומנת לכול. היא מדומה כאן לרוכלת המכריזה על סחורתה בנעימה בחוצות.
-
בְְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת, מקומות הומים אדם תִּקְְְרָא, בְְּפִתְְְחֵי ה שְְׁעָרִים ש בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר, אומרת את דבריה:
-
עַד־מָתַי פְְּתָיִם, תמימים תְְּאֵהֲבוּ פֶתִי, פתַיוּת, וְְעד מתי לֵצִים, קלי – דעת, אנשים שאינם רציניים לָצוֹן חָמְְדוּ לָהֶם, וּכְְְסִילִים עד מתי יִשְְְׂנְְאוּ־דָעַת?! אלו הן שלוש מדרגות של פוחזים: תמימים חסרי הבנה העלולים להאמין בכל דבר; ציניקנים הנוטים לא להאמין לכלום; וטיפשים גמורים. החכמה ממשיכה:
-
תָּשׁוּבוּ ותקשיבו לְְתוֹכַחְְְתִּי, הִנֵּה אַבִּיעָה, אמסור במלים וברעיונות לָכֶם את רוּחִי. אורה לכם כיוון, אעניק לכם עצות לפי דרכי, ו אוֹדִיעָה דְְבָרַי אֶתְְְכֶם. עליכם רק להקשיב.
-
יַעַן קָרָאתִי לכם – וַתְְּמָאֵנוּ, סירבתם, נָטִיתִי יָדִי לסמן לכם לבוא אלי – ובכל זאת אֵין מַקְְְשִׁיב,
-
וַתִּפְְְרְְעוּ, אתם מבטלים את כָָל־עֲצָתִי, וְְתוֹכַחְְְתִּי לֹא אֲבִיתֶם, אינכם רוצים. אתם עושים כרצונכם, אינכם מקשיבים כלל לדברי התוכחה שלי, ודבר אינו יכול לכפות עליכם לשנות את דרכיכם.
-
גַּם־אֲנִי – החכמה בְְּבוא אֵידְְכֶם, צרתכם אֶשְְְׂחָק, אֶלְְְעַג בְְּבֹא פַחְְְדְְּכֶם. בבוא סופכם המר תחושו כאילו אני עומדת מן הצד ולועגת לכם על דרככם המטופשת.
-
בְְּבֹא כְְשׁוֹאָה, אסון ועלטה פַּחְְְדְְּכֶם, מה שאתם מפחדים מפניו, וְְאֵידְְכֶם, שברכם כְְּסוּפָה, רוח סערה חזקה יֶאֱתֶה, יבוא; בְְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְְמצוּקָה, ותעמדו חסרי אונים,
-
אָז יִקְְְרָאֻנְְנִי, יקראו אלי – וְְלֹא אֶעֱנֶה, יְְשַׁחֲרֻנְְנִי, יחפשו אותי – וְְלֹא יִמְְְצָאֻנְְנִי, ימצאו אותי.
-
תַּחַת כִּי אותם פתיים שָׂנְְאוּ דָעַת, וְְיִרְְְאַת ה' לֹא בָחָרוּ.
-
לֹא־אָבוּ, נטו לַעֲצָתִי, נָאֲצוּ, בזוּ ודחו לחלוטין את כָָּל־תּוֹכַחְְְתִּי.
-
יֹאכְְלוּ מִפְְּרִי דַרְְְכָּם. הם יישאו בתוצאות הדרך הקלוקלת שבחרו בה, וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם, מתכנוניהם הרעים יִשְְְׂבָּעוּ.
-
כִּי מְְשׁוּבַת, שובבות או סטיית ה פְְּתָיִם תַּהַרְְְגֵם, וְְשַׁלְְְוַת כְְּסִילִים, שאינם לוקחים בחשבון שיש תגמול לחטאיהם, תְְּאַבְְּדֵם.
-
וְְאולם ה שֹׁמֵעַ לִי – לחכמה המיישרת את הדרכים, יִשְְְׁכָָּן־בֶּטַח, בביטחון וְְשַׁאֲנַן, שלֵו מִפַּחַד רָעָה.
פסוקים
-
משלי שלמה בן־דוד מלך ישראל
-
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה
-
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים
-
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה
-
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה
-
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם
-
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו
-
שמע בני מוסר אביך ואל־תטש תורת אמך
-
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך
-
בני אם־יפתוך חטאים אל־תבא
-
אם־יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם
-
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור
-
כל־הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל
-
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו
-
בני אל־תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם
-
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך־דם
-
כי־חנם מזרה הרשת בעיני כל־בעל כנף
-
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם
-
כן ארחות כל־בצע בצע את־נפש בעליו יקח
-
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה
-
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר
-
עד־מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו־דעת
-
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם
-
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב
-
ותפרעו כל־עצתי ותוכחתי לא אביתם
-
גם־אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם
-
בבא כשאוה [כשואה ] פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה
-
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני
-
תחת כי־שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו
-
לא־אבו לעצתי נאצו כל־תוכחתי
-
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו
-
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם
-
ושמע לי ישכן־בטח ושאנן מפחד רעה
פסוקים מנוקד
-
מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל׃
-
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה׃
-
לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים׃
-
לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה׃
-
יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה׃
-
לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם׃
-
יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ׃
-
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃
-
כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ׃
-
בְּנִי אִם־יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל־תֹּבֵא׃
-
אִם־יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם׃
-
נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר׃
-
כָּל־הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל׃
-
גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ׃
-
בְּנִי אַל־תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם׃
-
כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם׃
-
כִּי־חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל־בַּעַל כָּנָף׃
-
וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם׃
-
כֵּן אָרְחוֹת כָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח׃
-
חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ׃
-
בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר׃
-
עַד־מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ־דָעַת׃
-
תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם׃
-
יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב׃
-
וַתִּפְרְעוּ כָל־עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם׃
-
גַּם־אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם׃
-
בְּבֹא כשאוה [כְשׁוֹאָה ] פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה׃
-
אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי׃
-
תַּחַת כִּי־שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ׃
-
לֹא־אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל־תּוֹכַחְתִּי׃
-
וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ׃
-
כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם׃
-
וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן־בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה׃