משלי-פרק-22

ביאורים

• נִבְְְחָר, רצוי ומועדף ה שֵׁם הטוב יותר מֵעֹשֶׁר רָב. לשם טוב אין מחיר, הוא נשמר יותר מעושר, ואינו מדאיג ומכביד כמותה. וכיוצא בזה, יותר מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב נבחר ה חֵן ה טוֹב. היכולת להבין את המציאות ולהתנהג בתוכה בחן ובטקט, ערכה גדול מערכם של כסף וזהב.

• עָשִׁיר וָרָשׁ, אף שהם ניצבים בשני הקטבים של הרצף החברתי, במצבים מסוימים הם נִפְְְגָּשׁוּ, כי בסופו של דבר עֹשֵׂה כֻלָּם ה'. ה' עושה הן את העשירים והן את העניים, ולכן יש ביניהם צדדים רבים של דמיון המאפשרים להם להיפגש, להתקשר, ולפעמים גם להצטרך זה לזה ולסייע זה לזה.

• עָרוּם, הנבון רָאָה רָעָה, מבחין ברעה המתקרבת אליו, וְְנִסְְְתָּר מפניה, וּפְְְתָיִים עָבְְרוּ לידה וְְנֶעֱנָשׁוּ, נפגעו מכיוון שלא נזהרו.

• עֵקֶב, בעקבות עֲנָוָה באות יִרְְְאַת ה', עֹשֶׁר וְְכָבוֹד וְְחַיִּים.

• צִנִּים ו פַחִים, מיני מכשולים ופגעים – בין אם מדובר על קור וחום, בין אם על קוצים ומלכודות – פרושׂים בְְּדֶרֶךְְְ ה עִקֵּשׁ, מי שאיננו ישר, וה שׁוֹמֵר את נַפְְְשׁוֹ יִרְְְחַק מֵהֶם. אדם זהיר נמנע מלהתקרב אל המכשולים הנתונים בדרכו של אדם באופן טבעי, ואילו האיש הנפתל נשאב אליהם ומסתבך בהם.

• חֲנֹךְְְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְְְכּוֹ, באופן המתאים לו והנוח לו לקלוט. אם תעשה זאת כהוגן ולא תלחץ אותו לכיוונים שאינם מתאימים, גַּם כִּי־יַזְְְקִין – לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה. הצלחת החינוך אינה תלויה בשיטה החינוכית התיאורטית בלבד. רק דרך ההולמת את אישיותו של החניך, תטביע בו את חותמה. אם מנסים לחנך מישהו שלא לפי דרכו, סביר שכשיגדל הוא ימצא לעצמו דרך טבעית יותר.

• עָשִׁיר בְְּרָשִׁים, בעניים יִמְְְשׁוֹל, וְְל עֶבֶד נעשה ה לוֶֹה לְְאִישׁ מַלְְְוֶה.

• זוֹרֵעַ עַוְְְלָה, עוול יִקְְְצָָר־אָוֶן, רֶשע. סופו של המרע לאחרים שאף הוא עצמו ייפגע מרוע, וְְשֵׁבֶט עֶבְְְרָתוֹ יִכְְְלֶה, כוחו שלו יישבר לבסוף. תוצאות הרשע יהרסו את מחולליו עצמם.

• טוֹב־עַיִן, מי שמסתכל על אחרים בעין טובה ומנסה למלא את חסרונם, הוּא עצמו יְְבֹרָךְְְ, כִּי־נָתַן מִלַּחְְְמוֹ לַדָּל.

• גָּרֵשׁ מביתך או מחברתך את ה לֵץ, איש קל – דעת וחסר אחריות, ובכך יֵצֵא מָדוֹן, ריב, וְְיִשְְְׁבֹּת, יופסק דִּין, התדיינות וְְקָלוֹן, בושה. הלץ אינו מתקוטט עם כל סובביו בהכרח, אך הוא מסבך את חייהם ומעורר קטטות וצרות. עם הסתלקותו נהיה שקט.

• אֹהֵב וגם טְְהָָר־לֵב – יש חֵן ב שְְׂפָתָיו, ו רֵעֵהוּ – זה שטהור הלב אוהבו, הוא כ מֶלֶךְְְ.

• עֵינֵי ה' נָצְְרוּ, שומרים דברי דָעַת, או: אנשי דעת ואמת. וכיוון שה' מפקח על הכול, הוא יְְְסַלֵּף, יסבך, יכשיל דִּבְְְרֵי בֹגֵד. ה' ידאג להפר את רצונו של הבוגד בדבריו.

• אָמַר ה עָצֵל, שאינו אוהב לצאת מהבית: אֲרִי מסתובב בַחוּץ. בְְּתוֹךְְְ רְְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ, ירצחו אותי ברחובות . אריות אינם שכיחים בחוצות העיר, ולא סביר שהוא יירצח, אבל העצל מוצא לו מיני תירוצים כדי להימנע מפעילות.

• שׁוּחָה, בור, עֲמֻקָּה, הוא פִּי זָרוֹת, פה רע, עקום ומנאץ; או: פי נשים זרות ומפתות. זְְעוּם ה', מי שה' כועס עליו הוא זה ש יִפָָּל־שָׁם – בפה זה, שהוא בעצם מלכודת חפורה.

• אִוֶּלֶת קְְשׁוּרָה בְְלֶב־נָעַר, לפעמים נכנס בלבו של נער רעיון שהנער אינו מודע לטיפשותו, והעצה לכך – שֵׁבֶט מוּסָר, ענישה יַרְְְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ. ההלקאה תסיר ממנו את האיוולת.

• עֹשֵׁק דָּל כדי לְְהַרְְְבּוֹת לוֹ – לעצמו, ולעומתו ה נֹתֵן לְְעָשִׁיר – אין יתרון בלקיחה ונתינה כאלה, הן אַךְְְ־לְְמַחְְְסוֹר. אין הן אלא עלבון בצד האחד וכאב בצד השני. בעניין הזה דברי מוסר ואזהרות הפונים אל התלמיד בלשון נוכח. החניך מכונה כאן גם ‘בני'. אפשר שכינוי זה מבטא קרבה וחיבה כלפי השומע, ואפשר שקובץ הנחיות זה נועד בראשיתו לכוון את דרכו של הבן הביולוגי. אפשר לראות בדברים הפותחים גם מעין סיכום לחטיבה הארוכה של המשלים הקצרים הקודמים. סגנון הדברים דומה לזה שבתחילת הספר.

• הַט, הטה את אָָזְְְנְְךָ וּשְְְׁמַע דִּבְְְרֵי חֲכָמִים, וְְלִבְְּךָ תָּשִׁית, תשים לְְדַעְְְתִּי, לחכמתי.

• כִּי־נָעִים יהיה לך כִּי, כאשר תִשְְְׁמְְרֵם בְְּבִטְְְנֶךָ, תפנים את הדברים ותזכרם, וכי יִכֹּנוּ, יעמדו יַחְְְדָּו עַל־שְְְׂפָתֶיךָ כמשנה סדורה וברורה.

• לִהְְְיוֹת בַּה' מִבְְְטַחֶךָ. והוא חוזר ומדגיש: ראה, הוֹדַעְְְתִּיךָ הַיּוֹם אַף־אָתָּה, לךָ – עצמך.

• הֲלֹא כָתַבְְְתִּי לְְךָ שָׁלִישִׁים, חזרתי על אותם הדברים שלוש פעמים ויותר, בְְּמֹעֵצוֹת, עצות, פקחוּת וָדָעַת.

• לְְהוֹדִיעֲךָ קֹשְְְׁטְְ, אמת אִמְְְרֵי אֱמֶת. זכוֹר שהודעתי לך בנאמנות ובדיוק דברי אמת. או: דברי אמת שאמִתתם ברורה לכול. ולא רק להודיעך בשביל עצמך, אלא גם כדי לְְהָשִׁיב אֲמָרִים של אֱמֶת לְְשֹׁלְְחֶיךָ, להוריך ששלחו אותך ללמוד, או: לשואליך. ועתה אזהרות ועצות פרטיות:

• אַל־תִּגְְְזָָל־דָּל, עני, כִּי דַל, ירוד וחלש הוּא ואין מי שיסייע לו, וְְאַל־תְְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, במשפט, או: בעסקיך בעיר, שם מזדמנים עשירים ועניים יחד.

• כִּי־ה' יָרִיב את רִיבָם של המסכנים, וְְקָבַע, יקפח אֶת־קֹבְְעֵיהֶם נָפֶשׁ, את היורדים לחייהם של הדלים. גם כאשר צריך להוכיח או להעניש את המסכנים, יש לעשות זאת ברחמים גדולים ובכבוד. הדרכות הקשורות לסביבתו האנושית של האדם.

• אַל־תִּתְְְרַע, תתרועע, תתיידד אֶת, עם אדם בַּעַל אָף, כעסן, וְְאֶת־אִישׁ חֵמוֹת, רתחן לֹא תָבוֹא בחברתו, לא משום שהוא יכעס עליך בהכרח, שהרי אתה חברו,

• פֶּן־תֶּאֱלַף, תלמד מ אֹרְְחֹתָו, דרכיו, תתרגל לעשות כמוהו, וְְלָקַחְְְתָּ מוֹקֵשׁ, מכשול לְְנַפְְְשֶׁךָ. טוב שלא להתחבר עם אדם המשמש דוגמא שלילית.

• אַל־תְְּהִי בְְתֹקְְעֵי־כָף, בין מבטיחי הבטחות ו בַעֹרְְבִים, בין אלו הנעשים ערבים על מַשָּׁאוֹת, הלוואות. גם אם אתה מוקף באנשים שחותמים ומתחייבים, כדי להתפאר או מסיבה אחרת, אל תיכנע ללחץ החברתי. שים לב לאפשרויותיך, וזכור שאינך חייב להתחייב.

• אִם יתברר לבסוף ש אֵין־לְְךָ מה לְְשַׁלֵּם, לָמָּה יִקַּח, ייקחו ממך את כל רכושך, ואפילו את מִשְְְׁכָּבְְךָ מִתַּחְְְתֶּיךָ?!

• אַל־תַּסֵּג, תזיז אחורנית גְְּבוּל שהוצב מ עוֹלָם, בעבר, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ, הדורות הראשונים.

• חָזִיתָ, ראית אִישׁ מָהִיר בִּמְְְלַאכְְְתּוֹ, אדם זריז, יעיל וחרוץ, דע לך שהוא יגיע רחוק – לִפְְְנֵי־מְְלָכִים יִתְְְיַצָּב, יעמוד. הוא יתקדם ויגדל, בַּל, לא יִתְְְיַצֵּב לִפְְְנֵי חֲשֻׁכִּים, במקומות נסתרים וחשוכים, או בין אנשים שפלים. לפיכך ראוי ללמוד ממנו ולעשות כמעשיו.