משלי-פרק-28

ביאורים

• נָסוּ וְְאֵין־רֹדֵף – רָשָׁע. הרשעים – סופם לפחד גם כשאין אחריהם רודף, וְְאילו צַדִּיקִים, כל אחד מהם כִּכְְְפִיר, כאריה שאין עליו מוראן של חיות אחרות, יִבְְְטָח, ישב לבטח.

• בְְּפֶשַׁע אֶרֶץ, כאשר אנשי הארץ אינם נוהגים כראוי, רַבִּים שָׂרֶיהָ, משום שאין די בשלטון מצומצם כדי לרסן את העם. ופירוש נוסף: ריבוי אנשים הנושאים בתפקידים שלטוניים או מעין – שלטוניים על חשבון היחלשות השלטון המרכזי מאותת ששחיתות פושה במדינה. ואילו בְְְאָדָם מֵבִין ו יֹדֵעַ – כֵּן יַאֲרִיךְְְ, מעמדו יתבסס, והנושא שבסמכותו לא יתפזר בין כל אותם שרים.

• גֶּבֶר רָשׁ, עני וְְעֹשֵׁק, גוזל דַּלִּים דומה ל מָטָר סֹחֵף וְְאֵין לָחֶם. מי שעושק עניים ואינו מרוויח דבר מכך – רעתו מוחלטת. המציק לאחרים ללא כל תועלת משול לגשם סוחף, הגורם נזקים ואי – נעימות, ואף לא מצמיח תבואה המוציאה לחם.

• עֹזְְבֵי תוֹרָה יְְהַלְְלוּ רָשָׁע, הם שמחים בו ומפארים את הצלחתו, וְְאילו שֹׁמְְרֵי תוֹרָה אינם משלימים עם הרשעים ואף יִתְְְגָּרוּ, מעוררים תגרות בָם. מעבר לשאלה כיצד נוהגים אנשים לעצמם, הם נבחנים גם בתגובתם כלפי אחרים. עוזבי תורה שאין להם שום קנה מידה מוסרי, עשויים להלל רשעים, ואילו שומרי התורה יביעו את התנגדותם.

• אַנְְְשֵׁי־רָע, אנשים רעים לֹא־יָבִינוּ מִשְְְׁפָּט. הם אינם מסוגלים אפילו להבין את עקרונות היושר והמשפט כי הם חוסמים את עצמם, וּלעומתם מְְְבַקְְְשֵׁי ה' באמת יָבִינוּ כֹל. הם מוכנים לשמוע ופתוחים להבין גם דעות שאינן הולמות את עניינם ומצבם.

• טוֹב־רָשׁ ש הוֹלֵךְְְ בְְּתֻמּוֹ, ביושר, מֵעִקֵּשׁ דְְּרָכַיִם, ממי שמעקם את דרכיו וְְהוּא עָשִׁיר. צורת הריבוי הזוגי ‘דרכיִם' מורה על מי שלפניו לפחות שתי דרכים, ובכל פעם הוא בוחר בנתיב אחר כפי שנוח לו. גם אם הוא עשיר, הוא גרוע מאיש פשוט ההולך בתמימות בדרכו שלו, ואינו מעקם אותה שוב ושוב.

• נוֹצֵר, השומר את ה תּוֹרָה הוא בֵּן מֵבִין, וְְאילו רֹעֶה, המתרועע עם זוֹלְְלִים יַכְְְלִים, גורם בושה ל אָבִיו.

• מַרְְְבֶּה הוֹנוֹ בְְּאמצעות נֶשֶׁךְְְ, הלוואה נושכת, שככל שעובר עליה הזמן על הלווה להוסיף תשלום. וְְתַרְְְבִּית, ריבית, הלוואה קצובה בזמן שעל הלווה להוסיף יותר ממה שלקח. אלו דברים אסורים וגם אינם מוסריים. מי שצובר כספו בצורה זו – בסופו של דבר לְְמען חוֹנֵן דַּלִּים האיש שהולך בדרך הפוכה ממנו, שהוא נותן משלו לעניים, יִקְְְבְְּצֶנּוּ, יאסוף את הכסף. הכסף יגיע לבסוף לידיו של האדם הנדיב.

• מֵסִיר אָָזְְְנוֹ מִל שְְׁמֹעַ תּוֹרָה – גַּם־תְְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה, שנואה. יש אנשים שאינם מעוניינים ללמוד ולשמוע לתורת ה', אבל עדיין יש להם ציפיות מהקדוש ברוך הוא. כיוון שהם אינם מקשיבים לקול ה' שבתורתו, אף הוא אינו רוצה להקשיב לתפילותיהם.

• מַשְְְׁגֶּה, מטעה יְְשָׁרִים ללכת בְְּדֶרֶךְְְ רָע, בִּשְְְׁחוּתוֹ, בשוחתו, בבור שחפר בעצמו הוּא־יִפּוֹל. וּלעומת זאת תְְְמִימִים, למרות תמימותם יִנְְְחֲלוּ־טוֹב ולא יפלו לתוך אותו בור.

• חָכָם בְְּעֵינָיו – אִישׁ עָשִׁיר. העשיר עשוי להידמות בעיני עצמו כחכם, וכבעל דעה בכל נושא, וְְדַל שהוא מֵבִין יַחְְְקְְרֶנּוּ, בודק את דבריו ומגלה מה הוא באמת יודע ומה לא.

• בַּעֲלֹץ, בשמחת צַדִּיקִים – רַבָּה תִפְְְאָרֶת. חברה שבה הצדיקים שמחים היא חברה מפוארת, שרבים ייהנו ממנה, וּמנגד, בְְְקוּם רְְשָׁעִים לשלוט יְְחֻפַּשׂ אָדָם הגון ולא יימצא, משום שהאנשים ההגונים יחביאו את עצמם.

• מְְכַסֶּה, מסתיר פְְשָׁעָיו, מי שאינו מודה במעשיו הרעים – אין תשובתו תשובה גמורה ולכן לֹא יַצְְְלִיחַ, ואנשים לא ימחלו לו גם כשלא ידעו בוודאות אם חטא, ואילו מוֹדֶה בחטאיו וְְגם עֹזֵב אותם בסופו של דבר יְְרֻחָם, אנשים עשויים לרחם עליו ולסלוח לו.

• אַשְְְׁרֵי אָדָם, טוב לו לאדם שיהיה מְְפַחֵד, זהיר בצעדיו, יחשוש מטעויות ויכין את עצמו לקראת כל מיני פורענויות תָּמִיד, וּמַקְְְשֶׁה לִבּוֹ, מי שבטוח בעצמו ואינו מפחד, יִפּוֹל בְְּרָעָה שאיננו מוכן לה.

• אֲרִי־נֹהֵם וְְדֹב שׁוֹקֵק, משמיע קול מעין ליקוק או השתוקקות, הוא מוֹשֵׁל רָשָׁע השולט עַל עַם־דָּל. אין מנוס משליט כזה, כשם שאי – אפשר להימלט מחיה רעה המשחרת לטרף.

• נָגִיד, איש חזק ובעל מעמד, שהוא חֲסַר תְְּבוּנוֹת, אינו חכם וְְרַב מַעֲשַׁקּוֹת, מרבה לגזול כדי לצבור הון, והוא מסתכן לשם כך בקיצור ימיו. לעומתו, מי ש שֹׂנֵא בֶצַע, ממון המגיע שלא כדין יַאֲרִיךְְְ יָמִים.

• אָדָם ש עָשֻׁק, מואשם בּשפיכות דַם־נָפֶשׁ ונרדף – גם כש עַד־בּוֹר יָנוּס, וייפול בו, אַל־יִתְְְמְְכוּ־בוֹ. איש אינו עוזר לו. הוא איבד את עולמו וכל מעשיו הטובים אינם עומדים לו.

• הוֹלֵךְְְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ, יזכה לישועה, וְְנֶעְְְקַשׁ דְְּרָכַיִם, מי שבתחבולות מאמץ בכל פעם דרך אחרת, יִפּוֹל בְְּבת אֶחָת.

• עֹבֵד אַדְְְמָתוֹ יִשְְְׂבַּע־לָחֶם מפרי עמלו, וּמי שבמקום לעבוד מְְְרַדֵּף דברים רֵיקִים יִשְְְׂבַּע־רִישׁ, עניות. לא יישאר בידו דבר.

• אִישׁ אֱמוּנוֹת, המחזיק באמונה הוא גם רַב־בְְּרָכוֹת, יש לו ברכות לרוב, וְְאילו אָץ, להוט לְְהַעֲשִׁיר, להתעשר בלא להבחין את מי הוא דורס, ואילו עוולות הוא עושה במרוצתו, לֹא יִנָּקֶה מעונש בעולם הזה או בעולם הבא.

• הַכֵּר־פָּנִים, העדפת אדם לטובה שלא כדין, היא מעשה לֹא־טוֹב. קביעה זו מתייחסת במיוחד לשופט, אבל היא נכונה גם לגבי אנשים אחרים המעדיפים את מי שהם יודעים שאינו נוהג כשורה, וְְאולם בצד החובה לנהוג באנשים לפי מידת הדין והצדק, ולא מתוך אינטרס אישי, יש להביא בחשבון ש עַל־פַּת־לֶחֶם יִפְְְשַׁע־גָּבֶר. קורה שאנשים חוטאים בגלל רעב. יש להתחשב במצבו של החוטא כפי שהוא.

• נִבֳֳהָל, נחפז לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן. הקמצן רדוף תמיד לחטוף עוד ועוד, וְְלֹא־יֵדַע כִּי בסופו של דבר חֶסֶר יְְבֹאֶנּוּ. המרדָּף יביא לו הפסד ולא תוספת.

• מוֹכִיחַ אָדָם, אַחֲרַי, לאחר זמן חֵן יִמְְְצָא, לבסוף ימצא חן גם בעיני זה שקיבל את התוכחה, יותר מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן, מתחנף. אף על פי שאנשים נוטים לחבב את מי שמחניף להם, בסופו של דבר הם יפסיקו להאמין לו, והוא יאבד את אהדתם.

• גּוֹזֵל מ אָבִיו וְְאִמּוֹ וְְאֹמֵר: אֵין בכך פָּשַׁע, שהרי הם תמיד יגעים בשבילי ומעניקים לי, וגם רכושם עתיד להגיע אלי בירושה , חָבֵר, דומה הוּא לְְאִישׁ מַשְְְׁחִית. אף הוא גזלן, כי בהווה הוא עושה מעשה אסור.

• רְְחַב־נֶפֶשׁ, בעל תאווה, חמדן יְְגָרֶה מָדוֹן, מעורר מריבות, כי אנשים לא יסכימו אתו ולא ייענו לדרישותיו הגדולות. יתרה מזו, אדם שאינו מסופק מרבה לכעוס ורב בנקל, ואילו ה בֹטֵחַ עַל־ה' ומסתפק במועט יְְדֻשָּׁן, יזכה בטובה ובתענוג.

• בּוֹטֵחַ בְְּלִבּוֹ כאילו יודע הכול הוּא כְְסִיל, וְְה הוֹלֵךְְְ בְְּחָָכְְְמָה הוּא יִמָּלֵט מצרות, מפני שהוא מביא בחשבון אפשרויות של מכשולים, תקלות ולבטים בדרך, ואין לו ביטחון גמור בעצמו.

• נוֹתֵן נדבות לָרָשׁ, לעניים אֵין לו מַחְְְסוֹר, וה מַעְְְלִים עֵינָיו מסבלם של אחרים הוא רַב־מְְאֵרוֹת, יבואו עליו קללות רבות.

• בְְּקוּם רְְשָׁעִים, כאשר הרשעים זוכים במעמד גבוה, יִסָּתֵר, ישתדל שלא להתבלט אָדָם הגון, וּבְְְאָָבְְְדָם יִרְְְבּוּ ה צַדִּיקִים, כי אז הם ירשו לעצמם להתגלות, ויתברר שקיימים צדיקים רבים משהיה נדמה.