משלי-פרק-4

ספר

ביאורים

  • שִׁמְְְעוּ, בָנִים, ל מוּסַר אָב, וְְהַקְְְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה.

  • כִּי לֶקַח, לימוד טוֹב נָתַתִּי לָכֶםתּוֹרָתִי, שאותה אַל־תַּעֲזֹבוּ.

  • כִּי־בֵן הָיִיתִי לְְאָבִי, רַךְְְ, מפונק וְְיָחִיד לִפְְְנֵי אִמִּי. ובתור בן יחיד צעיר ניתנה לי מתנת אב:

  • וַיֹּרֵנִי, אבי לימד אותי, וַיֹּאמֶר לִי: יִתְְְמָָךְְְ, יחזיק את דְְּבָרַי לִבֶּךָ, שְְׁמֹר מִצְְְוֹתַיובכך חְְְיֵה. זה מה שיועיל לך בחיים.

  • קְְנֵה חָָכְְְמָה ככל יכולתך, קְְנֵה בִינָה, הבנה והתבוננות. ולאחר שהודרכת, אַל־תִּשְְְׁכַּח אותה וְְאַל־תֵּט, תסור מֵאִמְְְרֵי־פִי.

  • אַל־תַּעַזְְְבֶהָ – את החכמה, וְְהיא תִשְְְׁמְְרֶךָּ, אֱהָבֶהָוְְתִצְְּרֶךָּ. כאשר תאהב אותה, היא תשמור עליך.

  • רֵאשִׁית חָָכְְְמָה קְְנֵה חָָכְְְמָה. התחלת החכמה היא הרצון והתשוקה לרכוש חכמה עוד ועוד. וּבְְְכָָל, ראשית לכל קִנְְְיָנְְךָ, רכושך שאתה קונה לעצמך, קְְנֵה בִינָה. משמעות נוספת: אם קנית חכמה בהתחלה, הרי לכל מה שתסגל לעצמך תתלווה תוספת בינה.

  • סַלְְְסְְלֶהָ, עסוק בתשומת לב, טַפֵּח ופאר את החכמה – ואז היא תְְְרוֹמְְמֶךָּ; החכמה תְְּכַבֵּדְְְךָ, תוסיף לך כבוד כִּי, כאשר אתה תְְחַבְְּקֶנָּה.

  • תִּתֵּן לְְרֹאשְְׁךָ לִוְְְיַת־חֵן, קישוט נאה. אדם שיש לו חכמה, מתלווה אליו חן כלשהו, גם אם איננו איש יפה. עֲטֶרֶת תִּפְְְאֶרֶת, כתר, זר מפואר היא תְְּמַגְְּנֶךָּ, תמסור בידך; או: תעניק לך מגן.

  • שְְׁמַע, בְְּנִי, וְְקַח אֲמָרָי, וכך יִרְְְבּוּ לְְךָ שְְׁנוֹת חַיִּים.

  • בְְּדֶרֶךְְְ חָָכְְְמָה הֹרֵיתִיךָ, לימדתי אותך, הִדְְְרַכְְְתִּיךָ בְְּמַעְְְגְְּלֵי, בדרכי יֹשֶׁר.

  • בְְּלֶכְְְתְְּךָ לֹא־יֵצַר צַעֲדֶךָ. לא תצטרך להקטין את צעדיך, כי מי שהולך בדרך ישרה וסלולה יכול לצעוד צעדים רחבים ובטוחים, וְְאִם־תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.

  • הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל־תֶּרֶף, אל תרפה ממנו, נִצְְּרֶהָ, שמור את דרך החכמה שלמדת כִּי־הִיא חַיֶּיךָ.

  • בְְּאֹרַח, דרך רְְשָׁעִים אַל־תָּבֹא, תיכנס, וְְאַל־תְְּאַשֵּׁר, תדרוך, או: אל תחזיק, תיתן אישור בְְּדֶרֶךְְְ רָעִים. אל תחשוב שדרכם היא הדרך הנכונה. כאמור, מדובר על אדם שאיננו רע לב אלא חסר ניסיון. נראה לו שההליכה דרך הטוב והישר משעממת, ושהנתיבים האחרים, אלו שאינם סלולים ומסומנים, יפים יותר וחופשיים יותר.

  • פְְּרָעֵהוּ, קלקל את דרך הרעים, או: התרחק מנתיבם, אַל־תַּעֲבָָר־בּוֹ, שְְׂטֵה, סטה מֵעָלָיו וַעֲבֹר.

  • כִּי הרעים לֹא יִשְְְׁנוּ, יוכלו לישון אִם־לֹא יָרֵעוּ, וְְנִגְְְזְְלָה שְְׁנָתָם אִם־לֹא יַכְְְשִׁילוּ אחרים. הדרך הזו המושכת את לבך איננה ניטרלית. ההולכים בה מוכרחים לגרום רע.

  • כִּי לָחֲמוּ, הם אוכלים לֶחֶם שהושג ב רֶשַׁע, וְְיֵין חֲמָסִים, גזלות יִשְְְׁתּוּ.

  • וְְאילו אֹרַח צַדִּיקִים כְְּאוֹר נֹגַהּ, זוהר וזורח ש הוֹלֵךְְְ וָאוֹר. גם אם עכשיו אינך רואה זאת, דע שההולך בה צועד לכיוון השמש, וכך דרכו הולכת ומאירה יותר ויותר, עַד־נְְכוֹן, יתחזק הַיּוֹם ויגיע לשיא תוקפו.

  • דֶּרֶךְְְ רְְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, הם לֹא יָדְְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ.

  • בְְּנִי, לִדְְְבָרַי הַקְְְשִׁיבָה, לַאֲמָרַי הַט, הפנה את אָָזְְְנֶךָ,

  • אַל־יַלִּיזוּ, יסורו הדברים הללו מֵעֵינֶיךָ, שָָׁמְְְרֵם בְְּתוֹךְְְ לְְבָבֶךָ.

  • כִּי נותנים חַיִּים הֵם לְְמֹצְְאֵיהֶם, למי שמצא אותם, וּלְְְכָָל־בְְּשָׂרוֹ הם נותנים מַרְְְפֵּא. עצה אחרת, גדולה ומקיפה:

  • מִכָָּל־מִשְְְׁמָר נְְצֹר, שמור את לִבֶּךָ, כִּי־מִמֶּנּוּ תּוֹצְְאוֹת, יוצאים חַיִּים. לבו של אדם הוא מקור חיותו, ועל כן יש לשמרו היטב. הסטייה והסילוף בו הם מקור הפורענויות שבאות על האדם.

  • הָסֵר מִמְְּךָ עִקְְּשׁוּת, עקמומיות, צביעות פֶּה; וּלְְְזוּת שְְׂפָתַיִם, דיבורים נלוזים הַרְְְחֵק מִמֶּךָּ. ההולך בדרך עקומה אנשים מדברים עליו. אל תהיה מושא לשיחתם השלילית של אנשים ולחשָׁדם.

  • עֵינֶיךָ לְְנֹכַח, למולךָ , אל הדרך הישרה שלך, יַבִּיטוּ, וְְעַפְְְעַפֶּיךָ יַיְְְשִׁרוּ נֶגְְְדֶּךָ, יסתכלו ישר, במקום להסתכל לצדדים ולחפש פינה להסתתר בה או דרך קיצור.

  • פַּלֵּס, ישֵר , אזן ומַצֵע את מַעְְְגַּל, דרך רַגְְְלֶךָ, וְְאז כָָל־דְְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ, יתקיימו.

  • אַל־תֵּט יָמִין וּשְְְׂמֹאול מהדרך הנכונה, הָסֵר רַגְְְלְְךָ מֵרָע.

פסוקים

  1. שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה
  2. כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזבו
  3. כי־בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי
  4. וירני ויאמר לי יתמך־דברי לבך שמר מצותי וחיה
  5. קנה חכמה קנה בינה אל־תשכח ואל־תט מאמרי־פי
  6. אל־תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך
  7. ראשית חכמה קנה חכמה ובכל־קנינך קנה בינה
  8. סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה
  9. תתן לראשך לוית־חן עטרת תפארת תמגנך
  10. שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים
  11. בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי־ישר
  12. בלכתך לא־יצר צעדך ואם־תרוץ לא תכשל
  13. החזק במוסר אל־תרף נצרה כי־היא חייך
  14. בארח רשעים אל־תבא ואל־תאשר בדרך רעים
  15. פרעהו אל־תעבר־בו שטה מעליו ועבור
  16. כי לא ישנו אם־לא ירעו ונגזלה שנתם אם־לא יכשולו [יכשילו]
  17. כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו
  18. וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד־נכון היום
  19. דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו
  20. בני לדברי הקשיבה לאמרי הט־אזנך
  21. אל־יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך
  22. כי־חיים הם למצאיהם ולכל־בשרו מרפא
  23. מכל־משמר נצר לבך כי־ממנו תוצאות חיים
  24. הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך
  25. עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך
  26. פלס מעגל רגלך וכל־דרכיך יכנו
  27. אל־תט־ימין ושמאול הסר רגלך מרע

פסוקים מנוקד

  1. שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה׃
  2. כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ׃
  3. כִּי־בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי׃
  4. וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ־דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה׃
  5. קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל־תִּשְׁכַּח וְאַל־תֵּט מֵאִמְרֵי־פִי׃
  6. אַל־תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ׃
  7. רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל־קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה׃
  8. סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה׃
  9. תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ׃
  10. שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים׃
  11. בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹשֶׁר׃
  12. בְּלֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם־תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל׃
  13. הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל־תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי־הִיא חַיֶּיךָ׃
  14. בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא וְאַל־תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים׃
  15. פְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבָר־בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר׃
  16. כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם־לֹא יָרֵעוּ וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם־לֹא יכשולו [יַכְשִׁילוּ׃]
  17. כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ׃
  18. וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד־נְכוֹן הַיּוֹם׃
  19. דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ׃
  20. בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה לַאֲמָרַי הַט־אָזְנֶךָ׃
  21. אַל־יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ׃
  22. כִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא׃
  23. מִכָּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי־מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים׃
  24. הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ׃
  25. עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ׃
  26. פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל־דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ׃
  27. אַל־תֵּט־יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע׃