משלי-פרק-6

ספר

ביאורים

  • בְְּנִי, אִם־עָרַבְְְתָּ, נעשית עָרב לְְחובו של רֵעֶךָ, אם תָּקַעְְְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ, התחייבת לאיש זר. ערבות היא התחייבות, ויש לעשותה בזהירות רבה. קורה שאנשים חסרי ניסיון ניאותים לבקשת אדם שעמו הם בקשר כלשהו, גם אם אינו מוכר להם היטב, לחתום לו על ערבויות, בלי שיביאו בחשבון את האפשרות שיהא עליהם לשלם אותן. לעתים משיבים לו בחיוב מתוך פזיזות ובלי תשומת לב מספקת.

  • נוֹקַשְְְׁתָּ, נפלת למוקש, נתפסת בְְאִמְְְרֵי־פִיךָ, בגלל דיבוריך, נִלְְְכַּדְְְתָּ בְְּאִמְְְרֵי־פִיךָ.

  • עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא, בְְּנִי, וְְהִנָּצֵל, כִּי בָאתָ בְְכַף, בשליטת רֵעֶךָ, מאחר שהתחייבת לו – לֵךְְְ הִתְְְרַפֵּס, השפל את עצמך וּרְְְהַב, הגדל את רֵעֶיךָ. הסבר להם שאינך מסוגל לעשות את מה שהתחייבת להם.

  • אַל־תִּתֵּן שֵׁנָה לְְעֵינֶיךָ, וּתְְְנוּמָה לְְעַפְְְעַפֶּיךָ עד שתיפטר מהצרה הזו.

  • הִנָּצֵל כִּצְְְבִי מִיָּד – מידו של הצייד וּכְְְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ, מלכודת. נַסה להיחלץ מכל ערבות מהר ככל שתוכל. לא כדאי להתחייב כך אלא למען אנשים קרובים מאוד ונאמנים, ואל תחתום על ערבויות על סמך היכרות קלושה. עצה הנוגעת לעצלנות:

  • לֵךְְְ־אֶל־נְְמָלָה, עָצֵל, רְְאֵה דְְרָכֶיהָ וַחֲכָם. שב ליד קן נמלים והסתכל כיצד הן עובדות.

  • אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין, שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. הנמלה הפעלתנית עושה הכול לבד, בלי מפקדים ושוטרים.

  • תָּכִין בַּקַּיִץ את לַחְְְמָהּ, אָגְְרָה, היא מכנסת בתקופת ה קָּצִיר את מַאֲכָלָהּ, שתזדקק לו לאחר זמן. למד מן הנמלה לעבוד כעת, אל תתמהמה והימנע מלדחות דברים.

  • עַד־מָתַי, עָצֵל, תִּשְְְׁכָּב?! מָתַי תָּקוּם מִשְְּׁנָתֶךָ?!

  • מְְעַט שֵׁנוֹת, מְְעַט תְְּנוּמוֹת, ועוד מְְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְְְׁכָּב. אישן מעט, אנמנם מעט, אשכב קצת ער –

  • וּבָא, אז יבוא כִמְְְהַלֵּךְְְ, כמי שרגיל בצעדות רֵאשֶׁךָ, רִישך, העוני שלך, וּמַחְְְסֹרְְךָ יגיע לבטח כְְּאִישׁ מָגֵן, כאיש צבא נמרץ הנושא מגן, הצועד לבטח וללא מעצור. העוני והמחסור יבואו על מי שאיננו עושה אלא מניח לזמן לעבור. ומגנותו של העצל לגנותה של דמות אחרת –

  • אָדָם בְְּלִיַּעַל, נבל, אִישׁ אָוֶן, רֶשע , הוא מי ש הוֹלֵךְְְ ב עִקְְּשׁוּת, עקמימות פֶּה, שנהנה לסלף דברים ולדבר רעות על אחרים.

  • קֹרֵץ בְְּעֵינָו, לרמז שהדברים אינם כפי שהם נראים, או שיש להבינם באופן אחר; מוֹלֵל, חוכך בְְּרַגְְְלָו, ובכך מרמז על כוונה אחרת; או מֹרֶה, רומז בְְּאֶצְְְבְְּעֹתָיו.

  • תַּהְְְפֻּכוֹת, רעיונות מסולפים בְְּלִבּוֹ; חֹרֵשׁ, זומם רָע; בְְּכָָל־עֵת שיוכל מִדְְְיָנִים, קטטות יְְשַׁלֵּחַ.

  • עַל־כֵּן פִּתְְְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ, אסונו, ל פֶתַע יִשָּׁבֵר וְְאֵין לו מַרְְְפֵּא. זה סופו של אדם שלשונו רעה, משמיץ ומרכל אף שאין הדבר מועיל אפילו לעצמו.

  • שֶׁשׁ־הֵנָּה מידות רעות ש שָׂנֵא ה', וְְשֶׁבַע, והמידה השביעית גרועה מכולן, היא תּוֹעֲבַת נַפְְְשׁוֹ:

  • עֵינַיִם רָמוֹת, גאווה; לשׁוֹן מדברת שָׁקֶר;וְְיָדַיִם שֹׁפְְכוֹת דָּם־נָקִי, רוצחות חפים מפשע, ובהשאלה – הכלמה קשה של הזולת;

  • לֵב חֹרֵשׁ מַחְְְשְְׁבוֹת אָוֶן;רַגְְְלַיִם מְְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה;

  • יָפִיחַ כְְּזָבִים, מספר שקרים בתור עֵד שָׁקֶר;והגרוע מכול – מְְְשַׁלֵּחַ מְְדָנִים, קטטות בֵּין אַחִים. המגרה שנאה בין אוהבים עושה את כל הרעות יחד וגורם צרות רבות לאחרים. התיאור המפורט בעניין יעסוק בשמירה מאשה המפתה צעירים ומההרס והאבדון הכרוכים בפיתוי. אף על פי שעיקרם של הדברים כבר נאמר מקודם, העצה נשנית פעם אחר פעם באוזני הצעיר המרגיש את עצמו מבוגר, והוא עלול לשלם ביוקר על פזיזותו.

  • נְְצֹר, שמור, בְְּנִי, מִצְְְוַת אָבִיךָ, וְְאַל־תִּטֹּשׁ, תעזוב תּוֹרַת אִמֶּךָ.

  • קָָשְְְׁרֵם – את הדברים שאני מצווה עליך, עַל־לִבְְּךָ תָמִיד, עָָנְְְדֵם לזיכרון עַל־גַּרְְְגְְּרֹתֶךָ, צווארך.

  • בְְּהִתְְְהַלֶּכְְךָ תַּנְְְחֶה, תדריך אֹתָךְְְ תורת הוריך, והיא תלווה אותך תמיד – בְְּשָָׁכְְְבְְּךָ תִּשְְְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ, כשתתעורר – בין בבוקר בין בתחיית המתים – הִיא תְְשִׂיחֶךָ, תהיה שיחתך.

  • כִּי כ נֵר שבו שמן המאיר בחושך – ה מִצְְְוָה, וְְה תוֹרָה איננה נר בודד, שהוא כלי גשמי אלא אוֹר מופשט ורחב, וְְדֶרֶךְְְ חַיִּים הן תּוֹכְְחוֹת ה מוּסָר.

  • לִשְְְׁמָָרְְְךָ מֵאֵשֶׁת רָע, מֵחֶלְְְקַת לָשׁוֹן של אשה נָָכְְְרִיָּה.

  • אַל־תַּחְְְמֹד יָָפְְְיָהּ בִּלְְְבָבֶךָ, וְְאַל, שלא תִּקָּחֲךָ בְְּעַפְְְעַפֶּיהָ, אתה חושק ביפיה , והיא רומזת לך בעיניה, וכך היא לוכדת אותך.

  • כִּי בְְעַד, בשביל ובגלל אִשָּׁה זוֹנָה מגיעים אנשים עַד־כִּכַּר לָחֶם. מי שנשבה בקסמיה יורד מנכסיו ומידרדר עד שלבסוף לא תהיה לו אפילו כיכר לחם. וְְאֵשֶׁת אִישׁ הקושרת יחסים עם אחרים, אפילו נֶפֶשׁ יְְקָרָה, חשובה וטהורה תָצוּד.

  • הֲיַחְְְתֶּה, האם יגרוף אִישׁ גחלי אֵשׁ בְְּחֵיקוֹ, בין בגדו לגופו, וּבְְְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְְְנָה, ישרפו?!

  • אִם־יְְהַלֵּךְְְ אִישׁ עַל־הַגֶּחָלִים, וְְרַגְְְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה?!

  • כֵּן – כמחזיק אש וכהולך על גחלים הוא האיש הַבָּא אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ. לֹא יִנָּקֶה מעונש גם בעולם הזה כָָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ.

  • לֹא־יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְְְנוֹב כדי לְְמַלֵּא נַפְְְשׁוֹ כִּי יִרְְְעָב, להשביע את רעבונו.

  • וְְעם זאת כאשר הוא נִמְְְצָא, נתפס – יְְשַׁלֵּם שִׁבְְְעָתָיִם, תשלום רב על גנבותיו, ואפילו אֶת־כָָּל־הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן לשם כך. אפילו גנב שהיה רעב ומסכן ונאלץ לגנוב, שיש הצדקה מסוימת למעשהו, מקבל את עונשו; על אחת כמה וכמה נואף עם אשת איש שאין לו כל הצדקה –

  • נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר־לֵב, חסר דעת הוא. רק אדם אשר מַשְְְׁחִית נַפְְְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה.

  • נֶגַע, חולי וְְקָלוֹן, בושה יִמְְְצָא, וְְחֶרְְְפָּתוֹ על מעשה הניאוף לֹא תִמָּחֶה, תימחק.

  • כִּי־קִנְְְאָה חֲמַת־גָּבֶר. זעמו של הגבר הנשוי לאשה כזו גדול מאוד, מאחר שהוא נובע מקנאה, וְְלֹא־יַחְְְמוֹל בְְּיוֹם נָקָם. הוא יתנקם בלי רחמים.

  • לֹא־יִשָּׂא פְְּנֵי, יתפייס בתשלום כָָל־כֹּפֶר, כמו שמקבלים מגנב, וְְלֹא־יֹאבֶה, יתרצה גם כִּי תַרְְְבֶּה־שֹּׁחַד, תנסה לשחד אותו בממון. זהו מעשה מכוער, בלתי מוסרי וחסר הצדקה, ומעבר לכך, הוא גם מסוכן.

פסוקים

  1. בני אם־ערבת לרעך תקעת לזר כפיך
  2. נוקשת באמרי־פיך נלכדת באמרי־פיך
  3. עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף־רעך לך התרפס ורהב רעיך
  4. אל־תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך
  5. הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש
  6. לך־אל־נמלה עצל ראה דרכיה וחכם
  7. אשר אין־לה קצין שטר ומשל
  8. תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה
  9. עד־מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך
  10. מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב
  11. ובא־כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן
  12. אדם בליעל איש און הולך עקשות פה
  13. קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו
  14. תהפכות בלבו חרש רע בכל־עת מדנים [מדינים] ישלח
  15. על־כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא
  16. שש־הנה שנא יהוה ושבע תועבות [תועבת] נפשו
  17. עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם־נקי
  18. לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה
  19. יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים
  20. נצר בני מצות אביך ואל־תטש תורת אמך
  21. קשרם על־לבך תמיד ענדם על־גרגרתך
  22. בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך
  23. כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר
  24. לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה
  25. אל־תחמד יפיה בלבבך ואל־תקחך בעפעפיה
  26. כי בעד־אשה זונה עד־ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד
  27. היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה
  28. אם־יהלך איש על־הגחלים ורגליו לא תכוינה
  29. כן הבא אל־אשת רעהו לא ינקה כל־הנגע בה
  30. לא־יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב
  31. ונמצא ישלם שבעתים את־כל־הון ביתו יתן
  32. נאף אשה חסר־לב משחית נפשו הוא יעשנה
  33. נגע־וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה
  34. כי־קנאה חמת־גבר ולא־יחמול ביום נקם
  35. לא־ישא פני כל־כפר ולא־יאבה כי תרבה־שחד

פסוקים מנוקד

  1. בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ׃
  2. נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי־פִיךָ׃
  3. עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף־רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ׃
  4. אַל־תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ׃
  5. הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ׃
  6. לֵךְ־אֶל־נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם׃
  7. אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל׃
  8. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ׃
  9. עַד־מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ׃
  10. מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב׃
  11. וּבָא־כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן׃
  12. אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה׃
  13. קֹרֵץ בְּעֵינָו מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו׃
  14. תַּהְפֻּכוֹת בְּלִבּוֹ חֹרֵשׁ רָע בְּכָל־עֵת מדנים [מִדְיָנִים] יְשַׁלֵּחַ׃
  15. עַל־כֵּן פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא׃
  16. שֶׁשׁ־הֵנָּה שָׂנֵא יְהוָה וְשֶׁבַע תועבות [תּוֹעֲבַת] נַפְשׁוֹ׃
  17. עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם־נָקִי׃
  18. לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה׃
  19. יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים׃
  20. נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃
  21. קָשְׁרֵם עַל־לִבְּךָ תָמִיד עָנְדֵם עַל־גַּרְגְּרֹתֶךָ׃
  22. בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ׃
  23. כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר׃
  24. לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה׃
  25. אַל־תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ וְאַל־תִּקָּחֲךָ בְּעַפְעַפֶּיהָ׃
  26. כִּי בְעַד־אִשָּׁה זוֹנָה עַד־כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד׃
  27. הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה׃
  28. אִם־יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל־הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה׃
  29. כֵּן הַבָּא אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ׃
  30. לֹא־יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב׃
  31. וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם אֶת־כָּל־הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן׃
  32. נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר־לֵב מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ הוּא יַעֲשֶׂנָּה׃
  33. נֶגַע־וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה׃
  34. כִּי־קִנְאָה חֲמַת־גָּבֶר וְלֹא־יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם׃
  35. לֹא־יִשָּׂא פְּנֵי כָל־כֹּפֶר וְלֹא־יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה־שֹׁחַד׃