משלי-פרק-9

ביאורים

• חָָכְְְמוֹת, החכמה בָּנְְתָה בֵיתָהּ, וכדי להעמיד את ביתה היא חָצְְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְְְעָה – מספר סמלי המבטא קדושה.

• טָבְְחָה טִבְְְחָהּ, הכינה בשר לאכילה, מָסְְכָה, מזגה את יֵינָהּ, אַף עָרְְכָה את שֻׁלְְְחָנָהּ. הכול מוכן לסעודה.

• שָׁלְְחָה נַעֲרֹתֶיהָ, תִקְְְרָא, תזמין באמצעותן עַל־גַּפֵּי, על גבי, או: על כנפי, בקצה מְְרֹמֵי, גגות או מגדלי קָרֶת, העיר. נערותיה של החכמה מפרסמות בראש חוצות את המסעדה של גבירתן:

• מִי־פֶתִי, חסר חכמה יָסֻר הֵנָּה. ל חֲסַר לֵב, שֵׂכל היא אָמְְרָה לּוֹ:

• לְְכוּ, בואו ו לַחֲמוּ בְְלַחְְְמִי, שהכנתי בעצמי, וּשְְְׁתוּ בְְּיַיִן אשר מָסָכְְְתִּי, מזגתי. בואו אלי, קבלו ממני דברים בסיסיים, מועילים ומשמחים.

• עִזְְְבוּ, פְְתָאיִם, את הפתיות, וִחְְְיוּ וְְאִשְְְׁרוּ, צעדו בְְּדֶרֶךְְְ בִּינָה.

• יֹסֵר, מי שמייסר לֵץ, הלועג על דברים מתוך ביטחון עצמי מופרז, בין אם הוא מתלוצץ ומתבדח ובין אם לא, לֹקֵחַ לוֹ, מביא על עצמו קָלוֹן, ביזיון. המוכיח אדם כזה לא יזכה לכבוד רב מפני שהלץ אינו מעוניין לשמוע. וגורלו יהיה כ מוֹכִיחַ לְְרָשָׁע על מוּמוֹ, חסרונותיו. אנשים כאלו אינם אוהבים מוסר, ואין הם מגיבים יפה לתוכחות.

• אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְְְׂנָאֶךָּ בשל כך; לעומת זאת הוֹכַח לְְחָכָם, העמידנו על שגיאותיו וְְיֶאֱהָבֶךָּ, כי הוא שמח ומודה לך שעזרת לו לתקן את דרכיו.

• תֵּן לְְחָכָם הצעה או רעיון וְְיֶחְְְכַּם־עוֹד, הוֹדַע לְְצַדִּיק מה עליו עוד לעשות וְְיוֹסֶף לֶקַח, לימוד. לחכם ולצדיק אפשר וראוי להגיד דברי חכמה, והם מעוניינים בהם. החכמה פונה לכול, אבל היא מביאה בחשבון שלא הכול מעוניינים לשמוע את דבריה, ושדבריה אינם מועילים לכול.

• תְְּחִלַּת חָָכְְְמָה יִרְְְאַת ה', וְְדַעַת קְְדֹשִׁים, ידיעת הקדושים, ידיעת דבריהם ואימוץ מנהגם היא הבסיס ל בִּינָה.

• כִּי־בִי – בחכמה, בתורה יִרְְְבּוּ יָמֶיךָ, וְְיוֹסִיפוּ לְְךָ שְְׁנוֹת חַיִּים. החכמה היא מקור העצמה ומקור החיים.

• אִם־חָכַמְְְתָּ, אם בחרת בצד של החכמה – חָכַמְְְתָּ לָּךְְְ. אתה תהיה הראשון שיקבל מכך תועלת. וגם אם תבחר בדרך האחרת– וְְאם לַצְְְתָּ – לְְבַדְְּךָ תִשָּׂא בתוצאות. גם בחכמה וגם בלצון האחריות היא על האדם עצמו. גם אם הבחירה לא תשפיע על מצבך החברתי, היא תשפיע על חייך שלך. עד כה תוארה החכמה המנסה למכור את עצמה, אולי לא בהצלחה מרובה. אף שהיא מעניקה לאנשים מכל טוב, מאכילה ומשקה אותם, מלמדת אותם פשט ודרש, נגלה ונסתר, זוהי חכמה מכוונת ומוגדרת למדי. אין היא שעשוע אינטלקטואלי מופשט ומתוחכם, אלא היא מיוסדת על יראת ה' ונכללים בה תוכחות ומוסר. על כן היא אינה פופולרית ביותר. המתחרה שלה זמינה לא פחות –

• אֵשֶׁת כְְּסִילוּת, הטיפשות ה הֹמִיָּה, מרבה לדבר, מרעישה ומופיעה מעל כל במה ובכל אמצעי תקשורת. דבריה דברי פְְּתַיּוּת, וּבַל־יָדְְעָה מָּה. היא אינה יודעת דבר. דבריה אינם ברורים, אך היא מנסה לפתות במרכולתה.

• וְְיָשְְׁבָה לְְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל־כִּסֵּא ב מְְרֹמֵי קָרֶת. גם היא, כמו החכמה, מפרסמת את עצמה בחוצות העיר.

• לִקְְְרֹא לְְעֹבְְרֵי־דָרֶךְְְ הַמְְיַשְְּׁרִים אֹרְְחוֹתָם, המחפשים את דרכם. הכסילות מכריזה באותה לשון כמו החכמה:

• מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, וַחֲסַר־לֵב, וְְאָמְְרָה לּוֹ את דבריה. כמו החכמה אף הסכלות פונה אל הצעירים חסרי הניסיון הפתוחים ללמוד, והיא מציעה להם ללמוד מניסיונה שלה, אלא שניסיון זה שונה בתכלית. וכך היא אומרת:

• מַיִם־גְְּנוּבִים מאחרים יִמְְְתָּקוּ, נעשים מתוקים רק בגלל גנבתם, וְְלֶחֶם סְְתָרִים, שהושג בדרכים נסתרות, באופן לא הגון, יִנְְְעָם יותר. החטא מושך. הכסילות מייעצת לאדם לסטות קצת מהדרך כדי להוסיף תבלין לחייו המשעממים וחסרי התכלית. כאן מוסיף החכם:

• וְְלֹא־יָדַע אותו פתי כִּי־רְְפָאִים, מתים, כוחות דמוניים נמצאים שָׁם, בְְּעִמְְְקֵי שְְׁאוֹל שוכנים קְְרֻאֶיהָ, אורחיה של אשת הכסילות. גם לה יש מסעדה, וגם אצלה מגישים לאנשים הכול לפי בקשתם, אבל מה שנדמה כמסעדה נאה ומוארת לפי האפנה האחרונה, אינו אלא מרתף מעמקים הרוחש רוחות וצללי מתים.