תהילים-פרק-10
ספר
מקבץ
ביאורים
-
לָמָה, ה', תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, ממרחק, כאילו אינך בתוכנו, תַּעְלִים את נוכחותך לְעִתּוֹת בַּצָּרָה, בזמני מצוקתנו?!
-
בְּגַאֲוַת רָשָׁע, בגסות רוחו יִדְלַק, ירדוף אחר עָנִי, יִתָּפְשׂוּ העניים בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ, אשר חושבים עליהם הרשעים.
-
כִּי הִלֵּל, כאשר מהלל, כביכול, ה רָשָׁע אותך, ה', הרי זה רק עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ הרעה, וּבֹצֵעַ, הגזלן כש בֵּרֵךְ אותך, בעצם נִאֵץ ה', שהרי באמת אין בתפיסת עולמו אלוקים.
-
רָשָׁע, כְּגֹבַהּ אַפּוֹ, כגודל כעסו, או: כפי המידה שהוא מגביה את עצמו, בַּל יִדְרֹשׁ, איננו מחפש וגם לא ימצא את הקדוש ברוך הוא, שהרי אֵין אֱלֹֹהִים ב כָל מְזִמּוֹתָיו. בכל תכניותיו של הרשע אין אף מחשבה על נוכחותו של ה' בעולם ועל השגחתו ומשפטו.
-
יָחִילוּ, יעשו חיל, יצליחו דְרָכָו של הרשע בְּכָל עֵת, זה ש מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ, משפטיך שבמרום הם מִנֶּגְדּוֹ ואינם נוגעים בו כלל, הוא זוכה אף בדין שמים ואת כָּל צוֹרְרָיויָפִיחַ, ישיב רוח בָּהֶם. הרשע ברוח פיו מפיץ את כל אויביו.
-
אָמַר הרשע בְּלִבּוֹ: בַּל אֶמּוֹט. דבר לא ימוטט אותי. אתקיים לְדֹר וָדֹר, לדורי דורות אֲשֶׁר לֹא, שלא בְרָע.
-
אָלָה, בקללות פִּיהוּ מָלֵא, וּמִרְמוֹת וָתֹךְ, תככים תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, דברי פיו הם עָמָל וָאָוֶן, חטאים ועוולות, כזב ושקר. וזוהי דרך פעולתו של הרשע:
-
יֵשֵׁב בְּמַאְרַב ב חֲצֵרִים, מקומות בלתי מוגנים, בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי, עֵינָיו לְחֵלְכָה, למסכן יִצְפֹּנוּ, אורבות, שכן הוא מנסה לתפוס אותו כדי להשמידו.
-
יֶאֱרֹב הרשע בַּמִּסְתָּר, כְּאַרְיֵה האורב לטרפו בְסֻכֹּה, בתוך הסבך שלו, יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי, ו יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ, על ידי משיכה ברשת הציידים. הרשע מרמה ויוצר מכשולים להפיל בהם את החלשים שבסביבתו.
-
יִדְכֶּה, יישבר יָשֹׁחַ, ישקע, וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו, ונפל בעצמתו של הרשע חֵל כָּאִים, ממון העניים, או לפי הכתיב: תתכופף קומתם ונפלו האומללים.
-
אָמַר הרשע בְּלִבּוֹ: שָׁכַח אֵל את המציאות שלנו, הִסְתִּיר פָּנָיו, אין הוא מתגלה בעולמו, בַּל רָאָה לָנֶצַח, הוא לעולם לא יראה אותי, ואוכל לפעול בעולם כרצוני. וכאן מבקש המשורר:
-
קוּמָה, ה'; אֵל, נְשָׂא יָדֶךָ, גלה את כוחך ; אַל תִּשְׁכַּח עֲנָוִים.
-
עַל מֶה, למה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹֹהִים?! משום ש אָמַר בְּלִבּוֹ: לֹא תִדְרֹשׁ. אתה, ה', אינך מחפש, אין אתה מתעניין בבני ה אדם. העולם נראה לו כהפקר.
-
רָאִתָה זאת. כִּי אכן, אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט. אתה מתבונן ורואה את העוולות והכעס שבעולם כדי לָתֵת גמול בְּיָדֶךָ, בעצמך. עָלֶיךָ יַעֲזֹב, יישען ה חֵלֵכָה, המסכן, את ה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר מאז.
-
שְׁבֹר זְרוֹעַ, כוחו של ה רָשָׁע, ובכך האיש ה רָע אם תִּדְרוֹשׁ, תחפש את רִשְׁעוֹבַל תִּמְצָא. ומסיים בדבר טוב:
-
ה' הוא מֶלֶךְ ל עוֹלָם וָעֶד, וכאשר יגלה ה' את מלכותו, אָבְדוּ גוֹיִם, עמים רשעים מֵאַרְצוֹ.
-
תַּאֲוַת, משאלתם של עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה', תָּכִין, תחזק, או: תכוון את לִבָּם, ו תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ לתפילתם,
-
לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ, מדוכא, בַּל יוֹסִיף עוֹד הרע שבעולם לַעֲרֹץ, לשבור ולהשמיד אֱנוֹשׁ, אנשים, בעיקר חלשים מִן הָאָרֶץ.
פסוקים
-
למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה
-
בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו
-
כי־הלל רשע על־תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה
-
רשע כגבה אפו בל־ידרש אין אלהים כל־מזמותיו
-
יחילו דרכו [דרכיו ] בכל־עת מרום משפטיך מנגדו כל־צורריו יפיח בהם
-
אמר בלבו בל־אמוט לדר ודר אשר לא־ברע
-
אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון
-
ישב במארב חצרים במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו
-
יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו
-
ודכה [ידכה] ישח ונפל בעצומיו חלכאים [חיל] [כאים]
-
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל־ראה לנצח
-
קומה יהוה אל נשא ידך אל־תשכח עניים [ענוים]
-
על־מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש
-
ראתה כי־אתה עמל וכעס תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר
-
שבר זרוע רשע ורע תדרוש־רשעו בל־תמצא
-
יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו
-
תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך
-
לשפט יתום ודך בל־יוסיף עוד לערץ אנוש מן־הארץ
פסוקים מנוקד
-
לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃
-
בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ׃
-
כִּי־הִלֵּל רָשָׁע עַל־תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְהוָה׃
-
רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל־יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל־מְזִמּוֹתָיו׃
-
יָחִילוּ דרכו [דְרָכָיו ] בְּכָל־עֵת מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כָּל־צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם׃
-
אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל־אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא־בְרָע׃
-
אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן׃
-
יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ׃
-
יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ׃
-
ודכה [יִדְכֶּה] יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חלכאים [חֵיל] [כָּאִים׃]
-
אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל־רָאָה לָנֶצַח׃
-
קוּמָה יְהוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל־תִּשְׁכַּח עניים [עֲנָוִים׃]
-
עַל־מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִּדְרֹשׁ׃
-
רָאִתָה כִּי־אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר׃
-
שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ־רִשְׁעוֹ בַל־תִּמְצָא׃
-
יְהוָה מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃
-
תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃
-
לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל־יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן־הָאָרֶץ׃