תהילים-פרק-101

ביאורים

  • לְדָוִד מִזְמוֹר, ע ל חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה; לְךָ, ה', אֲזַמֵּרָה.

  • אַשְׂכִּילָה, אני מתבונן, מנסה להבין ולהתנהג בְּדֶרֶךְ תָּמִים, בדרך הישר, ומבקש ממך: מָתַי תָּבוֹא, תתגלה אֵלָי?! דוד עובר לספר על עצמו: אֶתְהַלֵּךְ, אני מתהלך בְּתָם, בשלמות לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי.

  • לֹא אָשִׁית, אשים לְנֶגֶד עֵינַי כל דְּבַר בְּלִיָּעַל, דבר מגונה ופסול. עֲשׂה סֵטִים, סטיות, דברים מגונים שָׂנֵאתִי, לֹא יִדְבַּק בִּי דבר כזה.

  • לֵבָב, לב עִקֵּשׁ, לא ישר, מעוקל ומעוות יָסוּר מִמֶּנִּי; רָע לֹא אֵדָע. איני רוצה לדעת אותו ולהכירו.

  • מְלָשְׁנִי, המלשין בַסֵּתֶר על רֵעֵהוּאוֹתוֹ אַצְמִית, אשמיד. אדם גְּבַהּ עֵינַיִם, גאה וּרְחַב לֵבָב, תאוותן – אֹתוֹ לֹא אוּכָל לשאת.

  • עֵינַי נתונות בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ, אני מתעניין רק באנשים הגונים ונאמנים, והם יבואו לָשֶׁבֶת עִמָּדִי. הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי,

  • לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה, ו דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן, יעמוד לְנֶגֶד עֵינָי.

  • לַבְּקָרִים, בכל בוקר, מדי יום אַצְמִית, אשמיד א ת כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לְהַכְרִית מֵעִיר ה' – מירושלים את כָּל פֹּעֲלֵי ה אָוֶן, עושי הרע.

פסוקים

  1. לדוד מזמור חסד־ומשפט אשירה לך יהוה אזמרה
  2. אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי אתהלך בתם־לבבי בקרב ביתי
  3. לא־אשית לנגד עיני דבר־בליעל עשה־סטים שנאתי לא ידבק בי
  4. לבב עקש יסור ממני רע לא אדע
  5. מלושני [מלשני] בסתר רעהו אותו אצמית גבה־עינים ורחב לבב אתו לא אוכל
  6. עיני בנאמני־ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתני
  7. לא־ישב בקרב ביתי עשה רמיה דבר שקרים לא־יכון לנגד עיני
  8. לבקרים אצמית כל־רשעי־ארץ להכרית מעיר־יהוה כל־פעלי און

פסוקים מנוקד

  1. לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְהוָה אֲזַמֵּרָה׃
  2. אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם־לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי׃
  3. לֹא־אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר־בְּלִיָּעַל עֲשֹׂה־סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי׃
  4. לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע׃
  5. מלושני [מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל׃
  6. עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי׃
  7. לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי׃
  8. לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־יְהוָה כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן׃