תהילים-פרק-102

ביאורים

  • תְּפִלָּה לְעָנִי, מסכן, חסר נכסים וחסר כוח כִי יַעֲטֹף, הנחלש, החש שהמציאות כמו חוברת עליו מכל הצדדים ומציקה לו. וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. תפילתו דומה לשיחה קרובה שבה יְתנה את מכאוביו וצרותיו.

  • ה', שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, וְשַׁוְעָתִי, צעקתי אֵלֶיךָ תָבוֹא.

  • אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, התגלה אלי בּיוֹם שבו צַר לִי. הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ לשמוע את בקשתי. בּיוֹם שבו אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי. אין די לי בתקווה לימים טובים שיבואו בעתיד. אני מבקש מענה מהיר.

  • כִּי כָלוּ, אובדים ונשרפים כמו בְעָשָׁן יָמָי. אין תכלית לחיי החולפים, וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד, כמו להבת אש נִחָרוּ, מתייבשות ומתרוקנות.

  • הוּכָּה כָעֵשֶׂב, הנרמס תחת רגלי כול, וַיִּבַשׁ לִבִּי, וכאבי וצערי כה עזים עד כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי אפילו.

  • מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה, נצמדה עַצְמִי לִבְשָׂרִי, ואני מצטמק ומתכווץ.

  • דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר, עוף לילה אשר קו לו דומה לקול בכייה, הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת, ציפור לילה המתגוררת בחורבות ומייללת.

  • שָׁקַדְתִּי, אני נצמד למקומי ואינני זז ממנו, וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, נטוש ובלי כל סיוע.

  • כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי, ביזו אותי אוֹיְבָי; ו מְהוֹלָלַי, שונאַי המרשיעים, הנוהגים בשיגעון או הלועגים לי, בִּי נִשְׁבָּעוּ. שמי משמש להם ביטוי לביזיון וקללה.

  • כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי. אינני רק טובל את לחמי באפר, כסימן אבל מקובל, אלא האפר נעשה לחם חוקי, מאכלי העיקרי, וְאת שִׁקֻּוַי, שיקויַי, המשקאות שלי בִּבְכִי, בדמעות מָסָכְתִּי, אני מערבב.

  • מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ, כעסך, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי כדרך שמרימים חפץ על מנת להשליך אותו למרחק.

  • יָמַי הם כְּצֵל חסר ממשות וחסר יציבות – נָטוּי, נוטה מצד לצד עם השמש, וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ, אני הולך וקמל כעשב ללא מים.

  • וְאילו אַתָּה, ה', לְעוֹלָם, לנצח, בלי גירעון ובלי הפסקה תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר.

  • אַתָּה תָקוּם ממקומך, תפעל בעולם ו תְרַחֵם על צִיּוֹן, כִּי הגיעה עֵת, השעה לְחֶנְנָהּ, לרחם עליה, כִּי בָא מוֹעֵד, הזמן.

  • כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אפילו אֶת אֲבָנֶיהָ של הארץ, וְאֶת עֲפָרָהּ, גם אם אין בו צמחייה ול א יישוב, יְחֹנֵנוּ, הם מתייחסים אליו בחיבה. אנו, הדבקים בך, משתדלים לדבוק בחורבותיה של ציון. על כן אני מתפלל:

  • וְיִירְאוּ, יפחדו גם גוֹיִם אֶת, מפני שֵׁם ה', וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץאֶת כְּבוֹדֶךָ,

  • כִּי, כאשר בָנָה, יבנה, ה' את צִיּוֹן מחדש, הוא נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ.

  • פָּנָה ה' אֶל תְּפִלַּת הָאדם הבודד הדומה ל עַרְעָר – צמח מדברי המסוגל להתקיים בלי מים, אך גם אינו עושה פֵּרות, וְלֹא בָזָה אֶת, בז, לעג ל תְפִלָּתָם של המתחננים אליו.

  • תִּכָּתֶב הישועה ה זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, וְעַם נִבְרָא, ובני העם שייוולדו בעתיד, יְהַלֶּל יָהּ,

  • כִּי ה' הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ, ה' מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט להשגיח על העולם ולפעול בתוכו,

  • לִשְׁמֹעַ את אֶנְקַת, האנחה והזעקה של ה אָסִיר, לְפַתֵּחַ, לשחרר מן הכבלים בְּנֵי תְמוּתָה, גם אלה שנגזר עליהם דין מוות.

  • לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם ה', וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלִָם,

  • בְּהִקָּבֵץ, כשייאספו עַמִּים יַחְדָּו לבוא אל ירושלים, וּמַמְלָכוֹת יגיעו לַעֲבֹד אֶת ה'. המשורר מאמין שכל הדברים הללו אכן יתרחשו, והוא מקווה שגם יזכה לראותם.

  • עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי, כוחי אוזל בגלל סבל ההליכה בדרך. אני מרגיש שה' קִצַּר את יָמָי.

  • אֹמַר: אֵלִי, אַל תַּעֲלֵנִי, תסלק את נשמתי בַּחֲצִי יָמָי! הלוא בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ, אתה חי לעולם; הענק גם לי זמן.

  • לְפָנִים, בראשית הכול את הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, יצירתך – ה שָׁמָיִם.

  • הֵמָּה – השמים והארץ יֹאבֵדוּ, וְאילו אַתָּה, יוצרם, תַעֲמֹד, תמשיך להתקיים. וְכֻלָּם – כל ברואי העולם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם. הרי הברואים הם בני חלוף ומתכלים. אתה תברא חדשים במקומם וְאלה שהיו יַחֲלֹפוּ,

  • וְאילו אַתָּה הוּא הנשאר לעד, וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ.

  • בְּנֵי עֲבָדֶיךָ במקומם יִשְׁכּוֹנוּ, ואף הם יזכו במתנת הנצחיות – וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן, יתקיים ולא יכלה לעולם.

פסוקים

  1. תפלה לעני כי־יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו
  2. יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא
  3. אל־תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה־אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני
  4. כי־כלו בעשן ימי ועצמותי כמו־קד נחרו
  5. הוכה־כעשב ויבש לבי כי־שכחתי מאכל לחמי
  6. מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי
  7. דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות
  8. שקדתי ואהיה כצפור בודד על־גג
  9. כל־היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו
  10. כי־אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי
  11. מפני־זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני
  12. ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש
  13. ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר
  14. אתה תקום תרחם ציון כי־עת לחננה כי־בא מועד
  15. כי־רצו עבדיך את־אבניה ואת־עפרה יחננו
  16. וייראו גוים את־שם יהוה וכל־מלכי הארץ את־כבודך
  17. כי־בנה יהוה ציון נראה בכבודו
  18. פנה אל־תפלת הערער ולא־בזה את־תפלתם
  19. תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל־יה
  20. כי־השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל־ארץ הביט
  21. לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה
  22. לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם
  23. בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את־יהוה
  24. ענה בדרך כחו [כחי] קצר ימי
  25. אמר אלי אל־תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך
  26. לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים
  27. המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו
  28. ואתה־הוא ושנותיך לא יתמו
  29. בני־עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון

פסוקים מנוקד

  1. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי־יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃
  2. יְהוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא׃
  3. אַל־תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה־אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי׃
  4. כִּי־כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹ־קֵד נִחָרוּ׃
  5. הוּכָּה־כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי־שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי׃
  6. מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי׃
  7. דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת׃
  8. שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל־גָּג׃
  9. כָּל־הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ׃
  10. כִּי־אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי׃
  11. מִפְּנֵי־זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי׃
  12. יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ׃
  13. וְאַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃
  14. אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי־עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי־בָא מוֹעֵד׃
  15. כִּי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ וְאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃
  16. וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת־שֵׁם יְהוָה וְכָל־מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת־כְּבוֹדֶךָ׃
  17. כִּי־בָנָה יְהוָה צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ׃
  18. פָּנָה אֶל־תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא־בָזָה אֶת־תְּפִלָּתָם׃
  19. תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל־יָהּ׃
  20. כִּי־הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ יְהוָה מִשָּׁמַיִם אֶל־אֶרֶץ הִבִּיט׃
  21. לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃
  22. לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְהוָה וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלִָם׃
  23. בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת־יְהוָה׃
  24. עִנָּה בַדֶּרֶךְ כחו [כֹּחִי] קִצַּר יָמָי׃
  25. אֹמַר אֵלִי אַל־תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ׃
  26. לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃
  27. הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃
  28. וְאַתָּה־הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃
  29. בְּנֵי־עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃

מקומות

  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.