תהילים-פרק-110

ביאורים

• לְדָוִד מִזְמוֹר, מזמור על דוד. נְאֻם, דְּבר ה' לַאדֹנִי המלך : שֵׁב לִימִינִי והמתן, עַד אשר אָשִׁית, אשים את אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ, שכן אני אלחם את מלחמתך, ואשפיל את האויבים לרגליך.

• מַטֵּה עֻזְּךָ, שרביט שלטונך החזק יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן, ובמטה זה רְדֵה, משול בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ.

• עַמְּךָ נְדָבֹת, מתנדב בְּיוֹם חֵילֶךָ, במלחמתך בְּהַדְרֵי, בהדרת קֹדֶשׁ, ביופי של קדושה, ביראת כבוד , מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, מראשיתך, מלידתך כבר נועדת לכל זה. לְךָ, המלך, יישאר טַל יַלְדֻתֶיךָ, רעננות של ילדות .

• נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם: אַתָּה כֹהֵן, מנהיג, ראש וראשון לְעוֹלָם, עַל דִּבְרָתִי, אני נשבע שתמלוך על ירושלים כ מַלְכִּי צֶדֶק, המלך הקדמון של העיר.

• אֲדֹנָי עַל יְמִינְךָ, עוזר לך בכל מעשיך, מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ, כעסו מְלָכִים.

• יָדִין בַּגּוֹיִם וישבור אותם במלחמה, עד שמחנה האויב יהיה מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ של האויב עַל אֶרֶץ רַבָּה, כאילו כולו מופָּל ארצה וראשו נמחץ.

• מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה בלי שיפריעו לו. עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ במלחמתו.